הלשון 'כאילו' בדברי חז"ל

אברהם משה

משתמש ותיק
בספרות חז"ל מופיע פעמים רבות הלשון 'כאילו',
כגון:
כל הכועס 'כאילו' עובד ע"ז.
כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב 'כאילו' מתחייב בנפשו.
כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה 'כאילו' גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל.
ועוד ועוד.
מה המשמעות והגדר של המילה 'כאילו'?
אשמח מאוד למקורות.
 

מרן המשגיח

משתמש רגיל
אברהם משה אמר:
בספרות חז"ל מופיע פעמים רבות הלשון 'כאילו',
כגון:
כל הכועס 'כאילו' עובד ע"ז.
כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב 'כאילו' מתחייב בנפשו.
כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה 'כאילו' גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל.
ועוד ועוד.
מה המשמעות והגדר של המילה 'כאילו'?
אשמח מאוד למקורות.
עיין כאן.
 
 

אמונה

משתמש ותיק
בנוגע לפירוש בזה ע"ד הרמז עי' באר מים חיים (פר' קרח):
ובזה יובן מאמר חז"ל (סנהדרין ק"י א) שאמרו בפסוק (שמות ל"ג, ח') והביטו אחרי משה שחשדוהו באשת איש וכל אחד קינא לאשתו ממשה וכו' ולכאורה דבר פלא הוא. ואמנם הנה מבואר בזוה"ק (חלק ב' ל"ו ב) שכתב בזה הלשון: אי רישא דעמא זכאין כל עמא זכאין וכו'. והענין הוא כי צדיק הדור אשר יחטא אל השערה בעבירה דקה מן הדקה גורם בזה להחטיא את העם ח"ו הנמשכין אחריו בעבירות גמורות ופשעים. והטעם הוא בהיות כי שורש נשמתו מה מאוד גדולה ורוממה וכשבא ח"ו לידי חטא ועוון קל הנה נותן בזה כח וחיות אל הסטרא אחרא משורש נשמתו שאורה גדול ועל ידי זה מתרבה כח בהסטרא אחרא והחיצונים להחטיא בני אדם גם בני איש בהסתיהם ופתוייהם. וכן להיפך כשאישי ישראל נכשלין ח"ו בעבירות רעות גורמין אל הצדיק שיפגם בחטא קל ודק לפי ערכו. שעל כן כשעשו ישראל את העגל אמרו חז"ל (עיין שמות רבה מ"ב, ב') אף הסרסור הרגיש עמהם ונאמר לו לך רד אתה והם בירידה. ועל כן אי רישא דעמא זכאין כל עמא זכאין כי לא נמצא כח ביד הסטרא אחרא והרע להחטיא את העם אם לא לפרקים כשהעם קשה עורף עד מאוד ואז הם מכשילים גם אותו בדבר מה. ולזה כיוונו חז"ל בכל מקום שאמרו כאילו עובד עבודה זרה או כאילו בא על אשת איש וכדומה כי כשהצדיק חוטא בדבר מה בגסות הרוח או לשון הרע וכדומה ונמשך מזה שיחטא העם בעבודה זרה או בעריות, נחשב לו כאילו הוא עבר עבירה, עבור שהכח והחיות הסטרא אחרא שבאה להסית להעם לחטוא, ממנו בא.

ואגב, עי' עוד שם (פר' בראשית):
ועבור זה תמצא במאמרי חז"ל שמנו עבירות חדשות אשר לא נמנו בשס"ה לא תעשה והגדילו בעונשם עד מאוד, כמו ליצנות וחנופה ושארי דברים שאמרו כאילו עובד עבודה זרה וכאילו בא על כל העריות כולן ואין עפרו ננער וכדומה, ולכאורה מניין לנו למנות עבירות אשר לא נמצאו בתורה הקדושה, וכן תמצא בספרי קדושי עליונים המדברים בסודות התורה שמחמירים עוד ביותר ויותר אף בדברים המותרים ממש ומנין זה להם, אך הוא הדבר אשר דברנו, כי כל אחד מדבר מקדושת העולם אשר חלק התורה זה נגדו, ולכל אחד צריך טהרה ופרישות יתירה והכל נכתב בתורה אך זה ברמז וזה בדרוש וסוד, וחלק מהנשמה הנצרך לעלות לעולם הבריאה צריך ליזהר מכל אשר יצא ממדרשות התורה וכן בסודות התורה כי כאשר לא יטהר החלק ההוא בדברים האלה לא תוכל לעלות לעולם ההוא בשום אופן כי לא תוכל לסבול אור הצח ומצוחצח אשר שם, תן דעתך בדברים האלה כי ברורים הם וידוע ליודעי דעת.
 
חלק עליון תַחתִית