חוצפית המתורגמן
משתמש ותיק
שיגרא דלישנא בפי כל איניש ואיניש כשאנו קוראים לחומש או לפרשת "במדבר" אנו אומרים זאת בפתח ולא בשווא נע כפי שכתוב בפסוק.
השאלה היא למה?
אשמח לשמוע רעיונות.
השאלה היא למה?
אשמח לשמוע רעיונות.
לכאורה כיוון שקוראים לפרשות במילה אחת והלא בשוא הוא בסמוך וכיוון שאומרים במילה אחת שינו לומר בפתח.חוצפית המתורגמן אמר:שיגרא דלישנא בפי כל איניש ואיניש כשאנו קוראים לחומש או לפרשת "במדבר" אנו אומרים זאת בפתח ולא בשווא נע כפי שכתוב בפסוק.
השאלה היא למה?
אשמח לשמוע רעיונות.
לחומש השני אין אתה קורא שמות בנסמך?מםאלף אמר:בְּמִדְבַּר - ... מכיון שאנו קוראים לחומש בתיבה אחת ולא נסמכת אין אנו יכולים לנקדה כך.
אבימי אמר:לחומש השני אין אתה קורא שמות בנסמך?מםאלף אמר:בְּמִדְבַּר - ... מכיון שאנו קוראים לחומש בתיבה אחת ולא נסמכת אין אנו יכולים לנקדה כך.
הקושיא נכונה גם לפרשת בהר. ואתה לא צריך לחזור בך כי מן הסתם אין כאן איזה כלל שמחייב בכל הפרשות אלא שכך רגילים אנשים לומר ולא תפסו מידה שווה בזה. אפשר שבפרשת במדבר דקדקו ובשמות ובפרשת בהר לא.(גם פרשות שמות לפי הקריאה בימינו בנסמך ונפרד נהגה אותו דבר כי נוהגים לומר צירי ושוא נע אותו דבר).מםאלף אמר:אבימי אמר:לחומש השני אין אתה קורא שמות בנסמך?מםאלף אמר:בְּמִדְבַּר - ... מכיון שאנו קוראים לחומש בתיבה אחת ולא נסמכת אין אנו יכולים לנקדה כך.
חוזרני בי
אצל הספרדים שאינם מדקדקיםנוריאל עזרא אמר:לפי הקריאה בימינו
אצל הספרדים שאין להם הבדל בזה. לבד מאריכות ההיגוי ששוא נע קצר מסגול וסגול קצר מצירי.(אם כי כיום הרוב המוחלט לא מדקדקים באריכות הנ"ל).אבי חי אמר:אצל הספרדים שאינם מדקדקיםנוריאל עזרא אמר:לפי הקריאה בימינו
תודה על ההסבר ייש"כ.אבי חי אמר:מורנו @נוריאל עזרא
נראה שלא התנסחתי טוב.
כונתי אכן היתה לאותם מהספרדים שאינם מדקדקים בהבדל בין שוא נע לתנועה גמורה.
קבלתי התוכחה באהבה.אבי חי אמר:לא זכור לי כעת משהו ספציפי, אבל כן זכור לי מר כאחד שהחכמתי ממנו רבות. ויש"כ.נוריאל עזרא אמר:
(דרך אגב, מילא אינסטלטור פשוט או מנכ"ל פשוט, אבל אברך פשוט? :)
אי משום הא לא קשיא, דפרשה זו מכונה תדיר אצל קדמונינו 'בהר סיני'.נוריאל עזרא אמר:הקושיא נכונה גם לפרשת בהר.
יהודי פשוט, זו המעלה הכי עליונה.אבי חי אמר:(דרך אגב, מילא אינסטלטור פשוט או מנכ"ל פשוט, אבל אברך פשוט? :)
היכן אומר זאת הראב"ע?נוריאל עזרא אמר:מסביר האבן עזרא על מילת ירמיה שאומרים בחיריק המ' למרות שהיא שואית שלפי הקריאה המקורית שוא לפני י' נקראת כחיריק
אשמח לדעת לאלו דברי אבן עזרא כוונתך, ומה מקומו ולשונו.נוריאל עזרא אמר:גם האבן עזרא שישב המנהג לומר ירמיה בחיריק היוד אפשר להקשות עליו מכל המילים שנוהגים אחרת אלא שאין לומר כן כי בחלק נשמרה הקפדה ובחלק לו.
לא היו"ד, המ"םדרומאי אמר:וכי אין ירמיה בחירק היו"ד?
כאן כתוב מ'דרומאי אמר:אך @נוריאל עזרא כתב משמו היו"ד.כמו שחל אמר:לא היו"ד, המ"םדרומאי אמר:וכי אין ירמיה בחירק היו"ד?
כנראה תיקן.כמו שחל אמר:כאן כתוב מ'דרומאי אמר:אך @נוריאל עזרא כתב משמו היו"ד.כמו שחל אמר:לא היו"ד, המ"ם
כוונתך למקום אחר? (או שהוא תיקן)
ביו"דלומד ומלמד אמר:ועכשיו לחידה: היכן ממוקם הצירי בתיבת 'דניאל' ?
האם יש בכליך את טעם השינוי בין 'מיכאל' [כדוגמא], לבין דניאל?חייל של הרבי אמר:ביו"דלומד ומלמד אמר:ועכשיו לחידה: היכן ממוקם הצירי בתיבת 'דניאל' ?
לומד ומלמד אמר:ישעיהו - הנכון שווא תחת היוד הראשונה, הרגילות - חיריק תחת היוד הראשונה
אני מניח שזה משום שהנו"ן של "דני" היא בחיריק. אבל איני יודע כלל בזה.לומד ומלמד אמר:האם יש בכליך את טעם השינוי בין 'מיכאל' [כדוגמא], לבין דניאל?חייל של הרבי אמר:ביו"דלומד ומלמד אמר:ועכשיו לחידה: היכן ממוקם הצירי בתיבת 'דניאל' ?
איזה עירוב?לומד ומלמד אמר:יש כאן עירוב.
ירמיהו - הנכון הוא - בשווא תחת המ"ם, הרגילות- בחיריק תחת המ"ם.
רק ה'ישעיה'ים שבעזרא ובדבה"י.חייל של הרבי אמר:בלשון התנ"ך זה ישעי' ללא וא"ו בסוף