סמיכת גאולה לתפילה - בהגדה של פסח

רוצה לדעת

משתמש ותיק
הנה בהגדש"פ אנו מסיימים הברכה "גאל ישראל" ואין מבקשים מיד בקשות,
והנה אי' בגמ' שיש לסמוך גאולה לתפילה וכ' רש"י בברכות דף ד' ע"ב ד"ה זה בביאור הטעם דבעי להסמיך גאולה לתפילה וז"ל: ואמרינן בברכות ירושלמי (פר' א) מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך, יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג, אלא יהיה אדם מקרב להקדוש ברוך הוא אליו, ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים, והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו, עכ"ל.
ולפי"ז נתקשיתי למה בהגדש"פ אין מבקשים [מתפללים] מיד אחר ה"גאל ישראל"
האם זה שאלה??...
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לא הגאל ישראל גורם את התפילה
אלא התפילה גורמת את העניין של סמיכה

ז"א אחרי שיש חובת תפילה תקנו לסמוך
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
לא הגאל ישראל גורם את התפילה
אלא התפילה גורמת את העניין של סמיכה

ז"א אחרי שיש חובת תפילה תקנו לסמוך

שומע,
אני מסכים ומבין היטב שב"גדרים" כבודו צודק עד למאוד,
אבל לכך צטטתי את הירושלמי שמבו' שיש כאן איזה זלזול במי שמקלס וכו' ולבסוף לא מבקש,
מקוה שהובנתי...
 

יפה מראה

משתמש ותיק
עי' שו"ע או"ח סימן קי"א סעיף א', מבואר שיש דעות שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה בשבת ויו"ט.

ועי' בספר משלי יעקב למגיד מדובנא פרשת וארא [בדפוס ישן אות פ"ו] שמביא משל נפלא לבאר את הדין הזה.

ולפי"ד המגיד מדובנא בייחוד אפשר להבין שפסח ודאי יותר קל משאר שבתות שנה [וביחוד שגם נקרא שבת בלשון הכתוב] ועוד שהוא ליל שימורים וכו'.

ולכן אין דין לסמוך גאולה לתפילה.
 

יפה מראה

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
יעקב שלם אמר:
לא הגאל ישראל גורם את התפילה
אלא התפילה גורמת את העניין של סמיכה

ז"א אחרי שיש חובת תפילה תקנו לסמוך

שומע,
אני מסכים ומבין היטב שב"גדרים" כבודו צודק עד למאוד,
אבל לכך צטטתי את הירושלמי שמבו' שיש כאן איזה זלזול במי שמקלס וכו' ולבסוף לא מבקש,
מקוה שהובנתי...

מהירושלמי אין ראיה מכיון ששם מדובר במי שבסוף התפלל ולא הסמיך זאת לגאולה, אבל בהגדה של פסח איננו מתפללים.
 
חלק עליון תַחתִית