מתבייש לחזור לראש התפילה. מכיר את ההרגשה הזו ?

דרומאי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
דרומאי אמר:
בשלמא אמר:
...
חייכתני
זה ענין של עריכה לרש"י כנראה עמדו המשנה והגמ' בשתי מגילות נפרדות, ושכח לפרש את המשנה במקומה.
(במשניות הם פעמים רבות קטועים אחרת כנודע)
לשכוח יעלה ויבוא זה מאוד אנושי מחד, אבל פספוס גדול בזכירת היום.
ודאי שלא, אלא שרש"י עצמו שכח. והראיה מדכתוב 'שכחתי לפרש המשנה', ולא 'שכחתי להעתיק הפירוש על המשנה'.
היינו הך.
א. זה נקרא שכחתי לפרש.
ב. רש"י העתיק את הגמ' והמשניות?
א. צריך ראיה להמצאה זו.
ב. לא.
 
 

אריק

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
אצל הבושטאטשער רב אנו מוצאים שלא התבייש בכך שהוא טעה בתפילה בספרו אשל אברהם אנו מוצאים כו"כ פעמים שהוא כותב על עצמו 'שכחתי' 'טעיתי' וכיו"ב ומברר את ההלכה.

דרומאי אמר:
גם רש"י בשבועות כתב על עצמו ששכח ולא בוש.
 
רוב האנשים לא יתביישו לנאום ב"יד אליהו" לקהל רבבות ולומר: פעם אחת כששכחתי בשמו"ע יעלה ויבוא, נסתפקתי האם וכו' .....
אבל רוב האנשים אם יצא להם להיות חזנים ב"ארנה" לעיני 20,000 איש והם ישכחו יעלה ויבוא זה יהיה להם בושה נוראית לחזור שוב לראש התפילה, לעיניהם הנדהמות של האלפים.
ולכן אין זה קשור כלל למה שיש כאלו מהפוסקים שכותבים על עצמם בספרם "פעם אחת כששכחתי לספור ספירת העומר וכדומה וכו' "
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
האשכול הזה הזכיר לי סיפור על הבעל שם טוב.
באסיפת ועד ארבע ארצות, תהה הפרנס בפני ציבור הנאספים, איך יכול להיות שאומרים שיש לבעל שם טוב הקדוש רוח הקודש, שהרי "אין עם הארץ חסיד"...

ולכן, שלחו מהאסיפה אנשים לקרוא לבעל שם טוב הקדוש, והוא הגיע אליהם מיד, והנ"ל היה ראש המדברים.

הוא פנה לבעל שם טוב הקדוש ואמר לו:

לפי סדר הנהגתך נראה ששורה עליך רוח הקודש, ויש אומרים שמעלתו הוא עם הארץ, ובכן, נשמע אם מעלתו יודע איזה דין.

באותו יום היה ראש חודש, ולכן שאל את הבעל שם טוב הקדוש: מי ששכח 'יעלה ויבוא' מה דינו?

השיב הבעל שם טוב הקדוש: אין נפק"מ בדין הזה, לא למעלתו ולא לי.

כי אם מעלתו ישכח לומר 'יעלה ויבוא', גם אם יחזור ויתפלל שוב, הוא ישכח שוב לומר 'יעלה ויבוא'. ואני, לעולם לא שוכח...

חפו פניו של הנ"ל, והודה ששכח לומר 'יעלה ויבוא' גם בפעם השניה...
 

חיים ארוכים

משתמש רגיל
אריק אמר:
מה יעשה מי ששכח יעלה ויבוא, או המלך הקדוש, או שאמר ותן טל ומטר וכו', וצריך לחזור לראש התפילה. אלא שאם יחזור לראש התפילה יהיה לו בושה גדולה.
א. אם פוסע מחדש לפני שמתחיל שמו"ע, וכורע את הכריעות של תחילת שמו"ע בברכת אבות, ודופק על לבו בסלח לנו, ומסיים את התפילה אחרי כולם.
ב. אם החזן בחזרת הש"ץ אומר יעלה ויבוא ואז נזכר מי שנזכר שהוא לא אמר יעלה ויבוא, יהיה לו בושה ממתפללי בית הכנסת אם יתחיל מתחילה שמו"ע, שכל עשרות המתפללים יראו מיד שהוא מתחיל שמו"ע מהתחלה.

