הגדה של פסח חדש!!

[אשדוד]

מצורף הגדה של פסח מדהים.

קיבלתי במייל, וכתוב שם שמותר להעבירו.

נהנתי ממנו מאוד.

מעורר התרגשות גדולה.

[סבא]

מצורף הגדה של פסח מדהים.
קיבלתי במייל, וכתוב שם שמותר להעבירו.
נהנתי ממנו מאוד.
מעורר התרגשות גדולה.

אכן מעורר התרגשות, והלואי יבוא כבר משיח צדקינו ונצטרך להשתמש בהגדה זו.
ובאמת תמוה לי לפום ריהטא מה שהחפץ חיים ודעימיה כל כך זרזו ללמוד הלכות קדשים כי מהרה יבנה ביהמ"ק ונצטרך למורה, [וזה למעשה בסיס ההגדה שצורפה כאן].
וצ"ע, שהרי הגמ' ביומא ה: אומרת בזה"ל כיצד הלבישן כיצד הלבישן מאי דהוה הוה אלא כיצד מלבישן לעתיד לבוא, לעתיד לבא נמי לכשיבואו, אהרן ובניו ומשה עמהם ע"כ. כלומר לעתיד לבוא כבר יהיו לנו מספיק מורים, ומפורש יותר בריטב"א יומא ל"ד וז"ל והא הלכתא למשיחא כשיבא אליהו יורה צדק עכ"ל. וחזינן דאין לדאוג למורה הוראה לזמן ביאת המשיח.
עוד קשה לי הרי גם אחר כל הלימוד בעניין, נשארים הרבה מאוד ספיקות, ונצטרך לאליהו שיורה צדק [וכגון מש"כ בתויו"ט (יומא ה ה) לגבי שתי הפרוכות שהיו במקדש וז"ל והדבר ידוע דכל הני הלכות הלכתא למשיחא נינהו וכשיבנה בית המקדש ב"ב כבר בא אליהו והתיר כל הספיקות עכ"ל]. וא"כ נשאל אותו כל השאלות.

[יצחק]

וצ"ע, שהרי הגמ' ביומא ה: אומרת בזה"ל כיצד הלבישן כיצד הלבישן מאי דהוה הוה אלא כיצד מלבישן לעתיד לבוא, לעתיד לבא נמי לכשיבואו, אהרן ובניו ומשה עמהם ע"כ. כלומר לעתיד לבוא כבר יהיו לנו מספיק מורים, ומפורש יותר בריטב"א יומא ל"ד וז"ל והא הלכתא למשיחא כשיבא אליהו יורה צדק עכ"ל. וחזינן דאין לדאוג למורה הוראה לזמן ביאת המשיח.

בספר אמונות ודעות לרס"ג מאמר שביעי פרק ט' הובא שם בהערה העתקה מספר התחיה והפדות שמיוחס לרס"ג שם הוא כותב (בשאלה השישית) פשט מענין בגמ' בנדה, מסופר בגמ' שאנשי אלכסנדריה שאלו האם מתים שעתידים לחיות צריכים הזאה שלישי ושביעי ורבי יהושע אמר להם "לכשיבואו משה רבינו עמהם", מבאר רס"ג שכיון שהשאלה היא על זמן שמשה רבינו נמצא בו, הרי שהוראה בשאלה זו היא בגדר מורה הלכה בפני רבו (ודו"ק בחידוש זה).
לפי זה אין הוכחה שלא צריך לדאוג למורה הוראה כי אין ודאות שבזמן שיבנה בית המקדש אליהו יהיה שם אלא הפשט בגמ' שאסור להורות בזה. וכמובן שהענין צריך עיון.

[איש ירושלים]

נמחק

[יהודי]

הגדה מעוררת רגש וכמיהה, יה"ר שנזכה לראות בבניינו במהרה בימינו.

[אשדוד]

יש לעורר

אין זה טעות כלל, כי כך הוא שיטת הרמב"ם.
ובשער של הגדה זו כתוב שזה לפי פסקי הרמב"ם.

אמנם אכן המהר"מ מרוטנבורג והמרדכי והרר"ש חולקים.

[יהודי]

מרוב הנאה מההגדה שכחתי לברך בברכת ברוך הבא את הרב אשדוד, יהי בואך לברכה.

