התורה היא חיינו אמר:ע"פ השמועה..חימקו אמר:אאל"ט אפילו החפץ חיים מסר הרצאה בפני נשים בוילנא.
נראה לי שהיה זה אחרי הרבה חששות, ובאופן חד פעמי,
וכן הוא היה על שולחן גבוה כמה אמות מעל לראשי הבנות
ברוךווייס אמר:ומה נאמר על העוותים בהלכה ובהשקפה שחוזרות איתם הביתה נערות שלמדו אצל נשות אברכים שלא מספיק למדו בעצמם
האם יש היתר זה נושא בפני עצמו השאלה היא האם כל מנהל סמינר יכול להעיד על קדושתו הנוראה שכל כולו לשם שמיםחדא אמר:הגרש"ז אוירבך הורה בזה להיתר אך התנה שתלוי מי הרב המוסר. [כך גם השיב הגר"ע יוסף בהזדמנות אחרת].
גם בספר דבר הלכה (על הלכות יחוד להגר"א הורביץ, סי"ב סוס"ק ז) מתיר ללמד תלמידות גדולות, כפשטות לשון השו"ע שבאדם נשוי לא חששו חז"ל שיתגרה באמותיהן של התינוקות, והרי האמהות הן גדולות ועם כל זה לא חששו בהם לכלום, ועד"ז אין לחוש בנשוי לגירוי בתלמידות גדולות.וכתב שכן נראה מדבריהם של הפרישה, בית הלל, בית שמואל, המקנה – ועוד, ראה בדבריו בארוכה. וכן דייק מהספר חסידים [סי' ש"ג] שאסר רק לרווק ללמד בנות גדולות, משמע שאף על פי חסידות נקט שיש להתיר לנשוי. ומסיק לבסוף שמי שייצרו מתגבר עליו – שיימנע.
בשו"ת תשורת ש"י (מהדו"ק סי קע) כתב שמותר לאיש נשוי ללמד בנות. וביאר הטעם לזה, שכיוון שלא מצינו שאסרו חז"ל ללמד לרווק אלא מפני אמותיהן שמביאות הבנות לביה"ס, אין לנו להוסיף גזירה ולאסור מצד הבנות עצמן.
וכן כתב הרד"צ קצבורג בתשובתו שנדפסה בתל תלפיות (שנת תרפ"ו, סי' יט). ומשמע מדבריהם שה"ה ללמד בנות גדולות מותר לנשוי, דזיל בתר טעמא.
וכן עולה ממה שכתב בשו"ת שלמת חיים, להג"ר יוסף חיים זוננפלד (מהדורת ברנשטיין, תשנ"ה) סימן תרמח, לענין עריכת בחינות לבנות, שאנשים המוחזקים לכשרים יכולים לבחון הבנות בבית הספר ולא חילק בין בנות גדולות לקטנות, ומזה מובן שה"ה לענין ללמדן ע"י גברים שמותר. כי מלשון השאלה שם ("שגברים באים לבחון את התלמידות") נראה, שהבחינות היו נעשות בקביעות ע"י גברים, ובאופן זה אין הבדל בין בחינה למסירת שיעור. (ואדרבה, הבוחן מנהל דו-שיח עם התלמידים ומסתכל עליהם כשמשיבים לו על שאלותיו, יותר מאשר מורה בזמן אמירת שיעור).
ובשו"ת בית אבי(ח"ג סימן מ) כתב שמותר ללמד בנות גדולות,כמו שרואים בבתי"ס בית יעקב שבמשך דורות מלמדים בהם גברים, כולל רבנים, ומוסדות אלו מגדלים בנות לתפארת, אשר עם גמר חוק לימודן מקימות בתים של יראת שמים לתפארת בית ישראל, ואם זה היה באיסור, ודאי לא היו יוצאים מהם פירות יפים כאלה. ויש לציין ולהדגיש, שמכווני דרכם של מוסדות בית יעקב מיום הווסדם היו גדולי ישראל.
