מצאתי אייפון פרוץ

נושאים שונים

פותח הנושא
זוזו
הודעות: 65
הצטרף: 11 דצמבר 2017, 00:51
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי זוזו » 15 אפריל 2019, 12:38

במבי כתב:
14 אפריל 2019, 13:49
אם מצאתי משקפיים של אדם שאינו שומר את עיניו אסור להחזירם?!
אמרו לי זאת בשמו בנוגע לאחד שהיה טכנאי מחשבים וזה היה ההיתר שלו לתקן מחשבים אף שלעיתים ידע למה מוביל תיקונו.

מעולם לא ראיתי אופטיקאי שומר מצוות שמסרב למכור משקפיים לאדם שאינו שות"ו, וכן חשמלאי שמסרב לתקן חשמל בבית אינם שומרי תורה וחנות שבעליה מסרבים למכור מוצרים לאלה שאינם שומרי תו"מ !
כל השאלות שלך הם באמת שאלות על חלקם יש סברת החזו"א לגבי מכירת מחרישה ערב שביעית לחשוד על השביעית שאם יסנן שומרי תו"מ משאינם שומרים יגרום לאיבה גדולה ואין איסור איבה קלה ממה שבא להציל אותם. יש עוד חילוקים של כמה ישיר הלפ"ע לאיסור כלומר למשל להזמין חבר להתארח אצלי ואני יודע שבגלל זה הוא יסתובב בעיר החילונית שאני גר בה ויתכן ויכשל במראות אסורות משא"כ אם היה יושב בבית בעיר חרדית היה פחות נכשל וכדו' וילע"ע בגדרי האיסור אבל כיוון כזה שמעתי כמה פעמים מת"ח. אך עדיין אינו נוגע להחזרת כלי מכשול

ערכים:


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי במבי » 15 אפריל 2019, 13:08

לעניות דעתי לעיתים הגישה "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (וגם שם יודעים בודאות שהפושעים יכשלו ויאמרו ח"ו שיש שני רשויות)


פותח הנושא
זוזו
הודעות: 65
הצטרף: 11 דצמבר 2017, 00:51
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי זוזו » 15 אפריל 2019, 14:35

במבי כתב:
15 אפריל 2019, 13:08
לעניות דעתי לעיתים הגישה "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (וגם שם יודעים בודאות שהפושעים יכשלו ויאמרו ח"ו שיש שני רשויות)
יכול להיות אבל אנו לא נסייע לפושעים כמבואר בפוס' (איסור מסייע אך שיכול להגיע לאיסור לבד)


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 422 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 16 אפריל 2019, 01:37

זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 12:03
עיקר הוויכוח האם יש פה ודאי איסור או ספק. לי ברור שמי שמשתמש באינטרנט פרוץ יכשל פה ושם (לפעמים זה תחילתו בשוגג או אונס -כגון פרסומת הקופצות - אך המשכו במזיד), בן אדם זה בן אדם ולכל אחד יש יצרים. וגם אם יבוא מישהו ויתעקש שאולי לא נכשל מ"מ זה ודאי לא בגדר דבר המצוי של המ"ב הנ"ל וממילא אין להקל כי אם במקום דרכי שלום והכא ליתא.
וכ"ש שאין לומר עליו "ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר" יהודי זה אינו כשר בעצם זה שמחזיק כזה מכשיר כי הרי יש כשרים בשוק שמסוננים והוא מעדיף ללכת נגד הרבנים ולקחת הפרוץ (וטענת "הם לוקחים כסף על הסינון" אינה טענה ואין צורך להסביר).
להגיד "לילך אחר רוב שימושו" הכוונה שאנו לא יודעים לשם מה קנה כלי מסוים ובדרך כלל קונים אותו לשם היתר ולפעמים קונים לאיסור ואפשר לתלות שהוא מאלה שקונים להיתר ולא תהיה לו שייכות כלל עם האיסור שניתן לעשות בו, אבל בסמארטפון כל אחד יודע שאמנם יתכן ורוב שימושו תהיה להיתר אבל אין אומרים משום כך שזה הקובע ואין להתיחס לזמנים שישתמש לאיסור כי יש לו שייכות עם האיסור. וכמו המוכר כלי למחלל שבת הא ודאי רוב שימושו (6 ימים בשבוע) להיתר אך כיון שיש לו שייכות עם האיסור (בשבת) אין הולכים אחרי הרוב.

(לגבי רב אדא בר אהבה גם לרש"י הכונה לפריצות עי' חכמת שלמה שם)
הטענה שכתבת שמסתמא ישמש גם לאיסור תלויה בהבנה של ההיתר של "שימושו לאיסור ולהיתר". לפי ההבנה האחת המוזכרת במשנ"ר שההיתר משום שספיקא דרבנן לקולא, אה"נ צדקו דבריך שלא יועיל בכה"ג שמן הסתם ישמש גם לאיסור וגם להיתר. אבל לפי ההבנה השניה המוזכרת בדבריו, שכשאין החפץ מיועד דווקא לאיסור הרי אין זה מוגדר כנותן מכשול אלא שהנכשל מכשיל את עצמו, א"כ גם אם מסתמא ישתמש גם לאיסור אין זה משנה את הדין, כיון שסו"ס אין החפץ מוגדר כמכשול בעצם אלא בעליו מכשיל את עצמו.
ומדברי הר"ש מוכח לענ"ד להדיא כהבנה זו, שהרי ביאר שהטעם שנחלקו ב"ש על ב"ה למכור פרה חורשת בשביעית לחשוד על השביעית הוא משום שמסתמא לא ישחטנה שהרי היא פרה חורשת, וחזינן דב"ה מתירים אף שרוב הסיכויים שישתמש בה לאיסור, ואם היה משום שלא מחמירים בספק לא היה מקום להקל בזה. ומוכרח שההיתר משום דב"ה סברי שמאחר ומצוי לקנות פרה לשחיטה, הרי שאין מכירת פרה לחשוד על השביעית מוגדרת כמכשול, ומה שמסתמא יחרוש בה הקונה נחשב כמכשיל את עצמו ואינו שייך למוכר. אמנם עדיין צריך שיהיה שימוש ההיתר מצוי (אף שאינו רוב השימוש), משום שאם אינו מצוי הרי אנו רואים את החפץ כחפץ המשמש לאיסור והרי"ז מוגדר כמכשול.

אמנם לענ"ד נראה פשוט שגם ההבנה הראשונה מודה לדין זה, ורק במקרה של פרה חורשת חולקת, משום דס"ל שאם שימוש האיסור מהווה חלק מהותי משימושי החפץ עדיין מוגדר הוא כמכשול. חרישה בפרה מהווה חלק מהותי ביותר משימושי הפרה, וע"כ מכירתה בשביעית לחשוד מוגדרת כמכשול. אך במקרה שהסברא אומרת שאין זה מוגדר כמכשול אין איסור אף אם מסתמא ישתמש בה לאיסור.
והראיה לזה, שכל המחלוקת בין ב"ה לב"ש היא למכור פרה חורשת בשביעית, אבל בשישית ובכל שנה אחרת מותר, ולכאורה אם האיסור של ב"ש משום שחוששים שמא יחרוש בה באיסור - הרי גם אם מוכר בשישית רוב הסיכויים שיחרוש בה בשביעית באיסור? ומוכרח מזה שכיון שרק בשביעית מוגדרת המכירה כמכשול ולא בשישית, אף שאנו יודעים שמן הסתם יחרוש בשביעית ג"כ, מ"מ מאחר ואין זה מוגדר כמכשול אין בזה איסור.
וזה מיישב את השאלה למה מותר (ומצוה) להחזיר משקפיים גם למי שמוחזק שאינו שומר עיניו - כיון שראיית דברים אסורים אינה מוגדרת כחלק מהותי משימוש המשקפיים; השימוש במשקפיים הוא לראות, וזה בעיקרון דבר מותר, ומה שישתמש בהם לראות דברים אסורים נחשב כמכשיל את עצמו. ומטעם זה מותר למכור חפץ חשמלי לחילוני אף שמן הסתם ישתמש בו בשבת, ומותר למכור טלפון גם לאדם שאיננו נזהר מלשון הרע, ומותר למכור כלי סעודה גם למי שלא יטבילם, וכל כיוצא בזה, והיתר זה הוא לכו"ע גם בלא דרכי שלום.
(ויעויין במנחת שלמה תנינא ק,ג שכתב כעין זה לחלק בין חפצא דאיסורא לאינו חפצא דאיסורא)



זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 12:03
מה שכתב שאם היא אשה יש להקל, יל"ד כי לכאו' כפי המציאות שאני מכיר וראיתי מקרוב, מכשיר שנמצא בבית מגיע פה ושם (בהסכמתה) גם לשאר בני הבית וא"כ לא הועלנו שהבעלים אשה...
לא הבנתי למה הגדרת זאת כ"קולא", מאחר ולפי מה שכתבתי יש חיוב להשיב אבידה, ולא קולא. אין פה שאלה של חומרא או קולא, אלא של חיוב או איסור. (אולי הכוונה שמי שמחייב להחזיר אבידה הרי הוא "מיקל" בחומרת המלחמה הקדושה נגד האייפונים ודומיהם, אבל צריך לזכור שכשיש שאלה בהלכה אין לערב שום עניני השקפה ורגשות קודש כנגד דין התורה)

(במקרה כזה שבעל המכשיר אינו עובר איסור אך נותן לאחר שיעבור בו איסור הרי זה מוגדר כ"לפני דלפני" שאסור. אמנם במציאות לא ברור כלל שאחרים יעברו בזה איסור, משום שיתכן וחוששים שבעל המכשיר יראה את היסטוריית הגלישה וכדומה)


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 422 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 16 אפריל 2019, 01:44

על כל הנ"ל יש להוסיף, דבנידון דידן שיכול לקנות מכשיר אחר בחנות הרי זה תלוי במחלוקת הראשונים המובאת ברמ"א יו"ד קנא,א האם יש בזה משום לפני עוור. ויל"ע במקרה דנן מה יהיה הדין, שהרי לא שייך להחמיר כאחד מן הצדדים מאחר ויש כאן שאלה של חיוב או איסור, ואולי שב ואל תעשה עדיף, וצ"ע.
(אך לעיל הוכחנו שאין כאן לפני עוור מטעמים אחרים).