אם נזכר רק לאחר התפילה אין כאן שום בעיה, כי אף אחד לא מכריח אותו להתפלל את הפעם השניה דווקא באותו מקום.
ואם צריך להתפלל את הפעם השניה בציבור, בלאו הכי הוא לא יכול להתפלל באותו מקום.
אך באמת הגרי"ש אלישיב היה מורה שהוא יצא כבר ידי חובת תפילה, ורק חיסר אזכרה, ןלכן הפעם השניה אינה צריכה ציבור, אז הוא יכול להתפלל בביתו. וזה גם מומלץ כי בדרך כלל אם יתפלל מיד, לא יכוין כמו התפילה של הפעם הראשונה.
אמנם אם הולך לעבור זמן תפילה הוא צריך למהר..
לא אשכח בזמן לימודי בישיבת פוניבז' 2 אירועים שהיו לעת זקנותו של מרן הרב שך זצ"ל בשנת תשנ"ד - תשנ"ה. פעם אחת ביקש משליח הציבור שיתן לו לעבור לפני התיבה בחזרת הש"ץ של שחרית, כי הסתפק אם אמר טל ומטר, ופעם נוספת היתה בראש חודש לאחר תפילת מנחה, והוא נכנס לחדר צדדי (החדר של הנביאים) והתפלל שוב שמונה עשרה. בישיבת פוניבז' כידוע מתפללים מנחה קצרה בימות החול, ולכן לא יכל לעשות את הפתרון הקודם. 
 

חיים ארוכים

משתמש רגיל
משיב כהלכה אמר:
האשכול הזה הזכיר לי סיפור על הבעל שם טוב.
באסיפת ועד ארבע ארצות, תהה הפרנס בפני ציבור הנאספים, איך יכול להיות שאומרים שיש לבעל שם טוב הקדוש רוח הקודש, שהרי "אין עם הארץ חסיד"...

ולכן, שלחו מהאסיפה אנשים לקרוא לבעל שם טוב הקדוש, והוא הגיע אליהם מיד, והנ"ל היה ראש המדברים.

הוא פנה לבעל שם טוב הקדוש ואמר לו:

לפי סדר הנהגתך נראה ששורה עליך רוח הקודש, ויש אומרים שמעלתו הוא עם הארץ, ובכן, נשמע אם מעלתו יודע איזה דין.

באותו יום היה ראש חודש, ולכן שאל את הבעל שם טוב הקדוש: מי ששכח 'יעלה ויבוא' מה דינו?

השיב הבעל שם טוב הקדוש: אין נפק"מ בדין הזה, לא למעלתו ולא לי.

כי אם מעלתו ישכח לומר 'יעלה ויבוא', גם אם יחזור ויתפלל שוב, הוא ישכח שוב לומר 'יעלה ויבוא'. ואני, לעולם לא שוכח...

חפו פניו של הנ"ל, והודה ששכח לומר 'יעלה ויבוא' גם בפעם השניה...
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מט עמוד א
גידל בר מניומי הוה קאי קמיה דרב נחמן, טעה רב נחמן והדר לרישא, אמר ליה מאי טעמא עביד מר הכי, אמר ליה דאמר רבי שילא אמר רב טעה חוזר לראש, והא אמר רב הונא אמר רב טעה אומר ברוך שנתן, אמר ליה לאו איתמר עלה אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב לא שנו אלא שלא פתח בהטוב והמטיב אבל פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יושב אוהלים אמר:
אמונת אומן אמר:
בושה היא רגש, לא מתמטיקה.
ולטעמך למה אתה לא אומר כך:
בושה היא רגש, בושה היא לא מתמטיקה,
אדם מתבייש כשעשה משהו לא טוב - ואינו מתחיל לעשות חשבונות מתמטיים אם זה חריג או לא.
לו יצוייר שהיה דין בושת על דברים, 
האם מי שסיפר על חברו ששכח לומר טל ומטר יתחייב בתשלומין?