[ומוסיף שם הרב הורביץ ומרחיב, שמחשובי המחנכים בבית יעקב בפולין היו גברים, מפארי גידולי' של פולין החסידית, תלמידי חכמים יראי שמים מרבים וחסידים מובהקים, שלא עשו צעד גדול או קטן בחייהם מבלי להוועץ ברבותיהם. לדוגמא נזכיר את מנהל הסמינר למורות בקראקא ר' יהודה ליב אורליאן, שהי' מקושר בכל נימי נפשו לגה"ק בעל אמרי אמת מגור ולהרבי ר' משה'ניו פרידמן מבויאן (קראקא), ומינויו לתפקיד היה ע"פ הוראותיהם המפורשות (המינוי הי' לאחר שקלא וטריא ממושכת אם יש למנות גבר כמנהלו של סמינר למורות (!), ולאחר חליפת מכתבים ארוכה בין הרבי מגור ובין ר' יעקב רוזנהיים בענין זה (שם ע' 198). ועוד יש לציין, כי הרבי מבויאן העריך ביותר את פעלו של הרי"ל אורליאן, ובזמן השואה יזם קרן מיוחדת לפרנסתו ולמימון פעולותיו), ר' אלכסנדר זושא פרידמן ועוד].
החפץ חיים מסר שיחה בפני אלפי נשים [והגם שאיירי בגברא רבה, ודאי היה לו לחוש שילמדו ממנו, אם לדעתו מדובר היה באיסור],
עוד באירופה שלפני המלחמה העולמית, החל האדמו"ר מהוריי"צ מחב"ד לאגד את בנות החסידים באגודת "אחוות התמימים" שמטרתה – "לסדר ביניהן לימוד בדברי חסידות במאמרי עבודה, וגם עניני התוועדות" (אגרות קודש מהוריי"צ ח"ד ע' קפז), הוא הקדיש שימת לב מרובה לענין ומינה עליהן שלשה "רועים" (=משפיעים ומדריכים) מזקני וחשובי החסידים שילמדו ויתועדו עמהן: הרב רא"א שו"ב אשעראוו, ר"מ שו"ב חפץ ורא"ח אלטהויז (אגרות קודש שם ע' קעא). לאחר מכן נוסדה על ידו אגודה כזו גם בניו יורק ומינה עליהן שלשה "רועים" וגם הם מנכבדי וחשובי החסידים: הרב ישראל דזייקאבסאן הרב ש"א קזרנובסקי ור"י גורדון (אגרות קודש שם ע' שס ואילך).(ויש לציין דבר מעניין, כי בחורף ה'ת"ש עת ששהה האדמו"ר מהוריי"צ בריגא (לאחר שניצל מצפרני הנאצים), הוא דיבר לפני בנות החברות ב'אחות תמימים' שיחה מיוחדת, ומה שמיוחד ומפליא הוא, שגם הבנות דברו לפניו, חזרו תוכן מאמרי חסידות שלמדו וגם ברכו אותו).
בנוגע לנשים שאינן צנועות –
החזו"א התיר למסור בפני חילוניות הגם שאינן לבושות ע"פ כל גדרי הצניעות, תוך שימוש בכלל "עת לעשות לה' הפרו תורתך" כשלא יביט במקומות שאינן מכוסים [עוז והדר לבושה עמ' 354 מספר חזו"א או"ח טז:יא].
מזמן כבר תמהתי מה הסיבה שגברים יכולים ללמד בסמינריםכמעיין המתגבר אמר:דבר שלא זכיתי להבין.
וזה מה שכתבתי בזה בעניותי.
אנשים המלמדים תורה ויראת שמים לנערות ונשים. ישנם מקומות לימוד של נערות שיש בהם אנשים המלמדים אותן בקבע יראת שמים ודברי תורה, ויש להעיר בזה דדבר זה אינו ראוי כלל דכיון שכל אותו המקום מלא בנשים ונערות לרוב אי אפשר לאדם להיות שם בקביעות ולשמור עיניו ומחשבתו וכל שכן שצריך ללמדן ולדבר עמן וזה מנהג רעוע, ואפשר בקל להביא אשת חבר שהיא כחבר שתלמדן במקום האנשים, ונראה דכן ראוי לנהוג, וכבר אמרו חז"ל בקידושין פב., דכל מי שמלאכת פרנסתו עם הנשים כגון הספרים והכובסים וכו' סורו רע, ופירש רש"י בד"ה סורו, שמנהגו רעה ורע להתקרב אליו, ע"כ, וכל שכן שאדם כזה אינוי ראוי ללמד יראת שמים וצניעות לנשים, ואדרבה כיון שהוא כרבן של הנערות הן לומדות ממעשיו ועל ידי זה מתחנכות שאין פגם לאשה לשוח ולדבר עם גברים אחרים, ויש בזה נזק גדול לחינוכן.
יעויין עוד בשאר דיני צניעות הנשים שנכתבו שם בעמוד 1215 בערך.