[סבא]

ובאמת תמוה לי לפום ריהטא מה שהחפץ חיים ודעימיה כל כך זרזו ללמוד הלכות קדשים כי מהרה יבנה ביהמ"ק ונצטרך למורה, [וזה למעשה בסיס ההגדה שצורפה כאן].
וצ"ע, שהרי הגמ' ביומא ה: אומרת בזה"ל כיצד הלבישן כיצד הלבישן מאי דהוה הוה אלא כיצד מלבישן לעתיד לבוא, לעתיד לבא נמי לכשיבואו, אהרן ובניו ומשה עמהם ע"כ. כלומר לעתיד לבוא כבר יהיו לנו מספיק מורים, ומפורש יותר בריטב"א יומא ל"ד וז"ל והא הלכתא למשיחא כשיבא אליהו יורה צדק עכ"ל. וחזינן דאין לדאוג למורה הוראה לזמן ביאת המשיח.
עוד קשה לי הרי גם אחר כל הלימוד בעניין, נשארים הרבה מאוד ספיקות, ונצטרך לאליהו שיורה צדק [וכגון מש"כ בתויו"ט (יומא ה ה) לגבי שתי הפרוכות שהיו במקדש וז"ל והדבר ידוע דכל הני הלכות הלכתא למשיחא נינהו וכשיבנה בית המקדש ב"ב כבר בא אליהו והתיר כל הספיקות עכ"ל]. וא"כ נשאל אותו כל השאלות.

כעת ראיתי מביאים שבספר דברי שאול עמ"ס סנהדרין דף נ"א ע"ב פי' קו' רב יוסף הילכתא למשיחא, כיון שכתבו המקובלים דלע"ל הלכה כבית שמאי, א"כ לא שייך למפסק עכשיו הילכתא למשיחא כיון דכללי הלכות הם אינם רק לפי בחינת העוה"ז ולא כפי שיהיה בימות המשיח, עיי"ש. ולפי"ז כונת הח"ח היא שיש ללמוד היטב את הסוגיות כדי שכאשר תבא ההכרעה לימות המשיח נדע ונבין עומק הענינים.
ולא מצאתי ספר זה באוצר החכמה, אולי יש למאן דהו מושג במה מדובר.
ובעיקר הקושיה על החפץ חיים צ"ע גם מלשון הגמ' אלא שחיטת קדשים לא ליתני אלא דרוש וקבל שכר, דלפי הח"ח חייבים לדעת הדינים וצ"ע.

[סבא]