אם הוא אכן מתבייש מזה כמו שראוי להתבייש מזה יתכן מאוד שהמבייש יהיה חייב.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אמונת אומן אמר:
יושב אוהלים אמר:
ולטעמך למה אתה לא אומר כך:
בושה היא רגש, בושה היא לא מתמטיקה,
אדם מתבייש כשעשה משהו לא טוב - ואינו מתחיל לעשות חשבונות מתמטיים אם זה חריג או לא.
לו יצוייר שהיה דין בושת על דברים, 
האם מי שסיפר על חברו ששכח לומר טל ומטר יתחייב בתשלומין?

אם הוא אכן מתבייש מזה כמו שראוי להתבייש מזה יתכן מאוד שהמבייש יהיה חייב.
מנוסח תשובתך משתמע שגם לך ברור שרוב בני האדם אינם מתביישים כ"כ.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יושב אוהלים אמר:
אמונת אומן אמר:
לו יצוייר שהיה דין בושת על דברים, 
האם מי שסיפר על חברו ששכח לומר טל ומטר יתחייב בתשלומין?

אם הוא אכן מתבייש מזה כמו שראוי להתבייש מזה יתכן מאוד שהמבייש יהיה חייב.
מנוסח תשובתך משתמע שגם לך ברור שרוב בני האדם אינם מתביישים כ"כ.
מה שרוב בני אדם לא מתביישים לא אומר שלא אמורים להתבייש בזה, ופשוט שהמיעוט הם הצודקים והרוב הם הטועים.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אמונת אומן אמר:
יושב אוהלים אמר:
אם הוא אכן מתבייש מזה כמו שראוי להתבייש מזה יתכן מאוד שהמבייש יהיה חייב.
מנוסח תשובתך משתמע שגם לך ברור שרוב בני האדם אינם מתביישים כ"כ.
מה שרוב בני אדם לא מתביישים לא אומר שלא אמורים להתבייש בזה, ופשוט שהמיעוט הם הצודקים והרוב הם הטועים.
אני חושב שכב' מבלבל בין מושגי הבושה.

מה שאדם בלבו מצטער ותבייש מבוראו על שפלות ערכו, אינו עניין כלל לבושה מפני בני אדם שזה הנושא הנידון כאן.

אדם מתבייש מבנ''א כאשר הוא נכשל בדבר שרוב בנ''א אינם נכשלים. נקודה. אין כלל נפ''מ מי הצודק.

אם אני אגור בקונגו אני לא אתבייש ללכת כשלעורי עטרת זרדים בלבד.
אני אמנע מכך כי זה לא ראוי, אבל בושה היא ענין שתלוי בסביבה.


 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אדם מתבייש מבנ''א כאשר הוא נכשל בדבר שרוב בנ''א אינם נכשלים. נקודה. אין כלל נפ''מ מי הצודק.
אם לדעתך הוספת המילה "נקודה" עושה שהדברים יותר נכונים, אז גם אני אוסיף את המילה בתוך דברי.
אדם מתבייש יותר כשאחרים רואים שעושה דברים לא טובים, וגם האחרים יודעים שזה לא טוב, נקודה, ולא משנה מה שהרבה מהרואים בעצמם גם נכשלים בדבר זה, הרי גם כשהם נכשלים הם לא מצדיקים את הדבר, אלא יודעים שנכשלו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
זה לא נקרא "לעבור על ההלכה", זה נקרא טעות, שכחה.
מי שאינו נוהג על פי הלכה מחמת שכחה הוא עדיין עובר על ההלכה, רק שהוא עושה כן בשוגג.

