זוהתה חומרא חדשה: הגר"י ברטלר זצוק"ל נמנע מלכבות התאורה בביתו בחוה"מ!

[המימד הנוסף של הענין]

שמעתי מאחד מגדולי ישראל שהלכות חול המועד הן 'מת מצוה' שמחכה לקוברים...
וזה מתבקש מכורח המציאות לצערינו.
כי באמת יש הרבה דברים חשובים בהלכות החגים - עד שלרוב העולם לא נותר זמן ללמוד את הלכות חוה"מ כנדרש וכראוי.

אך לחזק במשהו את בדק הבית אני מביא חומרא מופלאה ששמעתי שהגאון רבי יחזקאל ברטלר היה נמנע מלכבות בחוה"מ אור שאינו מפריע לו לישן, כי אמר שלדעתו זה מלאכה לא לצורך המועד, וגם לא נחשב מספיק 'דבר האבד'.

ויש לציין שהנידון מתחיל רק להכרעת המ"ב שמחמיר במלאכה קלה שאין בה טורח.

האשכול פתוח גם לנושאים אחרים של חוה"מ בכל מאי דבעיתו למיכתב הכא.
ועי"ז נזכה בס"ד להארה הגדולה של החג.
[וגם להיות ההיפך מהמבזים את המועדות שעדיף לא להזכיר עונשם :oops: ]

[רוצה לדעת]

יש גם מה שנהג מרן חזו"א זיע"א שלא לטלטל שלא לצורך,
כך הובא באורחות רבינו
ומציין שאח"כ הראו לו כן בשו"ת עמודי אור.
מצורף

טלטול בחוה''מ שלא לצורך.PDF

כך ראיתי גם לח"א שליט"א מדקדק גדול בהלכה שמשתדל בחוה"מ לדבר בטלפון ביתי ולא בפלאפון, וטעמו כמה שפחות לכתוב.

[במבי]

זוהתה קולה חדשה:

נורות זמנינו שהם לד בלבד אין בהדלקתן ובכיבויין איסור דאורייתא.

[יושבי יעבץ]

באתריה דהחזו"א (...) זה ג"כ דאורייתא!!! בונה!!!

[במבי]

לכ' האדם מכון בפעולתו להדלקת האור בלבד ואף אילו היה בונה בדרך זוהי מלאכה שאינה צריכה לגופה
(תקנו אותי אם אני טועה)

[שמעיה]

לכ' האדם מכון בפעולתו להדלקת האור בלבד ואף אילו היה בונה בדרך זוהי מלאכה שאינה צריכה לגופה
(תקנו אותי אם אני טועה)

אתה טועה.

[חגי פאהן]

לפי זה צריך להכין נייר חתוך לכל חול המועד. בדיעבד מותר, אבל אם אפשר להכין לפני המועד אז למה לכוון מלאכתו למועד?

[יעקב שלם]

לפי זה צריך

למה זה לפי זה
לפי מה

מה עם לבשל את כל האוכל לפני חול המועד
ואת כל הקניות

אולי אפשר לחלק שצורך שמחדש במועד מותר לעשות במועד

[רוצה לדעת]

לפי זה צריך

למה זה לפי זה
לפי מה

מה עם לבשל את כל האוכל לפני חול המועד
ואת כל הקניות

אולי אפשר לחלק שצורך שמחדש במועד מותר לעשות במועד

כמדו' שיש כאן אי הבנה,
הנושא הוא "שלא לעשות מלאכה שאין בה צורך כלל"
לחתוך נייר זה צורך המועד, וכן קניות וכו'
לכבות האור סתם, או לשחק בפלאפון סתם זה אינו לצורך [אלא"כ זה מרגיעו...] וכן מה שהחמיר החזו"א על טלטול זה כאשר אי"ז לצורך כלל!
וכן מה שהחמיר הגר"י ברטלר היה זה כאשר כיבוי האור הוא שלא לצורך כלל.

[הכהן]

זוהתה קולה חדשה:

נורות זמנינו שהם לד בלבד אין בהדלקתן ובכיבויין איסור דאורייתא.

ראה כאן ו כאן, ודן בזה גם הגרא"ז וייס שליט"א.

