מחפש הגדה שתבאר את מהלך הסדר ומה בעצם אנחנו עושים שם..?

דורדיא

משתמש ותיק
אני באופן אישי פחות מתחבר להגדות שתופסות איזה מילה בהגדה ולוקחות ע"ז טרמפ לסיפורים ומשלים
או ווארטים יפים אבל לא באים להסביר לי מה אני עושה פה?
מה המטרה בכל קטע?
איך אני אמור לצאת אחרי ליל הסדר?
ומה בכלל ההגדה קשורה למצוות סיפור יצי"מ? (למעט הקטע של עשרת המכות ועוד כמה קטעים נבחרים...)


(השתדלתי לראות את המלבי"ם..)
 

בנציון

משתמש ותיק
אני גם מצטרף בכל פה להמלצה של הרב @רוצה לדעת.
כמו"כ אני מכיר שתי הגדות שמסתמא יכולות מאד להועיל לך. אחת הגדת ויגד שמואל עם פירוש דעת ותבונה, שהוא מבאר על דרך הפשט את כל מהלך ההגדה ואיך כל קטע מתקשר למה שאמרו לפני כן ומה בא הקטע לבאר וכו'. הגדה שניה "הגדה ברורה" ששם מלקט מהראשונים וגדולי האחרונים את כל הביאורים על ההגדה על דרך הפשט. אני לא כ"כ יודע היכן אתה יכול לראות אותם [אין אותם באוצר החכמה], אבל אם יהיה לך צורך אני יכול לכתוב את המספר שרשום שאפשר לקנות את ההגדה.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
ההגדה שהכי הועילה לי ולעוד מחברי שהמלצתי להם זה אוצר מפרשי ההגדה
התועלת שהיא "מכסה" על כל שאלה
פחות סגנון של הערכה המושלמת לוהגדת לבנך יותר היקף ובהירות
 

יצחק

משתמש ותיק
אני לא מכיר הגדות, אבל ב"ז אני רוצה להמליץ על מה ש"עשה לי את הסדר"
פשוט ללמוד את עניני הסדר, ללמוד טור ורמב"ם עם נו"כ,
צריך לשים לב לא להתקע על נושאים שלא כ"כ נוגעים לליל הסדר (כמו למשל הויכוח אם כדאי להמנע מלאכות כזית כרפס וכו', רק לתפוס את העיקרון ולהמשיך הלאה), לשים לב לעקרונות ולמבנה של הסדר (למשל הענין שמטיפים עם האצבע כשאומרים את עשר המכות הוא ענין ממש לא עקרוני, אבל הענין שמגלים את המצה כשאומרים את ההגדה הוא ענין עקרוני לפי הרבה ראשונים שההגדה נאמרת על המצה ממש כמו שאומרים קידוש על פת) וכו' וכו' עדין לא מאוחר.
 

אסף

משתמש ותיק
הגדת "על מצות ומרורים" של הרב למברסקי מאד מיוחדת - כל חלק בהגדה מוגדר ומבואר ומתומצת וכן מתארת בצורה יפה את השעבוד והגאולה.
(אגב, מחירה זול וזה לא מעיד על התוכן)
 

גמח

משתמש ותיק
חוברת שהוציא השתא מחבר ההגדה "באזני בנך"
 

קבצים מצורפים

  • חוברת.pdf
    6 MB · צפיות: 73

טעם ודעת

משתמש ותיק
לטעמי מרוב [הגדות] עצים כבר לא רואים את היער, עיקר העיקרים זוהי הגדה נאה עם 'אותיות קידוש לבנה' מה שמאוד ילהיב וינעים את האמירה שזו עיקר הסדר.
 

שמעיה

משתמש ותיק
אנסה להציע מהלך פרקטי, כדאי להשקיע קצת מחשבה לפני שמגיבים מהמותן.
ליל הסדר הוא תהליך, שממבט מרפרף נראה די פשוט:
קידוש, כמה פעולות להתמיה את התינוקות, שאלות, סיפור יציאת מצרים המוביל לידי הלל.
סעודת יום טוב המתחילה במצוות מה''ת ומדרבנן, והמשיכה כבכל שבת וחג. ברכת המזון.
הלל ושיר ושבחה.