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1290
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 543 פעמים
קיבל תודה: 273 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי בן של רב » 16 אפריל 2019, 17:24

זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 12:38
במבי כתב:
14 אפריל 2019, 13:49
אם מצאתי משקפיים של אדם שאינו שומר את עיניו אסור להחזירם?!
אמרו לי זאת בשמו בנוגע לאחד שהיה טכנאי מחשבים וזה היה ההיתר שלו לתקן מחשבים אף שלעיתים ידע למה מוביל תיקונו.

מעולם לא ראיתי אופטיקאי שומר מצוות שמסרב למכור משקפיים לאדם שאינו שות"ו, וכן חשמלאי שמסרב לתקן חשמל בבית אינם שומרי תורה וחנות שבעליה מסרבים למכור מוצרים לאלה שאינם שומרי תו"מ !
כל השאלות שלך הם באמת שאלות על חלקם יש סברת החזו"א לגבי מכירת מחרישה ערב שביעית לחשוד על השביעית שאם יסנן שומרי תו"מ משאינם שומרים יגרום לאיבה גדולה ואין איסור איבה קלה ממה שבא להציל אותם. יש עוד חילוקים של כמה ישיר הלפ"ע לאיסור כלומר למשל להזמין חבר להתארח אצלי ואני יודע שבגלל זה הוא יסתובב בעיר החילונית שאני גר בה ויתכן ויכשל במראות אסורות משא"כ אם היה יושב בבית בעיר חרדית היה פחות נכשל וכדו' וילע"ע בגדרי האיסור אבל כיוון כזה שמעתי כמה פעמים מת"ח. אך עדיין אינו נוגע להחזרת כלי מכשול
מעולם לא ראיתי שניתן להוכיח ראיה מכך שלא ראית בעלי בתים שמקפידים.
ולעצם הענין אכן צ"ע היכן עובר הגבול.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 422 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 16 אפריל 2019, 20:22

בן של רב כתב:
16 אפריל 2019, 17:24
זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 12:38
במבי כתב:
14 אפריל 2019, 13:49
אם מצאתי משקפיים של אדם שאינו שומר את עיניו אסור להחזירם?!
אמרו לי זאת בשמו בנוגע לאחד שהיה טכנאי מחשבים וזה היה ההיתר שלו לתקן מחשבים אף שלעיתים ידע למה מוביל תיקונו.

מעולם לא ראיתי אופטיקאי שומר מצוות שמסרב למכור משקפיים לאדם שאינו שות"ו, וכן חשמלאי שמסרב לתקן חשמל בבית אינם שומרי תורה וחנות שבעליה מסרבים למכור מוצרים לאלה שאינם שומרי תו"מ !
כל השאלות שלך הם באמת שאלות על חלקם יש סברת החזו"א לגבי מכירת מחרישה ערב שביעית לחשוד על השביעית שאם יסנן שומרי תו"מ משאינם שומרים יגרום לאיבה גדולה ואין איסור איבה קלה ממה שבא להציל אותם. יש עוד חילוקים של כמה ישיר הלפ"ע לאיסור כלומר למשל להזמין חבר להתארח אצלי ואני יודע שבגלל זה הוא יסתובב בעיר החילונית שאני גר בה ויתכן ויכשל במראות אסורות משא"כ אם היה יושב בבית בעיר חרדית היה פחות נכשל וכדו' וילע"ע בגדרי האיסור אבל כיוון כזה שמעתי כמה פעמים מת"ח. אך עדיין אינו נוגע להחזרת כלי מכשול
מעולם לא ראיתי שניתן להוכיח ראיה מכך שלא ראית בעלי בתים שמקפידים.
ולעצם הענין אכן צ"ע היכן עובר הגבול.
ההוכחה שלו היא מההגיון הפשוט שלא מסתבר לאסור למכור מוצרים למי שלא שומר תורה ומצוות, ולא שמע על אף פוסק שעורר על דברים המצויים בכל יום (עכ"פ היכא שאין בו משום דרכי שלום).

אך כמו שנתבאר, הגבול בזה הוא שתלוי אם החפץ מוגדר כ"חפץ המשמש לאיסור" או לא, וכמבואר במשניות האחרונות של פרק ה' דשביעית.

השאלת נפה וכברה בשביעית לאשה החשודה על השביעית שאין לה אלא פירות שביעית בבית - הרי זה ברור שהחפץ עומד לשמש לאיסור (אף שישנה אפשרות רחוקה שתשתמש בזה לברור חול כמבואר בירושלמי) ולכן לא התירו אלא מפני דרכי שלום.
(ובתרגום למושגי ימינו: מכירת בגד פרוץ לאשה שאינה שומרת תו"מ אסורה משום לפני עוור, אף אם ישנה אפשרות רחוקה שתלבש את זה רק בבית).

מכירת פרה חורשת בשביעית לחשוד על השביעית - התירו בית הלל גם בלא דרכי שלום, כיון שישנה אפשרות סבירה שישחט את הפרה, אף שמן הסתם לא יעשה כן. עצם העובדה שישנה אפשרות סבירה של שימוש היתר בפרה, מגדירה את הפרה כ"חפץ שאינו משמש לאיסור" דווקא.

מכירת מגל בשביעית לחשוד על השביעית מותרת אף לבית שמאי, משום ששם האפשרות שישתמש בה להיתר (לקצור מן ההפקר ולהביא למאכל ביתו, ולא לעשות אוצר) שקולה לאפשרות שישתמש בה לאיסור, ובכה"ג כולי עלמא מודו שאינו מוגדר כ"חפץ המשמש לאיסור".

(ובתרגום למושגי ימינו: מכירת מכונית לאדם שאינו שומר תו"מ מותרת אף שבודאי יסע בה בשבת, וכן מכירת מחשב או משקפיים אף שבודאי יראה בהם דברים אסורים, כיון שעצם האפשרות להשתמש שימוש מותר (שהוא רוב השימוש) מגדיר את החפצים הנ"ל כחפצים שאינם משמשים לאיסור).


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 408
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי בר בי רב » 16 אפריל 2019, 20:25

הרב אפלבוים בספרו שנמצא באוצה"ח האריך הרבה מאוד בנושא זה עיין עליו.


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי במבי » 16 אפריל 2019, 21:39

זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 14:35
במבי כתב:
15 אפריל 2019, 13:08
לעניות דעתי לעיתים הגישה "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (וגם שם יודעים בודאות שהפושעים יכשלו ויאמרו ח"ו שיש שני רשויות)
יכול להיות אבל אנו לא נסייע לפושעים כמבואר בפוס' (איסור מסייע אך שיכול להגיע לאיסור לבד)
אתה צודק הראיה שהבאתי לא טובה, שהרי בפסוק אלוקי שנכתב אל כלל העם אין להתחשב ביחידים הפושעים הנכשלים אך במקרה דנן כל מקרה הוא לגופו ואפשר למנוע מכשול. אך עדיין צ"ע


יהודי של פעם
הודעות: 163
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 31 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי יהודי של פעם » 16 אפריל 2019, 22:03

המשיב אבידה לכותי עליו הכתוב אומר
למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו
ופרש"י ''מפני שמראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו שאף לכותי הוא עושה כן שלא נצטווה עליהם''
(סנהדרין עו:)


ומאחר ולא צריך להחזיר אייפון שאבד את"ל משום לפנ"ע ומסייע
ואת"ל כדאיתא בברכות כ.
ממילא גם המשיב אייפון פרוץ עליו הכתוב אומר
למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו
שמראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו שמחזיר שלא במקום מצוה,
כמש"כ רש"י.


