מה הסיבה שיש בסמינרי הנערות רבנים שמלמדים אותן יום יום, מה רע באשת חבר?

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

מסתפק במועט

משתמש ותיק
ת"ח גדולים לימדו בסמינרים. כמו הגר"י נויבירט זצ"ל בסמינר הישן י-ם.
הג"ר דב שטרנבוך זצ"ל בגייטסהד.
אחרי שהוכר הכורח בלימוד הלכה והשקפה - וכל זה נכנס בסוגיה הגדולה של לימוד בנות בכלל
ויציאתן מביתן בדורות האחרונים, בחינת "עת לעשות" -
אין תחליף לת"ח שמלמד תורה.
ומאליו מובן שבלימוד תורה אשת חבר אינה כחבר.

מכאן ועד מורים ומרצים שאינם תלמידי חכמים מופלגים , כמובן רחוקה הדרך .
גם מצד המכשולות.
גם מצד שאלת יתרונם על פני נשים. (להקנות השקפה יש נשים דעתניות וצדקניות ,
וגם לעורר הלב ,הדרשנים והמרצים בעצם עושים מעשה נשים בהתעוררות הרגש , ויש נשים שיעשו זאת היטב , אולי אף יותר מהגברים.
ללמד הלכה אולי שונה.)
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
התורה היא חיינו אמר:
חימקו אמר:
אאל"ט אפילו החפץ חיים מסר הרצאה בפני נשים בוילנא.
ע"פ השמועה..
נראה לי שהיה זה אחרי הרבה חששות, ובאופן חד פעמי,
וכן הוא היה על שולחן גבוה כמה אמות מעל לראשי הבנות

נכון מאוד, וזה היה אך ורק כדי לשכנעם לשמור טהרת משפחה
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
צריך לדעת כלל גדול, יש אנשים שאצלם שמירת העיניים זה עוד נסיון, ויש כאלו שאצלם זה נסיון מרכזי, זה תלוי בטבעם ובתכונת נפשם, ברי לי שאותם גדולים שהוזכרו נסיון זה אצלם לא היה משהו מרכזי ומהותי, אחרת לא היו נכנסים לגוב הא(ע)ריות
ולחדד את הענין יש כאלו שהנסיון מתחיל שהם שם, ויש כאלו שגם לפני וגם אחרי ואין להאריך
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
ומה נאמר על העוותים בהלכה ובהשקפה שחוזרות איתם הביתה נערות שלמדו אצל נשות אברכים שלא מספיק למדו בעצמם

נכון מאוד, בעיקר עיוותים בהלכה.

ובאמת מה אשמה אותה אשת אברך שאפילו אם בעלה ירצה ללמוד הלכות צניעות לא ימצא אלא חיבורים שבמקרה הטוב בנויים על סברות כרס ודימוי מילתא למילתא בלי שום קשר, או העתקות מפשקווילים (יש אפילו ספרים שהביאו בסוף הספר את צילום הפשקווילים....) ובמקרה הרע מדובר בסילוף דברי רבותינו במזיד ובכוונה תחילה, והכל כמובן לשם שמים. וכמה גדולים התאוננו שפרסמו בשמם דברי שקר, ולא הועיל מאומה.

והפועל היוצא מזה, שאותה בת יוצאת לרחוב ורואה שמנהג העולם שונה לגמרי ממה שלמדה, ומבינה שיש כאן שתי אפשרויות; או שהמורה מדברת שטויות, וכנראה סתם מגזימה, או שכל העולם רשעים גמורים ועלי להיות צדיקה, דהיינו שונה ומוזרה וחריגה ב"צניעותה" וזו תחילת הדרך לשגעון גמור ומשיכת תשומת לב לאידך גיסא.

הרוב מבינות שהמורה סתם מגזימה וזורקות הכל, את עיקר הדין יחד עם החומרות המטורפות (עד שהגענו למצב שיש נשים חרדיות שצריך להסביר להן שחצאית מעל הברך זה איסור דאורייתא, וגם חצאית גבולית לא שווה מאומה), והמיעוט משתגעות כנ"ל וחושבות שהן צדיקות מופלגות.