אלא מה? סיפור יציאת מצרים נעשה כרוך בקשר חזק עם נוסח ההגדה. ובטעות.
הרשו נא לי להבהיר: אדם שיספר את הסיפור הכולל את ההיסטוריה הישראלית למן תרח ואברהם וברית בין הבתרים, תוך דילוג על ימי יצחק לעבר מנוסת יעקב מלבן וירידתו למצרים, תיאור השעבוד ונסי השנה שקדמה ליציאה והיציאה עצמה - תוך הסבר למה אכלו את הפסח, ולמה אוכלים מצה ומרור, קיים את המצווה. גם אם הוא מספר את זה בעברית, יידיש, או לאדינו.
הסיפור הזה ניתן לספר בכמה רמות, אפשר להוסיף תיאורים אישיים, או סיפורים שספרו לנו חכמי המדרשות במהלך הדורות. אפשר להדגיש נקודות מהן אפשר ללמוד יסודות באמונה.
נוסח ההגדה של פסח - אינו מותאם לשאינו יודע לשאול או תם או ח''ו רשע. הוא מיועד לחכמים היודעים את התורה, והם מכירים את הסיפור, ורוצים לעסוק בהלכות הפסח ובדרשות בענייני יציאת מצרים. כיום, כולנו חכמים. כולנו יודעים את התורה. וכולנו מכירים את הסיפור. הילדים לעומתנו, אינם חכמים ואינם יודעים את התורה, ודרשות חז''ל, מה לעשות, משעממות אותם.
ברגע שנדע ונבין את העניין נוכל לשדרג את ליל הסדר שלנו, דווקא כאשר נפרד מן המדף העמוס לעייפה בספרי הגדה של פסח.
מיד לאחר השמעת הקושיות על ידי הילדים, נסב, ונפתח בסיפור המוכר והידוע למן ברית בין הבתרים ועד ליציאת ישראל ממצרים. רק לאחר מכן, כאשר סיימנו את העיסוק בסיפור יציאת מצרים לבן התם ושאינו יודע לשאול, (כאשר גם זה החכם מקשיב ברתק...), נוכל להתפנות לנוסח ההגדה אשר יסודתו בהררי קודש, ועל עיקר המצווה שהוא הסיפור לבנים, נוסיף את ההידור שהוא העסק בהלכות הפסח ודרשות החכמים בענייני יציאת מצרים.
נתחיל ברתת עבדים היינו, נלמד על דרשות חכמים מן הפסוקים השונים אודות יסוד חיוב סיפור יציאת מצרים (=עסק בהלכות הפסח), נמשיך בדרשות חכמים על פסוקי פרשת הביכורים, ובדרשות חכמים על המכות ומניינם.
באם הפנאי בידינו, ויש לנו את האפשרות, נוכל לדרוש מעצמינו או מפי רבותינו וכתביהם ולהוסיף בדרשת פרשת יציאת מצרים, או בדרשת דברי חז''ל. אך נדע ונפנים, אין אנו עוסקים עתה בסיפור יציאת מצרים כפשוטו, אלא בהידור ובמצווה לעסוק בענייני הפסח כל אותו הלילה. ברור הרי שרבי עקיבא וראב''ע לא ספרו סיפורים כל הלילה, אלא עסקו בהלכות ובמדרשות האגדה כל אותו הלילה.
הואיל וכן, ברור שמי מהילדים שאין בכוחו להתרכז למשך אמירת נוסח ההגדה, ו/או תוספת הדרשות שמוסיפים החכמים והנבונים המסובים ליד השולחן, אינו אמור להתייסר. יעמוד נא וישחק כרצונו עד תחילת הסעודה, לאחר שאביו כבר קיים את מצוות היום להגיד לבנו, והוא כבר קיבל את היסודות האמוניים שילוו אותו כל ימי חייו.
לאחר העיסוק בדרשות כל אחד לפי מיסת הזמן שבידו, עוברים בלהט קודש לחלק ההלל, בשמחה וברננה.
אחר כך חוזרים לעסוק במצוות האכילה, כולם חוזרים לשולחן, והתהליך ממשיך לנוע כאמור לעיל.

