יהודי מפרגן אמר:למה באמת שיקבלו על עצמם אם זה זמן גרמא?
התורה היא חיינו אמר:חסר אופ'
בלילה הראשון בברכה
ביום השני נזכרה רק ביום לפני השקיעה (ללא ברכה)
ומהיום השלישי והלאה אין קבע לספירתה..
ובהבטחה שבשנה הבאה יהיה אחרת.
כמעט..חימקו אמר:התורה היא חיינו אמר:חסר אופ'
בלילה הראשון בברכה
ביום השני נזכרה רק ביום לפני השקיעה (ללא ברכה)
ומהיום השלישי והלאה אין קבע לספירתה..
ובהבטחה שבשנה הבאה יהיה אחרת.
כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.
התורה היא חיינו אמר:כמעט..חימקו אמר:התורה היא חיינו אמר:חסר אופ'
בלילה הראשון בברכה
ביום השני נזכרה רק ביום לפני השקיעה (ללא ברכה)
ומהיום השלישי והלאה אין קבע לספירתה..
ובהבטחה שבשנה הבאה יהיה אחרת.
כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.
המ"ב מביא לעניין טעות ביום,
ולא שכחה.
גם לי כך נראה.חימקו אמר:יטעו יום אחד" משמעותו גם שכחה, כך נראה לי.
במחכ״ת אך אין קשר אחד לשני. אתה יכול להביא דוגמא אחרת כמו ציצית, אבל תפילת ערבית זו לא דוג׳ נכונה.חימקו אמר:יהודי מפרגן אמר:למה באמת שיקבלו על עצמם אם זה זמן גרמא?
כמו שגברים קיבלו עליהם להתפלל תפילת ערבית.
׳טעות׳ פירושו בין באונס בין בטעות. ראה ב״י באו״ח סי׳ פט.התורה היא חיינו אמר:גם לי כך נראה.חימקו אמר:יטעו יום אחד" משמעותו גם שכחה, כך נראה לי.
אך במ"ב שלי כ' יטעו ביום אחד ,
אך עדיין ניתן לפ' לשני הצדדים.
אך וודאי הרעיון אחד הוא.
ליבו חפץפינחס רוזנצוויג אמר:חסר:
חלק מהבנות מברכות
חלק בלי ברכה
וחלק אינם סופרות כלל.
אמודנער שטוב.פינחס רוזנצוויג אמר:חסר:
חלק מהבנות מברכות
חלק בלי ברכה
וחלק אינם סופרות כלל.
שמעתי לפני שנים שבשלחן שלמה נראית כוונתו שלא כמשמע במ"ב, ויל"ע שם. הפרטים נשכחו ממני.חימקו אמר:כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.
הסתכלתי כעת במקור ולא ראיתי שינוי מיוחד.אבימי אמר:שמעתי לפני שנים שבשלחן שלמה נראית כוונתו שלא כמשמע במ"ב, ויל"ע שם. הפרטים נשכחו ממני.חימקו אמר:כך כתב בספר שולחן שלמה הביאו המשנ"ב שם ס"ק ג.
הכוונה מן הסתם באופן כללי על הציטוטים משם (והענין מסתבר לכאורה, אף שלא בדקתי זאת באופן עקבי).אבימי אמר:שמעתי לפני שנים שבשלחן שלמה נראית כוונתו שלא כמשמע במ"ב, ויל"ע שם. הפרטים נשכחו ממני.
לא כי אלא במקום זה טען שאפשר לטעות במשמעות המ"ב שאם יטעו נמצאו הברכות למפרע לבטלה, ואילו ע"פ עיון בפנים הש"ש נמצא שלא זו כוונתו.לבי במערב אמר:הכוונה מן הסתם באופן כללי על הציטוטים משם (והענין מסתבר לכאורה, אף שלא בדקתי זאת באופן עקבי).אבימי אמר:שמעתי לפני שנים שבשלחן שלמה נראית כוונתו שלא כמשמע במ"ב, ויל"ע שם. הפרטים נשכחו ממני.
