הוראת מרן החזון איש זצ"ל לגבי עלייה למירון בל"ג לעומר

[מסתפק במועט]

(אני מחכה לתשובה ענינית ולא לקשקושי הבל זה מנקר לי כבר שנים כליטאי)

אחרי ניקור של שנים , כל רופא יגיד לך שכבר לא שייך להבין.

[שמואל092]

"יש כאלה שנוסעים למירון, אנחנו לא נוהגים ככה"

אני חייב לציין כי כמתנגד גמור אני די מובך מציטוטים כגון אלו, כאילו הנסיעה למירון היא איזה גחמה של איזה אדמור תמהוני, והלא הדברים כתובים אש שחורה על גבי אש לבנה בכתבים עצמם, ומי יבוא אחר המלך? אתמהה.

ודאי שאין חיוב ללכת, ואין אדם צריך לבטל תורה בשביל זה, אבל מה זה "יש כאלה שנוסעים למירון"? כאילו יש איזה כת תמהונית שנוסעת למירון.

דרך אגב שהרמ"ש זצ"ל תמיד נסע למירון, ולהרבה תלמידים אמר לא ליסוע, אבל דיבר נוראות בשבח היום הזה, לא יאומן כי יסופר.

זה כמו שחסיד יאמר על חב"ד
"יש כאלה שלומדים חסידות, אנחנו לא נוהגים ככה"
אף אחד לא שולל שיש כזה ענין, אבל אצלנו זה לא נהוג בדווקא
וכך היחס אצל הליטאים להילולת מירון (ולכל ענין קשר עם הצדיק)
הם שוללים לא את עצם הענין אלא את העיסוק שלהם (עולם הישיבות) בו
 

וזה בניגוד להשקפה הליטאית שלא מאמינה בקשר עם צדיק

לפני שנדבר אם מאמינים ב"קשר עם הצדיק" אולי כבודו ינסה לבאר מה הפירוש "קשר עם הצדיק"?
האם להתפלל אליו?
לעבוד אותו?
לדבר איתו?

תגדיר מה הקשר שלך עם משפחתך
שאתה מתיחס אליהם?
מפרנס אותם?
זה התוצאות
הקשר יוצר אותם
הקשר עם רשב"י יוצר (בין השאר) רצון להשתתף בהילולא שלו

 

[מסתפק במועט]

אני חייב לציין כי כמתנגד גמור אני די מובך מציטוטים כגון אלו, כאילו הנסיעה למירון היא איזה גחמה של איזה אדמור תמהוני, והלא הדברים כתובים אש שחורה על גבי אש לבנה בכתבים עצמם, ומי יבוא אחר המלך? אתמהה.

ודאי שאין חיוב ללכת, ואין אדם צריך לבטל תורה בשביל זה, אבל מה זה "יש כאלה שנוסעים למירון"? כאילו יש איזה כת תמהונית שנוסעת למירון.

דרך אגב שהרמ"ש זצ"ל תמיד נסע למירון, ולהרבה תלמידים אמר לא ליסוע, אבל דיבר נוראות בשבח היום הזה, לא יאומן כי יסופר.

הרמ"ש נסע למירון כי הוא עסק בתורתו של רשב"י. וזה גם מה שהוא עשה במירון.

[חידוד]

הזכירו כאן כמה שאצל הירושלמים הפרושים היה ענין של מירון אשמח לקבל מקורות לדבר כזה.

מתייג את הרב @חנינא בני והרב @יציר

הרב @דרופתקי דאורייתא כתב רק שלא שללו את ההליכה לקברים כדמובא בשם הגר"א ולא כתב שהיה אצלם ענין של מירון ול"ג בעומר כעין אצל החסידים ואין תלונתי עליו.

וזאת למודעי ישנה נטיה כזו בכמה עשורים האחרונים אבל אבקש מקור מוקדם יותר וכן שהיה כזה ענין אצל גדוליהם, כי אפי' בעשורים האחרונים לא נ"ל שר' זונדל קרויזר וכדו' היה להם עסק כזה.

ואף אני מבני בניהם של פרושים ולא שמעתי בלתי היום.

