מכות כג: - לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, הרי בפסוק כתוב רק תורה

יושב אוהלים

משתמש ותיק
במשנה במכות (פ"ג משנה טז - דף כג:) - ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיהו מב) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:

קשה לי הרי במאמר של רחב"ע אמר "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,
ובפסוק שמביא כמקור לזה כתוב רק "יגדיל תורה ויאדיר", ולא מוזכר מצוות.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
הכוונה על האזהרות שנשנו כמה פעמים
לזכות את ישראל - כדי שיהו מקבלין שכר במה שמונעין עצמן מן העבירות לפיכך הרבה להן שלא היה צריך לצוות כמה מצות וכמה אזהרות על שקצים ונבלות שאין לך אדם שאינו קץ בהן אלא כדי שיקבלו שכר על שפורשין מהן:
רש"י שם
שכל מה שרצה הא-ל ברוך הוא להרחיק ממנו לטובתנו רחוק גדול, הרבה לנו בו אזהרות רבות. ועוד לנו תועלת נמצא ברבוי האזהרות. והוא כמו שאמרו ז"ל, שרצה המקום לזכות את ישראל, ולפיכך הרבה להם מצוות. והכוונה להם באמרם "מצוות" על האזהרות, שהרבה להם אזהרות הרבה במה שהיה אפשר להודיע באזהרה אחת, כמו בכאן שהיה אפשר להזהירנו דרך כלל לא תקחו ממון מזולתכם שלא כדין, ונתרבו האזהרות לנו בדבר, כדי שנקבל שכר הרבה על הפרישה מן העברה. וכמו כן בכל מקום שאמרו ז"ל "לעבור עליו בהרבה לאוין", כן נפרש הדבר, שאין לפרש חלילה שירצה ה' יתברך לבוא בעלילה על בריותיו, ולכן שירבה הנקם עליהם, כי חפץ ה' ברוך הוא וברוך שמו לזכות בריותיו, לא לחייב, אבל יזרז אותם זרוז אחר זרוז למען ילמדו יקחו מוסר ויזכו בהתרחקם מן העברה זכות רב.

(ספר החינוך, מצוה רכח)
תנן במשנה דמכות: רחב"ע אומר... יגדיל תורה ויאדיר. ואין הפירוש הרבה להם שמשום הכי נתן תרי"ג מצוות, ח"ו. דודאי כל מצוה בפני עצמה יש לה יסוד נאמן בפ"ע, ושהיא מוכרחת לקיום העולם, ולא רק למען לזכות את ישראל נברא מצוה זו. אלא, כלפי דתנן שם במכות: ר"ש בר רבי אומר, הרי הוא אומר רק חזק לבלתי אכול הדם, ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו כו', בא רחב"ע ונתן ישוב על הרבה אזהרות שבא בדם. ואע"ג שיש דרש בכריתות [כ ע"ב-כב ע"א] בזה, מ"מ לפי פשט המקרא באין להזהיר כמה לאוין בדם, ואינו מצוה חדשה, רק ריבוי תורה, ורק לזכות את ישראל, שהיושב ולא אכל הדם מקבל שכר כעושה מצוה, ועתה יהא מקבל שכר כאילו עושה הרבה מצוות כפי ריבוי אזהרות. ובזה מיושב כמה מ"ע שנשנו, עד שאמרו חז"ל כל המקיים מצוות תפילין ה"ז שמונה מ"ע, ברכת כהנים שלושה מ"ע, וכן הרבה. וכ"ז אינו אלא להאדיר שכר של המצוה במה שהוכפלה ונשנה ונשתלש. וזה הדרוש מבואר ברבה ראש פרשת ובהעלתך, דמצוות נרות נאמר כמה פעמים, זה שאמר הכתוב ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
עוד יש לחקור על כמה מצוות שנכתב גם ההכנה בתורה, כמו בציצית וסוכה ועוד הרבה. וכבר ביארנו לעיל... דהכנה הכתובה בתורה נחשבת למצוה ג"כ עד שמצוה בו יותר מבשלוחו... ולמאי הרבה הקב"ה מצוות הכנה, על זה שייך ג"כ הישוב רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם מצוות... וכיו"ב שנינו במכילתא לענין טף למה באין בשעת הקהל, משום ה' חפץ למען צדקו וגו'. פירוש דכיון דלא זהו התכלית של הקהל, רק לשמוע ולהבין, ולא בא הטף אלא להרבות הטורח והעסק במצוות הקהל משום ה' חפץ למען צדקו. ונמצא פירוש הרבה להם תורה היינו כפל המצוות, ומצוות היינו הכנות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה, היינו בכמות, במה שהוסיף לגוף המצוה הכנה דרבה, ויאדיר - זה גוף המצוה, שהוכפלה למען יהא שכרה גבוה...
מעתה מבואר הפרשה ושאלת החכם... "מה העדות" - ריבוי תורה שבכתב במקום שאין צורך, כמו כפילות המצוות והכנות...
"וצדקה תהיה לנו" וגו' - הוא הישוב... שהוא כדי להרבות זכות כתרגום אונקלוס "וזכותא". "כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת" - במה שנתרבה "עדות", והיינו כפילות והכנות, הרי מרבה זכות במה שנשמור כל המצוה בהכנותיה.