[חגי פאהן]

לפי זה צריך

למה זה לפי זה
לפי מה

מה עם לבשל את כל האוכל לפני חול המועד
ואת כל הקניות

אולי אפשר לחלק שצורך שמחדש במועד מותר לעשות במועד

לגבי בישול - המשנ"ב כ' בסי' תקל"ג סק"ב שרק באכילה הקלו שמותר לכתחילה לכוון מלאכתו במועד משום שמחה, אבל בשאר מלאכות משמע שלא.

[שמעיה]

לפי זה צריך

למה זה לפי זה
לפי מה

מה עם לבשל את כל האוכל לפני חול המועד

אין שום עניין לבשל כל האוכל לפני יום טוב, וכל שכן לפני חול המועד.
אנו מדברים על מלאכות שאינם מותרות ביום טוב, והותרו במועד מפני צורך היום.

[שמעיה]

אם כבר מדברים על לד. לכאורה אין כל איסור לכבות נורת לד. ועיין בקובץ של הרב רובין שהובא לעיל שהביא ב' סיבות לאסור: א', בונה ומכה בפטיש; ב', מוליד. שניהם לא שייכים בכיבוי.
ונוגע למי שרוצה לכבות לצורך מצווה וכדו', שיכול בכלאחר יד.

[חגי פאהן]

אם כבר מדברים על לד. לכאורה אין כל איסור לכבות נורת לד. ועיין בקובץ של הרב רובין שהובא לעיל שהביא ב' סיבות לאסור: א', בונה ומכה בפטיש; ב', מוליד. שניהם לא שייכים בכיבוי.
ונוגע למי שרוצה לכבות לצורך מצווה וכדו', שיכול בכלאחר יד.

לכא' לשיטת חזו"א כמו שמדליק הוא בונה, מכבה הוא סותר.

[יהודי]

יש אפשרות למנוע הוצאה מרובה כשמניחים את כל הדברים שמוציאים בשקית אחת או תיק אחד (ידועים דברי הח"ח במחנה ישראל וכו').

[חלק א׳ ממעל]

לפי זה צריך להכין נייר חתוך לכל חול המועד. בדיעבד מותר, אבל אם אפשר להכין לפני המועד אז למה לכוון מלאכתו למועד?

שמעתי על נוהגים כן.

יש אפשרות למנוע הוצאה מרובה כשמניחים את כל הדברים שמוציאים בשקית אחת או תיק אחד (ידועים דברי הח"ח במחנה ישראל וכו').

ויש להוסיף, להוציא שקית א׳ גדולה ולא ב׳ קטנות, וכן להניח הכל בעגלה ולא לסחוב ביד. ושמעתי להקל בהוצאה משום לסמוך על העירוב לענין [דרבנן] זה, (כמובן שמי שמטלטל כל שבת זה נוגע לו רק בטיולים וכדו׳ שאין עירוב).

וכן עדיף לשלם ברב קו בפנים האוטובוס כדי לא להדפיס קבלה בלא צורך.

וכן הגר"י ברטלר זללה""ה נהג להניח את קשירת הציציות לחוה"מ, והקשו משום מכוין מלאכתו ואולי דבר מצוה, ויל"ע.

[המימד הנוסף של הענין]

כשרות העירוב היא תמיד מכח חזקה לזמן הקצר שמהבדיקה בע"ש
אבל אין חזקה שבחוה"מ עדיין העירוב כשר (חזו"א. כי תמיד יש תיקונים)
ואני לא מכיר שום עירוב שמקפיד על תיקונו ובדיקתו בחוה"מ.

אולי הרב אנגלרד ממוקד העירוב יודע על צדיק חריג שבודק בחוה"מ.
הטלפון שלו:
0548488320

[שמעיה]

אם כבר מדברים על לד. לכאורה אין כל איסור לכבות נורת לד. ועיין בקובץ של הרב רובין שהובא לעיל שהביא ב' סיבות לאסור: א', בונה ומכה בפטיש; ב', מוליד. שניהם לא שייכים בכיבוי.
ונוגע למי שרוצה לכבות לצורך מצווה וכדו', שיכול בכלאחר יד.