סוקרטס האחר
הודעות: 14
הצטרף: 09 דצמבר 2018, 03:01
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי סוקרטס האחר » 25 אפריל 2019, 17:55

זוזו כתב:
14 אפריל 2019, 10:10
ללא סינון (כגון היה פייסבוק פעיל ל"ע)
מה עושים עמו (לכאו' שבירתו היא טהרתו)
לולי דיברי הרבנים שצוטטו היה נראה לומר כך:
א. אי הבדל בין לא להחזיר ללקחת
ב. שאם הבעלים יקנה אייפון חדש א"כ אין ביעור הרע מכיון שביעור הרע זה שלא ישתמשו באייפון ולאו דווקא בזה האייפון ספציפי וא"כ יש חובת החזרה על "הכסף" של האייפון כי למעשה הוא לא מבער את הרע כי במקום להשתמש באיפון הזה הוא משתמש באיפון אחר ומה הועילה שבירתו רק שיצטרך לשלם עוד כסף (כך רק נראה לי ואשמח לקבל תגובות ואין זה הלכה למעשה אני לא מו"ץ)
נ.ב לאלה שאמרו שאפשר להשים חסימה לאייפון (אפל) אין אפשרות חסימה


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 422 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 25 אפריל 2019, 18:42

סוקרטס האחר כתב:
25 אפריל 2019, 17:55
זוזו כתב:
14 אפריל 2019, 10:10
ללא סינון (כגון היה פייסבוק פעיל ל"ע)
מה עושים עמו (לכאו' שבירתו היא טהרתו)
לולי דיברי הרבנים שצוטטו היה נראה לומר כך:
א. אי הבדל בין לא להחזיר ללקחת
ב. שאם הבעלים יקנה אייפון חדש א"כ אין ביעור הרע מכיון שביעור הרע זה שלא ישתמשו באייפון ולאו דווקא בזה האייפון ספציפי וא"כ יש חובת החזרה על "הכסף" של האייפון כי למעשה הוא לא מבער את הרע כי במקום להשתמש באיפון הזה הוא משתמש באיפון אחר ומה הועילה שבירתו רק שיצטרך לשלם עוד כסף (כך רק נראה לי ואשמח לקבל תגובות ואין זה הלכה למעשה אני לא מו"ץ)
נ.ב לאלה שאמרו שאפשר להשים חסימה לאייפון (אפל) אין אפשרות חסימה
א. יש הבדל גדול, בגלל שבלהחזיר יש שאלה של לפני עוור ואילו בלקחת אין שאלה כזו אלא של חיוב אפרושי מאיסורא, ואין גדריהם שוים. למשל במקרה והחוטא יריב עם המוכיח אזי אין חיוב אפרושי מאיסורא אבל עדיין יש איסור לפני עוור.

ב. לגבי לפני עוור טענה זו שנויה במחלוקת הראשונים המובאת ברמ"א יו"ד קנא,א האם כשיכול לקנות במקום אחר שייך לפני עוור. הרמ"א כתב שהמנהג הוא כדעה שאין בזה לפני עוור, אך בעל נפש יחמיר, ובמקרה דנן לא שייך חומרא. לגבי אפרושי מאיסורא אכן צודקים הדברים, שאם כתוצאה מאי ההשבה לא יקנה המאבד מכשיר חדש אין להשיבו מדין אפרושי מאיסורא, אך אם בלא"ה יקנה אין כאן אפרושי מאיסורא.

ג. אינו נכון כלל, מידיעה ברורה אפשר לחסום אייפון ע"י החסימה המובנית של אפל, ולא זו בלבד אלא ששמעתי מכמה מומחים לחסימות שחסימה זו היא החסימה הטובה ביותר שיש (עכ"פ כשאין דפדפן).

ד. לסיכום הענין אביא בקצרה את הצדדים השונים:

1. במתני' דשביעית מבואר שדבר המשמש לאיסור ולהיתר אין בו לפני עוור, ולפי"ז חייב להשיבו.

2. צריך לברר אם הוא שייך לאשה או לאיש, ואם שייך לאשה הרי מן הסתם אינה עוברת בו עבירות וחייב להשיבו.

3. יתכן ועצם החזקתו הוא איסור מחמת שעובר בזה על תקנת גדולי הדור ותקנת הקהל, וא"כ הוי חפץ האסור וגם לאשה אין להשיבו. וכן ראיתי בשם הגרז"נ גולדברג שליט"א שמשום עבירה על תקנת הקהל אין להשיבו. אך לכאורה פסק זה אינו אמור אלא במי שמשתייך לקהילה חרדית, אבל אם המאבד אינו משתייך לקהילה כזו (ומן הסתם רוב הסיכויים שאינו משתייך) אין זה נוגע וחייב להשיבו.

4. אם מדובר באדם שמן הסתם יכשל באיסור, ואם לא ישיב המכשיר לא יקנה חדש, הרי לכאורה אין להשיבו מדין חובת אפרושי מאיסורא. אך אם בין כך יקנה חדש, הרי שאם נאמר שאין בזה לפנ"ע (כנתבאר לעיל) לא שייך כאן אפרושי מאיסורא וחייב להשיבו.
וראיתי שכן סובר הגר"י סילמן שליט"א, יעויין כאן: http://beinenu.com/ask-rabbi שפסק שתלוי אם המאבד יקנה בלא"ה מכשיר אחר. וכנראה סובר שאין איסור בעצם החזקתו, וא"כ אין בזה לפני עוור, אלא שמדין אפרושי מאיסורא אין להשיבו אם מן הסתם לא יקנה אחר.


למסקנא נראה שחובת ההשבה תלויה בזהות המאבד. ובמקרה שלא ברור הדין לכאורה יש להחמיר ולא להשיב את החפץ עצמו אבל להשיב את דמיו.
כמו כן יש לציין שכל הנידון הוא רק במקרה שבטוח שאין חסימה כלל, אבל אם יתכן ויש חסימה אלא שאיננה מהודרת, או שיש תוכנה ששולחת את היסטוריית הגלישה לאדם שלישי, אם כן אין שום היתר שלא להחזיר. ולכן לפני שאדם קופץ בקנאת ה' צבקות להשמיד את המכשיר, צריך לברר את כל הנתונים.
(מי שמתקשה רגשית להבין את הצד שיש חיוב השבת אבידה באייפון הטמא וכו', יכול להחליף את המילה "אייפון" ב"מחשב" ששייך בו כל הנידון הנ"ל).


סוקרטס האחר
הודעות: 14
הצטרף: 09 דצמבר 2018, 03:01
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי סוקרטס האחר » 27 אפריל 2019, 21:17

מבקש אמת כתב:
25 אפריל 2019, 18:42
סוקרטס האחר כתב:
25 אפריל 2019, 17:55
זוזו כתב:
14 אפריל 2019, 10:10
ללא סינון (כגון היה פייסבוק פעיל ל"ע)
מה עושים עמו (לכאו' שבירתו היא טהרתו)
לולי דיברי הרבנים שצוטטו היה נראה לומר כך:
א. אי הבדל בין לא להחזיר ללקחת
ב. שאם הבעלים יקנה אייפון חדש א"כ אין ביעור הרע מכיון שביעור הרע זה שלא ישתמשו באייפון ולאו דווקא בזה האייפון ספציפי וא"כ יש חובת החזרה על "הכסף" של האייפון כי למעשה הוא לא מבער את הרע כי במקום להשתמש באיפון הזה הוא משתמש באיפון אחר ומה הועילה שבירתו רק שיצטרך לשלם עוד כסף (כך רק נראה לי ואשמח לקבל תגובות ואין זה הלכה למעשה אני לא מו"ץ)
נ.ב לאלה שאמרו שאפשר להשים חסימה לאייפון (אפל) אין אפשרות חסימה
א. יש הבדל גדול, בגלל שבלהחזיר יש שאלה של לפני עוור ואילו בלקחת אין שאלה כזו אלא של חיוב אפרושי מאיסורא, ואין גדריהם שוים. למשל במקרה והחוטא יריב עם המוכיח אזי אין חיוב אפרושי מאיסורא אבל עדיין יש איסור לפני עוור.

ב. לגבי לפני עוור טענה זו שנויה במחלוקת הראשונים המובאת ברמ"א יו"ד קנא,א האם כשיכול לקנות במקום אחר שייך לפני עוור. הרמ"א כתב שהמנהג הוא כדעה שאין בזה לפני עוור, אך בעל נפש יחמיר, ובמקרה דנן לא שייך חומרא. לגבי אפרושי מאיסורא אכן צודקים הדברים, שאם כתוצאה מאי ההשבה לא יקנה המאבד מכשיר חדש אין להשיבו מדין אפרושי מאיסורא, אך אם בלא"ה יקנה אין כאן אפרושי מאיסורא.

ג. אינו נכון כלל, מידיעה ברורה אפשר לחסום אייפון ע"י החסימה המובנית של אפל, ולא זו בלבד אלא ששמעתי מכמה מומחים לחסימות שחסימה זו היא החסימה הטובה ביותר שיש (עכ"פ כשאין דפדפן).

ד. לסיכום הענין אביא בקצרה את הצדדים השונים:

1. במתני' דשביעית מבואר שדבר המשמש לאיסור ולהיתר אין בו לפני עוור, ולפי"ז חייב להשיבו.

