מצאתי אייפון פרוץ

נושאים שונים

פותח הנושא
זוזו
הודעות: 30
הצטרף: 11 דצמבר 2017, 00:51
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי זוזו » 15 אפריל 2019, 12:38

במבי כתב:
14 אפריל 2019, 13:49
אם מצאתי משקפיים של אדם שאינו שומר את עיניו אסור להחזירם?!
אמרו לי זאת בשמו בנוגע לאחד שהיה טכנאי מחשבים וזה היה ההיתר שלו לתקן מחשבים אף שלעיתים ידע למה מוביל תיקונו.

מעולם לא ראיתי אופטיקאי שומר מצוות שמסרב למכור משקפיים לאדם שאינו שות"ו, וכן חשמלאי שמסרב לתקן חשמל בבית אינם שומרי תורה וחנות שבעליה מסרבים למכור מוצרים לאלה שאינם שומרי תו"מ !
כל השאלות שלך הם באמת שאלות על חלקם יש סברת החזו"א לגבי מכירת מחרישה ערב שביעית לחשוד על השביעית שאם יסנן שומרי תו"מ משאינם שומרים יגרום לאיבה גדולה ואין איסור איבה קלה ממה שבא להציל אותם. יש עוד חילוקים של כמה ישיר הלפ"ע לאיסור כלומר למשל להזמין חבר להתארח אצלי ואני יודע שבגלל זה הוא יסתובב בעיר החילונית שאני גר בה ויתכן ויכשל במראות אסורות משא"כ אם היה יושב בבית בעיר חרדית היה פחות נכשל וכדו' וילע"ע בגדרי האיסור אבל כיוון כזה שמעתי כמה פעמים מת"ח. אך עדיין אינו נוגע להחזרת כלי מכשול


במבי
הודעות: 399
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 239 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי במבי » 15 אפריל 2019, 13:08

לעניות דעתי לעיתים הגישה "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (וגם שם יודעים בודאות שהפושעים יכשלו ויאמרו ח"ו שיש שני רשויות)


פותח הנושא
זוזו
הודעות: 30
הצטרף: 11 דצמבר 2017, 00:51
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי זוזו » 15 אפריל 2019, 14:35

במבי כתב:
15 אפריל 2019, 13:08
לעניות דעתי לעיתים הגישה "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (וגם שם יודעים בודאות שהפושעים יכשלו ויאמרו ח"ו שיש שני רשויות)
יכול להיות אבל אנו לא נסייע לפושעים כמבואר בפוס' (איסור מסייע אך שיכול להגיע לאיסור לבד)


מבקש אמת
הודעות: 642
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 16 אפריל 2019, 01:37

זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 12:03
עיקר הוויכוח האם יש פה ודאי איסור או ספק. לי ברור שמי שמשתמש באינטרנט פרוץ יכשל פה ושם (לפעמים זה תחילתו בשוגג או אונס -כגון פרסומת הקופצות - אך המשכו במזיד), בן אדם זה בן אדם ולכל אחד יש יצרים. וגם אם יבוא מישהו ויתעקש שאולי לא נכשל מ"מ זה ודאי לא בגדר דבר המצוי של המ"ב הנ"ל וממילא אין להקל כי אם במקום דרכי שלום והכא ליתא.
וכ"ש שאין לומר עליו "ואדרבה יש להחזיקו בחזקת כשרות ולילך אחר רוב שימושו שהוא להיתר" יהודי זה אינו כשר בעצם זה שמחזיק כזה מכשיר כי הרי יש כשרים בשוק שמסוננים והוא מעדיף ללכת נגד הרבנים ולקחת הפרוץ (וטענת "הם לוקחים כסף על הסינון" אינה טענה ואין צורך להסביר).
להגיד "לילך אחר רוב שימושו" הכוונה שאנו לא יודעים לשם מה קנה כלי מסוים ובדרך כלל קונים אותו לשם היתר ולפעמים קונים לאיסור ואפשר לתלות שהוא מאלה שקונים להיתר ולא תהיה לו שייכות כלל עם האיסור שניתן לעשות בו, אבל בסמארטפון כל אחד יודע שאמנם יתכן ורוב שימושו תהיה להיתר אבל אין אומרים משום כך שזה הקובע ואין להתיחס לזמנים שישתמש לאיסור כי יש לו שייכות עם האיסור. וכמו המוכר כלי למחלל שבת הא ודאי רוב שימושו (6 ימים בשבוע) להיתר אך כיון שיש לו שייכות עם האיסור (בשבת) אין הולכים אחרי הרוב.