לא מכיר מקורות ספרותיים מספיק, אבל יש הרבה תיעודים לדבר אפילו בסרטים, אנשים עם לבוש ירושלמי רוקדים שם לפני תשעים שנה, וכן קראתי תיאורים שהיו נוסעים מירושלים, וכמובן היתה גם הילולה של שמעון הצדיק, הפרושים עלו לארץ מתוך תפיסה משיחית גאולית ואצלם הדברים האלו תפסו מקום, או לפחות אפשרי שיתפסו

אנשים בלבוש ירושלמי לא אומר פרושים כמובן.

כנ"ל תיאורים של נוסעים בירושלים ושמעון הצדיק זה לאו דוקא פרושים.

שוב אני לא מכחיש, רק שלא שמעתי מעולם שזה היה גם בדורות קודמים אצל הפרושים ובפרט אצל גדולי הפרושים ולכן אני שואל על מקורות, כמובן אינך חייב לזכור מ"מ מדוייקים ואין זה סתירה לדבריך, ואני אשאר בחזקתי.

אגב לא הבנתי מה עניין תפיסה גאולית אצל מירון בל"ג בעומר.
ועכ"פ כאן בפורום זה ביחס הפוך.

[אבי חי]

נראה שהרבה מהחברים שליט"א לא שמו לב שהמשמעות העולה ממקור הדברים היא הפוכה מכיוונו של פותח האשכול, כפי שכבר הוער.
כך שאין צורך להזדקק לדיון עד כמה מידת דיוקו של סיפורי הספר.


לרבי @שניאור שליט"א, אני מבין את הטענה, והתשובה היא 'פרופורציות'.
לכל 'ענין' יש משקל, שתלוי בין היתר במהות האדם שעליו מדבר הענין ובמחיר שיגרום ביצוע אותו ענין.

[לבי במערב]

אצלו אתה הולך לרקוד ולאכול וכו'. בלי לזלזל . . 

זהו עיקר המנהג (כלשון מהרח"ו: "ואוכלים ושותים ושמחים שם").
 

 . . ואם היינו יודעים מתי יום פטירת רשב"י היינו קובעים אז תענית יחידים על פטירת הצדיק כמו שנוהגים בימים שמתו משה רבנו, אהרן הכהן, וכל שאר הצדיקים ששקולה מיתתם כשריפת בית אלוקינו.

כבר נשתברו כאן הקולמוסים בהאי ענינא, אך בפע"ח (לגרסתנו עכ"פ) מפורש שיום הסתלקותו הוא "יום שמחתו" - בעוה"ז, וגם מאות שנים לאח"ז.

[אגור בן יקא]

עולו ואתכנשו להילולה דבר יוחאי

זה לא היה הכוונה.
המעיין שם יראה שמדובר על יום פטירתו של רשב"י שתלמידיו בכו ולא יכלו לדבר מרוב צער,
ובאותו זמן שמעו בת קול: "בואו והתכנסו לחתונת רבי שמעון".
עד כמה שהבנתי משם, החברים לא התחילו אז לרקוד ולשיר סביב מיטת הנפטר, ורק בשמים - איפה שהיתה הבת קול - שם ששו ושמחו לקבל את פניו של הצדיק הגדול.
ובעולם הזה צער ואבל ביום פטירתו.
ואם היינו יודעים מתי יום פטירת רשב"י היינו קובעים אז תענית יחידים על פטירת הצדיק כמו שנוהגים בימים שמתו משה רבנו, אהרן הכהן, וכל שאר הצדיקים ששקולה מיתתם כשריפת בית אלוקינו.

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 85#p569185

[את והב]

"יש כאלה שנוסעים למירון, אנחנו לא נוהגים ככה"

אני חייב לציין כי כמתנגד גמור אני די מובך מציטוטים כגון אלו, כאילו הנסיעה למירון היא איזה גחמה של איזה אדמור תמהוני, והלא הדברים כתובים אש שחורה על גבי אש לבנה בכתבים עצמם, ומי יבוא אחר המלך? אתמהה.

ודאי שאין חיוב ללכת, ואין אדם צריך לבטל תורה בשביל זה, אבל מה זה "יש כאלה שנוסעים למירון"? כאילו יש איזה כת תמהונית שנוסעת למירון.

דרך אגב שהרמ"ש זצ"ל תמיד נסע למירון, ולהרבה תלמידים אמר לא ליסוע, אבל דיבר נוראות בשבח היום הזה, לא יאומן כי יסופר.

