הלימוד בליל שבועות ואמירת 'תיקון ליל שבועות'

מה אתה עושה בליל שבועות?

  • אומר תיקון ליל שבועות כמקובל מהאר"י

    קולות: 42 22.5%
  • לומד בחברותא או לבד

    קולות: 47 25.1%
  • גם אומר תיקון וגם לומד

    קולות: 71 38.0%
  • הולך לישון

    קולות: 6 3.2%
  • גם אומר תיקון וגם הולך לישון

    קולות: 4 2.1%
  • גם לומד וגם הולך לישון

    קולות: 17 9.1%

  • סה"כ בוחרים
    187

הוי כל צמא

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
זה כבר חידוש שלך.
אכן
והתעוררתי לכך בעקבות הערה שכתבת על המ"א דמה שייך ליתן טעם עפ"י פשוטו לדבר שנתחדש עפ"י סוד,
ואולי הבין המ"א כדברי שזה לא דבר שהתחדש על פי סוד, אלא שכך נהגו ויש בזה טעמים עפ"י סוד ויש טעמים עפ"י נגלה.
 

את והב

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
הגעתי מתוך היכל אחת הישיבות הנחשבות בקרב הציבור הליטאי.
דיבורי אינם על חלל ריק, אלא מתוך חיים של שש שנים באוויר הזו.
ישרים דרכי השם צדיקים ילכו בם וחסידים... וגו'
 

מאור עינים

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
הוי כל צמא אמר:
רבים תמהים על מה שנהגו רבים וטובים מבני התורה והישיבות לעמול ולהתייגע בגופי תורה צורתא דשמעתתא בסוגיות הש"ס וכו',
ולא עושים את סדר תיקון ליל שבועות שתיקן האר"י הקדוש על אף שהוא גילה את ענין מעלת לימוד כל ליל שבועות והוא מקור הענין.
והנה יש לכך סמך ודיוק נפלא בדברי המשנ"ב, דהמשנ"ב מביא את דברי האר"י בגודל המעלה להיות ניעורים כל הלילה ולעסוק בתורה, ולא הביא שנוהגים לומר תיקון ליל שבועות כפי אשר הביא האר"י, ומהשמטת המשנ"ב נמצינו למדים סמך ומקור למנהג המוני בני התורה שלא לומר תיקון ליל שבועות.
האר"י לא גילה את התיקון. הרבה מאד לפניו כבר אמרו.
קצת תמוה לדחות מנהג קבוע בישראל של אמירת התיקון ע"י דיוק ממשנ"ב.
והדבר ידוע ששינו את סדר הלילה לבני הישיבות שלא ירדמו ח"ו באמירת התיקון, ושלא ישעמם להם כלל, וע"כ הוחלט להמשיך לטחון קמח טחון בלימוד ב"עיון", שגם סדר לימוד זה שונה ממה שהיה פעם כדי שיהיה "טעם בלימוד"
ב ו ש ה
שו"ר שקדמוני,
 

מיושבי ביהמ''ד

משתמש ותיק
חק יעקב, הלכות חג השבועות:
עוד כתבו האחרונים שלא לישן בלילה רק לעסוק בתורה והשכר הוא גדול וכבר נתפשט המנהג הזה בעיני המון עם ללמוד יחד בעשרה ע"פ התקון ולומר קדיש וטובלין כשיאור היום, ויש טובלין בערב הרגל. ובבית מוח"ז הגאון לא נהגו כך ללמוד בעשרה רק כל אחד ואחד לומד ביחידות כי עיקר תיקון לא תקנו רק בפני עמי הארץ שאינן יודעין ללמוד ע"כ אומרים התיקון.
 

נחש בריח

משתמש ותיק
את והב אמר:
נחש בריח אמר:
הוי כל צמא אמר:
רבים תמהים על מה שנהגו רבים וטובים מבני התורה והישיבות לעמול ולהתייגע בגופי תורה צורתא דשמעתתא בסוגיות הש"ס וכו',
ולא עושים את סדר תיקון ליל שבועות שתיקן האר"י הקדוש על אף שהוא גילה את ענין מעלת לימוד כל ליל שבועות והוא מקור הענין.
והנה יש לכך סמך ודיוק נפלא בדברי המשנ"ב, דהמשנ"ב מביא את דברי האר"י בגודל המעלה להיות ניעורים כל הלילה ולעסוק בתורה, ולא הביא שנוהגים לומר תיקון ליל שבועות כפי אשר הביא האר"י, ומהשמטת המשנ"ב נמצינו למדים סמך ומקור למנהג המוני בני התורה שלא לומר תיקון ליל שבועות.
האר"י לא גילה את התיקון. הרבה מאד לפניו כבר אמרו.
קצת תמוה לדחות מנהג קבוע בישראל של אמירת התיקון ע"י דיוק ממשנ"ב.
והדבר ידוע ששינו את סדר הלילה לבני הישיבות שלא ירדמו ח"ו באמירת התיקון, ושלא ישעמם להם כלל, וע"כ הוחלט להמשיך לטחון קמח טחון בלימוד ב"עיון", שגם סדר לימוד זה שונה ממה שהיה פעם כדי שיהיה "טעם בלימוד"


