למה "בַּמִּדְבָּר" ולא "בְּמִדְבַּר"?

חוצפית המתורגמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
למעשה ראיתי פעם במקום מסוים שכיוון שהרמב"ן בהקדמתו לחומש זה כותב "שאין בספר הזה מצוות הנוהגות לדורות זולת מצוות בעניני הקרבנות שהתחיל בהן בספר הכהנים ולא נישלם ביאורן שם והשלימן בספר הזה". וא"כ משמע שזה ספר זה לא נכתב לדורות והמצוות שבו נהוגות הן אך ורק למדבר ולכן שגור בפי כל אדם להגיד בַמדבר בפתח כי נוהג הוא על תקופת המדבר
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
חוצפית המתורגמן אמר:
שיגרא דלישנא בפי כל איניש ואיניש כשאנו קוראים לחומש או לפרשת "במדבר" אנו אומרים זאת בפתח ולא בשווא נע כפי שכתוב בפסוק.
השאלה היא למה?
אשמח לשמוע רעיונות.
לכאורה כיוון שקוראים לפרשות במילה אחת והלא בשוא הוא בסמוך וכיוון שאומרים במילה אחת שינו לומר בפתח.
אי נמי הרי כידוע בספרי הדיקדוק הקדמונים נכתב שקריאתו והגייתו של השוא נע הוא כקריאת הפתח ממילא אפשר לומר שנשתמרה קריאה זו וכמו שמסביר האבן עזרא[להלן העירו שכנראה בטעות ייחסתי כן לאבן עזרא, ואולי טעיתי במקור הדברים אך אני זוכר שקראתי כן וצריך חיפוש] על מילת ירמיה שאומרים בחיריק המ' למרות שהיא שואית שלפי הקריאה המקורית שוא לפני י' נקראת כחיריק. ונשתמרה קריאה זו וכדבריו יש לומר גם על מילת נייר שבמשניות מנוקדת הנון בשוא ואומרים כולם בחיריק.
 
 

מםאלף

משתמש ותיק
בְּמִדְבַּר - (ב ראשונה בשווא ב שניה בפתח) כך כתוב בפסוק מפני שהוא נסמך ל 'סיני'. מכיון שאני קוראים לחומש בתיבה אחת ולא נסמכת אין אנו יכולים לנקדה כך.
בְּמִדְבָּר - (ב ראשונה בשווא ב שניה בקמץ) משמע מדבר סתמא כלומר בכל מדבר שהוא, וא"כ לא יהיה משמעותו כמשמעות הפסוק שמדבר על מדבר מסויים.
בַּמִּדְבָּר (ב ראשונה בפתח ב שניה בקמץ) משמעותי במדבר הידוע הלא הוא מדבר סיני עליו מדבר הפסוק וכך ראוי לומר.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
אבימי אמר:
מםאלף אמר:
בְּמִדְבַּר - ... מכיון שאנו קוראים לחומש בתיבה אחת ולא נסמכת אין אנו יכולים לנקדה כך.
לחומש השני אין אתה קורא שמות בנסמך?

חוזרני בי
הקושיא נכונה גם לפרשת בהר. ואתה לא צריך לחזור בך כי מן הסתם אין כאן איזה כלל שמחייב בכל הפרשות אלא שכך רגילים אנשים לומר ולא תפסו מידה שווה בזה. אפשר שבפרשת במדבר דקדקו ובשמות ובפרשת בהר לא.(גם פרשות שמות לפי הקריאה בימינו בנסמך ונפרד נהגה אותו דבר כי נוהגים לומר צירי ושוא נע אותו דבר).
גם האבן עזרא שישב המנהג לומר ירמיה בחיריק היוד אפשר להקשות עליו מכל המילים שנוהגים אחרת אלא שאין לומר כן כי בחלק נשמרה הקפדה ובחלק לו.
 
