איש מזרע אהרן
משתמש ותיק
מה המקור שתיבות "ותחזירנו לשלום" אומר רק מי שבדעתו לחזור בו ביום?
אבוקה כנגדו אמר:אם הוא ביום אחר למה שלא יאמר אז תפילת הדרך? אבל באותו יום הא נקטינן דאומרה פעם אחת ביום [כמבואר בטור מכל בו]
תמוה, דהלא בלא"ה לפנינו בש"ס ובכמה ראשונים ליתא, ונמצא רק אצל כמה מהראשונים (ובהגהות הגר"א על הגליון הוסיפו).יושב אוהלים אמר:והמדלג עליו הוא כמשנה ממטבע שטבעו חכמים
אם תיקנו תפילה אזי לא פלוג.מדלג על ההרים אמר:סברא: דאם זה ביום אחר הרי כל דבר ייחשב כנסיעה בפני עצמו.
האם ביוצא לדרך לשנה שלימה כבחורי ישיבות יבקשו כבר ותחזירנו לשלום ?!
למה שלא יאמר ותחזירנו לשלום, וקאי על אותו יום שבדעתו לחזור.איש מזרע אהרן אמר:השאלה היא גם בחוזר לביתו שלא ביום יציאתו, אם יאמר "ותחזירנו", לאן?
אם לא חשבו מראש שהם יסעו שוב באותו יום - אז גם אם אמרו "ותחזירנו לשלום" מתפללים שוב.חימקו אמר:יש שטועים שאם הם לא אמרו "ותחזירנו לשלום" בהליכתם, הם אומרים שוב תפילת הדרך אפילו שהיא באותו היום.
כיוונת לסברת ר' זעליגמאן בער בסידור עבודת ישראל.דרומאי אמר:אלא שאם הולך שלא ע"מ לחזור כלל אלא להשתקע, ודאי שאין לומר ותחזירנו.
דרומאי אמר:למה שלא יאמר ותחזירנו לשלום, וקאי על אותו יום שבדעתו לחזור.איש מזרע אהרן אמר:השאלה היא גם בחוזר לביתו שלא ביום יציאתו, אם יאמר "ותחזירנו", לאן?
אלא שאם הולך שלא ע"מ לחזור כלל אלא להשתקע, ודאי שאין לומר ותחזירנו.
מקור?דבש לפי אמר:אם לא חשבו מראש שהם יסעו שוב באותו יום - מתפללים שוב.
באותו סעיף בשו"ע שכתוב לאמרה רק פעם ביום (סימן ק"י סעיף ה').איש מזרע אהרן אמר:מקור?דבש לפי אמר:אם לא חשבו מראש שהם יסעו שוב באותו יום - מתפללים שוב.
(גם אני חושב כך בסברא....)
לכאו' אף בלאה"כ המשנה ממטבע כו' הוא דוקא ב(פתיחת ו)חתימת הברכה ("והתיבות שפרטו חכמים שהן מעכבות" כו’ - ראה שו"ע אדה"ז סי' סו סוסי"ב, וש"נ), וצע"ג.תמוה, דהלא בלא"ה לפנינו בש"ס ובכמה ראשונים ליתא, ונמצא רק אצל כמה מהראשונים (ובהגהות הגר"א על הגליון הוסיפו).
ההחלטה התקבלה ב"ה
היו שלום