חיי עולם אמר:
עשירית האיפה אמר:
ב. כן, באופן הפרקטי עכשיו זה לא שייך, אבל אילו היה שייך אז תאורטי היה אפשר, והימנים הקיצוניים גם לו היה אפשר להבטיח שלום לא היו מסכימים.
ג. יש הבדל בין כלה שעיר וחותנו לבין צעקות מתלהמות כלפי ערבים באופן שהמשמעות היא לא שיענישו אותם משמים במות אלא שהמוות יגיע באופנים אחרים ע"י אנשים וד"ל.
וכי תתכחש שיש לבן גביר וחבורתו הערצה אצל צעירי החרדים?
(אע"פ שעולה להר הבית ועושה מעשים שטותיים ומסוכנים)
ב. לא חושב שיש יהודי אחד שהיה נמנע מעשיית שלום בהנחה וזה באמת היה פותר את מעגל הדמים. אך כמובן שזה אשליה - עכשיו, אז ולעולם.
ג. לא חושב שהצועקים מתכוונים שיקום מחר מישהו ויטווח ראשי ערבים תמימים(?!), אפילו כהנא בעצמו לא התכוון אף פעם לכך, התקווה הטמונה בלב לחיסול כל הטרוריסיטים השפלים ימ"ש מתפרצת מטבע הדברים אצל בני הנעורים בשעת חימום באופן כזה
(וגם אם תמצא מישהו שממש מייחל לטבח המוני בכפר ערבי - כמדומה שאין זה אלא בודדי בודדים, ללא כל שינוי בזמנינו אנו משנים קודמות).
וההערצה לבן גביר אין לה כל קשר אל עלייתו להר הבית
(אף כי באופן מפליא ומטופש, חוזר 'יתד' באובססיביות מידי יומיים לתזכר ש'העליה להה"ב אסורה', כביכול אי-מי מן העולים שואל לדעתם, שמא מחשש שיברחו המצביעים?!), אלא עם ההזדהות שיש לכל מי שיש בו שכל בקדקדו ש'ערבי מבין כוח, ורק כוח', וכמו שראו כל עיני ישראל שהבקתבי"ם והאבנים שהיו מושלכים דרך קבע על יהודים - פסקו כשאב"ג קבע את מושבו ביניהם מה שהביא אבטחה לשמירת חייהם.
הבעיה היא שהלאומנות היהודית הביאה רק צרות בגוף וברוח.
מאז אותו רשע זאב ז'בוטינסקי שר"י שהלהיט את אותם אלפי צעירים וצעירות יהודים
באירופה והיה לו חלק עצום בעזיבת הדת ההמונית בחסות הלאומיות המשיחית
עד כדי כך שפעם קראתי מכתב שכתב ז'בוטינסקי לאימהות שבניהם הועלו לגרדום
שהוא נפעם ונרגש מהזכות שהייתה לו שהמילים האחרונות של אותם צעירים טרם יציאת נשמתם
על הגרדום היו "יחי ז'בוטינסקי"...... עפ"ל.
זו הייתה תוצאת הלאומיות היהודית שהביאה את החלוצים לארץ ישראל ועקירת הדת.
וממשיכו הם בגין ונתניהו שר"י שגם הם מלהיטים את נפש הצעירים בלאומנות לאומית שאחריתה מי ישורנה.
והכל כמובן עם עלה התאנה של "בעזרת ה'" בנאומיהם.... מה שלא מפריע להם לרמוס את כל הקדוש והיקר.