חשבתי אולי יש מישהו מבאי הפורום שלא כל כך מכיר את דברי הח"ח, ואמרתי בליבי אעתיקה הדברים למען יהיו לעיני ההוגים-
החפץ חיים בספרו תורה אור פי"ב כתב בזה"ל: אמרו חז"ל (מס' שבת דף ל"א ע"א) בשעה שמכניסין אדם לדין שואלין אותו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה וכו' צפית לישועה,‏ הורונו חז"ל בזה שמוטל על האדם לצפות תמיד לישועת ה' והיא מהדברים ששואלין אותו בתחלת דינו וכן סדרו לנו אנשי כנסת הגדולה בשמונה עשרה 'לישועתך קוינו כל היום', וכן אנו מסיימין תפלתנו 'על כן נקוה לך לראות מהרה' וכו', וכן אנו אומרין באני מאמין 'אחכה לו בכל יום שיבא', אבל צריך להתבונן אם אין דברינו רק משפה ולחוץ ח"ו כי אם באמת מצפין אנו לישועה במהרה ומחכין בכל יום שיבא,הלא היינו מכינין עצמנו בלימוד הלכות האלה שבבא זמן הישועה ידרש לנו הלכה למעשה, וההלכות הלא גדולות ומרובות הן אשר אי אפשר ללמוד ולדעת אותן בשעה קלה, ואם אין אנו נותנין לב ללמוד ולדעת הלכות הקדשים אות הוא כי אין צפיתינו לישועה במהרה אמיתית שאילו כן בודאי היינו משתדלים ומזדרזים בכל עוז ללמוד הלכות האלו הנצרכות לנו תיכף בהגלות ישועתו ית', ואיך לא נירא ולא נבוש לומר שקר ח"ו לפניו ית' ולהזכיר עוד שמו על זה כמו שאנו אומרין ג' פעמים בכל יום 'על כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך' כיון שבמעשה אין אנו עושים כן, שאילו בא מבשר נאמן לישראל שבזמן קרוב תהיה הגאולה בודאי היו מזדרזין אלפי רבבות מישראל ללמוד ההלכות השייכות לקרבן ולמקדש בעבור שאז כל הדינים נוהגין למעשה, לא מיבעי לכהנים אלא אף לישראלים כגון אכילת קדשים וביאת המקדש ששייך לכולם, ובפרט לענין קרבן פסח שחייבה התורה בעונש כרת אם ימנע מלעשותו, וגם בזמן ההוא על הגדולים שבישראל מוטל להורות לעם ה' את כל הדינים השייכים לקודש ולמקדש; ועתה אם אמנם כן כי מחכים ומצפים אנחנו לישועה מהרה כמו שאנו אומרין לפני בוראנו ית', היה לנו גם כן להזדרז בכל עוז בלימוד הלכות אלה וכנ"ל.‏
ועוד אשאלה נא האם יקרה כזאת כשמחכים על מלך בשר ודם אף בחשש ספק שמא יבוא לאיזה מקום הלא עושים אז כל ההכנות הנצרכות לקבלת פניו, ואנו אומרים גם כן שמחכים אנו לו ית' כמו שקבעו לנו בקדושה של שבת, היה לנו לעשות גם כן ההכנות הנצרכות לקבלת פני מלכנו מלך כל העולמים ית', ומה המה ההכנות הנדרשות לנו לקבל פניו, הוא בידיעת תורתו שבהגלות נגלות כבודו ית' ישאל לנו על זה כמו שנאמר מי בהם יגיד זאת, ובפרט בהלכות הקדשים שהוא חלק גדול מתורתו והן הנצרכות אז למעשה לכל, ובפרט מהכהנים בודאי ישאלו על זה וכמו שהיה בזמן בית שני כעין שאלות אלו שהיה נבואה מהשם יתברך לחגי הנביא (חגי פ"ב) שאל נא את הכהנים תורה, עיי"ש מה שגער הקב"ה על תשובת הכהנים בזה.
ומזה נוכל לידע גם כעת בודאי כשנזכה כשיבוא הקץ בודאי יצוה הקב"ה לשאול את הכהנים דברים הנוגעים לכהונתם, וכמה בושה וכלימה יגיע לנו אז כשלא נדע מה להשיב, כי כפי מה שנתרחקנו כעת מלימוד סדר הזה אף מה שמפורש בקרא גם כן כזר נחשב לנו ולא נדע להשיב, עכ"ד.
ובקול קורא ללימוד סדר קדשים (הובא באגרות ומאמרי הח"ח עמוד כ"ב) כתב: כשיבוא אליהו הנביא וגם משיח צדקינו בימינו, הלא יהיה צריך לנו להתחיל תיכף בעניני הקרבנות ושאר העבודות שבמקדש, ולזה הלא נחוצים לנו כהנים שידעו דיני הקרבנות, ובלא הכהנים אין לנו תועלת בבנין המקדש, ואם לבסוף לא יהיה מצוי אף כהן אחד שידע דיני קרבנות כראוי, כמה מהבושה והכלימה נשיג אז ואנה נוליך את חרפתינו שאז יוודע כי כל תפילותינו ובקשותינו לביאתו היו רק מהשפה ולחוץ ולא באמת ובלב שלם.

[אשדוד]

מצו"ב עוד קובץ נפלא שקיבלתי.

[אשדוד]

פסח כשר ושמח

[טעם ודעת]

אחרי כזו יצירה למופת הרי שהברכה 'שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים' מקבלת משנה תוקף עם כיסופי געגוים לכך.

[יצחק]

יש להעיר בהגדה של זמן המקדש (להורדה בהודעות הקודמות) שכתוב בנט"י שלפני כרפס שלא לברך ענט"י,
נראה לי שבזמן שיש שם טהרה ותרו"מ נוהגות מן התורה לית מאן דפליג שצריך לברך.

[אשדוד]

יש להעיר בהגדה של זמן המקדש (להורדה בהודעות הקודמות) שכתוב בנט"י שלפני כרפס שלא לברך ענט"י,
נראה לי שבזמן שיש שם טהרה ותרו"מ נוהגות מן התורה לית מאן דפליג שצריך לברך.

מקור?

[אשדוד]