(העמק דבר, דברים פרק ו פסוקים כ, כה)
ופרש"י: לזכות את ישראל - כדי שיהיו מקבלין שכר במה שמונעין עצמן מן העבירות, לפיכך הרבה להם, שלא היה צריך לצוות כמה מצוות וכמה אזהרות של שקצים ונבלות שאין לך אדם שאינו קץ בהם, אלא כדי שיקבלו שכר על שפורשים מהם. עכ"ל. הילכך בשעת מניעת אדם עצמו מן האיסורין, יכוין בלבו שמפני ציווי ה' יתברך הוא נמנע לעשות רצונו, וישמח בחלקו.

(ספר חרדים, פרק כו)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכארוה, תורה בפסוק זה אינו לשון לימוד תורה, אלא לשון הוראה.
ולכן יגדיל תורה היינו יוסיף הוראות, כלומר יוסיף מצוות.
אם כן למה במאמרו של רחב"ע אמר גם תורה וגם מצוות?
 
 
יושב אוהלים אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכארוה, תורה בפסוק זה אינו לשון לימוד תורה, אלא לשון הוראה.
ולכן יגדיל תורה היינו יוסיף הוראות, כלומר יוסיף מצוות.
אם כן למה במאמרו של רחב"ע אמר גם תורה וגם מצוות?
 
אנא שנאי חדא ואת שני חדא.

אבל י"ל דאם נתרבו המצוות ממילא נתרבתה התורה.
 

יעקב לב

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
תורה בפסוק זה אינו לשון לימוד תורה, אלא לשון הוראה.
ובחולין סו ע"ב לא פירשו כך:
וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר! אמר רבי אבהו, וכן תנא דבי ר' ישמעאל: יגדיל תורה ויאדיר.
 
יעקב לב אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
תורה בפסוק זה אינו לשון לימוד תורה, אלא לשון הוראה.
ובחולין סו ע"ב לא פירשו כך:
וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר! אמר רבי אבהו, וכן תנא דבי ר' ישמעאל: יגדיל תורה ויאדיר.
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו (היינו לשון הוראה ולא לשון לימוד)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
יעקב לב אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
תורה בפסוק זה אינו לשון לימוד תורה, אלא לשון הוראה.
ובחולין סו ע"ב לא פירשו כך:
וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר! אמר רבי אבהו, וכן תנא דבי ר' ישמעאל: יגדיל תורה ויאדיר.
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו (היינו לשון הוראה ולא לשון לימוד
ומה זה "תורה ומצוות"?
 
יושב אוהלים אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
יעקב לב אמר:
ובחולין סו ע"ב לא פירשו כך:
וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר! אמר רבי אבהו, וכן תנא דבי ר' ישמעאל: יגדיל תורה ויאדיר.
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו (היינו לשון הוראה ולא לשון לימוד
ומה זה "תורה ומצוות"?
על זה אין לי תירוץ ברור.
 