2. צריך לברר אם הוא שייך לאשה או לאיש, ואם שייך לאשה הרי מן הסתם אינה עוברת בו עבירות וחייב להשיבו.

3. יתכן ועצם החזקתו הוא איסור מחמת שעובר בזה על תקנת גדולי הדור ותקנת הקהל, וא"כ הוי חפץ האסור וגם לאשה אין להשיבו. וכן ראיתי בשם הגרז"נ גולדברג שליט"א שמשום עבירה על תקנת הקהל אין להשיבו. אך לכאורה פסק זה אינו אמור אלא במי שמשתייך לקהילה חרדית, אבל אם המאבד אינו משתייך לקהילה כזו (ומן הסתם רוב הסיכויים שאינו משתייך) אין זה נוגע וחייב להשיבו.

4. אם מדובר באדם שמן הסתם יכשל באיסור, ואם לא ישיב המכשיר לא יקנה חדש, הרי לכאורה אין להשיבו מדין חובת אפרושי מאיסורא. אך אם בין כך יקנה חדש, הרי שאם נאמר שאין בזה לפנ"ע (כנתבאר לעיל) לא שייך כאן אפרושי מאיסורא וחייב להשיבו.
וראיתי שכן סובר הגר"י סילמן שליט"א, יעויין כאן: http://beinenu.com/ask-rabbi שפסק שתלוי אם המאבד יקנה בלא"ה מכשיר אחר. וכנראה סובר שאין איסור בעצם החזקתו, וא"כ אין בזה לפני עוור, אלא שמדין אפרושי מאיסורא אין להשיבו אם מן הסתם לא יקנה אחר.


למסקנא נראה שחובת ההשבה תלויה בזהות המאבד. ובמקרה שלא ברור הדין לכאורה יש להחמיר ולא להשיב את החפץ עצמו אבל להשיב את דמיו.
כמו כן יש לציין שכל הנידון הוא רק במקרה שבטוח שאין חסימה כלל, אבל אם יתכן ויש חסימה אלא שאיננה מהודרת, או שיש תוכנה ששולחת את היסטוריית הגלישה לאדם שלישי, אם כן אין שום היתר שלא להחזיר. ולכן לפני שאדם קופץ בקנאת ה' צבקות להשמיד את המכשיר, צריך לברר את כל הנתונים.
(מי שמתקשה רגשית להבין את הצד שיש חיוב השבת אבידה באייפון הטמא וכו', יכול להחליף את המילה "אייפון" ב"מחשב" ששייך בו כל הנידון הנ"ל).
למה יש הבדל בין לא להחזיר ללקחת
אם במצות השבת אבידה נאמר בתורה שגם כשחפץ אבוד מ זה עדיין ברשות המאבד א"כ נמצא דאתה מחזיק חפץ של חברך באיסור וגם זה הבעיה בלקחת חפץ מחבירו ללו רשות זה ההחזקה ללא רשות

תודה על דיברי הרמא וכו
1.וצריך לדון שייך בעל נפש על חשבון חבירו וגם על מצוות לא תוכל להיתעלם והשב תשיב ולא תגזול וכו

ודיברי הרב גולדברג הם גם על אדם שבין כך יקנה ,ואז חזרנו לנדון הנ"ל?? ואם כן מה טעמו
תודה.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 422 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 29 אפריל 2019, 07:49

סוקרטס האחר כתב:
27 אפריל 2019, 21:17
מבקש אמת כתב:
25 אפריל 2019, 18:42
סוקרטס האחר כתב:
25 אפריל 2019, 17:55

לולי דיברי הרבנים שצוטטו היה נראה לומר כך:
א. אי הבדל בין לא להחזיר ללקחת
ב. שאם הבעלים יקנה אייפון חדש א"כ אין ביעור הרע מכיון שביעור הרע זה שלא ישתמשו באייפון ולאו דווקא בזה האייפון ספציפי וא"כ יש חובת החזרה על "הכסף" של האייפון כי למעשה הוא לא מבער את הרע כי במקום להשתמש באיפון הזה הוא משתמש באיפון אחר ומה הועילה שבירתו רק שיצטרך לשלם עוד כסף (כך רק נראה לי ואשמח לקבל תגובות ואין זה הלכה למעשה אני לא מו"ץ)
נ.ב לאלה שאמרו שאפשר להשים חסימה לאייפון (אפל) אין אפשרות חסימה
א. יש הבדל גדול, בגלל שבלהחזיר יש שאלה של לפני עוור ואילו בלקחת אין שאלה כזו אלא של חיוב אפרושי מאיסורא, ואין גדריהם שוים. למשל במקרה והחוטא יריב עם המוכיח אזי אין חיוב אפרושי מאיסורא אבל עדיין יש איסור לפני עוור.

ב. לגבי לפני עוור טענה זו שנויה במחלוקת הראשונים המובאת ברמ"א יו"ד קנא,א האם כשיכול לקנות במקום אחר שייך לפני עוור. הרמ"א כתב שהמנהג הוא כדעה שאין בזה לפני עוור, אך בעל נפש יחמיר, ובמקרה דנן לא שייך חומרא. לגבי אפרושי מאיסורא אכן צודקים הדברים, שאם כתוצאה מאי ההשבה לא יקנה המאבד מכשיר חדש אין להשיבו מדין אפרושי מאיסורא, אך אם בלא"ה יקנה אין כאן אפרושי מאיסורא.

ג. אינו נכון כלל, מידיעה ברורה אפשר לחסום אייפון ע"י החסימה המובנית של אפל, ולא זו בלבד אלא ששמעתי מכמה מומחים לחסימות שחסימה זו היא החסימה הטובה ביותר שיש (עכ"פ כשאין דפדפן).

ד. לסיכום הענין אביא בקצרה את הצדדים השונים:

1. במתני' דשביעית מבואר שדבר המשמש לאיסור ולהיתר אין בו לפני עוור, ולפי"ז חייב להשיבו.

2. צריך לברר אם הוא שייך לאשה או לאיש, ואם שייך לאשה הרי מן הסתם אינה עוברת בו עבירות וחייב להשיבו.

3. יתכן ועצם החזקתו הוא איסור מחמת שעובר בזה על תקנת גדולי הדור ותקנת הקהל, וא"כ הוי חפץ האסור וגם לאשה אין להשיבו. וכן ראיתי בשם הגרז"נ גולדברג שליט"א שמשום עבירה על תקנת הקהל אין להשיבו. אך לכאורה פסק זה אינו אמור אלא במי שמשתייך לקהילה חרדית, אבל אם המאבד אינו משתייך לקהילה כזו (ומן הסתם רוב הסיכויים שאינו משתייך) אין זה נוגע וחייב להשיבו.

4. אם מדובר באדם שמן הסתם יכשל באיסור, ואם לא ישיב המכשיר לא יקנה חדש, הרי לכאורה אין להשיבו מדין חובת אפרושי מאיסורא. אך אם בין כך יקנה חדש, הרי שאם נאמר שאין בזה לפנ"ע (כנתבאר לעיל) לא שייך כאן אפרושי מאיסורא וחייב להשיבו.
וראיתי שכן סובר הגר"י סילמן שליט"א, יעויין כאן: http://beinenu.com/ask-rabbi שפסק שתלוי אם המאבד יקנה בלא"ה מכשיר אחר. וכנראה סובר שאין איסור בעצם החזקתו, וא"כ אין בזה לפני עוור, אלא שמדין אפרושי מאיסורא אין להשיבו אם מן הסתם לא יקנה אחר.


למסקנא נראה שחובת ההשבה תלויה בזהות המאבד. ובמקרה שלא ברור הדין לכאורה יש להחמיר ולא להשיב את החפץ עצמו אבל להשיב את דמיו.
כמו כן יש לציין שכל הנידון הוא רק במקרה שבטוח שאין חסימה כלל, אבל אם יתכן ויש חסימה אלא שאיננה מהודרת, או שיש תוכנה ששולחת את היסטוריית הגלישה לאדם שלישי, אם כן אין שום היתר שלא להחזיר. ולכן לפני שאדם קופץ בקנאת ה' צבקות להשמיד את המכשיר, צריך לברר את כל הנתונים.
(מי שמתקשה רגשית להבין את הצד שיש חיוב השבת אבידה באייפון הטמא וכו', יכול להחליף את המילה "אייפון" ב"מחשב" ששייך בו כל הנידון הנ"ל).
למה יש הבדל בין לא להחזיר ללקחת
אם במצות השבת אבידה נאמר בתורה שגם כשחפץ אבוד מ זה עדיין ברשות המאבד א"כ נמצא דאתה מחזיק חפץ של חברך באיסור וגם זה הבעיה בלקחת חפץ מחבירו ללו רשות זה ההחזקה ללא רשות

תודה על דיברי הרמא וכו
1.וצריך לדון שייך בעל נפש על חשבון חבירו וגם על מצוות לא תוכל להיתעלם והשב תשיב ולא תגזול וכו

ודיברי הרב גולדברג הם גם על אדם שבין כך יקנה ,ואז חזרנו לנדון הנ"ל?? ואם כן מה טעמו
תודה.
ההבדל הוא במקרה של ספק: בלהחזיר האדם ניצב בפני שאלה של לפני עוור, האם המעשה שלו נחשב כמכשיל אדם אחר בעבירה, ויתכן שבכה"ג מספק נאמר שב ואל תעשה עדיף. משא"כ לקחת מכשיר מאדם אחר הוא מעשה גזל, ואם יש לו רק ספק אם יציל את האדם מעבירה ע"י גזילת המכשיר אין לו היתר לגזול מספק.