ספר אור חדש.pdf
בסמינר הישן והחדש בירושלים, וכן בסמינר גור- יש רבנים המלמדים.פינחס רוזנצוויג אמר:בסמינר של אמא שלך ושל חמותך היו רבנים שלמדו.יתכן ומסתבר אמר:בסמינר שאני שולח את בנותיי לא דורכת כף רגלו של גבר.בעל מחשבות אמר:בכל הסמינרים מאז ומעולם זה כך.
תפרט בבקשה באיזה חוג מדובר [ואז נוכל להשמיץ חוג זה...]
בדורינו כבר זה פחות מקובל.
אין לדמות זמנינו שיש עודף בנשים ראויות ללמד ועודף גדול מאוד של פרוצים צבועים כצדיקים, לזמנם שהיה חוסר גדול בשניהם, מסברא ברור שהדבר פסול ואיכא דרכא אחרינא.דרומאי אמר:בסמינר הישן והחדש בירושלים, וכן בסמינר גור- יש רבנים המלמדים.פינחס רוזנצוויג אמר:בסמינר של אמא שלך ושל חמותך היו רבנים שלמדו.יתכן ומסתבר אמר:בסמינר שאני שולח את בנותיי לא דורכת כף רגלו של גבר.
תפרט בבקשה באיזה חוג מדובר [ואז נוכל להשמיץ חוג זה...]
בדורינו כבר זה פחות מקובל.
והחזון איש הנהיג כך את הרב וולף ז"ל, ואל תצדק הרבה.
כיון שאין הבנות מגולות לא שייך כאן דרכא אחרינא והיתר גמור הוא.משה בער אמר:אין לדמות זמנינו שיש עודף בנשים ראויות ללמד ועודף גדול מאוד של פרוצים צבועים כצדיקים, לזמנם שהיה חוסר גדול בשניהם, מסברא ברור שהדבר פסול ואיכא דרכא אחרינא.דרומאי אמר:בסמינר הישן והחדש בירושלים, וכן בסמינר גור- יש רבנים המלמדים.פינחס רוזנצוויג אמר:בסמינר של אמא שלך ושל חמותך היו רבנים שלמדו.
בדורינו כבר זה פחות מקובל.
והחזון איש הנהיג כך את הרב וולף ז"ל, ואל תצדק הרבה.
חשבתי שזה לא צריך לפנים, אבל אם כבודו מבקש הסבר...לביא אמר:תחילה אתה אומר ״איזה חוג״, וכשהוא אומר ״בירושלים״ לפתע זה לשה״ר, כשעל חוג זה מותר ומותר.יתכן ומסתבר אמר:מאיזה חוג?בעל מחשבות אמר:בכל הסמינרים בירושלים
אין שום סיבה לספר לשון הרע על עיר שלימה בלי לבדוק לפני.
רשב"ם ב"ב נז בדרומאי אמר:כיון שאין הבנות מגולות לא שייך כאן דרכא אחרינא והיתר גמור הוא.
לא הבנתי מה אתה רוצה, הלא שם מיירי בעומדות על הכביסה שצריכות לעמוד שם יחיפות לגלות שוק לעמוד בנהר, אבל בצנועות לית לן בה.אִיסְתְרָק אמר:רשב"ם ב"ב נז בדרומאי אמר:כיון שאין הבנות מגולות לא שייך כאן דרכא אחרינא והיתר גמור הוא.
אי דאיכא דרכא אחרינא - ואזיל בהך
רשע הוא - ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור
הם לא מעירים להם על חוסר צניעותן?דרומאי אמר:לא הבנתי מה אתה רוצה, הלא שם מיירי בעומדות על הכביסה שצריכות לעמוד שם יחיפות לגלות שוק לעמוד בנהר, אבל בצנועות לית לן בה.אִיסְתְרָק אמר:רשב"ם ב"ב נז בדרומאי אמר:כיון שאין הבנות מגולות לא שייך כאן דרכא אחרינא והיתר גמור הוא.
אי דאיכא דרכא אחרינא - ואזיל בהך
רשע הוא - ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור
מיניה וביה אמר:מסופר על ת"ח שפעל בישוב ללמד את בני הנוער תורה ומוסר, ולא היה באפשרותו רק ללמד באותו שעה את הבנים והבנות יחד ובא לשאול את החזו"א אם יוכל ללמדם עם מחיצה בין הבנים לבנות וכן ללמדם, שבלא זה אין לו אפשרות ללמדם ויגדלו ללא תורה ומצוות
והחזו"א השיב לו אתה צודק אין ברירה חייבים ללמדם, ואז אחז בצוורון מעילו של השואל וזעק מקירות ליבו אבל אלוקיהם של אלו שונא זימה!!!