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
נוריאל עזרא אמר:
לפי הקריאה בימינו
אצל הספרדים שאינם מדקדקים
אצל הספרדים שאין להם הבדל בזה. לבד מאריכות ההיגוי ששוא נע קצר מסגול וסגול קצר מצירי.(אם כי כיום הרוב המוחלט לא מדקדקים באריכות הנ"ל).
אני מקפיד לדייק בזה שכן אין זה נכון לומר הספרדים לא מדקדקים, שמשמע שהנכון הוא הקריאה האחרת, אלא שאין להם הבדל ואין מכאן לומר שקריאת האשכנזים נכונה ואכ"מ.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
מורנו @נוריאל עזרא

נראה שלא התנסחתי טוב.
כונתי אכן היתה לאותם מהספרדים שאינם מדקדקים בהבדל בין שוא נע לתנועה גמורה.
תודה על ההסבר ייש"כ.
נ.ב- למען הסר ספק אני רחוק מלהיות מוגדר "מורנו". אברך פשוט אנכי.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
נוריאל עזרא אמר:
לא זכור לי כעת משהו ספציפי, אבל כן זכור לי מר כאחד שהחכמתי ממנו רבות. ויש"כ.
(דרך אגב, מילא אינסטלטור פשוט או מנכ"ל פשוט, אבל אברך פשוט? :)
קבלתי התוכחה באהבה.
 
 

כמו שחל

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
מסביר האבן עזרא על מילת ירמיה שאומרים בחיריק המ' למרות שהיא שואית שלפי הקריאה המקורית שוא לפני י' נקראת כחיריק
היכן אומר זאת הראב"ע?
 

דרומאי

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
גם האבן עזרא שישב המנהג לומר ירמיה בחיריק היוד אפשר להקשות עליו מכל המילים שנוהגים אחרת אלא שאין לומר כן כי בחלק נשמרה הקפדה ובחלק לו.
אשמח לדעת לאלו דברי אבן עזרא כוונתך, ומה מקומו ולשונו.
וכי אין ירמיה בחירק היו"ד?
 

ובכן

משתמש ותיק
בכל אופן, יחוס הדברים לאבן עזרא נראה שגוי. אבל הבה ונמתין.
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
יש כאן עירוב.
ירמיהו - הנכון הוא - בשווא תחת המ"ם, הרגילות- בחיריק תחת המ"ם.
ישעיהו - הנכון שווא תחת היוד הראשונה, הרגילות - חיריק תחת היוד הראשונה
ועכשיו לחידה: היכן ממוקם הצירי בתיבת 'דניאל' ?
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לומד ומלמד אמר:
ישעיהו - הנכון שווא תחת היוד הראשונה, הרגילות - חיריק תחת היוד הראשונה


כמדומה שאין רגילות לקרוא היו"ד הראשונה בחיריק. אגב בלשון התנ"ך זה ישעי' ללא וא"ו בסוף.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לומד ומלמד אמר:
חייל של הרבי אמר:
לומד ומלמד אמר:
ועכשיו לחידה: היכן ממוקם הצירי בתיבת 'דניאל' ?
ביו"ד
האם יש בכליך את טעם השינוי בין 'מיכאל' [כדוגמא], לבין דניאל?
אני מניח שזה משום שהנו"ן של "דני" היא בחיריק. אבל איני יודע כלל בזה.
 
 

כמו שחל

משתמש ותיק
לומד ומלמד אמר:
יש כאן עירוב.
ירמיהו - הנכון הוא - בשווא תחת המ"ם, הרגילות- בחיריק תחת המ"ם.
איזה עירוב?
הוא התכוון שלמרות שבמ"ם יש שווא, הרגילות לקרוא בחיריק היא לא סתם טעות, אלא היא שריד של הגייה שהיתה נהוגה בעבר אצל הספרדים, ועד היום אצל התימנים, לקרוא שווא נע שלפני יו"ד - כחטף-חיריק.
(השאלה אם באמת האבן עזרא אמר את זה. יותר נראה לי שמישהו מאוחר ממנו אמר את זה)
 
חלק עליון תַחתִית