נפק"מ נוספת: אם בעל המכשיר ילך ויקנה מכשיר אחר, נמצא שגזילת המכשיר לא הועילה כלל להצילו מעבירה, אלא רק הפסידה לו כסף, ולזה אין היתר. משא"כ בלהחזיר, גם אם בלא"ה ההוא יקנה מכשיר חדש מ"מ עצם מעשה נתינת המכשיר לידו מוגדר כמעשה מכשול ועובר על לפני עוור (לחלק מהראשונים).

אינני יודע בדיוק באיזה מקרה דיבר הגרז"נ גולדברג שליט"א, מאחר ורק ראיתי שכך מצוטט בשמו, אבל לפי הבנתי טעמו שעצם החזקת המכשיר ע"י אדם המשתייך לקהל שאסר את החזקתו היא אסורה, מחמת שעובר בזה על תקנת הקהל, וממילא לדעות הראשונים הסוברות שיש איסור לפנ"ע גם במקרה שיכול לקנות את החפץ האסור במקום אחר יאסר להחזיר את המכשיר, מחמת שהוא מוגדר כ"חפצא דאיסורא". אבל אם לא משתייך לקהל כזה, א"כ אין בזה לפנ"ע אם משום שהוא חפץ המשמש לאיסור ולהיתר (ואדרבה עיקרו לתשמיש היתר), ואם משום שיתכן שהבעלים אשה שמסתמא לא נכשלת באיסורים.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 125 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי משיב כהלכה » 30 מאי 2019, 10:25

מבקש אמת כתב:
14 אפריל 2019, 22:40

א. בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל (אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.

ב. דברי החזו"א צע"ג כיון שנסתרים להדיא מדברי הירושלמי (המובא בר"ש בסוף הפרק) שההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר אינו מפני דרכי שלום, והוצרכו לדרכי שלום רק באופן שיודע שישתמש בו לאיסור, אלא שהתירו רק באופן שאין הכרח לשימוש אסור ויש תליה כל דהו בהיתר (וכן מבואר בתוס' אנשי שם שם, וכן במשנ"ב שציינת). והביאור בזה כמ"ש המשנה ראשונה שבאופן שאין הכלי מיועד דווקא לאיסור הרי אין זה מוגדר כמכשול אלא הנכשל מכשיל את עצמו. (ומה שהקשה המשנ"ר ממכירת לבונה ל"ק דהתם עיקר שימושו לאיסור). ועי' במשנה ראשונה שתירץ באופ"א אמאי לא מחמרינן בספק משום שאיסור לפני עוור מדאורייתא הוא דווקא לייעצו עצה רעה ואילו להכשילו בעבירה אינו אלא אסמכתא ומדרבנן, ולא החמירו בספיקן.

ג. במשנ"ב שם לא כתוב שבספק לפנ"ע אסור בלא דרכי שלום, אלא שמה שהתירו ספק לפני עוור הוא דווקא כשההיתר מצוי והתליה בו הגיונית, אבל אם ההיתר אינו מצוי לא התירו אלא מפני דרכי שלום. וזהו ממש כמו שביאר הר"ש בדברי הירושלמי הנ"ל, ודלא כהחזו"א. (וז"ל המשנ"ב: ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות בהם מלאכה בשבת אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר ודוקא בדבר המצוי אבל אם המלאכת היתר אין מצוי לעשות אין תולין בה אם לא מפני דרכי שלום)
ויתירה מזו - בר"ש מבואר דדוקא כשהתליה ממש אינה מצויה, אבל אם מצויה אף שרוב השימוש לאיסור - א"צ בזה להיתר דדרכי שלום, שהרי בפרה חורשת התירו בית הלל (גם בלא דרכי שלום) מפני שיכול לשחטה, אף שרוב הסיכויים שלא ישחט פרה חורשת. ומ"מ כיון שמצוי לשחוט התירו, אף בלא דרכי שלום.

ד. המעשה עם רב אדא בר אהבה הוא כשהשימוש בבגד היה לודאי איסור, שהרי הלכה עם בגד פרוץ ברשות הרבים.

(ואגב אורחיה יש להעיר שהביאור בגמ' שם שמדובר בבגד פרוץ נמצא רק בערוך, אך כל שאר הראשונים פירשו שמדובר בבגד כלאים. יעויין בתשובות הגאונים סי' קא ובאוצר הגאונים סי' קטו בשם רב צמח גאון שפירשו כן, וכן פירש הריטב"א שם, וכן כתב הרדב"ז בדעת הרמב"ם פ"י מכלאים הכ"ט, וכן כתב בדעתו הב"י או"ח סי' שג. ובאמת פשטות דברי הגמ' מורים כן, שהרי כל המעשה של רב אדא בר אהבה הובא כהמשך לדברי הגמ' שהמוצא כלאים בבגדו פושטו אפילו בשוק, ופירוש הערוך קצת דחוק)

ה. אם בעל המכשיר היא אשה א"כ מרבית הסיכויים שאינה נכשלת באיסורים, וא"כ בודאי שאין כאן לפנ"ע ומחוייב להשיב אבדתה.

אני כל פעם מתפעל מחדש מהרב "מבקש אמת", בהירות, עמקות, חדות, שכל הישר. שמו נאה לו והוא נאה לשמו. לא יאומן שמסתובבים כאן בפורום ת"ח בשיעור קומה כזה, שמסוגלים לכתוב את האמת לאמיתה ללא כחל ושרק.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי נדיב לב » 31 מאי 2019, 02:47

מבקש אמת כתב:
14 אפריל 2019, 22:40
זוזו כתב:
14 אפריל 2019, 21:44
מבקש אמת כתב:
14 אפריל 2019, 21:11
מתפלא הנני על ההוכחות ודיוקים ממקורות שונים, בזמן שמשנה מפורשת שנינו: "אלו כלים שאין האמן רשאי למכרם בשביעית - מחרשה וכל כליה העול והמזרה והדקר. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה. זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור. לאיסור ולהיתר, מותר" (שביעית ה,ו)


עיי"ש באחרונים שהקשו אמאי אין לפ"ע על הצד שישתמש בו לאיסור (בראוי לאיסור ולהיתר) עי' משנה ראשונה כמדומה. וע"ז כ' החזו"א שביעית יב ט שבאמת ספק לפ"ע אסור ואלא הכא במתני' שקלו חכמים שאם ינדו את הע"ה לגמרי ולא ישאו ויתנו עמהם יבואו לידי שנאה שחמורה ממה שבאים להצילם (שביעית) ולכן הותר במקום דרכי שלום. וזה מה שהובא למעלה לגבי להביא שתייה למי שלא מברך במקום דרכי שלום.
ובנד"ד אין פה ספק לפ"ע אלא ודאי כי הלא רואים שהשתמש לאיסור וכן אין דרכי שלום כי אינו יודע מי לקח לו מכשירו גוי חילוני או שומר תו"מ.
ועי' היטב מ"ב סי' שמז שאם יש ספק לפ"ע אסור אא"כ יש בו משום דרכי שלום ואז הצירוף של ספק שיעשה איסור ודרכי שלום הותר ובנד"ד ליכא שום צירוף. ועי' גמ' ברכות שרב כהנא קרע בגד פרוץ לאותו אשה.

א. בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל
(אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.

ב. דברי החזו"א צע"ג כיון שנסתרים להדיא מדברי הירושלמי (המובא בר"ש בסוף הפרק) שההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר אינו מפני דרכי שלום, והוצרכו לדרכי שלום רק באופן שיודע שישתמש בו לאיסור, אלא שהתירו רק באופן שאין הכרח לשימוש אסור ויש תליה כל דהו בהיתר (וכן מבואר בתוס' אנשי שם שם, וכן במשנ"ב שציינת). והביאור בזה כמ"ש המשנה ראשונה שבאופן שאין הכלי מיועד דווקא לאיסור הרי אין זה מוגדר כמכשול אלא הנכשל מכשיל את עצמו. (ומה שהקשה המשנ"ר ממכירת לבונה ל"ק דהתם עיקר שימושו לאיסור). ועי' במשנה ראשונה שתירץ באופ"א אמאי לא מחמרינן בספק משום שאיסור לפני עוור מדאורייתא הוא דווקא לייעצו עצה רעה ואילו להכשילו בעבירה אינו אלא אסמכתא ומדרבנן, ולא החמירו בספיקן.

