האם אתם נוהגים ללבוש קיטל בליל הסדר?

האם אתה נוהג ללבוש קיטל בליל הסדר?

  • כן

    קולות: 72 79.1%
  • לא

    קולות: 19 20.9%

  • סה"כ בוחרים
    91

מלמד להועיל

משתמש ותיק
האם אתם נוהגים ללבוש קיטל בליל הסדר?
אצל ההורים שלי לא נהגו, אבל אצל חמי כן, ונדמה לי שזה עושה הרבה "אוירה" טובה, ולכן אני שוקל להתחיל ללבוש כשאני לא בבית הוריי
האם יש בזה בעיה של אל תטוש?
 

הכהן

משתמש ותיק
אבא מארי שליט"א לא לובש, אבל בניו ואני בתוכם לובשים (כל אחד בביתו, גם כשמארחים את אבא) בשביל האוירה.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אצלינו הילדים התחילו ללבוש ובעקבות זה אבי גם התחיל
לדעתי יש הרבה מנהגים שהיו והשתכחו אחרי השואה ולכן אני לא רואה בזה שינוי ממנהג אבות להתחיל ללבוש
 

יצחק

משתמש ותיק
בבית הורי נוהגים שרק עורך הסדר לובש (כמו שנוהגים שהחזן לובש קיטל בתפילת טל וגשם), זה לא כמו יו"כ שכולם לובשים.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
האם אתם נוהגים ללבוש קיטל בליל הסדר?
אצל ההורים שלי לא נהגו, אבל אצל חמי כן, ונדמה לי שזה עושה הרבה "אוירה" טובה, ולכן אני שוקל להתחיל ללבוש כשאני לא בבית הוריי
האם יש בזה בעיה של אל תטוש?

לא מסתבר שיש בעיה של בל תטוש
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכאורה לא מובן הרי ידוע שקיטל זה בגד של מתים ולכן הרי יש כאלו שלא לובשים בשנה ראשונה
ואם כן בליל הסדר שמשתדלים לעשות כל דבר של חירות למה לובשים בגדי מתים הרי אין לך סתירה לחירות יותר גדול מזה
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
הרי אין לך סתירה לחירות יותר גדול מזה

היהדות מליאה מזה עד שלא יבוא משיח צדקינו
פסח חל ביום של ת"ב
אוכלים ביצה בליל הסדר
במגילת אסתר אומרים חלק במנגינה של איכה

כך זה עד שיבא משיח צדקינו אז ימלא שחוק פינו
 

בנציון

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
מלמד להועיל אמר:
הרי אין לך סתירה לחירות יותר גדול מזה

היהדות מליאה מזה עד שלא יבוא משיח צדקינו
פסח חל ביום של ת"ב
אוכלים ביצה בליל הסדר
במגילת אסתר אומרים חלק במנגינה של איכה

כך זה עד שיבא משיח צדקינו אז ימלא שחוק פינו
אמנם יש לדעת שהגר"א כותב שהטעם לאכילת ביצה בליל הסדר אינו בגלל שפסח חל באותו יום של ת"ב, שחס ושלום להזכיר אבילות בליל הסדר.
ואמנם על פי פשוטו הקיטל הוא בגד חגיגי ולכן לובשים אותו בליל הסדר. בגד של מתים זה כבר על דרך הדרוש.
 

אוריאל

משתמש ותיק
בנציון אמר:
ואמנם על פי פשוטו הקיטל הוא בגד חגיגי ולכן לובשים אותו בליל הסדר. בגד של מתים זה כבר על דרך הדרוש.
הנה הרמ"א בסימן תר"י הזכיר טעם זה ללבישת הקי'טל ביו"כ, לפי שהוא בגד מתים.
עוד כתב לפי שהוא דומה למלאכי השרת.
וייתכן שאמנם אלו ב' הטעמים שייכים ביו"כ, ובליל הסדר הנוהגים ללבוש קיטל הוא מפני הטעם השני, שדומין אז למלאכי השרת, אבל לא מצד שהוא בגדי מתים.
ואמנם יש שכתבו הטעם להזכיר לו יום המוות, ואדרבה, כדי שלא ישמח יותר מידי, וכמו שהיה עושה רבי בבית המשתה בריש אין עומדין [ומה שהזכירו הביצה שהיא לאות אבילות, לכאו' היינו לאות צער על השעבוד וכן המרור, אבל להזכיר יום המיתה באמת לכאו' אין טעם, אם לא מצד שלא ישמח יותר מידי ויבוא להוללות, וכמש"כ].
 