חושבני שמודל זה, עונה על הבעיה שהציג בפנינו פותח האשכול. אכן, אין טעם לספר לילדים את הסיפור תוך שזירה במגוון מדרשים הלכתיות ואגדתיות. והבן ממש לא מעוניין לשמוע על ארבעת הבנים או על הדעות השונות במניין המכות המדויק.
ואכן, מבחינת מצוות הסיפור לילדים - אין טעם בכל קטע. ורק מבחינת המצווה לדרוש בענייני יציאת מצרים והפסח כל הלילה, יש טעם בכל קטע וקטע. ועדיין ניתן להוסיף את כל הספרות המדרשית הענפה, ואת כל הספרות ההלכתית המסועפת, ויקיימו בזה את מצוות הלילה. אלא מה? אם נהגו ישראל לומר נוסח זה, ברור שיש בו סגולות וסודות. וראוי להקדים את הנוסח למדרשים אחרים אשר נוכל להוסיף עד אור הבוקר.
אשמח אם כל מי שמוצא תועלת בהודעתי זו, יודה לי על כך, למען אדע האם הועלת מה.
 

בנציון

משתמש ותיק
המהלך שכתבת אכן נותן הסתכלות חדשה ובריאה, אבל בכל אופן נראה לי שכדאי לשלב את כל זה בהגדה, אפשר בהחלט להעביר את הכל בהגדה, שיש בה נוסח מסודר וכולל את כל הפרטים שצריך לדעת, נכון שההגדה מיוסדת על דרשות הפסוקים, אבל היא דורשת מהפסוקים מה צריך לספר, ואמנם קטעים שפחות מדברים לילדים [כגון כיצד בדיוק נדרש דבר מסוים מאותה מילה בפסוק] אפשר קצת יותר למהר, אבל בכל קטע וקטע ישנו כר נרחב לספר ולהחיות את הדברים לארבעת הבנים, ועל הבסיס הזה כדאי להסתמך.
 

שמעיה

משתמש ותיק
בנציון אמר:
המהלך שכתבת אכן נותן הסתכלות חדשה ובריאה, אבל בכל אופן נראה לי שכדאי לשלב את כל זה בהגדה, אפשר בהחלט להעביר את הכל בהגדה, שיש בה נוסח מסודר וכולל את כל הפרטים שצריך לדעת, נכון שההגדה מיוסדת על דרשות הפסוקים, אבל היא דורשת מהפסוקים מה צריך לספר, ואמנם קטעים שפחות מדברים לילדים [כגון כיצד בדיוק נדרש דבר מסוים מאותה מילה בפסוק] אפשר קצת יותר למהר, אבל בכל קטע וקטע ישנו כר נרחב לספר ולהחיות את הדברים לארבעת הבנים, ועל הבסיס הזה כדאי להסתמך.

על טעם וריח, כמובן שאין להתווכח.
המציאות אצלי בבית היא, שילדים נוטים לאבד את הרצף בצורה כזאת. יעידו כל ההגדות המתיימרות לפתור את הבעיה הלזו, שאין המצב כל כך פשוט כפי שאתה מתאר.
עם זאת, אם אינך חש בכל בעיה, אין סיבה שלא תמשיך לעשות כפי שנהגת עד הנה.
 

כרם

משתמש ותיק
מצות סיפור יציאת מצרים ברמה של הילדים היא אכן חשובה, וחשובה מאוד, אבל לא לשכוח שקיימת גם המצוה כלפי המבוגרים.
הפתרון לילדים צריך להשתלב באיזשהו מקום עם המבוגרים, ויותר מכך - הוא צריך גם להיות כזה שירגיל את הילדים ויחנך אותם, לכשיגדלו, להיות בהגדה כמו מבוגרים.
הפתרון הזה צריך עדיין ליטוש-טוב כדי להשתלב ולהתאים עם הצרכים האלה גם כן.
 