ג. במשנ"ב שם לא כתוב שבספק לפנ"ע אסור בלא דרכי שלום, אלא שמה שהתירו ספק לפני עוור הוא דווקא כשההיתר מצוי והתליה בו הגיונית, אבל אם ההיתר אינו מצוי לא התירו אלא מפני דרכי שלום. וזהו ממש כמו שביאר הר"ש בדברי הירושלמי הנ"ל, ודלא כהחזו"א. (וז"ל המשנ"ב: ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות בהם מלאכה בשבת אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר ודוקא בדבר המצוי אבל אם המלאכת היתר אין מצוי לעשות אין תולין בה אם לא מפני דרכי שלום)
ויתירה מזו - בר"ש מבואר דדוקא כשהתליה ממש אינה מצויה, אבל אם מצויה אף שרוב השימוש לאיסור - א"צ בזה להיתר דדרכי שלום, שהרי בפרה חורשת התירו בית הלל (גם בלא דרכי שלום) מפני שיכול לשחטה, אף שרוב הסיכויים שלא ישחט פרה חורשת. ומ"מ כיון שמצוי לשחוט התירו, אף בלא דרכי שלום.

ד. המעשה עם רב אדא בר אהבה הוא כשהשימוש בבגד היה לודאי איסור, שהרי הלכה עם בגד פרוץ ברשות הרבים.

(ואגב אורחיה יש להעיר שהביאור בגמ' שם שמדובר בבגד פרוץ נמצא רק בערוך, אך כל שאר הראשונים פירשו שמדובר בבגד כלאים. יעויין בתשובות הגאונים סי' קא ובאוצר הגאונים סי' קטו בשם רב צמח גאון שפירשו כן, וכן פירש הריטב"א שם, וכן כתב הרדב"ז בדעת הרמב"ם פ"י מכלאים הכ"ט, וכן כתב בדעתו הב"י או"ח סי' שג. ובאמת פשטות דברי הגמ' מורים כן, שהרי כל המעשה של רב אדא בר אהבה הובא כהמשך לדברי הגמ' שהמוצא כלאים בבגדו פושטו אפילו בשוק, ופירוש הערוך קצת דחוק)


ה. אם בעל המכשיר היא אשה א"כ מרבית הסיכויים שאינה נכשלת באיסורים, וא"כ בודאי שאין כאן לפנ"ע ומחוייב להשיב אבדתה.

מבקש אמת כתב:בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל [/highlight](אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.

פיסבוק זה רשת חברתית נאותה. זה לא בעיה?
הרב וואזנר רבי חיים כתבו דברים חמורים. ואתה מסביר שפיסבוק זו לא בעיה?
להחזיק בחזקת כשרות?

תגיד לי מה הקטע שלך?


מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 442
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 225 פעמים
קיבל תודה: 153 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מלמד להועיל » 31 מאי 2019, 02:51

@מבקש אמת כתב: "א. בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל (אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.
מבחינה עובדתית זה לא נכון. בשימוש בפייסבוק אין מושג של "רוב שימושו להיתר", כי באופן ברור ווודאי כל מי שיש ברשותו פייסבוק, נחשף לתמונות ולתכנים האסורים על פי כל דין. גם אם נניח שבן אדם רואה שמונים אחוז דברים מותרים, כיון ש20 אחוז הוא ודאי נכשל, אין שום היתר בהחזקה של דבר כזה. זה בכלל מה שאמרו "שפיכות דמים הוא דזל".
הדימוי בין זה לבין הלכות מוקצה "דבר ששימושו להיתר ואיסור", נדמה לי די מגוחך.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי נדיב לב » 31 מאי 2019, 02:53

מלמד להועיל.
דברים תמוהים אלו לא נכתבו חלילה על ידי. כי אם על ידי ניק אחר שהזכרתי.
לך תבין מה הוא רוצה. לטהר את השרץ על פי מה? כנגד מי? כנגד ההגיון וכמו שהזכרת. כנגד גדולי ישראל שאינו סר למרותם?
נא לתקן.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 422 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 31 מאי 2019, 03:00

נדיב לב כתב:
31 מאי 2019, 02:47
מבקש אמת כתב:
14 אפריל 2019, 22:40
זוזו כתב:
14 אפריל 2019, 21:44



עיי"ש באחרונים שהקשו אמאי אין לפ"ע על הצד שישתמש בו לאיסור (בראוי לאיסור ולהיתר) עי' משנה ראשונה כמדומה. וע"ז כ' החזו"א שביעית יב ט שבאמת ספק לפ"ע אסור ואלא הכא במתני' שקלו חכמים שאם ינדו את הע"ה לגמרי ולא ישאו ויתנו עמהם יבואו לידי שנאה שחמורה ממה שבאים להצילם (שביעית) ולכן הותר במקום דרכי שלום. וזה מה שהובא למעלה לגבי להביא שתייה למי שלא מברך במקום דרכי שלום.
ובנד"ד אין פה ספק לפ"ע אלא ודאי כי הלא רואים שהשתמש לאיסור וכן אין דרכי שלום כי אינו יודע מי לקח לו מכשירו גוי חילוני או שומר תו"מ.
ועי' היטב מ"ב סי' שמז שאם יש ספק לפ"ע אסור אא"כ יש בו משום דרכי שלום ואז הצירוף של ספק שיעשה איסור ודרכי שלום הותר ובנד"ד ליכא שום צירוף. ועי' גמ' ברכות שרב כהנא קרע בגד פרוץ לאותו אשה.

א. בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל
(אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.

ב. דברי החזו"א צע"ג כיון שנסתרים להדיא מדברי הירושלמי (המובא בר"ש בסוף הפרק) שההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר אינו מפני דרכי שלום, והוצרכו לדרכי שלום רק באופן שיודע שישתמש בו לאיסור, אלא שהתירו רק באופן שאין הכרח לשימוש אסור ויש תליה כל דהו בהיתר (וכן מבואר בתוס' אנשי שם שם, וכן במשנ"ב שציינת). והביאור בזה כמ"ש המשנה ראשונה שבאופן שאין הכלי מיועד דווקא לאיסור הרי אין זה מוגדר כמכשול אלא הנכשל מכשיל את עצמו. (ומה שהקשה המשנ"ר ממכירת לבונה ל"ק דהתם עיקר שימושו לאיסור). ועי' במשנה ראשונה שתירץ באופ"א אמאי לא מחמרינן בספק משום שאיסור לפני עוור מדאורייתא הוא דווקא לייעצו עצה רעה ואילו להכשילו בעבירה אינו אלא אסמכתא ומדרבנן, ולא החמירו בספיקן.

ג. במשנ"ב שם לא כתוב שבספק לפנ"ע אסור בלא דרכי שלום, אלא שמה שהתירו ספק לפני עוור הוא דווקא כשההיתר מצוי והתליה בו הגיונית, אבל אם ההיתר אינו מצוי לא התירו אלא מפני דרכי שלום. וזהו ממש כמו שביאר הר"ש בדברי הירושלמי הנ"ל, ודלא כהחזו"א. (וז"ל המשנ"ב: ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות בהם מלאכה בשבת אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר ודוקא בדבר המצוי אבל אם המלאכת היתר אין מצוי לעשות אין תולין בה אם לא מפני דרכי שלום)
ויתירה מזו - בר"ש מבואר דדוקא כשהתליה ממש אינה מצויה, אבל אם מצויה אף שרוב השימוש לאיסור - א"צ בזה להיתר דדרכי שלום, שהרי בפרה חורשת התירו בית הלל (גם בלא דרכי שלום) מפני שיכול לשחטה, אף שרוב הסיכויים שלא ישחט פרה חורשת. ומ"מ כיון שמצוי לשחוט התירו, אף בלא דרכי שלום.

ד. המעשה עם רב אדא בר אהבה הוא כשהשימוש בבגד היה לודאי איסור, שהרי הלכה עם בגד פרוץ ברשות הרבים.

(ואגב אורחיה יש להעיר שהביאור בגמ' שם שמדובר בבגד פרוץ נמצא רק בערוך, אך כל שאר הראשונים פירשו שמדובר בבגד כלאים. יעויין בתשובות הגאונים סי' קא ובאוצר הגאונים סי' קטו בשם רב צמח גאון שפירשו כן, וכן פירש הריטב"א שם, וכן כתב הרדב"ז בדעת הרמב"ם פ"י מכלאים הכ"ט, וכן כתב בדעתו הב"י או"ח סי' שג. ובאמת פשטות דברי הגמ' מורים כן, שהרי כל המעשה של רב אדא בר אהבה הובא כהמשך לדברי הגמ' שהמוצא כלאים בבגדו פושטו אפילו בשוק, ופירוש הערוך קצת דחוק)


ה. אם בעל המכשיר היא אשה א"כ מרבית הסיכויים שאינה נכשלת באיסורים, וא"כ בודאי שאין כאן לפנ"ע ומחוייב להשיב אבדתה.

מבקש אמת כתב:בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל [/highlight](אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.

פיסבוק זה רשת חברתית נאותה. זה לא בעיה?
הרב וואזנר רבי חיים כתבו דברים חמורים. ואתה מסביר שפיסבוק זו לא בעיה?
להחזיק בחזקת כשרות?