"לעבור על ההלכה", משמעותו הוא מזיד.
אולי אצלך שוגג לא נחשב לעבירה בכלל, אצל התורה וחז"ל כן:
ויקרא פרק ד 
כז וְאִם־נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּֽחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּֽ֠עֲשֹׂתָהּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֺ֧ת ה' אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם׃ כח א֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קָרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
מי שאינו נוהג על פי הלכה מחמת שכחה הוא עדיין עובר על ההלכה, רק שהוא עושה כן בשוגג.

"לעבור על ההלכה", משמעותו הוא מזיד.
אולי אצלך שוגג לא נחשב לעבירה בכלל, אצל חז"ל כן
סילוף. לא כתבתי דבר כזה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
"לעבור על ההלכה", משמעותו הוא מזיד.
אולי אצלך שוגג לא נחשב לעבירה בכלל, אצל חז"ל כן
סילוף. לא כתבתי דבר כזה.
כתבת שלא נקרא עובר על הלכה אא"כ הוא מזיד.
אז לשיטתך העובר בשוגג נקרא חוטא ומעשהו נקרא חטא, רק שלא עבר על חטא זה??

 
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
אולי אצלך שוגג לא נחשב לעבירה בכלל, אצל חז"ל כן
סילוף. לא כתבתי דבר כזה.
כתבת שלא נקרא עובר על הלכה אא"כ הוא מזיד.
אז לשיטתך העובר בשוגג נקרא חוטא ומעשהו נקרא חטא, רק שלא עבר על חטא זה??
כוונתי הייתה שהמשמעות בלשון בני אדם "עובר על ההלכה" כונתה במזיד.
לא תאמר לחברך: "ראיתי את פלוני עובר על ההלכה ולא הזכיר יעלה ויבוא", אלא תאמר לו: "ראיתי את פלוני שטעה ושכח לומר יעלה ויבוא".
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
אולי אצלך שוגג לא נחשב לעבירה בכלל, אצל חז"ל כן
סילוף. לא כתבתי דבר כזה.
כתבת שלא נקרא עובר על הלכה אא"כ הוא מזיד.
אז לשיטתך העובר בשוגג נקרא חוטא ומעשהו נקרא חטא, רק שלא עבר על חטא זה??
דוגמא א' - שו"ע אורח חיים סי' נג סעיף ה:
מִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בְּשׁוֹגֵג, כְּגוֹן שֶׁהָרַג הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, וְחָזַר בִּתְשׁוּבָה, מֻתָּר לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר, אֲבָל אִם עָשָׂה בְּמֵזִיד לֹא,
 
 