הלחנם קרא שמו נחש...

ולעיקר הדברים, אין צריך כלל למנהג הישיבות, ולדקדוקים במשנה ברורה, ודברי הזוהר ברור מללו ללמוד תורה שבעל פה דווקא, וכמו שנוהגים רוב ישראל, ורוב התלמידי חכמים שבדור.
ואף שבזוהר גם כתב ללמוד כ"ד קישוטי כלה, אבל מי יודע להכריע בין שני מאמרים אלו, ואנו אין לנו אלא הכרעת השל"ה שהיו ידועים לו כל דברי הזוהר והאר"י והוא אמר ללמוד תורה שבעל פה כידוע.
וכל המדברים פה שעולמם צר עד מאוד ואינם יודעים אלא מה שראו בשטיבל הסמוך לביתם, ידברו ויכתובו, ככל העולה על רוחם הצר, ואנו אין לנו כלום מזה.
הלחנם קרא שמו את והב...
שנעשה כאויב (כמ"ש חז"ל)
רוב ומנין של עמ"י נהג לומר תיקון הדורות עברו (מאז שפשט עניינו גם אצל המון העם), וכמו שהנהיגו המקובלים.
השל"ה שאני מכיר הוא עם המעשה שהביא מאת מהר"ש אלקבץ. שם אמרו תיקון כידוע.
כבר כתבתי שבאתי מתוך ההוויה של עולם הישיבות, ומה שחזו עיני סיפרתי.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
באמת המג"א תמוה בעיני שנים רבות מה שייך לחפש טעם עפ"י פשט, בדבר הלקוח אך ורק מתורת הסוד?
גם בתוך כל חלק מחלקי התורה יש ד' חלקים, ולעניננו - זהו פשט שבסוד (כמובן, ע"פ נגלה אין שום 'חיוב' להיות ניעורים כדי 'לתקן' את אריכות השינה דבנ"י).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הוי כל צמא אמר:
הזוהר לא חידש זאת מעצמו את הענין שלהיות ניעורים, אלא מביא שחסידים הראשונים היו נוהגים כך
'גם' מנהג חסידים הראשונים הוא - בפשטות - ע"פ קבלה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
את והב אמר:
[א] . . ללמוד תורה שבעל פה דווקא, [1] וכמו שנוהגים רוב ישראל, [2] ורוב התלמידי חכמים שבדור.
[ב] ואף שבזוהר גם כתב ללמוד כ"ד קישוטי כלה, אבל [1] מי יודע להכריע בין שני מאמרים אלו, [2] ואנו אין לנו אלא הכרעת השל"ה שהיו ידועים לו כל דברי הזוהר והאר"י והוא אמר ללמוד תורה שבעל פה כידוע.
א. החלק הראשון הוא שקר פשוט. גם השני, אך ד"ז קשה יותר להוכיח...
ב. 1) רבותינו האחרונים שמפיהם אנו חיים, והם סדרו לנו את התיקון הערוך לפנינו. 2) אכן, אין לנו אלא הכרעת השלה"ק, ש...קבע את סדר ה'תיקון' הנפוץ בקהלות אשכנז!
ונסיים בלשון מר:
את והב אמר:
וכל המדברים פה שעולמם צר עד מאוד ואינם יודעים אלא מה שראו בשטיבל הסמוך לביתם, ידברו ויכתובו, ככל העולה על רוחם הצר, ואנו אין לנו כלום מזה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לבי במערב אמר:
החלק הראשון הוא שקר פשוט.
ראית את הזוהר בפרשת אמור?
סוד קטן:
כל מי שאומר 'תיקון' לומד את הזוה"ק של פר' אמור כחלק מהאמירה של 'סודות התורה'.
ולשאר המגיבים כאן אומר שפשט בזוה"ק לומדים מתוך כתבי האריז"ל או מביאורם של רבותינו גדולי המקובלים (ולא ממאמרים של המבורגר).
 