אבל האריך הרבה לומר שהעיקר הוא ללמוד תורת הרשב"י בעיון ואין יוצאים ידי חובה כלל בנסיעה לרשב"י, והמליץ בזה הלשון: דרשב"י אומר "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו" ודפח"ח.
 

[את והב]

תגדיר מה הקשר שלך עם משפחתך
שאתה מתיחס אליהם?
מפרנס אותם?
זה התוצאות
הקשר יוצר אותם
הקשר עם רשב"י יוצר (בין השאר) רצון להשתתף בהילולא שלו

או שאתה לא יודע מה החסידים מתכוונים בקשר עם הצדיק, או שאתה עושה את עצמך לא יודע, תבחר...

[אברהם ק.]

תגדיר מה הקשר שלך עם משפחתך
שאתה מתיחס אליהם?
מפרנס אותם?
זה התוצאות
הקשר יוצר אותם
הקשר עם רשב"י יוצר (בין השאר) רצון להשתתף בהילולא שלו

כל מילה.
קשר הוא שייכות . לכלול עצמו בין אנשי הצדיק.

[קדמא ואזלא]

"יש כאלה שנוסעים למירון, אנחנו לא נוהגים ככה"

אני חייב לציין כי כמתנגד גמור אני די מובך מציטוטים כגון אלו, כאילו הנסיעה למירון היא איזה גחמה של איזה אדמור תמהוני, והלא הדברים כתובים אש שחורה על גבי אש לבנה בכתבים עצמם, ומי יבוא אחר המלך? אתמהה.

ודאי שאין חיוב ללכת, ואין אדם צריך לבטל תורה בשביל זה, אבל מה זה "יש כאלה שנוסעים למירון"? כאילו יש איזה כת תמהונית שנוסעת למירון.

דרך אגב שהרמ"ש זצ"ל תמיד נסע למירון, ולהרבה תלמידים אמר לא ליסוע, אבל דיבר נוראות בשבח היום הזה, לא יאומן כי יסופר.

דרשב"י אומר "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו" ודפח"ח.
 

ובלשון רשב''י לתלמידיו (גיטין סז, א): בניי, שנו מדותי

רש"י:
שנו מדותי - למדו תורתי.

[חנינא בני]

"יש כאלה שנוסעים למירון, אנחנו לא נוהגים ככה"

אני חייב לציין כי כמתנגד גמור אני די מובך מציטוטים כגון אלו, כאילו הנסיעה למירון היא איזה גחמה של איזה אדמור תמהוני, והלא הדברים כתובים אש שחורה על גבי אש לבנה בכתבים עצמם, ומי יבוא אחר המלך? אתמהה.

ודאי שאין חיוב ללכת, ואין אדם צריך לבטל תורה בשביל זה, אבל מה זה "יש כאלה שנוסעים למירון"? כאילו יש איזה כת תמהונית שנוסעת למירון.

דרך אגב שהרמ"ש זצ"ל תמיד נסע למירון, ולהרבה תלמידים אמר לא ליסוע, אבל דיבר נוראות בשבח היום הזה, לא יאומן כי יסופר.

מתנגד זו הגדרה נגטיבית, זה אומר שאתה לא חסיד
אבל אתה גם לא שייך לציבור הליטאי
לא מוזכרת כאן גחמה או תמהוניות, אלא שיש כאלו שנוהגים ליסוע, והציבור הליטאי לא נהג ליסוע, זה קודם כל תיאור עובדה, ואחר כך שיקוף של ההשקפה הליטאית הוותיקה
זה לא שאין חיוב, (תודה רבה באמת), אלא שלא עושים את זה ולא נוהגים בזה
ומה שכתוב בכתבים פשוט לא רלבנטי, א) יש המון הנהגות קבליות שלא נכנסו לציבור, ובודאי לא הליטאי, ב) לא כתוב שצריך ליסוע או שראוי ליסוע, כתוב שהאר"י נסע לשם פעם אחת, ובשנה השניה לא עלה
 

[חנינא בני]

איך יודעים שהמנהג התחיל בזמן הבית?
הרי אפילו אם כתבו רשב"י עצמו בידיו, היה עשרות שנים אחרי החורבן

כשהזוהר מביא מנהג מחסידים הראשונים זה לא מתקופתו, אלא מנהג קדום.