לכא' לשיטת חזו"א כמו שמדליק הוא בונה, מכבה הוא סותר.

נכון, לא דייקתי. אני דן שלא לדעת החזו''א.

[איש מבית לוי]

לענין הוצאה, מוכח מהרבה ראשונים שלא נאסר בחול המועד.

[המימד הנוסף של הענין]

[quote="יעקב שלם" post_id=58391 time=1555312087 user_id=

מה עם לבשל את כל האוכל לפני חול המועד

אין שום עניין לבשל כל האוכל לפני יום טוב, וכל שכן לפני חול המועד.
אנו מדברים על מלאכות שאינם מותרות ביום טוב, והותרו במועד מפני צורך היום.
[/quote]

טעות.
מותר לדחות לתוך המועד רק כשכך יהיה יותר טרי.
(אני לא זוכר כעת אם זה רק ביו"ט או גם בחוה"מ)

[רוצה לדעת]

לענין הוצאה, מוכח מהרבה ראשונים שלא נאסר בחול המועד.

עי' לעיל שהובא שהחזו"א החמיר, ושכן הוא בשו"ת עמודי אור
איני בתוך הסוגי', רק מראה מקום אני לך

[איש מבית לוי]

לענין הוצאה, מוכח מהרבה ראשונים שלא נאסר בחול המועד.

עי' לעיל שהובא שהחזו"א החמיר, ושכן הוא בשו"ת עמודי אור
איני בתוך הסוגי', רק מראה מקום אני לך

זה לא רק חזו"א גם הביאור הלכה מחמיר בזה , רק ציינתי שמהרבה ראשונים מוכח לא כך.

[המימד הנוסף של הענין]

לפי זה צריך להכין נייר חתוך לכל חול המועד. בדיעבד מותר, אבל אם אפשר להכין לפני המועד אז למה לכוון מלאכתו למועד?

זוהתה חומרא ישנה כמו פעם - כך הקפיד למעשה הגרש"ז אויערבאך.

[המימד הנוסף של הענין]

יש אפשרות למנוע הוצאה מרובה כשמניחים את כל הדברים שמוציאים בשקית אחת או תיק אחד (ידועים דברי הח"ח במחנה ישראל וכו').

האגרות משה חולק על הח"ח הזה כי ס"ל שריבוי בשיעורין שהותר ביו"ט אינו אלא באותו דבר עצמו שמרבים בו.
אבל לא בכגון המקרה שהוא נשאל: צרור מפתחות שכל מפתח חלוק בתכליתו מרעהו.
אמנם מסתמא גם הח"ח יכל לחשוב על חילוק כזה אלא דלא ס"ל.

[יהודי]

לענין הוצאה, מוכח מהרבה ראשונים שלא נאסר בחול המועד.

עי' לעיל שהובא שהחזו"א החמיר, ושכן הוא בשו"ת עמודי אור
איני בתוך הסוגי', רק מראה מקום אני לך

זה לא רק חזו"א גם הביאור הלכה מחמיר בזה , רק ציינתי שמהרבה ראשונים מוכח לא כך.

איפה הביאור הלכה מחמיר בהוצאה?

[איש מבית לוי]

תקל"ו ד"ה "ומותר לרכוב",עיי"ש שדן לענין מחמר.

[יהודי]

הוא מדבר שם על מחמר, מהיכן לך לענין הוצאה.

[איש מבית לוי]

התעוררתי לפני כמה שנים בענין אלו המעשנים בחול המועד, (מה עם סיגריות בפסח אין על זה אשכול עדיין ...?) שיש להקפיד לא לכבות את הסיגריה כיון שאין זה צורך המועד ,(ואולי זה נחשב צורך שאין לו כח לחכות עד שתכבה הסיגריה, אבל עדיין יכול להניחה במקום שאין חשש שריפה .

[יהודי]

יש על זה אשכול מפורט מאוד.

[איש מבית לוי]

הוא מדבר שם על מחמר, מהיכן לך לענין הוצאה.

הוא מדבר על מחמר במשא ולא נאסר בבהמתו מה שמותר לאדם, (הסיבה להקל בהוצאה היא משום שאינה מלאכה חשובה, וא"כ כ"ש במחמר ).