 

פלגי מים

משתמש ותיק
את והב אמר:
נחש בריח אמר:
הוי כל צמא אמר:
רבים תמהים על מה שנהגו רבים וטובים מבני התורה והישיבות לעמול ולהתייגע בגופי תורה צורתא דשמעתתא בסוגיות הש"ס וכו',
ולא עושים את סדר תיקון ליל שבועות שתיקן האר"י הקדוש על אף שהוא גילה את ענין מעלת לימוד כל ליל שבועות והוא מקור הענין.
והנה יש לכך סמך ודיוק נפלא בדברי המשנ"ב, דהמשנ"ב מביא את דברי האר"י בגודל המעלה להיות ניעורים כל הלילה ולעסוק בתורה, ולא הביא שנוהגים לומר תיקון ליל שבועות כפי אשר הביא האר"י, ומהשמטת המשנ"ב נמצינו למדים סמך ומקור למנהג המוני בני התורה שלא לומר תיקון ליל שבועות.
האר"י לא גילה את התיקון. הרבה מאד לפניו כבר אמרו.
קצת תמוה לדחות מנהג קבוע בישראל של אמירת התיקון ע"י דיוק ממשנ"ב.
והדבר ידוע ששינו את סדר הלילה לבני הישיבות שלא ירדמו ח"ו באמירת התיקון, ושלא ישעמם להם כלל, וע"כ הוחלט להמשיך לטחון קמח טחון בלימוד ב"עיון", שגם סדר לימוד זה שונה ממה שהיה פעם כדי שיהיה "טעם בלימוד"


הלחנם קרא שמו נחש...

ולעיקר הדברים, אין צריך כלל למנהג הישיבות, ולדקדוקים במשנה ברורה, ודברי הזוהר ברור מללו ללמוד תורה שבעל פה דווקא, וכמו שנוהגים רוב ישראל, ורוב התלמידי חכמים שבדור.
ואף שבזוהר גם כתב ללמוד כ"ד קישוטי כלה, אבל מי יודע להכריע בין שני מאמרים אלו, ואנו אין לנו אלא הכרעת השל"ה שהיו ידועים לו כל דברי הזוהר והאר"י והוא אמר ללמוד תורה שבעל פה כידוע.
וכל המדברים פה שעולמם צר עד מאוד ואינם יודעים אלא מה שראו בשטיבל הסמוך לביתם, ידברו ויכתובו, ככל העולה על רוחם הצר, ואנו אין לנו כלום מזה.
אין מה להכריע זה דבר פשוט מאד ואין כל סתירה[לא על כל דבר צריכים להקשות קושיות ולפלפל במה שהוא פשוט לגמרי]ביניהם וכפי הנראה רוב ישראל הם החסידים והספרדים שאומרים תיקון ורק הליטאים אינם אומרים תיקון ובזה שונים מכולם .
 
 

חימקו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
חימקו אמר:
לבי במערב אמר:
החלק הראשון הוא שקר פשוט.
ראית את הזוהר בפרשת אמור?
סוד קטן:
כל מי שאומר 'תיקון' לומד את הזוה"ק של פר' אמור כחלק מהאמירה של 'סודות התורה'.
ולשאר המגיבים כאן אומר שפשט בזוה"ק לומדים מתוך כתבי האריז"ל או מביאורם של רבותינו גדולי המקובלים (ולא ממאמרים של המבורגר).
יש שקוראים חלק מהתיקון.
איזה פשט צריך אם כתוב ללמוד תורה שבע"פ?
מי זה המבורגר?
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יש שקוראים חלק מהתיקון.
חלק מתיקון זה עדיין פנצ'ר.
ע"פ הזוה"ק צריך אורייתא נביאים כתובים וסודות התורה, לכן מי שמשמיט את החלק האחרון לא עשה תיקון.
חימקו אמר:
איזה פשט צריך אם כתוב ללמוד תורה שבע"פ?
עיין בהגהות ניצוצי אורות לרבינו החיד"א שמש"כ תשבע"פ היינו לאו דוקא וכמו שמפורט ומפורש בהקדמת הזוה"ק וד"ת עניים עשירים במ"א
חימקו אמר:
מי זה המבורגר?
כתבתי שזה לשאר החברים
 

חימקו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
חלק מתיקון זה עדיין פנצ'ר.
ע"פ הזוה"ק צריך אורייתא נביאים כתובים וסודות התורה, לכן מי שמשמיט את החלק האחרון לא עשה תיקון.
זה חידוש, ידוע לי על רבים העושים כך.
בשלמא אמר:
עיין בהגהות ניצוצי אורות לרבינו החיד"א שמש"כ תשבע"פ היינו לאו דוקא וכמו שמפורט ומפורש בהקדמת הזוה"ק וד"ת עניים עשירים במ"א
אני כתבתי מאיפה מקור דברי המ"א, ייתכן שהבין אחרת.
 