למה אתה סתם אומר?
כשרב פפא אומר 'ראשונים' דאתרחיש להו ניסא וכו' הוא מדבר על רב יהודה, כמה עשרות שנים לפניו

[פלגי מים]

"יש כאלה שנוסעים למירון, אנחנו לא נוהגים ככה"

אני חייב לציין כי כמתנגד גמור אני די מובך מציטוטים כגון אלו, כאילו הנסיעה למירון היא איזה גחמה של איזה אדמור תמהוני, והלא הדברים כתובים אש שחורה על גבי אש לבנה בכתבים עצמם, ומי יבוא אחר המלך? אתמהה.

ודאי שאין חיוב ללכת, ואין אדם צריך לבטל תורה בשביל זה, אבל מה זה "יש כאלה שנוסעים למירון"? כאילו יש איזה כת תמהונית שנוסעת למירון.

דרך אגב שהרמ"ש זצ"ל תמיד נסע למירון, ולהרבה תלמידים אמר לא ליסוע, אבל דיבר נוראות בשבח היום הזה, לא יאומן כי יסופר.

מתנגד זו הגדרה נגטיבית, זה אומר שאתה לא חסיד
אבל אתה גם לא שייך לציבור הליטאי
לא מוזכרת כאן גחמה או תמהוניות, אלא שיש כאלו שנוהגים ליסוע, והציבור הליטאי לא נהג ליסוע, זה קודם כל תיאור עובדה, ואחר כך שיקוף של ההשקפה הליטאית הוותיקה
זה לא שאין חיוב, (תודה רבה באמת), אלא שלא עושים את זה ולא נוהגים בזה
ומה שכתוב בכתבים פשוט לא רלבנטי, א) יש המון הנהגות קבליות שלא נכנסו לציבור, ובודאי לא הליטאי, ב) לא כתוב שצריך ליסוע או שראוי ליסוע, כתוב שהאר"י נסע לשם פעם אחת, ובשנה השניה לא עלה

המשנת חסידים כתב בדרך הוראה שצריך ליסוע.
 

[שמואל092]

תגדיר מה הקשר שלך עם משפחתך
שאתה מתיחס אליהם?
מפרנס אותם?
זה התוצאות
הקשר יוצר אותם
הקשר עם רשב"י יוצר (בין השאר) רצון להשתתף בהילולא שלו

או שאתה לא יודע מה החסידים מתכוונים בקשר עם הצדיק, או שאתה עושה את עצמך לא יודע, תבחר...

לא ידעתי מאי קאמר
אני (נקרא) חסיד
ופרנסתי בקרב הליטאים
ולמדתי להבין הרבה דברים שלא הבנתי בעבר
(אתמול נחסמתי באשכול מסוים כי לימדתי זכות על הנהגה מסוימת-למרות שאני בורח ממנה כמו מאש)

וה"ה בנושא זה
כמה שאני יותר מבין את ענין הקשר עם רשב"י
אני יותר מבין שלליטאים זה לא רק לא ענין אלא סותר
 

[חנינא בני]

אני חייב לציין כי כמתנגד גמור אני די מובך מציטוטים כגון אלו, כאילו הנסיעה למירון היא איזה גחמה של איזה אדמור תמהוני, והלא הדברים כתובים אש שחורה על גבי אש לבנה בכתבים עצמם, ומי יבוא אחר המלך? אתמהה.

ודאי שאין חיוב ללכת, ואין אדם צריך לבטל תורה בשביל זה, אבל מה זה "יש כאלה שנוסעים למירון"? כאילו יש איזה כת תמהונית שנוסעת למירון.

דרך אגב שהרמ"ש זצ"ל תמיד נסע למירון, ולהרבה תלמידים אמר לא ליסוע, אבל דיבר נוראות בשבח היום הזה, לא יאומן כי יסופר.