(לגבי רב אדא בר אהבה גם לרש"י הכונה לפריצות עי' חכמת שלמה שם)
הטענה שכתבת שמסתמא ישמש גם לאיסור תלויה בהבנה של ההיתר של "שימושו לאיסור ולהיתר". לפי ההבנה האחת המוזכרת במשנ"ר שההיתר משום שספיקא דרבנן לקולא, אה"נ צדקו דבריך שלא יועיל בכה"ג שמן הסתם ישמש גם לאיסור וגם להיתר. אבל לפי ההבנה השניה המוזכרת בדבריו, שכשאין החפץ מיועד דווקא לאיסור הרי אין זה מוגדר כנותן מכשול אלא שהנכשל מכשיל את עצמו, א"כ גם אם מסתמא ישתמש גם לאיסור אין זה משנה את הדין, כיון שסו"ס אין החפץ מוגדר כמכשול בעצם אלא בעליו מכשיל את עצמו.
ומדברי הר"ש מוכח לענ"ד להדיא כהבנה זו, שהרי ביאר שהטעם שנחלקו ב"ש על ב"ה למכור פרה חורשת בשביעית לחשוד על השביעית הוא משום שמסתמא לא ישחטנה שהרי היא פרה חורשת, וחזינן דב"ה מתירים אף שרוב הסיכויים שישתמש בה לאיסור, ואם היה משום שלא מחמירים בספק לא היה מקום להקל בזה. ומוכרח שההיתר משום דב"ה סברי שמאחר ומצוי לקנות פרה לשחיטה, הרי שאין מכירת פרה לחשוד על השביעית מוגדרת כמכשול, ומה שמסתמא יחרוש בה הקונה נחשב כמכשיל את עצמו ואינו שייך למוכר. אמנם עדיין צריך שיהיה שימוש ההיתר מצוי (אף שאינו רוב השימוש), משום שאם אינו מצוי הרי אנו רואים את החפץ כחפץ המשמש לאיסור והרי"ז מוגדר כמכשול.

אמנם לענ"ד נראה פשוט שגם ההבנה הראשונה מודה לדין זה, ורק במקרה של פרה חורשת חולקת, משום דס"ל שאם שימוש האיסור מהווה חלק מהותי משימושי החפץ עדיין מוגדר הוא כמכשול. חרישה בפרה מהווה חלק מהותי ביותר משימושי הפרה, וע"כ מכירתה בשביעית לחשוד מוגדרת כמכשול. אך במקרה שהסברא אומרת שאין זה מוגדר כמכשול אין איסור אף אם מסתמא ישתמש בה לאיסור.
והראיה לזה, שכל המחלוקת בין ב"ה לב"ש היא למכור פרה חורשת בשביעית, אבל בשישית ובכל שנה אחרת מותר, ולכאורה אם האיסור של ב"ש משום שחוששים שמא יחרוש בה באיסור - הרי גם אם מוכר בשישית רוב הסיכויים שיחרוש בה בשביעית באיסור? ומוכרח מזה שכיון שרק בשביעית מוגדרת המכירה כמכשול ולא בשישית, אף שאנו יודעים שמן הסתם יחרוש בשביעית ג"כ, מ"מ מאחר ואין זה מוגדר כמכשול אין בזה איסור.
וזה מיישב את השאלה למה מותר (ומצוה) להחזיר משקפיים גם למי שמוחזק שאינו שומר עיניו - כיון שראיית דברים אסורים אינה מוגדרת כחלק מהותי משימוש המשקפיים; השימוש במשקפיים הוא לראות, וזה בעיקרון דבר מותר, ומה שישתמש בהם לראות דברים אסורים נחשב כמכשיל את עצמו. ומטעם זה מותר למכור חפץ חשמלי לחילוני אף שמן הסתם ישתמש בו בשבת, ומותר למכור טלפון גם לאדם שאיננו נזהר מלשון הרע, ומותר למכור כלי סעודה גם למי שלא יטבילם, וכל כיוצא בזה, והיתר זה הוא לכו"ע גם בלא דרכי שלום.
(ויעויין במנחת שלמה תנינא ק,ג שכתב כעין זה לחלק בין חפצא דאיסורא לאינו חפצא דאיסורא)



זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 12:03
מה שכתב שאם היא אשה יש להקל, יל"ד כי לכאו' כפי המציאות שאני מכיר וראיתי מקרוב, מכשיר שנמצא בבית מגיע פה ושם (בהסכמתה) גם לשאר בני הבית וא"כ לא הועלנו שהבעלים אשה...
לא הבנתי למה הגדרת זאת כ"קולא", מאחר ולפי מה שכתבתי יש חיוב להשיב אבידה, ולא קולא. אין פה שאלה של חומרא או קולא, אלא של חיוב או איסור. (אולי הכוונה שמי שמחייב להחזיר אבידה הרי הוא "מיקל" בחומרת המלחמה הקדושה נגד האייפונים ודומיהם, אבל צריך לזכור שכשיש שאלה בהלכה אין לערב שום עניני השקפה ורגשות קודש כנגד דין התורה)