(הובא במעשה איש)
אני דווקא זוכר לטוב אחת המורות בעירנו, שלא נופלת ממו"צ...פינחס רוזנצוויג אמר:האשה הכי חברה שיש, אינה יודעת טוב הלכות.
אך בצנועות לית דין ולית דיין שמותר אפילו בדאיכא דרכא אחרינא.אִיסְתְרָק אמר:הם לא מעירים להם על חוסר צניעותן?דרומאי אמר:לא הבנתי מה אתה רוצה, הלא שם מיירי בעומדות על הכביסה שצריכות לעמוד שם יחיפות לגלות שוק לעמוד בנהר, אבל בצנועות לית לן בה.אִיסְתְרָק אמר:רשב"ם ב"ב נז ב
אי דאיכא דרכא אחרינא - ואזיל בהך
רשע הוא - ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור
מדובר שם שעוצם עיניו ובכל זאת איכא דרכא אחרינא
ברוךווייס אמר:ומה נאמר על העוותים בהלכה ובהשקפה שחוזרות איתם הביתה נערות שלמדו אצל נשות אברכים שלא מספיק למדו בעצמם
איש מזרע אהרן אמר:הרב שמואל קרלבך זצ"ל, מנהל סמינר "אור החיים" בב"ב, פרש מההוראה כשהוא התאלמן, כחצי שנה לפני פטירתו, כיון שאין לו פת בסלו.
ירושלמי כתובות פרק א' הלכה ח' אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפטרופוס על עריות.דרומאי אמר:אך בצנועות לית דין ולית דיין שמותר אפילו בדאיכא דרכא אחרינא.
או למו"צים שבעירכם!איש מזרע אהרן אמר:אני דווקא זוכר לטוב אחת המורות בעירנו, שלא נופלת ממו"צ...פינחס רוזנצוויג אמר:האשה הכי חברה שיש, אינה יודעת טוב הלכות.
רבינו @איסתרק שליט"א, הקשב למורינו @דרומאי שאומר לך שההלכה היא שלא נאמר ליכא דרכא אחרינא בנשים צנועות,אִיסְתְרָק אמר:ירושלמי כתובות פרק א' הלכה ח' אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפטרופוס על עריותדרומאי אמר:אך בצנועות לית דין ולית דיין שמותר אפילו בדאיכא דרכא אחרינא.
רמב"ם פרק כב מהלכות איסורי ביאה טו אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים אף על פי שהוא עומד בחוץ שאין אפוטרופוס לעריות וכן נפסק בשולחן ערוך אבן העזר כב טו
שאר לעמו אמר:איש מזרע אהרן אמר:הרב שמואל קרלבך זצ"ל, מנהל סמינר "אור החיים" בב"ב, פרש מההוראה כשהוא התאלמן, כחצי שנה לפני פטירתו, כיון שאין לו פת בסלו.
אכן. הדבר מפורסם.
וידע לחוות דעה ברורה ואינדקציה על הבנות בפני מורותיהן, לצורך עבודת החינוך שעליהן.
וכך שמעה ממנו רעייתי רבות כשלימדה סמינר באר מרים ב"ב בשעתו, שם היה בתקפיד עד לפרישתו כמעשה הנ"ל.
שו"ע שם כ מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות, מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם ונמצא מתגרה בנשים.התורה היא חיינו אמר:רבינו @איסתרק שליט"א, הקשב למורינו @דרומאי שאומר לך שההלכה היא שלא נאמר ליכא דרכא אחרינא בנשים צנועות,אִיסְתְרָק אמר:ירושלמי כתובות פרק א' הלכה ח' אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפטרופוס על עריותדרומאי אמר:אך בצנועות לית דין ולית דיין שמותר אפילו בדאיכא דרכא אחרינא.
רמב"ם פרק כב מהלכות איסורי ביאה טו אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים אף על פי שהוא עומד בחוץ שאין אפוטרופוס לעריות וכן נפסק בשולחן ערוך אבן העזר כב טו
אי לכך ובהתאם לזאת לא יעזרו ציטוטים מהירו' או מהרמב"ם שדיברו בענינים אחרים (אפטרופוס)