מתנגד זו הגדרה נגטיבית, זה אומר שאתה לא חסיד
אבל אתה גם לא שייך לציבור הליטאי
לא מוזכרת כאן גחמה או תמהוניות, אלא שיש כאלו שנוהגים ליסוע, והציבור הליטאי לא נהג ליסוע, זה קודם כל תיאור עובדה, ואחר כך שיקוף של ההשקפה הליטאית הוותיקה
זה לא שאין חיוב, (תודה רבה באמת), אלא שלא עושים את זה ולא נוהגים בזה
ומה שכתוב בכתבים פשוט לא רלבנטי, א) יש המון הנהגות קבליות שלא נכנסו לציבור, ובודאי לא הליטאי, ב) לא כתוב שצריך ליסוע או שראוי ליסוע, כתוב שהאר"י נסע לשם פעם אחת, ובשנה השניה לא עלה

המשנת חסידים כתב בדרך הוראה שצריך ליסוע.

סליחה על בורותי, אתה מתכוין למשנת חסידים של רבי עמנואל חי ריקי? 
 

[סמוך מיעוטא]

"יש כאלה שנוסעים למירון, אנחנו לא נוהגים ככה"

אני חייב לציין כי כמתנגד גמור אני די מובך מציטוטים כגון אלו, כאילו הנסיעה למירון היא איזה גחמה של איזה אדמור תמהוני, והלא הדברים כתובים אש שחורה על גבי אש לבנה בכתבים עצמם, ומי יבוא אחר המלך? אתמהה.

ודאי שאין חיוב ללכת, ואין אדם צריך לבטל תורה בשביל זה, אבל מה זה "יש כאלה שנוסעים למירון"? כאילו יש איזה כת תמהונית שנוסעת למירון.

מתנגד זו הגדרה נגטיבית, זה אומר שאתה לא חסיד
אבל אתה גם לא שייך לציבור הליטאי
לא מוזכרת כאן גחמה או תמהוניות, אלא שיש כאלו שנוהגים ליסוע, והציבור הליטאי לא נהג ליסוע, זה קודם כל תיאור עובדה, ואחר כך שיקוף של ההשקפה הליטאית הוותיקה

מחאת ר' @את והב הייתה כנגד רוח הביטוי "יש כאלה".
וכזכור, הוא משתייך בהחלט לציבור הליטאי.

[פלגי מים]

מתנגד זו הגדרה נגטיבית, זה אומר שאתה לא חסיד
אבל אתה גם לא שייך לציבור הליטאי
לא מוזכרת כאן גחמה או תמהוניות, אלא שיש כאלו שנוהגים ליסוע, והציבור הליטאי לא נהג ליסוע, זה קודם כל תיאור עובדה, ואחר כך שיקוף של ההשקפה הליטאית הוותיקה
זה לא שאין חיוב, (תודה רבה באמת), אלא שלא עושים את זה ולא נוהגים בזה
ומה שכתוב בכתבים פשוט לא רלבנטי, א) יש המון הנהגות קבליות שלא נכנסו לציבור, ובודאי לא הליטאי, ב) לא כתוב שצריך ליסוע או שראוי ליסוע, כתוב שהאר"י נסע לשם פעם אחת, ובשנה השניה לא עלה

המשנת חסידים כתב בדרך הוראה שצריך ליסוע.

סליחה על בורותי, אתה מתכוין למשנת חסידים של רבי עמנואל חי ריקי? 

כן,איזה עוד משנת חסידים אתה מכיר?

[סמוך מיעוטא]

 

המשנת חסידים כתב בדרך הוראה שצריך ליסוע.

סליחה על בורותי, אתה מתכוין למשנת חסידים של רבי עמנואל חי ריקי? 

במשנת חסידים, בסדר ספירת העומר [ליקוט מכתבי האריז"ל, בלשונו של רבינו עמנואל חי ריקי מתלמידי האריז"ל]:
ביום ל"ג שהוא מספר כד"ט משם אכדט"ם, שהוא יותר רחמים, בו פסקו תלמידי רבי עקיבא למות ונסמכו ה' תלמידים חדשים שהם כנגד ה' אותיות זה השם הק', ואחד מהם הוא רבי שמעון בר יוחאי שעל ידו העולם קיים ונתתקן, ולפיכך אין להתאבל ביום זה כלל, אלא מצוה לשמוח בשמחת רבי שמעון בר יוחאי, ואם דר בארץ ישראל ילך לשמוח על קברו ושם ישמח שמחה גדולה.
 