בשלמא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
זה חידוש, ידוע לי על רבים העושים כך.
אולי כוונתך לאלו שלא אומרים את כל הפסוקים לפי הסדר הנפוץ מהשל"ה הק' אלא רק ג' פסוקים ראשונים ואחרונים מכל פרשה וספר כסדר האריז"ל.
 

בשלמא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אני כתבתי מאיפה מקור דברי המ"א, ייתכן שהבין אחרת.
ייתכן והמג"א הבין אחרת.
בכל אופן הוא לא ציטט את תוכן הזוה"ק שמע"כ דן בו  (המוצהב) אלא קטע אחר מתוכו שמדבר בכלליות על לימוד התורה (המושחר), הפמ"ג כנראה הבין במג"א שהוא כן מדבר על הסדר שאנו אומרים מהשל"ה והוא מציין שנדפס.

זוה"ק:
כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי, ואוליפנא דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע"פ בגין דיתדכון (ס"א דיתדבק) כחדא ממבועא דנחלא עמיקא, לבתר בהאי יומא ליתי תורה שבכתב ויתחבר (ס"א בהו) בה וישתכחון כחדא בזווגא חד לעילא כדין מכריזי עליה ואמרי (ישעיה נט) ואני זאת בריתי אותם אמר יי' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך וגו', ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין וההוא ליליא כנסת ישראל אתעטרא עלייהו ואתיא לאזדווגא ביה במלכא ותרווייהו מתעטרי על רישייהו דאינון דזכאן להכי, ר"ש הכי אמר בשעתא דמתכנשי חברייא בהאי ליליא לגביה ניתי לתקנא תכשיטי כלה בגין דתשתכח למחר בתכשיטהא ותקונהא לגבי מלכא כדקא יאות, זכאה חולקהון דחבריא כד יתבע מלכא למטרוניתא מאן תקין תכשיטהא ואנהיר עטרהא ושוי תקונהא, ולית לך בעלמא מאן דידע לתקנא תכשיטי כלה אלא חברייא זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי,
מג"א:
איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן 
 

הוי כל צמא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נחש בריח אמר:
באמת המג"א תמוה בעיני שנים רבות מה שייך לחפש טעם עפ"י פשט, בדבר הלקוח אך ורק מתורת הסוד?
גם בתוך כל חלק מחלקי התורה יש ד' חלקים, ולעניננו - זהו פשט שבסוד (כמובן, ע"פ נגלה אין שום 'חיוב' להיות ניעורים כדי 'לתקן' את אריכות השינה דבנ"י).

גם עפ"י סוד אין שום חיוב והוא רק מנהג, כפי שכתוב להדיא בזוהר. וה"ה עפ"י נגלה יש מנהג כזה כפי שהביא המשנ"ב.
 

קרחון

משתמש ותיק
לא מבין מה רוצים מהליטאים. גם בשלחן ערוך הרב כתוב שעיקר הלימוד (בליל שבועות) יהיה בתורה שבעל פה.
 

ממממממממ

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
שנית, איני מבין מה ההתלהמות הזו? וכי טענתי על בחורי הישיבות הקדושות ואברכי הכוללים (שאני ב"ה נמנה עליהם) הם פרזיטים ח"ו ודברים מעין אלו? ציינתי עובדה שהיא בעייתית לטעמי (כבוגר עולם הישיבות, וכידוע על גדולי ישראל מדור עבר שמחו בתוקף בעניין הזה).
עדיין, יש צורה איך מתבטאים.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
ראית את הזוהר בפרשת אמור?
א. ראיתי, ועל טענה זו השבתי את המצוטט להלן:
לבי במערב אמר:
1) רבותינו האחרונים שמפיהם אנו חיים, והם סדרו לנו את התיקון הערוך לפנינו. 2) אכן, אין לנו אלא הכרעת השלה"ק, ש...קבע את סדר ה'תיקון' הנפוץ בקהלות אשכנז!
ב. המשפט שצוטט בהודעת מר נסוב על קביעה יומרנית זו:
את והב אמר:
וכמו שנוהגים רוב ישראל
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הוי כל צמא אמר:
[א] גם עפ"י סוד אין שום חיוב והוא רק מנהג, כפי שכתוב להדיא בזוהר. [ב] וה"ה עפ"י נגלה יש מנהג כזה כפי שהביא המשנ"ב.
א. אה"נ. מהי הראי' מכך לעניננו?
ב. אם ההנחה הזו נשענת על הטענה ש"המשנ"ב לא מביא דברים עפ"י סוד", הרי אין זו אלא 'בורות בעלמא' (כהגדרתו הקולעת של ר' '@שמעיה').
 