חשבתי אולי יש מישהו מבאי הפורום שלא כל כך מכיר את דברי הח"ח, ואמרתי בליבי אעתיקה הדברים למען יהיו לעיני ההוגים-
החפץ חיים בספרו תורה אור פי"ב כתב בזה"ל: אמרו חז"ל (מס' שבת דף ל"א ע"א) בשעה שמכניסין אדם לדין שואלין אותו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה וכו' צפית לישועה,‏ הורונו חז"ל בזה שמוטל על האדם לצפות תמיד לישועת ה' והיא מהדברים ששואלין אותו בתחלת דינו וכן סדרו לנו אנשי כנסת הגדולה בשמונה עשרה 'לישועתך קוינו כל היום', וכן אנו מסיימין תפלתנו 'על כן נקוה לך לראות מהרה' וכו', וכן אנו אומרין באני מאמין 'אחכה לו בכל יום שיבא', אבל צריך להתבונן אם אין דברינו רק משפה ולחוץ ח"ו כי אם באמת מצפין אנו לישועה במהרה ומחכין בכל יום שיבא,הלא היינו מכינין עצמנו בלימוד הלכות האלה שבבא זמן הישועה ידרש לנו הלכה למעשה, וההלכות הלא גדולות ומרובות הן אשר אי אפשר ללמוד ולדעת אותן בשעה קלה, ואם אין אנו נותנין לב ללמוד ולדעת הלכות הקדשים אות הוא כי אין צפיתינו לישועה במהרה אמיתית שאילו כן בודאי היינו משתדלים ומזדרזים בכל עוז ללמוד הלכות האלו הנצרכות לנו תיכף בהגלות ישועתו ית', ואיך לא נירא ולא נבוש לומר שקר ח"ו לפניו ית' ולהזכיר עוד שמו על זה כמו שאנו אומרין ג' פעמים בכל יום 'על כן נקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך' כיון שבמעשה אין אנו עושים כן, שאילו בא מבשר נאמן לישראל שבזמן קרוב תהיה הגאולה בודאי היו מזדרזין אלפי רבבות מישראל ללמוד ההלכות השייכות לקרבן ולמקדש בעבור שאז כל הדינים נוהגין למעשה, לא מיבעי לכהנים אלא אף לישראלים כגון אכילת קדשים וביאת המקדש ששייך לכולם, ובפרט לענין קרבן פסח שחייבה התורה בעונש כרת אם ימנע מלעשותו, וגם בזמן ההוא על הגדולים שבישראל מוטל להורות לעם ה' את כל הדינים השייכים לקודש ולמקדש; ועתה אם אמנם כן כי מחכים ומצפים אנחנו לישועה מהרה כמו שאנו אומרין לפני בוראנו ית', היה לנו גם כן להזדרז בכל עוז בלימוד הלכות אלה וכנ"ל.‏
ועוד אשאלה נא האם יקרה כזאת כשמחכים על מלך בשר ודם אף בחשש ספק שמא יבוא לאיזה מקום הלא עושים אז כל ההכנות הנצרכות לקבלת פניו, ואנו אומרים גם כן שמחכים אנו לו ית' כמו שקבעו לנו בקדושה של שבת, היה לנו לעשות גם כן ההכנות הנצרכות לקבלת פני מלכנו מלך כל העולמים ית', ומה המה ההכנות הנדרשות לנו לקבל פניו, הוא בידיעת תורתו שבהגלות נגלות כבודו ית' ישאל לנו על זה כמו שנאמר מי בהם יגיד זאת, ובפרט בהלכות הקדשים שהוא חלק גדול מתורתו והן הנצרכות אז למעשה לכל, ובפרט מהכהנים בודאי ישאלו על זה וכמו שהיה בזמן בית שני כעין שאלות אלו שהיה נבואה מהשם יתברך לחגי הנביא (חגי פ"ב) שאל נא את הכהנים תורה, עיי"ש מה שגער הקב"ה על תשובת הכהנים בזה.
ומזה נוכל לידע גם כעת בודאי כשנזכה כשיבוא הקץ בודאי יצוה הקב"ה לשאול את הכהנים דברים הנוגעים לכהונתם, וכמה בושה וכלימה יגיע לנו אז כשלא נדע מה להשיב, כי כפי מה שנתרחקנו כעת מלימוד סדר הזה אף מה שמפורש בקרא גם כן כזר נחשב לנו ולא נדע להשיב, עכ"ד.
ובקול קורא ללימוד סדר קדשים (הובא באגרות ומאמרי הח"ח עמוד כ"ב) כתב: כשיבוא אליהו הנביא וגם משיח צדקינו בימינו, הלא יהיה צריך לנו להתחיל תיכף בעניני הקרבנות ושאר העבודות שבמקדש, ולזה הלא נחוצים לנו כהנים שידעו דיני הקרבנות, ובלא הכהנים אין לנו תועלת בבנין המקדש, ואם לבסוף לא יהיה מצוי אף כהן אחד שידע דיני קרבנות כראוי, כמה מהבושה והכלימה נשיג אז ואנה נוליך את חרפתינו שאז יוודע כי כל תפילותינו ובקשותינו לביאתו היו רק מהשפה ולחוץ ולא באמת ובלב שלם.

יישר כח.