עריכה תורנית

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
במשנה במכות (פ"ג משנה טז - דף כג:) - ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיהו מב) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:

קשה לי הרי במאמר של רחב"ע אמר "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,
ובפסוק שמביא כמקור לזה כתוב רק "יגדיל תורה ויאדיר", ולא מוזכר מצוות.
שלחתי הערה זו ל'מיישיבון' [שירות תשובות דרך המייל a0613613613@gmail.com] והשיבו לי כך:

על הערה זו עמד בעל התולדות יעקב יוסף בספרו פורת יוסף פרשת תולדות עם עוד מספר דקדוקים במאמר זה, וז"ל: קשה לי דתחילה אמר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה וגם מצות, ומייתי קרא דכתיב שם רק ה' חפץ וכו' יגדיל תורה ויאדיר, ולא כתיב יגדיל תורה ומצות, רק תורה לחוד. עי"ש מה שביאר.

גם בהשמטה בסוף ספר בית לאבות הקשה דיש לדקדק שהתחיל הרבה להם תורה ומצות, ובקרא שהביא מצינו רק יגדיל תורה ולא נזכר מצות, עי"ש מה שיישב.

וע"ע דרך חיים למהר"ל סוף פ"ו שכתב "ומה שאמר תורה ומצות, מפני שכתוב יגדיל תורה ויאדיר, נגד שהרבה להם תורה אמר יגדיל תורה, וכנגד ריבוי המצות אמר ויאדיר. ובהערות מכון י-ם ביארו שהוקשה לו קושיה זו, והוסיפו גם שמצאנו בכמה מקומות שדרשו חז"ל פסוק זה על דברי תורה כגון בחולין סו: לענין לכתוב רחמנא קשקשת ולא לכתוב סנפיר, והתוספות בריש ב"ק שהתנא האריך להגדיל תורה ויאדיר.

וע"ע ביאור מגן אבות להגר"ש קלוגר מה שביאר בסוף אבות בביאור מאמר זה, שהתורה היא חיזוק וסיוע למצוות, וממילא תתיישב הקושיא. וע"ע ברוך מבנים (מזרחי, דרוש ד להספד ד"ה עוד נקדים מש' הרב) ובספר אבן יחזקאל לרבי יחזקאל לנדא נין ונכד לנוב"י (עמוד 183).

עוד עמדו על הערה זו בספרים: שמו ראובן (יחי ראובן דרוש ה לשבת כלה); אז יאמרו (אבות פ"ו עמוד תנו); אבני זיכרון (ארנברג דברים לא יב); שער שושן (לבוש למשנה אחרונה למסכת מכות); שערי קודש (הכט, ח"ג סימן קעג); ויוסף ישראל (אבות פ"ו); בנים על אבות (ח"ב פ"ו מי"א)



 
 

יעקב לב

משתמש ותיק
עריכה תורנית אמר:
עוד עמדו על הערה זו בספר
לקו"ש חי"ז עמוד 409 ואילך.

עריכה תורנית אמר:
וע"ע דרך חיים למהר"ל סוף פ"ו שכתב "ומה שאמר תורה ומצות, מפני שכתוב יגדיל תורה ויאדיר, נגד שהרבה להם תורה אמר יגדיל תורה, וכנגד ריבוי המצות אמר ויאדיר
ושם בעמ' 410 הע' 19 הביאו והוסיף: וצ"ע איך מרומז זה בל' ויאדיר.
 

מחכה לתשובה

משתמש רגיל
דומני שקו' מעיקרא ליתא דעד כמה שהתורה התרבתה מימלא יש גם ריבוי במצוות כי הרי מה שכתוב בתורה זה הנהגות = מצוות ומימלא שכיגדיל תורה ויאדיר וודאי שהרבה להם תורה ומצוות.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחכה לתשובה אמר:
דומני שקו' מעיקרא ליתא דעד כמה שהתורה התרבתה מימלא יש גם ריבוי במצוות כי הרי מה שכתוב בתורה זה הנהגות = מצוות ומימלא שכיגדיל תורה ויאדיר וודאי שהרבה להם תורה ומצוות.
א"כ למה בתחילה אמר 'לפיכך הרבה להם "תורה ומצוות" הרי זה מיותר, 
דעד כמה שהתורה התרבתה מימלא יש גם ריבוי במצוות כי הרי מה שכתוב בתורה זה הנהגות = מצוות
 
חלק עליון תַחתִית