(במקרה כזה שבעל המכשיר אינו עובר איסור אך נותן לאחר שיעבור בו איסור הרי זה מוגדר כ"לפני דלפני" שאסור. אמנם במציאות לא ברור כלל שאחרים יעברו בזה איסור, משום שיתכן וחוששים שבעל המכשיר יראה את היסטוריית הגלישה וכדומה)


מבקש אמת
הודעות: 642
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 16 אפריל 2019, 01:44

על כל הנ"ל יש להוסיף, דבנידון דידן שיכול לקנות מכשיר אחר בחנות הרי זה תלוי במחלוקת הראשונים המובאת ברמ"א יו"ד קנא,א האם יש בזה משום לפני עוור. ויל"ע במקרה דנן מה יהיה הדין, שהרי לא שייך להחמיר כאחד מן הצדדים מאחר ויש כאן שאלה של חיוב או איסור, ואולי שב ואל תעשה עדיף, וצ"ע.
(אך לעיל הוכחנו שאין כאן לפני עוור מטעמים אחרים).


בן של רב
הודעות: 488
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 167 פעמים
קיבל תודה: 94 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי בן של רב » 16 אפריל 2019, 17:24

זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 12:38
במבי כתב:
14 אפריל 2019, 13:49
אם מצאתי משקפיים של אדם שאינו שומר את עיניו אסור להחזירם?!
אמרו לי זאת בשמו בנוגע לאחד שהיה טכנאי מחשבים וזה היה ההיתר שלו לתקן מחשבים אף שלעיתים ידע למה מוביל תיקונו.

מעולם לא ראיתי אופטיקאי שומר מצוות שמסרב למכור משקפיים לאדם שאינו שות"ו, וכן חשמלאי שמסרב לתקן חשמל בבית אינם שומרי תורה וחנות שבעליה מסרבים למכור מוצרים לאלה שאינם שומרי תו"מ !
כל השאלות שלך הם באמת שאלות על חלקם יש סברת החזו"א לגבי מכירת מחרישה ערב שביעית לחשוד על השביעית שאם יסנן שומרי תו"מ משאינם שומרים יגרום לאיבה גדולה ואין איסור איבה קלה ממה שבא להציל אותם. יש עוד חילוקים של כמה ישיר הלפ"ע לאיסור כלומר למשל להזמין חבר להתארח אצלי ואני יודע שבגלל זה הוא יסתובב בעיר החילונית שאני גר בה ויתכן ויכשל במראות אסורות משא"כ אם היה יושב בבית בעיר חרדית היה פחות נכשל וכדו' וילע"ע בגדרי האיסור אבל כיוון כזה שמעתי כמה פעמים מת"ח. אך עדיין אינו נוגע להחזרת כלי מכשול
מעולם לא ראיתי שניתן להוכיח ראיה מכך שלא ראית בעלי בתים שמקפידים.
ולעצם הענין אכן צ"ע היכן עובר הגבול.


מבקש אמת
הודעות: 642
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 50 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי מבקש אמת » 16 אפריל 2019, 20:22

בן של רב כתב:
16 אפריל 2019, 17:24
זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 12:38
במבי כתב:
14 אפריל 2019, 13:49
אם מצאתי משקפיים של אדם שאינו שומר את עיניו אסור להחזירם?!
אמרו לי זאת בשמו בנוגע לאחד שהיה טכנאי מחשבים וזה היה ההיתר שלו לתקן מחשבים אף שלעיתים ידע למה מוביל תיקונו.

מעולם לא ראיתי אופטיקאי שומר מצוות שמסרב למכור משקפיים לאדם שאינו שות"ו, וכן חשמלאי שמסרב לתקן חשמל בבית אינם שומרי תורה וחנות שבעליה מסרבים למכור מוצרים לאלה שאינם שומרי תו"מ !
כל השאלות שלך הם באמת שאלות על חלקם יש סברת החזו"א לגבי מכירת מחרישה ערב שביעית לחשוד על השביעית שאם יסנן שומרי תו"מ משאינם שומרים יגרום לאיבה גדולה ואין איסור איבה קלה ממה שבא להציל אותם. יש עוד חילוקים של כמה ישיר הלפ"ע לאיסור כלומר למשל להזמין חבר להתארח אצלי ואני יודע שבגלל זה הוא יסתובב בעיר החילונית שאני גר בה ויתכן ויכשל במראות אסורות משא"כ אם היה יושב בבית בעיר חרדית היה פחות נכשל וכדו' וילע"ע בגדרי האיסור אבל כיוון כזה שמעתי כמה פעמים מת"ח. אך עדיין אינו נוגע להחזרת כלי מכשול
מעולם לא ראיתי שניתן להוכיח ראיה מכך שלא ראית בעלי בתים שמקפידים.
ולעצם הענין אכן צ"ע היכן עובר הגבול.
ההוכחה שלו היא מההגיון הפשוט שלא מסתבר לאסור למכור מוצרים למי שלא שומר תורה ומצוות, ולא שמע על אף פוסק שעורר על דברים המצויים בכל יום (עכ"פ היכא שאין בו משום דרכי שלום).