יאיר1

משתמש ותיק
אריק אמר:
יאיר1 אמר:
בעיני זה בדיוק הפוך.
מי שאינו נבוך משכחת יעלה ויבוא וכדו', יפשפש האם התפילה יקרה אצלו.
אלא ברור שצריך לשנן לעצמו שזה לא נורא, על מנת שיקל עליו לקיים את ההלכה.
ואף אם זה כן נורא צריך לקיים את ההלכה....
ואכן הרבנים כאן כתבו כמה וכמה עצות להתגבר על הבושה המבורכת....
והאמת שיש קצת מה להאריך בזה. ואכמ"ל
דברים נפלאים ממש.
נשמח שתאריך בזה, ואדרבה כאן המקום להחכימנו.
תודה.
אנסה.
א.
בנימה אישית. אצלי ראיתי שאין כמעט קשר בין הריכוז שלי בתפילה לבין זכירת יעלה ויבוא/על הניסים. וברוב הפעמים זה עבד ההפך. ואינני מצליח להבין כיצד אני יכול באמצע שמונה עשרה לזכור שהיום ראש חודש?! [דווקא לגבי קיץ חורף, ככל שאני מתפלל מהסידור, ניתן לזכור כיון שזה מופיע בסמוך לטקסט. וגם שצריך לומר משהו, בשונה מהנ"ל שצריך פשוט לזכור שיש כאן תוספת.]
מה שאני עושה, פשוט מניח עט/טישו/כרטיס אשראי או מקפל את הדף, כך שיש משהו פיזי שמזכיר שיש כאן אזכרה.
אני גם בעד שאנשים יאמרו בקול 'יעלה ויבוא' וכך יותר אנשים יזכרו. וגם הם עצמם לא יהיה להם ספק. ענין הספק כמובן יותר נוגע לאזכרות קיץ/חורף.
ב.
לענ"ד, כאמור, יש במבוכה זו משהו מבורך. כלומר זה סימן שזה מעניין אותי. וגם משהו נכון, כי ההלכה מחייבת אותי דבר שלא עמדתי בו. ואדם צריך למצוא דרכים שכן יצליח לעמוד במשימה! וכישלון אמור לגרום לצער כל שהוא, וגם קצת בושה, שלא הצלחתי.
אם זה 'סבבה' לא לשכוח, קצת משמע שאדם אינו רואה את עצמו אמור ל'מלא את ציפיות' ההלכה. ואולי דעותיהם שונות בזה, ואינני אומר קבלו דעתי, רק מציע הסתכלות שמתכתבת עם שאלת האשכול.
ג.
מה עושים.
אפשר לכוין לשני דרכים.
1.
ניזכרתי באמצע התפילה אני נבוך, ולכן - מרמה את עצמי שכן זכרתי, חוזר במהירות בלי כוונה, לא כורע בברכת אבות/מודים, מתפלל בעל פה במקום לדפדף בסידור וכן הלאה...
בעיה רצינית!! [מן הסתם על הכאה בסלח לנו אפשר לדלג..]
ניזכרתי לאחר התפילה אני נבוך, ולכן - מרמה את עצמי שכן זכרתי, מתפלל במהירות וכדו'.
כאן נראה לי שהפתרון הנכון הוא, פשוט לא לחזור ולהתפלל כרגע, אלא ללכת הביתה או לבית כנסת אחר ולהתפלל בנחת.
לפעמים זו עצה טובה בלי קשר לבושה, כי פשוט אין לי כח. שכחתי יעלה ויבוא במנחה גדולה, אין לי כרגע כח להתפלל, אז אני יבוא למנחה קטנה ואתפלל.
אם זה סמוך לשקיעה, צריך לאמוד האם המצב שמסוגל להתפלל ולכל הפחות לכוין באבות, אך אם אינו מסוגל כלל אפילו לכוין באבות [מצב חריג!!], ישלים בערבית שנים.
2.
אני מסוגל לעמוד בזה, זה מה שהשם רוצה ממני, ואיני בוש מפני המלעיגים [שבאמת אינם בהקשר זה, סך הכל קצת מבוכה], ההשפלה לפניו היא הכבוד האמיתי, אי נעימות זו כפרה נאה על שכחת האזכרה, זה לא באמת כל כך מביך, בן אדם הוא לא מלאך וטועה, גם גדולי תורה לפעמים שוכחים.... וצריך להכין את עצמו לניסיון הזה. אבל כדי להתכונן לניסיון צריך להבין שיש כאן קושי [למי שיש] ולהכיר בו, ולנסות להכיל אותו.
ואם אינו מצליח לא יתייאש, ועם הגיל בא השכל...

וכל אחד יוסיף כנטיית ליבו, ויעשה בדעת.
יישר כח על העלאת הענין!!
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יאיר1 אמר:
אני גם בעד שאנשים יאמרו בקול 'יעלה ויבוא' וכך יותר אנשים יזכרו. וגם הם עצמם לא יהיה להם ספק.
שמעתי מהגרח"ק בשם החזו"א, [גם ראיתיו מודפס בכמה ספרים בשמו] שאין דרך כבוד לתפילה לצעוק תזכורות באמצע תפילת שמו"ע, ולכן אין ראוי להרים קולו באזכרות כדי להזכיר לאחרים.
אמנם יתכן שיש חולקים.
 