כיון שכך (כמדומה) הבחנתי מקופיא [אך כאמור - לא בדקתי זאת לעומק].אבימי אמר:למה מסתבר לך שכ"ה באופן כללי?
תמיד יובאו דברי ספר מסויים שלא כצורתם? הלא תימה הוא ואיזה הסבר יכול להיות לזה?לבי במערב אמר:כיון שכך (כמדומה) הבחנתי מקופיא [אך כאמור - לא בדקתי זאת לעומק].
לא עיינתי בכל אזכוריו...אבימי אמר:תמיד יובאו דברי ספר מסויים שלא כצורתם?
מצד זה זה נכון, המשנ"ב משמיט שלוש מילים "ולא יודעין הדין" מדברי ה"שולחן שלמה".אבימי אמר:לא כי אלא במקום זה טען שאפשר לטעות במשמעות המ"ב שאם יטעו נמצאו הברכות למפרע לבטלה, ואילו ע"פ עיון בפנים הש"ש נמצא שלא זו כוונתו.
אברך אמר:כאשר הצעתי (לפני שנים רבות) לנו"ב שתחי' לספור בברכה, קיבלתי ע"ע בל"נ להזכיר לה מידי יום. ואף הדפסתי דף מיוחד, המוצמד למקרר ע"י מגנט, ומעבירים כל יום המגנט.
לענ"ד נראה שאין כאן חידוש, אלא היינו הך, מה הכוונה ש"הפסיד את המצוה - כי כולה מצוה אחת" - היינו כיון שהמצוה הוא לספור את כל הימים, ולא רק לספור חלק מהם.דברי יושר אמר:אין זה בגלל שהכל מצווה אחת, ואי אפשר לקיים זה בלא זה, כמו הפירוש המקובל.
אלא באמת כל יום הוא מעשה מצווה בפנ"ע, כמו שמברכים עליו ברכה נפרדת. רק שהמושג ספירה הוא לספור לפי הסדר מאחד ועד אותו היום לפי הסדר, ולכן אם דילג יום אחד שוב אינו יכול לספור, לא בגלל שהפסיד את המצווה, אלא בגלל שספירה 1,2,3,5, איננה ספירה!
כוונתי הייתה לומר, שבאמת אין ספירת כל הימים מצווה אחת, ולכן מה שספר 1,2,3 היא מצווה גמורה, ויכול לברך אפי' כשיודע מראש שיפסיד.יושב אוהלים אמר:לענ"ד נראה שאין כאן חידוש, אלא היינו הך, מה הכוונה ש"הפסיד את המצוה - כי כולה מצוה אחת" - היינו כיון שהמצוה הוא לספור את כל הימים, ולא רק לספור חלק מהם.דברי יושר אמר:אין זה בגלל שהכל מצווה אחת, ואי אפשר לקיים זה בלא זה, כמו הפירוש המקובל.
אלא באמת כל יום הוא מעשה מצווה בפנ"ע, כמו שמברכים עליו ברכה נפרדת. רק שהמושג ספירה הוא לספור לפי הסדר מאחד ועד אותו היום לפי הסדר, ולכן אם דילג יום אחד שוב אינו יכול לספור, לא בגלל שהפסיד את המצווה, אלא בגלל שספירה 1,2,3,5, איננה ספירה!
שהרי לא סגי רק בזה ש- ספירת 1,2,3,5 אינו נחשב לספירה, שהרי אם נאמר שאין כולם מצוה אחת לספור את כל הימים, א"כ אכן י"ל שספירת 1,2,3,5 אינו ספירה, אבל מה שספר 1,2,3, הוא ספירה, ומה שסופר אח"כ 5,6,7 וכו' הוא ג"כ ספירה, ולמה לא יברך על זה, ולכן צריכים לפרש כמו שמבינים בפשטות שהטעם הוא שצורת המצוה הוא לספור את כל הימים, וספירה בדילוג אינו ספירה.