HaimL

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
אני באופן אישי פחות מתחבר להגדות שתופסות איזה מילה בהגדה ולוקחות ע"ז טרמפ לסיפורים ומשלים
או ווארטים יפים אבל לא באים להסביר לי מה אני עושה פה?
מה המטרה בכל קטע?
איך אני אמור לצאת אחרי ליל הסדר?
ומה בכלל ההגדה קשורה למצוות סיפור יצי"מ? (למעט הקטע של עשרת המכות ועוד כמה קטעים נבחרים...)


(השתדלתי לראות את המלבי"ם..)
מה אנחנו עושים שם. מעמידים פנים שאנחנו אוכלים קרבן פסח, ולא באמת אוכלים קרבן פסח.
 
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
כלך לך לחנות "יפה נוף"
בקש מהמוכר הגדה של פסח "באזני בנך"
זה עונה ממש על בקשתך.

גם אני רוצה להמליץ על הגדה זו שנה שעברה במקרה ראיתי אותה ופתח לי צוהר חדש בהגדה

לדעתי זה הגדה הראשונה שצריך לעבור עליה ואח"כ על שאר הפרושים והורטים

היא נמצאת גם באוצר החכמה
 
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
כלך לך לחנות "יפה נוף"
בקש מהמוכר הגדה של פסח "באזני בנך"
זה עונה ממש על בקשתך.







גם אני רוצה להמליץ על הגדה זו שנה שעברה במקרה ראיתי אותה ופתח לי צוהר חדש בהגדה

לדעתי זה הגדה הראשונה שצריך לעבור עליה ואח"כ על שאר הפרושים והורטים

היא נמצאת גם באוצר החכמה
 
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
גם אני רוצה להמליץ על הגדה אם פירוש באזני בנך זו שנה שעברה במקרה ראיתי אותה ופתח לי צוהר חדש בהגדה

לדעתי זה הגדה הראשונה שצריך לעבור עליה ואח"כ על שאר הפרושים והורטים שמי שרוצה להחמיר במצוות והגדתה לבנך שיעבור עליה

היא נמצאת גם באוצר החכמה
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
טעם ודעת אמר:
לטעמי מרוב [הגדות] עצים כבר לא רואים את היער, עיקר העיקרים זוהי הגדה נאה עם 'אותיות קידוש לבנה' מה שמאוד ילהיב וינעים את האמירה שזו עיקר הסדר.
להתלהב אפשר גם מהשולחן שערוך יפה ומהציורים של הגדה

לא שאני מזלזל בהתלהבות אבל צריך שהיה בסיס על מה וזה מה שמחפשים
 
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
מומלץ בחום
"לילה כיום יאיר" של הרב נח יאיר קזצ'וקוב בהוצאת 'תפארת'
נמכר בחנויות ביתן הספר (לאור המצב עושים משלוחים חינם)
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
מומלץ בחום
"לילה כיום יאיר" של הרב נח יאיר קזצ'וקוב בהוצאת 'תפארת'
נמכר בחנויות ביתן הספר (לאור המצב עושים משלוחים חינם)
וכן כדאי לעבור על עשרת המכות מספר "על הפורקן" של הרב מאיר למברסקי או מספר "על מצות ומרורים" על הגש"פ שלו
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אינני מתיימר לתת פיתרון לכל מהלך הסדר, רק להוסיף עצה טובה שהועילה לי מאד מאד.
החל מר''ח ניסן אני מקדיש כשעה כל יום לפחות לעבור על הספרים המתאימים, [ביניהם באזני בנך, לילה כיום יאיר, ועוד] ואני מסמן לעצמי בזרחן כל קטע שנ''ל מתאים לשימוש בליל הסדר ולצטט אותו כדי לחבר את בני הבית למהלך הסדר וההגדה. בין אם זה רעיון לסיפור ובין אם זה ווארט לחיזוק האמונה, 2 המטרות העיקריות של הלילה.
לקראת החג אני יושב שעה אחת ומעתיק בקיצור נמרץ את המסומנים אל דף מדבקות בוורד, ומדביק בהגדה שלי את המדבקות כ''א במקומה המתאים.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
ההגדה הכי טובה שמצאתי [יש לי כ40...] שמאפשרת לכל קורא להבין כל מילה וההקשר שלה בהגדה תוך כדי קריאתה, היא מעט הכמות ורב איכות [95 עמ'] בשם 'הסדר הבהיר' של הר' אברהם קייזר מביתר, שמשלבת בהסברים ומילות קישור נחוצות מאד בתוך טקסט ההגדה,להבנה פשוטה ורצף קישור של מהלך העניינים.
זה הכחי טוב בשביל להבין ואף להסביר את מהלך הגדה לבני הבית.