לבי במערב

משתמש ותיק
קרחון אמר:
לא מבין מה רוצים מהליטאים. גם בשלחן ערוך הרב כתוב שעיקר הלימוד (בליל שבועות) יהיה בתורה שבעל פה.
א. כשינהגו בכל עניניהם ע"פ שו"ע אדה"ז נבין את ההתחמקות הזו.
ב. כמחצית מ'תיקון' השלה"ק הוא מתושבע"פ (משניות וזה"ק), כך שאין סתירה בין הדברים.
ג. קשה להגדיר זאת כ'גם בשלחן ערוך הרב'. בסדרת מראי־המקומות שבכה"ח סק"ו, היחיד שציין כן הוא כ"ק אדה"ז נ"ע (ובא"ר איתא בפירוש שיאמרו כסדר תיקון השלה"ק).
ד. לא רוצים כלום מאף אחד.
 

נחש בריח

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נחש בריח אמר:
באמת המג"א תמוה בעיני שנים רבות מה שייך לחפש טעם עפ"י פשט, בדבר הלקוח אך ורק מתורת הסוד?
גם בתוך כל חלק מחלקי התורה יש ד' חלקים, ולעניננו - זהו פשט שבסוד (כמובן, ע"פ נגלה אין שום 'חיוב' להיות ניעורים כדי 'לתקן' את אריכות השינה דבנ"י).


איני יודע מהיכן לקוחה ההנחה הוודאית "פשט שבסוד" (אומרים כך בשם הגר"א, עד כמה שידוע לי, אבל לא טרחתי לברר יותר מידי).
עכ"פ, וודאי שמושג זה טעון הסבר לכשלעצמו.
סוד הוא סוד, ופשט הוא פשט. בדיוק כמו שלא נחפש הסברים למה לא ללמוד מקרא בלילה עפ"י פשוטו, למשל.

 
 

את והב

משתמש ותיק
נחש בריח אמר:
את והב אמר:
נחש בריח אמר:
האר"י לא גילה את התיקון. הרבה מאד לפניו כבר אמרו.
קצת תמוה לדחות מנהג קבוע בישראל של אמירת התיקון ע"י דיוק ממשנ"ב.
והדבר ידוע ששינו את סדר הלילה לבני הישיבות שלא ירדמו ח"ו באמירת התיקון, ושלא ישעמם להם כלל, וע"כ הוחלט להמשיך לטחון קמח טחון בלימוד ב"עיון", שגם סדר לימוד זה שונה ממה שהיה פעם כדי שיהיה "טעם בלימוד"


הלחנם קרא שמו נחש...