[חנינא בני]

לצערי, בבורותי, אני עדיין לא מבין, אתה כותב שזה ליקוט מכתבי האריז"ל, אבל הקטע הזה 'ילך לשמוח על קברו' לא כתוב בכתבי האר"י
עכ"פ, גם אם רבי עמנואל כותב 'ילך לשמוח', זה לא 'דרך הוראה', וכי אתה לא מכיר כתבי מקובלים ומוסר? כתוב בספרים כאלו עוד המון דברים 'יעשה כך וכך', שרבים לא עושים ולא חושבים לעשות. יש מהם שהתקבלו והפכו למנהג פשוט של כל יהודי, למרות שאינם מספרות ההלכה אלא ע"פ ענינים, ויש כאלו שלא.

[את והב]

תגדיר מה הקשר שלך עם משפחתך
שאתה מתיחס אליהם?
מפרנס אותם?
זה התוצאות
הקשר יוצר אותם
הקשר עם רשב"י יוצר (בין השאר) רצון להשתתף בהילולא שלו

או שאתה לא יודע מה החסידים מתכוונים בקשר עם הצדיק, או שאתה עושה את עצמך לא יודע, תבחר...

לא ידעתי מאי קאמר
אני (נקרא) חסיד
ופרנסתי בקרב הליטאים
ולמדתי להבין הרבה דברים שלא הבנתי בעבר
(אתמול נחסמתי באשכול מסוים כי לימדתי זכות על הנהגה מסוימת-למרות שאני בורח ממנה כמו מאש)

וה"ה בנושא זה
כמה שאני יותר מבין את ענין הקשר עם רשב"י
אני יותר מבין שלליטאים זה לא רק לא ענין אלא סותר

הבעיה היא לא בזה שלא נוסעים, (אני גם לא נוסע, לא זכיתי..) הבעיה היא עם ההתייחסות העמרצית לסוגיא מהותית ורצינית ביותר, יש הבדל גדול, בין הנהגות למעשה שבזה יש הרבה שיקולים אחרים, לבין גישה עקרונית שיום פטירת הרשב"י אינה ענין לענות בו, ההתיחסות הזאת של הרבה לומדים (לפחות אצל הבני ברקים ודומיהם) היא מעציבה ורדודה.
לא אתאפק מלומר ביטוי אחד מיני הרבה שאמר הרב רמ"ש זכרונו לברכה, "צריכים אנו לדעת שאילולי יום זה, -היינו גילוי האידרא ביום פטירת רשב"י-  לא היה שום קיום לעם ישראל, אנו קיימים רק בזכות היום הזה. 
עוד מרגלא בפומיה לומר, ע"פ מש"כ הרמב"ן דבזמן בית המקדש היו כל ימי הספירה חולו של מועד, ואמר הוא ז"ל שכל הימי חזרו לאבלות בזמן מיתת תלמידי רבי עקיבא, ומאותו חול המועד ארוך נשאר לנו רק יום אחד הוא יום ל"ג בעומר.
 

[פלגי מים]

לצערי, בבורותי, אני עדיין לא מבין, אתה כותב שזה ליקוט מכתבי האריז"ל, אבל הקטע הזה 'ילך לשמוח על קברו' לא כתוב בכתבי האר"י
עכ"פ, גם אם רבי עמנואל כותב 'ילך לשמוח', זה לא 'דרך הוראה', וכי אתה לא מכיר כתבי מקובלים ומוסר? כתוב בספרים כאלו עוד המון דברים 'יעשה כך וכך', שרבים לא עושים ולא חושבים לעשות. יש מהם שהתקבלו והפכו למנהג פשוט של כל יהודי, למרות שאינם מספרות ההלכה אלא ע"פ ענינים, ויש כאלו שלא.

זה שלא עושים זה לא אומר שלא נצרך לעשות כן או שלא כתב זאת ובכללות כך הוא למד ממשמעות דברי האריז''ל והמשנת חסידים העתיק רק דברי האריז''ל.
 

[סמוך מיעוטא]

לצערי, בבורותי, אני עדיין לא מבין, אתה כותב שזה ליקוט מכתבי האריז"ל, אבל הקטע הזה 'ילך לשמוח על קברו' לא כתוב בכתבי האר"י
עכ"פ, גם אם רבי עמנואל כותב 'ילך לשמוח', זה לא 'דרך הוראה', וכי אתה לא מכיר כתבי מקובלים ומוסר? כתוב בספרים כאלו עוד המון דברים 'יעשה כך וכך', שרבים לא עושים ולא חושבים לעשות. יש מהם שהתקבלו והפכו למנהג פשוט של כל יהודי, למרות שאינם מספרות ההלכה אלא ע"פ ענינים, ויש כאלו שלא.