תגיד לי מה הקטע שלך?

איפה ראית שכתבתי שזו לא בעיה?

כתבתי שיש בה הרבה בעיות, אבל עדיין אי אפשר להגדיר שמי שמשתמש בה בהכרח משתמש בה לדברים אסורים, כמו שאי אפשר לומר שמי שעובד בתל אביב או במקום אחר פרוץ (שהעבודה בו אכן בעייתית) הינו בהכרח עובר על איסורים. וכל עוד שאין לנו הכרח לזה, יש להחזיקו בחזקת כשרות.

כמובן שזה נוגע רק לגבי צורת ההסתכלות על מי שכבר משתמש בזה, ונפק"מ להלכות לפני עוור או לפוסלו לעדות (מה שהרב וואזנר פסל לעדות זה לענ"ד דווקא מי שיש לו פרוץ לגמרי, אך לא מי שיש לו חסימה אלא שנצרך להשתמש בפייסבוק לצורך עסקיו, וכידוע יש רבים כאלו, והוי ליכא דרכא אחרינא). אבל לכתחילה בודאי אין להשתמש בזה, מחמת הבעייתיות הגדולה שבענין, וכפי שהורו גדולי הדור.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1381
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 422 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 31 מאי 2019, 03:00

נדיב לב כתב:
31 מאי 2019, 02:47
מבקש אמת כתב:
14 אפריל 2019, 22:40
זוזו כתב:
14 אפריל 2019, 21:44



עיי"ש באחרונים שהקשו אמאי אין לפ"ע על הצד שישתמש בו לאיסור (בראוי לאיסור ולהיתר) עי' משנה ראשונה כמדומה. וע"ז כ' החזו"א שביעית יב ט שבאמת ספק לפ"ע אסור ואלא הכא במתני' שקלו חכמים שאם ינדו את הע"ה לגמרי ולא ישאו ויתנו עמהם יבואו לידי שנאה שחמורה ממה שבאים להצילם (שביעית) ולכן הותר במקום דרכי שלום. וזה מה שהובא למעלה לגבי להביא שתייה למי שלא מברך במקום דרכי שלום.
ובנד"ד אין פה ספק לפ"ע אלא ודאי כי הלא רואים שהשתמש לאיסור וכן אין דרכי שלום כי אינו יודע מי לקח לו מכשירו גוי חילוני או שומר תו"מ.
ועי' היטב מ"ב סי' שמז שאם יש ספק לפ"ע אסור אא"כ יש בו משום דרכי שלום ואז הצירוף של ספק שיעשה איסור ודרכי שלום הותר ובנד"ד ליכא שום צירוף. ועי' גמ' ברכות שרב כהנא קרע בגד פרוץ לאותו אשה.

א. בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל
(אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.

ב. דברי החזו"א צע"ג כיון שנסתרים להדיא מדברי הירושלמי (המובא בר"ש בסוף הפרק) שההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר אינו מפני דרכי שלום, והוצרכו לדרכי שלום רק באופן שיודע שישתמש בו לאיסור, אלא שהתירו רק באופן שאין הכרח לשימוש אסור ויש תליה כל דהו בהיתר (וכן מבואר בתוס' אנשי שם שם, וכן במשנ"ב שציינת). והביאור בזה כמ"ש המשנה ראשונה שבאופן שאין הכלי מיועד דווקא לאיסור הרי אין זה מוגדר כמכשול אלא הנכשל מכשיל את עצמו. (ומה שהקשה המשנ"ר ממכירת לבונה ל"ק דהתם עיקר שימושו לאיסור). ועי' במשנה ראשונה שתירץ באופ"א אמאי לא מחמרינן בספק משום שאיסור לפני עוור מדאורייתא הוא דווקא לייעצו עצה רעה ואילו להכשילו בעבירה אינו אלא אסמכתא ומדרבנן, ולא החמירו בספיקן.

ג. במשנ"ב שם לא כתוב שבספק לפנ"ע אסור בלא דרכי שלום, אלא שמה שהתירו ספק לפני עוור הוא דווקא כשההיתר מצוי והתליה בו הגיונית, אבל אם ההיתר אינו מצוי לא התירו אלא מפני דרכי שלום. וזהו ממש כמו שביאר הר"ש בדברי הירושלמי הנ"ל, ודלא כהחזו"א. (וז"ל המשנ"ב: ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות בהם מלאכה בשבת אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר ודוקא בדבר המצוי אבל אם המלאכת היתר אין מצוי לעשות אין תולין בה אם לא מפני דרכי שלום)
ויתירה מזו - בר"ש מבואר דדוקא כשהתליה ממש אינה מצויה, אבל אם מצויה אף שרוב השימוש לאיסור - א"צ בזה להיתר דדרכי שלום, שהרי בפרה חורשת התירו בית הלל (גם בלא דרכי שלום) מפני שיכול לשחטה, אף שרוב הסיכויים שלא ישחט פרה חורשת. ומ"מ כיון שמצוי לשחוט התירו, אף בלא דרכי שלום.

ד. המעשה עם רב אדא בר אהבה הוא כשהשימוש בבגד היה לודאי איסור, שהרי הלכה עם בגד פרוץ ברשות הרבים.

(ואגב אורחיה יש להעיר שהביאור בגמ' שם שמדובר בבגד פרוץ נמצא רק בערוך, אך כל שאר הראשונים פירשו שמדובר בבגד כלאים. יעויין בתשובות הגאונים סי' קא ובאוצר הגאונים סי' קטו בשם רב צמח גאון שפירשו כן, וכן פירש הריטב"א שם, וכן כתב הרדב"ז בדעת הרמב"ם פ"י מכלאים הכ"ט, וכן כתב בדעתו הב"י או"ח סי' שג. ובאמת פשטות דברי הגמ' מורים כן, שהרי כל המעשה של רב אדא בר אהבה הובא כהמשך לדברי הגמ' שהמוצא כלאים בבגדו פושטו אפילו בשוק, ופירוש הערוך קצת דחוק)


ה. אם בעל המכשיר היא אשה א"כ מרבית הסיכויים שאינה נכשלת באיסורים, וא"כ בודאי שאין כאן לפנ"ע ומחוייב להשיב אבדתה.

מבקש אמת כתב:בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל [/highlight](אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.

פיסבוק זה רשת חברתית נאותה. זה לא בעיה?
הרב וואזנר רבי חיים כתבו דברים חמורים. ואתה מסביר שפיסבוק זו לא בעיה?
להחזיק בחזקת כשרות?

תגיד לי מה הקטע שלך?





איפה ראית שכתבתי שזו לא בעיה?

כתבתי שיש בה הרבה בעיות, אבל עדיין אי אפשר להגדיר שמי שמשתמש בה בהכרח משתמש בה לדברים אסורים, כמו שאי אפשר לומר שמי שעובד בתל אביב או במקום אחר פרוץ (שהעבודה בו אכן בעייתית) הינו בהכרח עובר על איסורים. וכל עוד שאין לנו הכרח לזה, יש להחזיקו בחזקת כשרות.

כמובן שזה נוגע רק לגבי צורת ההסתכלות על מי שכבר משתמש בזה, ונפק"מ להלכות לפני עוור או לפוסלו לעדות (מה שהרב וואזנר פסל לעדות זה לענ"ד דווקא מי שיש לו פרוץ לגמרי, אך לא מי שיש לו חסימה אלא שנצרך להשתמש בפייסבוק לצורך עסקיו, וכידוע יש רבים כאלו, והוי ליכא דרכא אחרינא). אבל לכתחילה בודאי אין להשתמש בזה, מחמת הבעייתיות הגדולה שבענין, וכפי שהורו גדולי הדור.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי נדיב לב » 31 מאי 2019, 03:03

מבקש אמת: עם כל הכבוד די לשקר. לנסות לעבוד על אנשים עם הכחשה ונוסח פתלתל שבא בעקבות דברים חמורים.
זה מה שכתבת:
בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל"

די לזלזל ולקרר. די לכתוב על כל הוראה של גדולי ישראל "פשקוילים וחוברות שונות". די. נמאס.

אדם שאמון על דברי גדולי ישראל שהפלטפורמה ההיא היא כלי משחית, לא היה מעיז לכתוב כדברים הללו.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי נדיב לב » 31 מאי 2019, 03:13

מלמד להועיל כתב:
31 מאי 2019, 02:51
@מבקש אמת כתב: "א. בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל (אלא שיש בה חסרון גדול שקל להגיע לקשרים עם אנשים מפוקפקים, וכן שאפשר למצוא תמונות לא ראויות). וממילא עצם העובדה שיש לו חשבון פייסבוק פעיל איננו אומר כלל שהשתמש בזה לאיסור, ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר. וא"כ הרי זה בכלל ההיתר של שימושו לאיסור ולהיתר.
מבחינה עובדתית זה לא נכון. בשימוש בפייסבוק אין מושג של "רוב שימושו להיתר", כי באופן ברור ווודאי כל מי שיש ברשותו פייסבוק, נחשף לתמונות ולתכנים האסורים על פי כל דין. גם אם נניח שבן אדם רואה שמונים אחוז דברים מותרים, כיון ש20 אחוז הוא ודאי נכשל, אין שום היתר בהחזקה של דבר כזה. זה בכלל מה שאמרו "שפיכות דמים הוא דזל".
הדימוי בין זה לבין הלכות מוקצה "דבר ששימושו להיתר ואיסור", נדמה לי די מגוחך.
גם לי נראה מגוחך. לדמות פיסבוק לדין הלך אחר רוב בכלי שמלאכתו לאיסור והיתר?