נבשר

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
האם אתם נוהגים ללבוש קיטל בליל הסדר?
אצל ההורים שלי לא נהגו, אבל אצל חמי כן, ונדמה לי שזה עושה הרבה "אוירה" טובה, ולכן אני שוקל להתחיל ללבוש כשאני לא בבית הוריי
האם יש בזה בעיה של אל תטוש?
כמדומה שמנהג גור לא ללבוש קיטל.
 

מבני ברק

משתמש ותיק
עיינו במהר"ל על ההגדה שמאריך הרבה בענין לבישת הקיטל
לא עיינתי אבל מקופיא הינו להידמות למלאכים ומתים ולסמל שהכל בידו גם מבחינתנו והינו גילוי יחודו
 

בר בי רב

משתמש ותיק
כדאי לדעת אם הוא הגדת המהר"ל האמיתי (הליקוט) או המזויף שיצא לאור על ידי הזייפן הידוע י"ר ז"ל.
יש מאמר מפורט במוריה מהרב אברהם בנדיקט כמדומני, עליו ועל "הגדת מהר"ל" המזוייפת, וכדאי לעיין שם לפני שמכריעים בזה.
 

חדא

משתמש ותיק
כבר קדם לך בקונטרס בגדי לבן מהרב אברהם מרדכי יצחקי
 

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
לכאורה לא מובן הרי ידוע שקיטל זה בגד של מתים ולכן הרי יש כאלו שלא לובשים בשנה ראשונה
ואם כן בליל הסדר שמשתדלים לעשות כל דבר של חירות למה לובשים בגדי מתים הרי אין לך סתירה לחירות יותר גדול מזה

בס"ד
שמעתי בשם המהרי"ל שהטעם שלובשים קיטל משום שעבודת ליל הסדר הוא כעבודת כהן גדול ביום הכפורים לפני ולפנים- מבהיל
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ועי' לשון הנצי"ב בפתיחת הגדש"פ אמרי שפר שכתב בטעם לבישת בגדי לבן בליל הסדר לפי ש"יש לאכול הפסח באימה וביראה כמו בשעת תפילה, וכמו שאוכל על שולחן המלך שאינו לובש בגדי אכילה כמו שאוכל בביתו", עי' עליו.
 

בן אהרון

משתמש ותיק
זה עוד מקום שמנהג העולם דלא כמ''ב תעב ס''ק יב שכתב בשם אחרו' ''נהגו שלא ללבוש ומ''מ הלובש אין מוחין בידו''.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
לכאורה לא מובן הרי ידוע שקיטל זה בגד של מתים ולכן הרי יש כאלו שלא לובשים בשנה ראשונה
ואם כן בליל הסדר שמשתדלים לעשות כל דבר של חירות למה לובשים בגדי מתים הרי אין לך סתירה לחירות יותר גדול מזה
מרן הנצי"ב בהגש"פ אמרי שפר שלו, כותב על הטעות שנשתרשה שקיטל לובשים בגלל אבילות, ועוד הראו לזה אחרונים פנים מסבירות כי ליל פסח לעולם יוצא כמו ליל ת"ב.
והוא תמה על כך, כפי שתמה כבודו, ומסביר שאין זה הטעם כלל, אלא משום שזה בגד מהודר לבן, כמו כלי פשתן חשובים ממצרים.
וסברת הנצי"ב פשוטה וברורה.
 
