מלמד להועיל
משתמש ותיק
אשמח לפשט מסתבר, מה הענין לומר הא לחמא עניא בבית, כשאין אף אחד שומע את ההזמנה של בעל הבית
ראה לעיל מה שכתבתי "לתקן" את הרעיון הזה שהכוונה שכאשר הקב"ה עושה ע"י שליח זה נראה כעין "מכה טבעית" שצורת ההופעה שלה מוגבלת בחומר, הרי לפעמים יש מגיפות עצמתיות ולפעמים יש התפרצות של חיות מסוכנות לתוך שטח ישוב וכו' אבל אין מצב שנקודת זמן מסוימת מתים סוג מסוים של אנשים.יהודי של פעם אמר:גם בערוב ודבר משה ואהרן לא עשו כלום.חגי פאהן אמר:בכל המכות ה' אמר למשה לעשות מעשה כלשהו, לזרוק השמימה פיח כבשן, או לנטות את ידו אל השמים וכיו"ב. אבל במכת בכורות משה ואהרן ישבו בביתם יחד עם כל ישראל, וה' הביא לבד את המכה.
עכשיו שמתי לב, נראה מה יהיה לו להגיד על זה.יהודי של פעם אמר:גם בערוב ודבר משה ואהרן לא עשו כלום.חגי פאהן אמר:בכל המכות ה' אמר למשה לעשות מעשה כלשהו, לזרוק השמימה פיח כבשן, או לנטות את ידו אל השמים וכיו"ב. אבל במכת בכורות משה ואהרן ישבו בביתם יחד עם כל ישראל, וה' הביא לבד את המכה.
רוצה לדעת אמר:ברוך המקום ברוך הוא.
ראיתי מביאים מהריטב"א ותשב"ץ ושבלי הלקט שזה גדר של ברכות התורה.
משהו שמע/ראה כזאת?
ולמה תקנו ברכת התורה כאן?
יפה מראה אמר:פסח, שהיו אבותינו אוכלים וכו' על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים וכו'.
ויש לעיין שהרי בכל המכות עם ישראל היו מובדל מהמצרים ולא נפגע, כמו שכתוב בחז"ל גבי מכת דם ששתו בכוס אחד וליהודי היה מים, ולמצרי היה דם, וא"כ מה הרבותא ?
כשגוי שותה זה דם וישראל זה נהפך למים ושקונה בכסף זה חוזר להיות מים ועוד כהנה וכהנה זה נראה כעין מכה טבעית?אתמהההההיצחק אמר:ראה לעיל מה שכתבתי "לתקן" את הרעיון הזה שהכוונה שכאשר הקב"ה עושה ע"י שליח זה נראה כעין "מכה טבעית" שצורת ההופעה שלה מוגבלת בחומר, הרי לפעמים יש מגיפות עצמתיות ולפעמים יש התפרצות של חיות מסוכנות לתוך שטח ישוב וכו' אבל אין מצב שנקודת זמן מסוימת מתים סוג מסוים של אנשים.יהודי של פעם אמר:גם בערוב ודבר משה ואהרן לא עשו כלום.חגי פאהן אמר:בכל המכות ה' אמר למשה לעשות מעשה כלשהו, לזרוק השמימה פיח כבשן, או לנטות את ידו אל השמים וכיו"ב. אבל במכת בכורות משה ואהרן ישבו בביתם יחד עם כל ישראל, וה' הביא לבד את המכה.
אף אחד לא מתווכח על זה. להבין מה שכתבתי ראה בהודעתי הראשונהקשישא אמר:כשגוי שותה זה דם וישראל זה נהפך למים ושקונה בכסף זה חוזר להיות מים ועוד כהנה וכהנה זה נראה כעין מכה טבעית?אתמהההההיצחק אמר:ראה לעיל מה שכתבתי "לתקן" את הרעיון הזה שהכוונה שכאשר הקב"ה עושה ע"י שליח זה נראה כעין "מכה טבעית" שצורת ההופעה שלה מוגבלת בחומר, הרי לפעמים יש מגיפות עצמתיות ולפעמים יש התפרצות של חיות מסוכנות לתוך שטח ישוב וכו' אבל אין מצב שנקודת זמן מסוימת מתים סוג מסוים של אנשים.
בכל המכות ראו בחוש שאין כלל טבע וזה היה כל המטרה!!!
מלמד להועיל אמר:אשמח לפשט מסתבר, מה הענין לומר הא לחמא עניא בבית, כשאין אף אחד שומע את ההזמנה של בעל הבית
זה הסבר מחודש אבל יפה מאדיהודי של פעם אמר:מלמד להועיל אמר:אשמח לפשט מסתבר, מה הענין לומר הא לחמא עניא בבית, כשאין אף אחד שומע את ההזמנה של בעל הבית
גם יל"ע מה השייכות להמשך השתא עבדי וכו' השתא הכא וכו'
וכנראה הפירוש שבא להסביר מה שייך ליל הסדר כשחזרנו לגלות
ולכאו' אנחנו אוכלים כמו שאכלו אבהתנא במצריים שהיו משועבדים,
לכן פותחים באמירת כל דכפין וכו' שזה צורה של חירות שיושב כבעה"ב ומזמין אחרים לסעודתו
ומסבירים משום שהשתא הכא לשנה הבאה בני חורין
היינו שהיום אחר שעם ישראל נוצר ויצאנו לחירות עולם
ממילא הגלות הוא רק ענין זמני וזעבוד חיצוני וכבר יודעים שלשנה הבאה בארעא דישראל ובני חורין
ורק השתא עדיין אנחנו כאן אבל שייכים לחירות
ולא כמו במצרים שלא היו עם ישראל כלל רק היה מצריים ועבדיהם, וכעובר במעי בהמה
וזה צריך להיות פתיחה לילה כי אחרת למה שמחים על החירות שלא אוחזים בה.
אבל באמת לא המטרה להזמין אורחים וכמו שהקשיתם
הוא יענה בפשטות שבערוב אפי' שה' לא שלח את משה ואהרן אבל הוא שלח את החיות עצמםחגי פאהן אמר:עכשיו שמתי לב, נראה מה יהיה לו להגיד על זה.יהודי של פעם אמר:גם בערוב ודבר משה ואהרן לא עשו כלום.חגי פאהן אמר:בכל המכות ה' אמר למשה לעשות מעשה כלשהו, לזרוק השמימה פיח כבשן, או לנטות את ידו אל השמים וכיו"ב. אבל במכת בכורות משה ואהרן ישבו בביתם יחד עם כל ישראל, וה' הביא לבד את המכה.
הדרשנים אומרים שכל המכות כוונו נגד אלהי מצרים. המצרים עבדו ליאור וכו'.יהודי של פעם אמר:הוא יענה בפשטות שבערוב אפי' שה' לא שלח את משה ואהרן אבל הוא שלח את החיות עצמםחגי פאהן אמר:עכשיו שמתי לב, נראה מה יהיה לו להגיד על זה.יהודי של פעם אמר:גם בערוב ודבר משה ואהרן לא עשו כלום.
וצורת המכה היתה שה' שלח חיות שהם אלו שיכו כמש"כ הנני משליח בך את הערוב,
ובדבר אה"נ גם שם כתוב הנה יד ה' היוה במקנך שהיה ניכר שזה יד ה' בעצמו,
אבל עדיין צ"ב שכשכתוב שה' עובר במצרים משמע יותר מ'יד ה' ומה נתחדש בבכורות אם גם בדבר ה' היכה,
ונראה הפירוש היכן ראו במכת בכורות שה' מכה בעצמו שזה מונח בעצם המכה וענינה שה' הוא המכה
שכשמכים בכורות הנושא הוא 'בני בכורי ישראל' ויש כאן אבא שמכה את מי שנלחם בבכור שלו,
ומכת בכורות היא לא מכה פיזית לכח של מצרים כמו שהיכה את המים והיאור
אלא מכה לכח האלילות של מצרים וטענה על ראשית הבריאה ועיקרה עבור מי נבראה
שמצרים שמו עצמם בראש והתיחסו למזל טלה ראש המזלות וקידשו את הבכורים
ולעומת זאת ה' מברר שהאומה הראשונה שעלתה במחשבה להיבראות היא ישראל
ולכן נקראו בכורים וכמו שבכור עושה את האב לאב כך מטרת הבריאה יוצא לפועל על ידי ישראל
והם מעמידים את ה' כבורא עולם, וקדושת הבכורה היא מכח השייכות ל'ראשית' [ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני-ויך כל בכור במצרים ראשית אונם באהלי חם]
דהיינו נקודת החיבור של הבורא לבריאה
ולכן בעצם העובדה שיש מכה שמבררת את ראשית הבריאה ניכר שה' עצמו עובר ומכה,
אשריך,נדיב לב אמר:
חג הפסח נקרא בשם נוסף - חג המצות. ומה שמענין הוא, שאנו משתמשים דווקא בשם 'חג הפסח' ואומרים: חול המועד פסח, יום טוב ראשון של פסח, שביעי של פסח, חופש פסח, אסרו חג פסח. ולעומת זאת, בתורה מופיע השם "חג המצות", ומנגד השם חג הפסח אינו מוזכר בתורה כפי שנקרא בפסוק: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה'.. בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות".
ניתן לראות בכך ביטוי ליחסי הקרבה השוררים בין הקב"ה לעם ישראל – הבורא בתורתו קורא לחג זה חג המצות, כדי לציין את שבחם של בני ישראל במצרים. כשהורה להם הקב"ה לעזוב הכול ולצאת לדרך, הם בטחו בו באמונה שלמה ויצאו לדרך מיד, כך שאפילו בצקם לא הספיק להחמיץ והם אכלו מצות. הם האמינו בישועת ה', וה' מצידו אינו שוכח לנו זאת, כפי שהוא אומר לירמיהו "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". ואילו אנו מצדנו קוראים לחג זה חג פסח, כדי להדגיש את חסדו של הבורא עמנו שפסח ודילג על בתי אבותינו במצרים בשעת מכת בכורות. זהו בעצם ביטוי מוחשי לדברי שלמה המלך בשיר השירים "אני לדודי ודודי לי", אנו אומרים חג הפסח – להזכיר את שבחו של הקב"ה, והקב"ה אומר חג המצות – לציין את שבחם של ישראל. אהבה הדדית כביכול בין הבורא לנברא.
רוצה לדעת אמר:אשר גאלנו וגאל את אבותינו.
למה מזכירים "גאלנו" לפני "אבותינו" הלא קודם נגאלו אבותינו ואח"כ "אנחנו"?
כמו שאומרים יקום פורקן לרישי גלוותא וחבורתא קדישתא דבבל, אומרים מה שאמרו פעם.מלמד להועיל אמר:אשמח לפשט מסתבר, מה הענין לומר הא לחמא עניא בבית, כשאין אף אחד שומע את ההזמנה של בעל הבית
מה שכתבת זה קושיא, לא תירוץמשה הלוי-שחור אמר:מלמד להועיל כתב:
אשמח לפשט מסתבר, מה הענין לומר הא לחמא עניא בבית, כשאין אף אחד שומע את ההזמנה של בעל הבית
כמו שאומרים יקום פורקן לרישי גלוותא וחבורתא קדישתא דבבל, אומרים מה שאמרו פעם.
רוצה לדעת אמר:אשריך,נדיב לב אמר:
חג הפסח נקרא בשם נוסף - חג המצות. ומה שמענין הוא, שאנו משתמשים דווקא בשם 'חג הפסח' ואומרים: חול המועד פסח, יום טוב ראשון של פסח, שביעי של פסח, חופש פסח, אסרו חג פסח. ולעומת זאת, בתורה מופיע השם "חג המצות", ומנגד השם חג הפסח אינו מוזכר בתורה כפי שנקרא בפסוק: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה'.. בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות".
ניתן לראות בכך ביטוי ליחסי הקרבה השוררים בין הקב"ה לעם ישראל – הבורא בתורתו קורא לחג זה חג המצות, כדי לציין את שבחם של בני ישראל במצרים. כשהורה להם הקב"ה לעזוב הכול ולצאת לדרך, הם בטחו בו באמונה שלמה ויצאו לדרך מיד, כך שאפילו בצקם לא הספיק להחמיץ והם אכלו מצות. הם האמינו בישועת ה', וה' מצידו אינו שוכח לנו זאת, כפי שהוא אומר לירמיהו "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". ואילו אנו מצדנו קוראים לחג זה חג פסח, כדי להדגיש את חסדו של הבורא עמנו שפסח ודילג על בתי אבותינו במצרים בשעת מכת בכורות. זהו בעצם ביטוי מוחשי לדברי שלמה המלך בשיר השירים "אני לדודי ודודי לי", אנו אומרים חג הפסח – להזכיר את שבחו של הקב"ה, והקב"ה אומר חג המצות – לציין את שבחם של ישראל. אהבה הדדית כביכול בין הבורא לנברא.
זכית לכוין לקדושת לוי והו"ד בבני ישכר ניסן אות ד':
וזה לשון קדשו:
יש להתבונן, בכל התורה נקרא שם החג הזה חג המצות ובפי ישראל קוראים אותו בשם חג הפסח, ולשמע אוזן שמענו אומרים בשם הרב הקדוש המפורסם בישראל בתורה ובקדושה כבוד שמו מו"ה לוי יצחק מבארדיטשוב זצוק"ל, דהנה כתיב בתורה ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות וכו' וגם צדה לא עשו להם [שמות יב לט], והש"י שיבחם בזה על ידי נביאו כה אמר י"י זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי במדבר וכו' [ירמיה ב ב], היינו שלא אמרו איך נקח צדה רק האמינו בי"י ובטחו בישועתו ולא לקחו רק הבצק ואפו מצות, והנה פסח שאכלו ישראל בזמן המקדש על שום שפסח המקום ברוך הוא על בתי אבותינו וכו', ועל כן הוא ית"ש קורא בתורתו את שם החג חג המצות, שהוא ית"ש משבח את כנסת ישראל שאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות וגם צדה לא עשו להם, וכנסת ישראל קוראים את שם החג חג הפסח משבחים להקב"ה על שפסח על בתי בני ישראל וכו' בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל, ע"כ דברי הקדוש זצוק"ל ודבריו ז"ל מתוקים לחיך: