וברש"י פר' כי תשא עה"פ "לוחת העדות וכו'" כ': לחת. לחת כתיב שהיו שתיהן שוות, עיי"ש, והוא ממד"ר שם (מ"א, ז) עיי"ש. וכן עי' ברש"י שה"ש עה"פ (ד, ה) "שני שדיך וכו' תאומי צביה" שביאר דקאי על ב' לוחות הברית שכל חמשה מן הדברות שבלוח אחד מכוון כנגד החמשה שבלוח השני ועל דברת אנכי ה' וכו' כ' וז"ל: אנכי כנגד לא תרצח שהרוצח ממעט את הדמות של הקב"ה, עכ"ל. והוא במכילתא יתרו פר' בחודש ח' איתא: כיצד נתנו עשרת הדברות ה' על לוח זה וה' על לוח זה כתיב אנכי ה' אלקיך וכנגדו לא תרצח מגיד הכתוב שכל מי ששופך דם מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה והעמיד לו איקונות ועשה לו צלמים וטבעו לו מטבעות לאחר זמן כפו לו איקונות שברו לו צלמיו ובטלו לו מטבעותיו ומיעטו בדמותו של מלך כך מי שהוא שופך דמים מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך שנאמר (בראשית ט') שופך דם האדם, עכ"ל. וכ"ה בזוה"ק (ח"ב, צ, א): הא כיצד, אנכי ה' אלקיך, לקבל לא תרצח וכו' דמאן דקטיל אזעיר דמותא וצלמא דמאריה, דכתי' כי בצלם אלקים עשה את האדם, וכתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וכו', עכ"ל עיי"ש עוד. והאריך בזה המאירי בהקדמה לבית הבחירה היאך הלוחות מכוונות זו כנגד זו עיי"ש.
ועי' רמב"ן יתרו שב' הלוחות א' כנגד בן אדם למקום והשני בנ"א לחברו,
ועי' מהר"ל בתפא"י פל"ה שהיות הלוחות שויים מורה שלא תמצא השלמות זה בלא זה, ודו"ק בכ"ז