הקטע הועתק בשלימות משיעור הרה"צ ר' מנשה רייזמאן שליט"א, ולגופו של ענין אין כל הכרח כלל שימצאו אותם מילים גם בע"ח... 
מה שכתוב כאן הוא שזו "מצוה לשמוח . . ואם דר בא"י ילך על קברו".

[חנינא בני]

למה מנהג אחת מתפוצות ישראל בעיניך היא התיחסות עמרצית?
יהודי אשכנז לא ציינו ימי פטירה של תנאים ואמוראים ולא חגגו אותם, וזה שהחסידים והספרדים אימצו ענינים קבליים, לא גורע מהמנהג הקדום
אף אחד מהראשונים לא ידע בכלל שזה יום פטירה של רשב"י
וזה שאין קיום לעם ישראל בלי תורתו של רשב"י, לא קשור לאותו יום שבו הוא גילה סודות אלו ואלו, והרי גם רבי עקיבא והלל הזקן ועוד הרבה חכמים כל אחד בעתו ובזמנו גילו דברים גדולים, ומשה רבינו ביום פטירתו אמר דברים נוראים כמבואר בתורה, וכי לכן חוגגים את ז' אדר? וברור שדברי משה לפני מותו חשובים לא פחות מדברי רשב"י לפני מותו
נראה לי שהמנהג האשכנזי הוא לא מתחיל מזה ש'לא נוסעים' למעשה מכל מיני שיקולים אחרים, אלא להיפך, מההתיחסות שמבחינתך היא עמרצית, שלא כל כך חשוב לעשות עסק מהיום הזה

[חנינא בני]

לצערי, בבורותי, אני עדיין לא מבין, אתה כותב שזה ליקוט מכתבי האריז"ל, אבל הקטע הזה 'ילך לשמוח על קברו' לא כתוב בכתבי האר"י
עכ"פ, גם אם רבי עמנואל כותב 'ילך לשמוח', זה לא 'דרך הוראה', וכי אתה לא מכיר כתבי מקובלים ומוסר? כתוב בספרים כאלו עוד המון דברים 'יעשה כך וכך', שרבים לא עושים ולא חושבים לעשות. יש מהם שהתקבלו והפכו למנהג פשוט של כל יהודי, למרות שאינם מספרות ההלכה אלא ע"פ ענינים, ויש כאלו שלא.

זה שלא עושים זה לא אומר שלא נצרך לעשות כן או שלא כתב זאת ובכללות כך הוא למד ממשמעות דברי האריז''ל והמשנת חסידים העתיק רק דברי האריז''ל.

זה כן אומר שלא נצרך
כי הענינים שע"פ קבלה הם לא חובה הלכתית ולכן לא נצרך לעשותם

ואם הוא כך למד ממשמעות דבריו, זה עדיין דבריו ולא דברי האר"י
כי מהרח"ו לא כתב כך בשם האר"י, ולהיפך, תיאר שהאר"י עלה רק פעם אחת מתוך השנים שהיה בא"י
 

[פלגי מים]

לצערי, בבורותי, אני עדיין לא מבין, אתה כותב שזה ליקוט מכתבי האריז"ל, אבל הקטע הזה 'ילך לשמוח על קברו' לא כתוב בכתבי האר"י
עכ"פ, גם אם רבי עמנואל כותב 'ילך לשמוח', זה לא 'דרך הוראה', וכי אתה לא מכיר כתבי מקובלים ומוסר? כתוב בספרים כאלו עוד המון דברים 'יעשה כך וכך', שרבים לא עושים ולא חושבים לעשות. יש מהם שהתקבלו והפכו למנהג פשוט של כל יהודי, למרות שאינם מספרות ההלכה אלא ע"פ ענינים, ויש כאלו שלא.

זה שלא עושים זה לא אומר שלא נצרך לעשות כן או שלא כתב זאת ובכללות כך הוא למד ממשמעות דברי האריז''ל והמשנת חסידים העתיק רק דברי האריז''ל.