דרוש בנוסף לזה 'סיפור יציא''מ'  לזה יש כו''כ ספרים מצוינים אשר רכשתי את כולם...
אבל לא כ''א נולד 'מספר' ויכול לזכור ספרים שלמים ולבחור מהם את המתאים...
לענ''ד עדיין נדרש מישהו שיכין סיפור מתומצת 'מוכן לשימוש' בזמן הקצר שיש בליל הסדר בנוסף לזמן אמירת ההגדה ואכילת הסעודה, שיוכל כל אדם לספר את הסיפור בתמצית.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
ברור הרי שרבי עקיבא וראב''ע לא ספרו סיפורים כל הלילה
מהיכי תיתי? בלי מקור ברור ה''ז מעוות הפשט.
בעיקרו של דבר המעשה הזה הובא להראותינו שאפילו כולנו חכמים, עלינו לספר דווקא.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
בתוך הנושא המדובר.
מעודי תמהתי מהו הלילה הזה, ומה מטרתו.
ומשנה לשנה תמיהתי רק גודלת. ואפרש שיחתי.
בהגדה עצמה אין למעשה כמעט את סיפור יציאת מצרים, כי למה שקורה בחלק 'מגיד' לא קוראים סיפור יציאת מצרים. במקום להביא מדרשים על הסדר של השיעבוד המכות והגאולה, כפי שמפורטים טוב טוב בחומש שמות, מתמקדים בחיוב לספר, בכמה דרשות על פרשת הביכורים, ותחילת ההלל. למה בעל ההגדה לא התמקד בסיפור עצמו? גם האזכור הקצר של המכות אומר דרשני, כי היו יכולים להאריך יותר.
טען כאן אחד הת"ח למעלה, שבעצם ההגדה היא מודל שחובר לרמה מסוימת של חכמה, ויש מצוה לשכפל אותו לרמות האחרות.
הטענה יפה. אך השאלה יותר חזקה מהתשובה. כמעט לא מספרים את הסיפור עצמו.
חלק נוסף בלילה הוא ההלל, חצי הלל במגיד וחצי הלל ב'הלל', כשאומרים שיש להאריך עד שתחטפנו וכו' הכוונה ב'סיפור יציאת מצרים' או בהלל ושירה, אגב הגמרא מתארת ש'כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא'.
 

ששמואל

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
כלך לך לחנות "יפה נוף"
בקש מהמוכר הגדה של פסח "באזני בנך"
זה עונה ממש על בקשתך.

רציתי להודות לך באפן אישי על ההמלצה.
גם אני כמו רבים וטובים שהתעוררו שבוע לפני פסח והפנימו שהם הולכים לעשות "סדר" לבד ולא ידעתי איך להתמודד עם הדבר הזה ש "נפל עלי".
ראיתי את המלצתך ובעקבותיה הזמנתי את ההגדה הנ"ל וב"ה נזקף לזכותו (ולזכותך) ליל הסדר נפלא וחוויתי ברמה הכי רוחנית ומרגשת שעברתי בימיי.
וחוף מזה לראשונה הבנתי את כל "מהלך" ההגדה ואיך כל הנושאים קשורים אחד לשני ולא אוסף סיפורים ומאמרים הקשורים ליציאת מצרים.
תודה רבה (מחכה להמלצתך לשבועות)
 
חלק עליון תַחתִית