מםאלף אמר:המקנא סתם ומצער את אשתו בודאי נענש בידי שמים, ואף על צער קטן מזה נענשים.
לכאו' משו"ה עליו לשלם המנחה.פינחס רוזנצוויג אמר:מבואר שבעל שמביא את אשתו לכהן זה בעוונותיו, (ברש"י למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת מעשרות) לכן יש לומר שיש בו איזה חטא ועוון.
ערך רב אמר:מםאלף אמר:המקנא סתם ומצער את אשתו בודאי נענש בידי שמים, ואף על צער קטן מזה נענשים.
הוא מצער את אשתו?! שכחתם את העיקר:
אם היא שתתה, הרי שאחרי הקינוי היא הלכה ונסתרה עם אותו איש שבעלה קינא לה ממנו!!!
אז מי כאן הצדיק? ומי כאן "המצער שלא כדין"?
אני חוזר על דברי:מםאלף אמר:אכן היא אינה צדקת, ולכן אם כוונתו לשם שמים נפסקה הלכה שמצווה לקנות לאשתו.
אך אם מקנא לה 'סתם' כלשון השואל לעיל, כבר כתב הרמב"ם "ולא יקנא לה לא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך מריבה ולא להטיל עליה אימה, ואם עבר וקינא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו הרי זה קינוי."
וכל שהיא עבירה ואינה מצווה, נענש עליה, ומי התיר לו לצערה כך ולגרום לה להשקותה?
באו לא נשכח, כי כל מה שהתורה התירה למחות את שמו הקדוש שנכתב בקדושה על המים,מלכות אמר:האם ידוע לאחד הרבנים החשובים
האם אשה ששתתה מי המרים ויצאה זכאית האם קורה לבעל משהו?
זה וזה גורם...ערך רב אמר:הוא גרם לה להשקותה?!
ולכן?רואים שקוף אמר:רק להזכיר, כי ר"ל כשהי' פותח לדרוש בסוטה, אמר שאין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו...
ובד"י, או י"ב, איהו בקרי ואיתתיה בבוציני.אִיסְתְרָק אמר:ולכן?רואים שקוף אמר:רק להזכיר, כי ר"ל כשהי' פותח לדרוש בסוטה, אמר שאין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו...
גם ונניח שהוא לא צדיק הדור,
הוא עדיין לא עבר על א"א.
יש עוד מקרה... ברכות ל"א ע"במםאלף אמר:לא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך מריבה ולא להטיל עליה אימה
"א"ר אלעזר אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע אם ראה מוטב ואם לאו תראה אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה ואי אתה עושה תורתך פלסתר שנאמר (במדבר ה כח) ונקתה ונזרעה זרע"
רואים שקוף אמר:רק להזכיר, כי ר"ל כשהי' פותח לדרוש בסוטה, אמר שאין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו...
וזו הפתיחה של סוטה.chagold אמר:רואים שקוף אמר:רק להזכיר, כי ר"ל כשהי' פותח לדרוש בסוטה, אמר שאין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו...
בזיווג שני.