זה כן אומר שלא נצרך
כי הענינים שע"פ קבלה הם לא חובה הלכתית ולכן לא נצרך לעשותם

לא חובה אך ענין גדול יש בו ובטח שלא להתנגד לזה או לא להתייחס לזה.
 

[חנינא בני]

אכן, לפי המקור שהבאת יש בזה ענין
אבל העובדה שיש דעה שיש במשהו מסויים ענין
לא מחייבת את כל קהילות ישראל
יש קהילות שסוברות שאין בזה ענין
והם לא צריכות להתנגד לאחרים שסוברים
אבל את בניהם מחנכים שאצלינו לא עושים את זה

[פלגי מים]

למה מנהג אחת מתפוצות ישראל בעיניך היא התיחסות עמרצית?
יהודי אשכנז לא ציינו ימי פטירה של תנאים ואמוראים ולא חגגו אותם, וזה שהחסידים והספרדים אימצו ענינים קבליים, לא גורע מהמנהג הקדום
אף אחד מהראשונים לא ידע בכלל שזה יום פטירה של רשב"י
וזה שאין קיום לעם ישראל בלי תורתו של רשב"י, לא קשור לאותו יום שבו הוא גילה סודות אלו ואלו, והרי גם רבי עקיבא והלל הזקן ועוד הרבה חכמים כל אחד בעתו ובזמנו גילו דברים גדולים, ומשה רבינו ביום פטירתו אמר דברים נוראים כמבואר בתורה, וכי לכן חוגגים את ז' אדר? וברור שדברי משה לפני מותו חשובים לא פחות מדברי רשב"י לפני מותו
נראה לי שהמנהג האשכנזי הוא לא מתחיל מזה ש'לא נוסעים' למעשה מכל מיני שיקולים אחרים, אלא להיפך, מההתיחסות שמבחינתך היא עמרצית, שלא כל כך חשוב לעשות עסק מהיום הזה

משה רבינו התעצב ביום פטירתו ונשתכחו כמה הלכות בפטירת רשב''י הוא שמח וגילה סודות שלא התגלו עד אז.
 

[פלגי מים]

אכן, לפי המקור שהבאת יש בזה ענין
אבל העובדה שיש דעה שיש במשהו מסויים ענין
לא מחייבת את כל קהילות ישראל
יש קהילות שסוברות שאין בזה ענין
והם לא צריכות להתנגד לאחרים שסוברים
אבל את בניהם מחנכים שאצלינו לא עושים את זה

עוד פעם לא חובה אך ענין יש בו וכל האומר שאין בו ענין טועה והוא בניגוד לדברי המשנת חסידים.
 

[שמואל092]

הבעיה היא לא בזה שלא נוסעים, (אני גם לא נוסע, לא זכיתי..) הבעיה היא עם ההתייחסות העמרצית לסוגיא מהותית ורצינית ביותר, יש הבדל גדול, בין הנהגות למעשה שבזה יש הרבה שיקולים אחרים, לבין גישה עקרונית שיום פטירת הרשב"י אינה ענין לענות בו, ההתיחסות הזאת של הרבה לומדים (לפחות אצל הבני ברקים ודומיהם) היא מעציבה ורדודה.
לא אתאפק מלומר ביטוי אחד מיני הרבה שאמר הרב רמ"ש זכרונו לברכה, "צריכים אנו לדעת שאילולי יום זה, -היינו גילוי האידרא ביום פטירת רשב"י-  לא היה שום קיום לעם ישראל, אנו קיימים רק בזכות היום הזה. 
עוד מרגלא בפומיה לומר, ע"פ מש"כ הרמב"ן דבזמן בית המקדש היו כל ימי הספירה חולו של מועד, ואמר הוא ז"ל שכל הימי חזרו לאבלות בזמן מיתת תלמידי רבי עקיבא, ומאותו חול המועד ארוך נשאר לנו רק יום אחד הוא יום ל"ג בעומר.

המציאות היא שהחג של לג בעומר אינו מסביב גילוי האידרא
אלא מסביב רשב"י והקשר אליו
וראיה לדבר שבחו"ל בקושי הכירו ממנו
וגם בא"י עיקר החגיגות היו אצל רשב"י ולא במקומות אחרים
ואופן זה של טיפוח הקשר עם הצדיק
לא שייך אצל הליטאים