ולעיקר הדברים, אין צריך כלל למנהג הישיבות, ולדקדוקים במשנה ברורה, ודברי הזוהר ברור מללו ללמוד תורה שבעל פה דווקא, וכמו שנוהגים רוב ישראל, ורוב התלמידי חכמים שבדור.
ואף שבזוהר גם כתב ללמוד כ"ד קישוטי כלה, אבל מי יודע להכריע בין שני מאמרים אלו, ואנו אין לנו אלא הכרעת השל"ה שהיו ידועים לו כל דברי הזוהר והאר"י והוא אמר ללמוד תורה שבעל פה כידוע.
וכל המדברים פה שעולמם צר עד מאוד ואינם יודעים אלא מה שראו בשטיבל הסמוך לביתם, ידברו ויכתובו, ככל העולה על רוחם הצר, ואנו אין לנו כלום מזה.
הלחנם קרא שמו את והב...
שנעשה כאויב (כמ"ש חז"ל)
רוב ומנין של עמ"י נהג לומר תיקון הדורות עברו (מאז שפשט עניינו גם אצל המון העם), וכמו שהנהיגו המקובלים.
השל"ה שאני מכיר הוא עם המעשה שהביא מאת מהר"ש אלקבץ. שם אמרו תיקון כידוע.
כבר כתבתי שבאתי מתוך ההווה של עולם הישיבות, ומה שחזו עיני סיפרתי.
א. מש"כ הלחנם בגמ' מבואר להיפך, דנעשים אוהבים, אבל ודאי לא על מחרף ומגדף כמוך.
ב. מש"כ רוב מנין ובנין, על זה נתכוונתי שאין הוא מדבר אלא משטיבלו שלו, ואין מכיר את ריבוי לומדי התורה ההולכים בדרכי רבותינו ראשי הישיבות, ועל כל אחד האומר תיקון, יש עשרה לומדים שהוגים בעיון עמוק בתורה שבעל פה.
ג. ע"פ פשטות דברי האר"י וכן הזוהר, אין לומר בלילה זה אלא תורה שבעל שבכתב שהוא כ"ד קישוטי כלה, וכידוע שההולכים בדרך הרש"ש מקפידים מאוד לא לומר תורה שבעל פה כלל, ועל זה נתכוונתי שהשל"ה הכריע ללמוד תורה שבעל פה, ולא לחינם נתגלה המגיד דווקא בלימוד המשנה, שהיא עיקר תורה שבעל פה כידוע
ד. על כגון דא נאמר עינים להם ולא יראו. וצריך לבקש מחילה על שהוציא לעז על עם קדוש הלומדים תורה שבעל פה בעיון ובשמחה, אשרי עין ראתה.
 
 

את והב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
את והב אמר:
[א] . . ללמוד תורה שבעל פה דווקא, [1] וכמו שנוהגים רוב ישראל, [2] ורוב התלמידי חכמים שבדור.
[ב] ואף שבזוהר גם כתב ללמוד כ"ד קישוטי כלה, אבל [1] מי יודע להכריע בין שני מאמרים אלו, [2] ואנו אין לנו אלא הכרעת השל"ה שהיו ידועים לו כל דברי הזוהר והאר"י והוא אמר ללמוד תורה שבעל פה כידוע.
א. החלק הראשון הוא שקר פשוט. גם השני, אך ד"ז קשה יותר להוכיח...
ב. 1) רבותינו האחרונים שמפיהם אנו חיים, והם סדרו לנו את התיקון הערוך לפנינו. 2) אכן, אין לנו אלא הכרעת השלה"ק, ש...קבע את סדר ה'תיקון' הנפוץ בקהלות אשכנז!
ונסיים בלשון מר:
את והב אמר:
וכל המדברים פה שעולמם צר עד מאוד ואינם יודעים אלא מה שראו בשטיבל הסמוך לביתם, ידברו ויכתובו, ככל העולה על רוחם הצר, ואנו אין לנו כלום מזה.

עיין בהודעה דלמעלה.
 

את והב

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
ויכוח מיותר.

נהרא נהרא ופשטיה.

אמת.
רק אחד כאן פער את פיו, הן על לומדי התורה, והן על צורת העיון בה. ועל זה נאמרו הדברים.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
את והב אמר:
עיין בהודעה דלמעלה.
את והב אמר:
ב. מש"כ רוב מנין ובנין, על זה נתכוונתי שאין הוא מדבר אלא משטיבלו שלו, ואין מכיר את ריבוי לומדי התורה ההולכים בדרכי רבותינו ראשי הישיבות, ועל כל אחד האומר תיקון, יש עשרה לומדים שהוגים בעיון עמוק בתורה שבעל פה.
ג. ע"פ פשטות דברי האר"י וכן הזוהר, אין לומר בלילה זה אלא תורה שבעל שבכתב שהוא כ"ד קישוטי כלה, וכידוע שההולכים בדרך הרש"ש מקפידים מאוד לא לומר תורה שבעל פה כלל, ועל זה נתכוונתי שהשל"ה הכריע ללמוד תורה שבעל פה, ולא לחינם נתגלה המגיד דווקא בלימוד המשנה, שהיא עיקר תורה שבעל פה כידוע
ב. מר הוא שאינו מכיר את רבבות אלפי ישראל החסידים והספרדים, שרבים־רבים מהם ת"ח גאונים וצדיקים. אוכל לומר בבטחה שעל כל אחד הלומד גמרא בעיון - יש ט"ו האומרים את ה'תיקון' כמקובל ברוב תפוצות ישראל מדור דור, לבד מאלו המקיימים שניהם.
ג. השל"ה הכריע ללמוד גם תושבע"פ. ואין לנקוט דברי־קדשו לחצאין.
 
חלק עליון תַחתִית