יאיר1

משתמש ותיק
מכיר שיש אומרים כך, לא זכרתי בשם מי.
מאידך, מה יותר כבוד לתפילה? שישכחו כך וכך אנשים....
קטונתי
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יאיר1 אמר:
מכיר שיש אומרים כך, לא זכרתי בשם מי.
מאידך, מה יותר כבוד לתפילה? שישכחו כך וכך אנשים....
אכן לא עושים דברים שאינם כבוד התפילה כדי לדאוג לאנשים שלא זוכרים לומר מה שצריך.
 

יאיר1

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יאיר1 אמר:
מכיר שיש אומרים כך, לא זכרתי בשם מי.
מאידך, מה יותר כבוד לתפילה? שישכחו כך וכך אנשים....
אכן לא עושים דברים שאינם כבוד התפילה כדי לדאוג לאנשים שלא זוכרים לומר מה שצריך.
אדייק דברי.
לי הקטן נראה שיש יותר כבוד לתפילה שיתפללו כדין על אף שישמעו מידי פעם קריאות 'יעלה ויבוא', משלא יושמעו וישכחו.
זאת ועוד, שאיני יודע מפני מה פשוט לכבודו, שכבוד התפילה קודם לתפילה.
והרי כבוד התפילה אינו מעכב, ושכחת האזכרות מעכבת!

זאת ועוד, שזוכר בעצמו, ולא יצטרך לחזור מן הספק! ולפעמים אף להטריד דעתו בניסיונות להיזכר...
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יאיר1 אמר:
מפני מה פשוט לכבודו, שכבוד התפילה קודם לתפילה.
והרי כבוד התפילה אינו מעכב, ושכחת האזכרות מעכבת!
הוא עושה משהו שאינו כבוד לתפילתו, בגלל שמישהו אחר אינו עושה מה שהוא צריך לעשות.
 

יאיר1

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יאיר1 אמר:
מפני מה פשוט לכבודו, שכבוד התפילה קודם לתפילה.
והרי כבוד התפילה אינו מעכב, ושכחת האזכרות מעכבת!
הוא עושה משהו שאינו כבוד לתפילתו, בגלל שמישהו אחר אינו עושה מה שהוא צריך לעשות.
טוב.
אני חושב אחרת.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יאיר1 אמר:
יושב אוהלים אמר:
יאיר1 אמר:
מפני מה פשוט לכבודו, שכבוד התפילה קודם לתפילה.
והרי כבוד התפילה אינו מעכב, ושכחת האזכרות מעכבת!
הוא עושה משהו שאינו כבוד לתפילתו, בגלל שמישהו אחר אינו עושה מה שהוא צריך לעשות.
טוב.
אני חושב אחרת.
 
רק שאבין דבריך בברור, לדעתך אדם אמור לעשות משהו שהוא בזיון לתפילתו, כדי להציל מישהו אחר שלא עושה מה שצריך מלהתפלל תפילה שאינה ראויה?
אגב שמת לב שאמרת "אני חושב אחרת" ממה שאומר החזו"א?
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יאיר1 אמר:
יושב אוהלים אמר:
הוא עושה משהו שאינו כבוד לתפילתו, בגלל שמישהו אחר אינו עושה מה שהוא צריך לעשות.
טוב.
אני חושב אחרת.
רק שאבין דבריך בברור, לדעתך אדם אמור לעשות משהו שהוא בזיון לתפילתו, כדי להציל מישהו אחר שלא עושה מה שצריך מלהתפלל תפילה שאינה ראויה?
אגב שמת לב שאמרת "אני חושב אחרת" ממה שאומר החזו"א?
א. היכן החזו"א אמר זאת?
ב. לגש"ע, מה בזיון יש בזה לומר יעלה ויבוא בקול רם?
 
 
חלק עליון תַחתִית