אך כמו שנתבאר, הגבול בזה הוא שתלוי אם החפץ מוגדר כ"חפץ המשמש לאיסור" או לא, וכמבואר במשניות האחרונות של פרק ה' דשביעית.

השאלת נפה וכברה בשביעית לאשה החשודה על השביעית שאין לה אלא פירות שביעית בבית - הרי זה ברור שהחפץ עומד לשמש לאיסור (אף שישנה אפשרות רחוקה שתשתמש בזה לברור חול כמבואר בירושלמי) ולכן לא התירו אלא מפני דרכי שלום.
(ובתרגום למושגי ימינו: מכירת בגד פרוץ לאשה שאינה שומרת תו"מ אסורה משום לפני עוור, אף אם ישנה אפשרות רחוקה שתלבש את זה רק בבית).

מכירת פרה חורשת בשביעית לחשוד על השביעית - התירו בית הלל גם בלא דרכי שלום, כיון שישנה אפשרות סבירה שישחט את הפרה, אף שמן הסתם לא יעשה כן. עצם העובדה שישנה אפשרות סבירה של שימוש היתר בפרה, מגדירה את הפרה כ"חפץ שאינו משמש לאיסור" דווקא.

מכירת מגל בשביעית לחשוד על השביעית מותרת אף לבית שמאי, משום ששם האפשרות שישתמש בה להיתר (לקצור מן ההפקר ולהביא למאכל ביתו, ולא לעשות אוצר) שקולה לאפשרות שישתמש בה לאיסור, ובכה"ג כולי עלמא מודו שאינו מוגדר כ"חפץ המשמש לאיסור".

(ובתרגום למושגי ימינו: מכירת מכונית לאדם שאינו שומר תו"מ מותרת אף שבודאי יסע בה בשבת, וכן מכירת מחשב או משקפיים אף שבודאי יראה בהם דברים אסורים, כיון שעצם האפשרות להשתמש שימוש מותר (שהוא רוב השימוש) מגדיר את החפצים הנ"ל כחפצים שאינם משמשים לאיסור).


בר בי רב
הודעות: 246
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי בר בי רב » 16 אפריל 2019, 20:25

הרב אפלבוים בספרו שנמצא באוצה"ח האריך הרבה מאוד בנושא זה עיין עליו.


במבי
הודעות: 399
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 239 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי במבי » 16 אפריל 2019, 21:39

זוזו כתב:
15 אפריל 2019, 14:35
במבי כתב:
15 אפריל 2019, 13:08
לעניות דעתי לעיתים הגישה "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" (וגם שם יודעים בודאות שהפושעים יכשלו ויאמרו ח"ו שיש שני רשויות)
יכול להיות אבל אנו לא נסייע לפושעים כמבואר בפוס' (איסור מסייע אך שיכול להגיע לאיסור לבד)
אתה צודק הראיה שהבאתי לא טובה, שהרי בפסוק אלוקי שנכתב אל כלל העם אין להתחשב ביחידים הפושעים הנכשלים אך במקרה דנן כל מקרה הוא לגופו ואפשר למנוע מכשול. אך עדיין צ"ע


יהודי של פעם
הודעות: 111
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מצאתי אייפון פרוץ

שליחה על ידי יהודי של פעם » 16 אפריל 2019, 22:03

המשיב אבידה לכותי עליו הכתוב אומר
למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו
ופרש"י ''מפני שמראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו שאף לכותי הוא עושה כן שלא נצטווה עליהם''
(סנהדרין עו:)


ומאחר ולא צריך להחזיר אייפון שאבד את"ל משום לפנ"ע ומסייע
ואת"ל כדאיתא בברכות כ.
ממילא גם המשיב אייפון פרוץ עליו הכתוב אומר
למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו
שמראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו שמחזיר שלא במקום מצוה,
כמש"כ רש"י.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • האם מותר לשבור אייפון בשבת?
    על ידי אברך » 15 יוני 2018, 14:47 » ב הלכה ומנהג
    13 תגובות
    552 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי משיב כהלכה
    05 יולי 2018, 15:12

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: בן אהרון, מכל מלמדי השכלתי | 1 אורח