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי נדיב לב » 31 מאי 2019, 03:45

זוזו כתב:
14 אפריל 2019, 10:10
ללא סינון (כגון היה פייסבוק פעיל ל"ע)
מה עושים עמו (לכאו' שבירתו היא טהרתו)

בשולחן ערוך סימן רסו סעיף ד כתב: חתול רע שמזיק לקטנים, אין צריך להשיבו לבעלים, אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו”. מבואר שדבר שאסור להחזיקו אינו במצוות השבת אבדה, ואף מותר להורגו. וכתב בספר פתחי חושן חלק אבדה סוף פרק א שמכאן מוכח כל דבר איסור אין בחיוב השבה.

ונראה שלא רק שאינו מצווה בהשבה אלא גם אסור לו להשיב, לפי הראיות שהביא הפת”ח שם שמצאנו באבדת גוי שאסור להחזיר כדי שלא להחזיק ידי עוברי עברה, וה”ה להחזיק דבר שמקיים בו איסור. וכן המוצא שטר שיש בו ריבית, שצריך המוצא לקורעו למרות שמפסיד לבעליו את הקרן. מוכח שדבר איסור לא משיבו לבעליו, וצריך להשליכו לאיבוד.

על כן מכשיר שיש בו חשש איסור אסור להשיבו, אלא יש לבדוק קודם האם הוא מוגן וחסום כהלכה, ואם כשר הוא חייב להשיב אתר דין.

כך פסק רבי נסים קרליץ (פסח, קובץ ענינים אות ט עמ' שלא) רבי חיים קניבסקי. הרב יצחק יוסף. וראה מה שכתב בנזר התורה גליון כח מאמר של אב”ד המועה”ד ירושלים שג”כ פסק כן.
https://taamu.co.il/wp-content/uploads/ ... %D7%94.pdf


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי נדיב לב » 31 מאי 2019, 03:53

תקרא מה דינו של מחזיק אייפון פרוץ. ותבין שאין מקום לשאלה אם להשיב או לא.


(באגרות ומכתבים (ס' קמג) להגר"ח קניבסקי
שליט"א הובא מכתבו משנת התשע"ב, וז"ל
"בענין כלי המכונה אינטרנט אשר רבים חללים
הפילה, ובאשר מרן החזו"א זצ"ל פסק על גיוס
בנות - יהרג ואל יעבור, והנה הכלי המשחית הזה
הוא הרבה גרוע יותר, ובודאי גם בזה יהרג ואל
יעבור", עכ"ל. וחתום בכת"י של הגר"ח קניבסקי
שליט"א.


כתב הגר"ח קניבסקי
בתשובה מכת"י וז"ל "המחזיק מכשיר הקרוי
אייפון וכד', מאחר והוא חשוד על אביזרייהו
דג"ע הוא נחשב פרוץ לענין יחוד,
ויש להזהיר
הנשים מיחוד עמו אף באופנים שבכשרים אין
איסור יחוד", עכ"ל. ועיין בספרי גן נעול על הל'
יחוד (פ"ד סע' ז) שכן עולה ממש"כ הרב שבט
הלוי (ח"ה ס' רב אות א) ובש"ע המקוצר (ס' רג
סע' ו), ע"ש.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי נדיב לב » 31 מאי 2019, 03:56

כמו שכתב בספר פתחי חושן (פ"א ס"ק סח) גם כתב בספר תורת האבידה (פ"ב עמ' כד) שינפץ את המכשיר ולא ישיב


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 125 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי משיב כהלכה » 31 מאי 2019, 10:33

נדיב לב כתב:
31 מאי 2019, 03:03
מבקש אמת: עם כל הכבוד די לשקר. ולנסות לעבוד על אנשים, עם הכחשה ונוסח פתלתל שבא בעקבות דברים חמורים.
זה מה שכתבת:
בנידון דנן לא היתה שום הוכחה שהשתמש באיסור, כיון שמי שבאמת יודע מה זה פייסבוק (לא מהפשקוילים והחוברות השונות) יודע שמדובר ברשת חברתית שמשמשת לקשרים בין אנשים וכן לעסקים, ורוב השימוש בה איננו אסור כלל"

די לזלזל ולקרר. די לכתוב על כל הוראה של גדולי ישראל "פשקוילים וחוברות שונות". די. נמאס.
אדם שאמון על דברי גדולי ישראל שהפלטפורמה ההיא היא כלי משחית, לא היה מעיז לכתוב כדברים הללו.

אני אינני משתמש בפייסבוק, ב"ה. אבל אי אפשר להתעלם מכך שיש רבנים רבים מכל החוגים שמשתמשים בפייסבוק על מנת להפיץ תורה, וקיבלו אישור למעשיהם מגדולי הדור, וכן בעלי עסקים שמבינים שהפייסבוק הוא כלי עזר ממדרגה ראשונה על מנת לפרסם את העסק, או במילים אחרות - להצליח בעסקים. אפילו ליהדות התורה יש דף בפייסבוק.

אז אתה טוען שפייסבוק הוא אתר ידוע לשימצה, וזה נכון בהחלט. רובו הוא זבל. בוודאי שגדולי ישראל מתנגדים לשימוש בפייסבוק באופן כללי. אבל אין זה סותר את מה ש"מבקש אמת" כתב, ששימוש בפייסבוק אינו בהכרח למטרות אסורות, ורוב אנ"ש שגולשים שם (לצערנו) משתמשים בזה להפצת יהדות ו/או לקידום עסקים.

גדולי הדור הורו להשתמש באינטרנט מסונן בלבד, ואני מאמין שיש פתרונות סינון גם לאדם שנצרך להשתמש בפייסבוק. ידוע ומפורסם כי גם אתרים שנחסמים לקהל הרחב, נפתחים לאנשים מסויימים לפי הצורך, ובהתאם לאישור ממו"צ.

(במאמר מוסגר: ישנה תופעה מבישה שנשים חרדיות נמצאות בפייסבוק ומעלות את תמונותיהן לכל דכפין. לא אחת ולא שתיים אלא מאות ואלפים. דבר מחריד זה, שנוגד את כללי הצניעות הכי בסיסיים, נובע מהעובדה שאין כלל הסברה ניאותה בענין האינטרנט. אין אפילו עלון אחד לרפואה, שיסביר לאשה החרדית עד כמה מעשה זה הוא פסול. הציבור קורא בפשקווילים ובעלונים שאינטרנט הוא דבר אסור בתכלית, הציבור לא מתייחס לזה כלל, וזו התוצאה).


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 125 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי משיב כהלכה » 31 מאי 2019, 10:45

נדיב לב כתב:
31 מאי 2019, 03:45

ונראה שלא רק שאינו מצווה בהשבה אלא גם אסור לו להשיב,
על כן מכשיר שיש בו חשש איסור אסור להשיבו

אכן, זו ההגדרה הנכונה להלכה ולמעשה. אם לדוגמא ראית שאותו אדם נכנס לפייסבוק ויוצר קשרים אסורים עם נשים (מסתבר שאשה תצטרך לבדוק זאת...) או שנכנסת לגלרית התמונות במכשיר וראית תמונות תועבה, אסור לך להחזיר את המכשיר כיוון שהוא חפצא דאיסורא כמו טלוויזיה ומשמש את האדם לעבירה.

אגב, זו ההגדרה שנקט הרב יצחק יוסף גם לגבי שליח ציבור. אם ידוע (כגון שמישהו ראה אותו) שהוא משתמש במכשיר לדברי תועבה, אסור להעלותו. אבל בלאו הכי אסור לחשדו בכך.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי נדיב לב » 04 יוני 2019, 01:29

אדון משיב כהלה. מי שנכנס לפיסבוק הוא בחזקת חוטא. וזה לא המצאה שלי או של קנאים אלא של גדולי הדור. שהורו לאסור בלי לחלק חילוקים.


פותח הנושא
זוזו
הודעות: 65
הצטרף: 11 דצמבר 2017, 00:51
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי זוזו » 05 יוני 2019, 16:02

למעלה הזכירו שהולכים לקנות חדש אז זה מחליש את הלפ"ע. לא הבנתי מאיפה ההנחה שרצים לקנות חדש . מדובר על אנשים ממשפחות חרדיות ממש שהיה להם "צורך" לקנות כזה מכשיר אבל ברגע האמת שהוא נגנב או נשבר וכדו' הרבה פעמים חושבים פעם שנייה אולי משמיא גרמו ליה והפעם אקנה כשר. הכל תלוי באדם ובמקרה דנן יש צד די רציני שיעזבו את זה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים