עשרת הדברות הן מצוות 'מיוחדות' יותר?

אני מנסה למצוא מרבותינו העוסקים בשאלה
מה ה'ערך מוסף' שיש למצוה שמופיעה בעשרת הדברות

הלא לא כולן עוסקות בעיקרי הדת
ולא דווקא בעיקרי מצוות הבן אדם לחבירו
חלקן יותר וחלקן פחות

אז מה מיוחד במצוה שנכנסה לעשרת הדברות
מה יש בזה?

 
 

מםאלף

משתמש ותיק
לדעת הרס"ג כל תרי"ג המצוות הם ענפים וכלולות בעשרת הדברות.
ואף פיוט ארוך יסד על זה בו הוא מונה ומבאר את שורשי המצוות.
אש אוכלה וניחרת מכל הנהרות
ודברו כאש ונוצציה הרבה מצות בכל דבור זוהרות
בחכמתו כוללת בעשרת דברות
שש מאות ושלש עשרה מצות להורות
אמרות ה' אמרות טהורות.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מידות ושיעורי תורה אמר:
אני מנסה למצוא מרבותינו העוסקים בשאלה
מה ה'ערך מוסף' שיש למצוה שמופיעה בעשרת הדברות

הלא לא כולן עוסקות בעיקרי הדת
ולא דווקא בעיקרי מצוות הבן אדם לחבירו
חלקן יותר וחלקן פחות

אז מה מיוחד במצוה שנכנסה לעשרת הדברות
מה יש בזה?


למה לא עוסקות בעיקרי הדת?

האמונה בה' ואיסור ביזויו ע"י עבודה זרה או שבועת שקר, שמירת שבת וכיבוד אב ואם* הם יסודות האמונה היהודית; איסורי רציחה, ניאוף, גניבה, חמדה והטיית משפט הם יסודות ההתנהגות האנושית.


*כאשר ביארו האברבנאל בפ' יתרו, ספר העיקרים (ג,כו) והמשך חכמה פ' ואתחנן, וכלשון האברבנאל: "והנה יסוד המצוה הזאת הוא כדי שתהיה קבלת ההורים חשובה בעיני האדם ויאמין בה ויסמוך עליה". הדורות האחרונים מהווים הוכחה מוחצת למרכזיותה של כיבוד או"א בהעברה המסורת, משום שמאז שהתפשטה התפיסה המודרנית המזלזלת בדורות הקודמים ובהנחלת המסורת מההורים, פשטה רוח הכפירה בעולם, לא רק בתורה אלא בכל המסורות והדתות בכלל.
 
 

מידות ושיעורי תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
איסורי רציחה, ניאוף, גניבה, חמדה והטיית משפט הם יסודות ההתנהגות האנושית.
אמת אבל לומר שרק זה היסודות? יותר מאשר מצוות אחרות חשובות מאוד, לדוג' עצם דיני המשפט, ושפטתם צדק וכדו'?
 
מםאלף אמר:
לדעת הרס"ג כל תרי"ג המצוות הם ענפים וכלולות בעשרת הדברות.
ואף פיוט ארוך יסד על זה בו הוא מונה ומבאר את שורשי המצוות.
היכן הפיוט, והאם ידוע כל מצוה מתרי"ג משורש איזו מצוה היא.
לשואל על דינים וברכת השם. מסתמא ברכת השם שורשו לא תישא ומק"ו, דינים כלולים בלא תגנוב ואף שגניבת נפשות היא מסתמא כוללת כל גזל.
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
לדעת הרס"ג כל תרי"ג המצוות הם ענפים וכלולות בעשרת הדברות.
ואף פיוט ארוך יסד על זה בו הוא מונה ומבאר את שורשי המצוות.
אש אוכלה וניחרת מכל הנהרות
ודברו כאש ונוצציה הרבה מצות בכל דבור זוהרות
בחכמתו כוללת בעשרת דברות
שש מאות ושלש עשרה מצות להורות
אמרות ה' אמרות טהורות.
והזכירו רש"י
כל שש מאות ושלש עשרה מצות  בכלל עשרת הדברות הן. ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד, לכל דבור ודבור מצות התלויות בו:
 

ובכן

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
לדעת הרס"ג כל תרי"ג המצוות הם ענפים וכלולות בעשרת הדברות.
אין זה 'דעת הרס"ג', אלא דברי חז"ל במדרש (במ"ר יג טז).

ודברי רש"י שהובאו - 
איש מזרע אהרן אמר:
והזכירו רש"י
כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן. ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד, לכל דבור ודבור מצות התלויות בו:
אינם דברי עצמו.
 

ובכן

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
ובכן אמר:
אין זה 'דעת הרס"ג', אלא דברי חז"ל במדרש (במ"ר יג טז).
עיין כאן
אויש. על ה'באבע מעיישעס' שהעתיקו המכלולאים מהויקיפדים, שקידשו את הבלי ה'חוקרים' - אתה עונה 'קדוש קדוש'?

וגם אני לא חושב שהוא בהכרח נכתב בזמן האמוראים, אבל אני מתייחס לדבריו כדברי חז"ל המקובלים מדור לדור, שהועלו על הכתב מתי שהוא.
 

מםאלף

משתמש ותיק
ובכן אמר:
וגם אני לא חושב שהוא בהכרח נכתב בזמן האמוראים, אבל אני מתייחס לדבריו כדברי חז"ל המקובלים מדור לדור, שהועלו על הכתב מתי שהוא.
ואני אומר שהרס"ג אף הוא מחכמינו ובוודאי זכרונו גם כן לברכה, ולכן דבריו הם דברי חז"ל, ודו"ק.
 

ובכן

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
ובכן אמר:
וגם אני לא חושב שהוא בהכרח נכתב בזמן האמוראים, אבל אני מתייחס לדבריו כדברי חז"ל המקובלים מדור לדור, שהועלו על הכתב מתי שהוא.
ואני אומר שהרס"ג אף הוא מחכמינו ובוודאי זכרונו גם כן לברכה, ולכן דבריו הם דברי חז"ל, ודו"ק.
כאשר אומרים חז"ל, הכוונה הפשוטה היא לתורת תנאים ואמוראים, ורס"ג - עם כל תקפו וגדולתו ותפארת כבודו - אינו מהם.
ואילו דברי המדרש, מקובלים כתורת חז"ל בהגדרה הפשוטה, תורת תנאים ואמוראים.
וכמובן, תוך הסיוג הנדרש - שאפשר בהחלט שנתערבו בהם דברים מאוחרים מזמן הגאונים, הואיל ובכל זאת נערך בדור מאוחר.
 
 

מוישה הירש

משתמש ותיק
רש"י שיר השירים פרק ה
ממלאים בתרשיש - שכלל בעשרת הדברות תרי"ג מצות:
השוה:
ירושלמי מסכת שקלים פרק ו הלכה א
חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה דכתיב [שיר השירים ה יד] ממולאים בתרשיש

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פז עמוד א
שבר את הלוחות. מאי דריש? אמר: ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות, אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה [כאן], וישראל משומדים - על אחת כמה וכמה!


דעת זקנים מבעלי התוספות דברים פרק יז פסוק כ
ושמעתי כי אותו ס"ת התלוי בזרועו לא היה כתוב בו כי אם עשרת הדברים ולפי שיש מן אנכי עד לרעך תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות קרוי ס"ת:
 

ובכן

משתמש ותיק
מוישה הירש אמר:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פז עמוד א
שבר את הלוחות. מאי דריש? אמר: ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות, אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה [כאן], וישראל משומדים - על אחת כמה וכמה!
תודתי - על שורה זו.
יישר כח.
 

אופטימי

משתמש ותיק
מידות ושיעורי תורה אמר:
אני מנסה למצוא מרבותינו העוסקים בשאלה
מה ה'ערך מוסף' שיש למצוה שמופיעה בעשרת הדברות

הלא לא כולן עוסקות בעיקרי הדת
ולא דווקא בעיקרי מצוות הבן אדם לחבירו
חלקן יותר וחלקן פחות

אז מה מיוחד במצוה שנכנסה לעשרת הדברות
מה יש בזה?
שמעתי בעבר:
המצוות שבעשרת הדיברות הם הבסיס לגילוי האלוקות בעולם,
שזה בעצם עיקר מה שהתחדש במעמד הר סיני.
שמאחר שיש כאן אלוקות, וכל אדם הוא צלם אלוקים,
א"כ 'לא תרצח' (שמקביל ל-אנוכי שבלוח ראשון כמו שדרשו רבותינו) לא תנאף (אשת איש), לא תגנוב, והחידוש הוא שאפי' לא תחמוד (בלבבך).
אז נכון שגם גוי יכול לומר לעצמו את המצוות האלו בתור מוסריות חלולה, (מלבד אולי 'לא תחמוד') כי זה מונח בבסיס האנושיות,
אבל התורה מחדשת שמאחורי הבסיס המוסרי האנושי הזה עומד הבסיס האלוקי שמקיים את העולם.
אחרי בסיס  זה אפשר להתקדם לשאר המצוות, וכמובן אי"ז סותר שבזה גם טמון בעומק השורש לשאר המצוות כפי שהאריכו רבותינו כ"א ע"פ דרכו.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
מוישה הירש אמר:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פז עמוד א
שבר את הלוחות. מאי דריש? אמר: ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות, אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה [כאן], וישראל משומדים - על אחת כמה וכמה!
תודתי - על שורה זו.
יישר כח.
אמנם עי' רש''י שכ': ''התורה כולה - תלויה בלוחות הללו''.

[ואולי לא גרס ''כאן''?]
 

מידות ושיעורי תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כוח לרבנים הגאונים שליט''א
שטרחו להביא דברים נפלאים

לאחר שנתברר שהכל רמוז כאן, אני ינסה עכשיו לשאול הפוכה
מצות 'לא תענה' למשל, שאכן רמוז בה תילי תילים
האם היא יותר 'מיוחדת' ממצוות אחרות

יותר חמור לעבור על מצוה שהוזכרה בעשרת הדברות?

תזכו למצוות
 

מידות ושיעורי תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
מידות ושיעורי תורה אמר:
יותר חמור לעבור על מצוה שהוזכרה בעשרת הדברות?
חלילה.

מהא דכתיב 'אוזן זו ששמעה בהר סיני' וכו'
משמע שיש 'חומרא' בכך שעוברים על משהו ששמעו בהר סיני

השאלה היא האם יש חומרא יתירה במצוה שנאמרה במפורש
 
 

ובכן

משתמש ותיק
מידות ושיעורי תורה אמר:
מהא דכתיב 'אוזן זו ששמעה בהר סיני' וכו'
משמע שיש 'חומרא' בכך שעוברים על משהו ששמעו בהר סיני
מטונך.
היכן שמעה אוזן זו 'כי לי בני ישראל עבדים'? במעמד הר סיני?

- לא. בפרשת בהר, שנאמרה למשה או בארבעים יום ראשונים (אב"ע), או בארבעים יום שניים (רמב"ן).

על כרחך שלא רצו חז"ל במרגלא זו לומר שמצוות שקיבלנו במעמד הר סיני חמור יותר.

מצינו לחז"ל לדון חומר במצוות מצד עונשם, אם סקילה אם מיתה בידי שמים או מלקות, או גם זה לא.
מצינו גם שהחמירו בשבועת שקר - בגלל שנזדעזע כל העולם בדיבור זה, ולא בגלל שהוא עשרת הדברות.
 

אופטימי

משתמש ותיק
מידות ושיעורי תורה אמר:
ובכן אמר:
מידות ושיעורי תורה אמר:
יותר חמור לעבור על מצוה שהוזכרה בעשרת הדברות?
חלילה.

מהא דכתיב 'אוזן זו ששמעה בהר סיני' וכו'
משמע שיש 'חומרא' בכך שעוברים על משהו ששמעו בהר סיני

השאלה היא האם יש חומרא יתירה במצוה שנאמרה במפורש


'כי לי בני ישראל עבדים' אינו חלק מעשרת הדיברות, וא"כ לכל המצוות יש את חומר זה.

 
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
הגר"ה זקס ביאר בכמה מקומות שיש חלוקה בייחוס בין 'עשרת הדברות' לבין שאר התורה.
והוכיח כן מהנכתב בנוסח התפילה 'שני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת' ואח"כ הוסיף 'וכן כתוב בתורתך' - אטו מה שנכתב בלוחות לא כלול ב'כתוב בתורתך'?!
 

עמנואל

משתמש ותיק
לומד ומלמד אמר:
הגר"ה זקס ביאר בכמה מקומות שיש חלוקה בייחוס בין 'עשרת הדברות' לבין שאר התורה.
והוכיח כן מהנכתב בנוסח התפילה 'שני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת' ואח"כ הוסיף 'וכן כתוב בתורתך' - אטו מה שנכתב בלוחות לא כלול ב'כתוב בתורתך'?!
הדברים פשוטים.
יש דברים שנכתבו גם בלוחות ויש דברים שנכתבו רק בתורה.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י הלכה י
מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדאי, דברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר,
 

תיקון קוראים

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
ובכן אמר:
מוישה הירש אמר:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פז עמוד א
שבר את הלוחות. מאי דריש? אמר: ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות, אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה [כאן], וישראל משומדים - על אחת כמה וכמה!
תודתי - על שורה זו.
יישר כח.
אמנם עי' רש''י שכ': ''התורה כולה - תלויה בלוחות הללו''.

[ואולי לא גרס ''כאן''?]
יש להוסיף בעניין זה. שע"כ עשרת הדברות כוללות כל התורה כולה עם ענפיה. דאל"כ, מדוע לא הסכימו אומות העולם לקבל את התורה משום "לא תרצח" או "לא תנאף" וכו', הרי בלאו הכי הם מחויבים בזה מדין שבע מצוות בני נח
 
 

אביאסף

משתמש רשום
אופטימי אמר:
מידות ושיעורי תורה אמר:
אני מנסה למצוא מרבותינו העוסקים בשאלה
מה ה'ערך מוסף' שיש למצוה שמופיעה בעשרת הדברות

הלא לא כולן עוסקות בעיקרי הדת
ולא דווקא בעיקרי מצוות הבן אדם לחבירו
חלקן יותר וחלקן פחות

אז מה מיוחד במצוה שנכנסה לעשרת הדברות
מה יש בזה?
שמעתי בעבר:
המצוות שבעשרת הדיברות הם הבסיס לגילוי האלוקות בעולם,
שזה בעצם עיקר מה שהתחדש במעמד הר סיני.
שמאחר שיש כאן אלוקות, וכל אדם הוא צלם אלוקים,
א"כ 'לא תרצח' (שמקביל ל-אנוכי שבלוח ראשון כמו שדרשו רבותינו) לא תנאף (אשת איש), לא תגנוב, והחידוש הוא שאפי' לא תחמוד (בלבבך).
אז נכון שגם גוי יכול לומר לעצמו את המצוות האלו בתור מוסריות חלולה, (מלבד אולי 'לא תחמוד') כי זה מונח בבסיס האנושיות,
אבל התורה מחדשת שמאחורי הבסיס המוסרי האנושי הזה עומד הבסיס האלוקי שמקיים את העולם.
אחרי בסיס  זה אפשר להתקדם לשאר המצוות, וכמובן אי"ז סותר שבזה גם טמון בעומק השורש לשאר המצוות כפי שהאריכו רבותינו כ"א ע"פ דרכו.
גם שמעתי כך בתוספת, שבעולם דאז עבודת האלילים הייתה בצורת פולחן כמו שמוכח בתורה, בכל אומה באופן שלה במצרים זה היה בשה בכנען זה היה בשור וכו' וכל עשרת הדיברות באו לשבור את כל צורת העבודה דאז ולומר להם שהצורה של עבודת הקל זה באנכי השם שמירת שבת, ובן אדם לחברו, ובסוף הפרשה נאמר להם הצווים שלא נכללו בעשרת הדברות  על צורת המזבח.
 
 
חלק עליון תַחתִית