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
הערה מעניינת בעניין קיטל
כידוע שבני ירושלים - יש להם חליפה שדומה לכתונת פסים הרגיל - רק שביום חול הם לובשים אפור, בשבת צהוב, ובימים נוראים לבן.
מה הנושא?
הטעם שלובשים קיטל מפני שהוא כבגדי מתים כמבואר
אך בארץ ישראל לא נהגו לקבור בקיטל.
ולכן המנהג של בני ארץ ישראל לא היה ללבוש קיטל - בעיקר של האשכנזים הפרושים
וגם של החסידויות הירושלמיות.
מי שהביא לכאן את הקיטל הם בני חו"ל בשלב מאוחר יותר.
לכן בני ירושלים נוהגים גם בליל הסדר ללבוש את הבגד שהוא כחליפה, ולא קיטל.
זה אומר שיש להם טעם בלבישת הבגד זה
ויש מליצה בעניין - שכולם לובשים בגד של מתים והם לובשים להראות כמלאכים.
אבל בעיקר הנושא שזה בגד של כבוד והדר.
 

אוהב ימים

משתמש רגיל
שו"ע הרב סי' תעב ס"ד -
אבל אם לא נהג אבילות כלל קודם הפסח בענין שעדיין לא בטלה (ממש) [ממנו] אבילות שבעה נוהגין שלא להסב בליל פסח לפי שחושבין הסיבה זו כדברים שבצינעה שהוא נוהג אותם ברגל כמו שנתבאר ביו''ד שם ומכל מקום יכול ללבוש הקיטל שלובשין בשעת עשיית הסדר שבגד זה הוא בגד מתים ולובשין אותו להכניע הלב שלא תזוח דעתו מחמת השמחה והחירות שעושין בליל זה:
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
לכאורה לא מובן הרי ידוע שקיטל זה בגד של מתים ולכן הרי יש כאלו שלא לובשים בשנה ראשונה
ואם כן בליל הסדר שמשתדלים לעשות כל דבר של חירות למה לובשים בגדי מתים הרי אין לך סתירה לחירות יותר גדול מזה

(1) ספר דברי נגידים עמוד מא להמהר"ל מובא גם בקדושת לוי
ענין לבישת הקיטל נוהגים ללבוש בגד לבן בליל פסח לעבודת הסדר. כי גוון הלבן הוא גוון פשוט בלי שום הרכבה. וזה מורה שהגאולה היתה מצד עולם העליון הנבדל והפשוט בכח אתערותא דלעילא ולא מצד שום עולם המורכב. וכדמיון זה היה הכה"ג משמש ביום הכפורים לפני ולפנים בבגדי לבן בשביל שהיה קונה מדרגה העליונה. וליל שמורים הוא כיום הכפורים בזה הענין. וטעם שניהם נסתר.

(1) ספר קדושת לוי - דרוש לפורים 
ובזה תבין מה שהכהן גדול היה לובש ביום הכפורים בגדי לבן, כי המראה לבן אין בו גוון כלל רק שאחר כך יכול לקבל כל הגוונים. והנה השם יתברך כביכול אין בו גוון כלל, כי אין בו לא דמות ולא דיוקן רק אנו עושים בו גוון כפי מה שאנו עושין למטה כך ממשיכין הן מדת אדום שהוא מרמז על הגבורה והן חסד המרמז על לבן. והנה בחינת לבן הוא המעלה הגבוה מכל הגוונים ושחור הוא מעלה השפלה מכל, ולכך התכלת שהוא נוטה לשחור נקרא תכלת מלשון תכלה שהוא מורה על חושך, ולבן מורה על אור שהוא בהירות. וכן אמרו חכמינו זכרונם לברכה (ברכות ב ע"ב) משיכיר בין תכלת ללבן. ולכך הכהן גדול ביום הכפורים שהיה צריך להמשיך גבורה על שונאי ישראל וחסדים ורחמים על זרע ישראל ולכך היה צריך לדבק את עצמו במקור העליון אשר כולו לבן ומשם משך כל מה שרצה ועשה כל הגוונים לכן לבש בגדי לבן לעורר לעילא הבחינות לבניניות והמשיך משם כל הבחינת רחמים וגבורות. 
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
סיפר לי חסיד גור ששם נוהגים שרק בעל הבית לובש קיטל ושאר המשתתפים לא. [עכ"פ כך רווח המנהג].
אך טען לי שאביו שהיה מחשובי החסידים לא ידע מהמנהג הזה. וזה התפתח עם השנים.
 
חלק עליון תַחתִית