סברה נאה,דברי יושר אמר:כוונתי הייתה לומר, שבאמת אין ספירת כל הימים מצווה אחת, ולכן מה שספר 1,2,3 היא מצווה גמורה, ויכול לברך אפי' כשיודע מראש שיפסיד.יושב אוהלים אמר:לענ"ד נראה שאין כאן חידוש, אלא היינו הך, מה הכוונה ש"הפסיד את המצוה - כי כולה מצוה אחת" - היינו כיון שהמצוה הוא לספור את כל הימים, ולא רק לספור חלק מהם.דברי יושר אמר:אין זה בגלל שהכל מצווה אחת, ואי אפשר לקיים זה בלא זה, כמו הפירוש המקובל.
אלא באמת כל יום הוא מעשה מצווה בפנ"ע, כמו שמברכים עליו ברכה נפרדת. רק שהמושג ספירה הוא לספור לפי הסדר מאחד ועד אותו היום לפי הסדר, ולכן אם דילג יום אחד שוב אינו יכול לספור, לא בגלל שהפסיד את המצווה, אלא בגלל שספירה 1,2,3,5, איננה ספירה!
שהרי לא סגי רק בזה ש- ספירת 1,2,3,5 אינו נחשב לספירה, שהרי אם נאמר שאין כולם מצוה אחת לספור את כל הימים, א"כ אכן י"ל שספירת 1,2,3,5 אינו ספירה, אבל מה שספר 1,2,3, הוא ספירה, ומה שסופר אח"כ 5,6,7 וכו' הוא ג"כ ספירה, ולמה לא יברך על זה, ולכן צריכים לפרש כמו שמבינים בפשטות שהטעם הוא שצורת המצוה הוא לספור את כל הימים, וספירה בדילוג אינו ספירה.
אבל מה שיספור מכאן ואילך 5,6,7 אינו נחשב ספירה, מכיוון שספירה היא רק כשסופר הכל מההתחלה, שהרי הספירה מהותה היא לספור כמה ימים עברו מהקרבת העומר.
ולכן עד היום השלישי - הייתה כאן ספירה, משום שהוא ספר את כל הימים שעברו עד עכשיו, ולא מעניין אותנו שבעתיד הוא יפסיק את הספירה, העיקר שבינתיים הוא ספר כל מה שיש. אבל אחר שכבר דילג - אין משמעות למה שסופר 5,6,7, מכיוון שהוא לא ספר באמת שעברו כבר חמש ימים, רק הוא מגיע באמצע הימים ומתחיל לספור על סמך מה שאחרים ספרו כבר 4 ימים לפניו, אבל מה שהוא אומר בעצמו אינו ספירה.
והרי אם אדם יגיע לערימה, יזיז חלק ממנה הצידה, ויתחיל לספור את הנותר 50,51,52 וכו', וכשיגמור יגיד ספרתי שיש בכל הערמה מאה,
ברור שהוא לא ספר כמה יש כאן, והספירה שלו כלל איננה ספירה, וגם אם בסוף יתברר שאכן בחלק שהזיז היו 50 וממילא בכל הערמה יש מאה, עדיין - הוא לא ספר כלום, סתם ניחש או העריך.
כמו כן כאן, הגם שהוא מסתמך על ידיעה שאחרים ספרו את הימים שכבר עברו, והוא ממשיך את ספירתם, מ"מ מה שהוא עצמו עשה אינו ספירה כמה זמן עבר מהעומר, אלא ספירה כמה זמן עבר מאז שהוא הגיע. ואמנם אם תוסיף את מה שאחרים כבר ספרו עד שהוא הגיע, תוכל לחשבן כמה ימים עברו מהעומר, אבל מה שהוא עשה עדיין אינו ספירת העומר.