ואפילו יש מושגים כמו "פאה של מורות", שהכוונה היא לפאה קצרה ומכוערת במיוחד, שחופפים אותה בתדירות של בדיקת מזוזה... ומה המסר העולה מזה? אם את רוצה להיות צדיקה, עלייך להיות מכוערת כהוגן (כדי לא להכשיל ח"ו), והמורה שמשמשת דוגמא, אוי לה אם תהיה יפה חלילה, והיא צריכה להיות סמל הכיעור, "כדי שתהא בת ישראל שמחה, וזו עצבה; בת ישראל מתקשטת, וזו מתנוולת..." ולכן גם רוב המורות יש להן פרצוף תשעה באב.

וכמה כואב הלב על אלפי בנות חרדיות שפרקו עול במידה כזאת או אחרת, ומה כבר אפשר לצפות מהן כאשר היהדות מצטיירת בעיניהן כך.
 

קול דממה דקה

משתמש רשום
חדא אמר:
הגרש"ז אוירבך הורה בזה להיתר אך התנה שתלוי מי הרב המוסר. [כך גם השיב הגר"ע יוסף בהזדמנות אחרת].

גם בספר דבר הלכה (על הלכות יחוד להגר"א הורביץ, סי"ב סוס"ק ז) מתיר ללמד תלמידות גדולות, כפשטות לשון השו"ע שבאדם נשוי לא חששו חז"ל שיתגרה באמותיהן של התינוקות, והרי האמהות הן גדולות ועם כל זה לא חששו בהם לכלום, ועד"ז אין לחוש בנשוי לגירוי בתלמידות גדולות.וכתב שכן נראה מדבריהם של הפרישה, בית הלל, בית שמואל, המקנה – ועוד, ראה בדבריו בארוכה. וכן דייק מהספר חסידים [סי' ש"ג] שאסר רק לרווק ללמד בנות גדולות, משמע שאף על פי חסידות נקט שיש להתיר לנשוי. ומסיק לבסוף שמי שייצרו מתגבר עליו – שיימנע.

בשו"ת תשורת ש"י (מהדו"ק סי קע) כתב שמותר לאיש נשוי ללמד בנות. וביאר הטעם לזה, שכיוון שלא מצינו שאסרו חז"ל ללמד לרווק אלא מפני אמותיהן שמביאות הבנות לביה"ס, אין לנו להוסיף גזירה ולאסור מצד הבנות עצמן.

וכן כתב הרד"צ קצבורג בתשובתו שנדפסה בתל תלפיות (שנת תרפ"ו, סי' יט). ומשמע מדבריהם שה"ה ללמד בנות גדולות מותר לנשוי, דזיל בתר טעמא.

וכן עולה ממה שכתב בשו"ת שלמת חיים, להג"ר יוסף חיים זוננפלד (מהדורת ברנשטיין, תשנ"ה) סימן תרמח, לענין עריכת בחינות לבנות, שאנשים המוחזקים לכשרים יכולים לבחון הבנות בבית הספר ולא חילק בין בנות גדולות לקטנות, ומזה מובן שה"ה לענין ללמדן ע"י גברים שמותר. כי מלשון השאלה שם ("שגברים באים לבחון את התלמידות") נראה, שהבחינות היו נעשות בקביעות ע"י גברים, ובאופן זה אין הבדל בין בחינה למסירת שיעור. (ואדרבה, הבוחן מנהל דו-שיח עם התלמידים ומסתכל עליהם כשמשיבים לו על שאלותיו, יותר מאשר מורה בזמן אמירת שיעור).

ובשו"ת בית אבי(ח"ג סימן מ) כתב שמותר ללמד בנות גדולות,כמו שרואים בבתי"ס בית יעקב שבמשך דורות מלמדים בהם גברים, כולל רבנים, ומוסדות אלו מגדלים בנות לתפארת, אשר עם גמר חוק לימודן מקימות בתים של יראת שמים לתפארת בית ישראל, ואם זה היה באיסור, ודאי לא היו יוצאים מהם פירות יפים כאלה. ויש לציין ולהדגיש, שמכווני דרכם של מוסדות בית יעקב מיום הווסדם היו גדולי ישראל.

[ומוסיף שם הרב הורביץ ומרחיב, שמחשובי המחנכים בבית יעקב בפולין היו גברים, מפארי גידולי' של פולין החסידית, תלמידי חכמים יראי שמים מרבים וחסידים מובהקים, שלא עשו צעד גדול או קטן בחייהם מבלי להוועץ ברבותיהם. לדוגמא נזכיר את מנהל הסמינר למורות בקראקא ר' יהודה ליב אורליאן, שהי' מקושר בכל נימי נפשו לגה"ק בעל אמרי אמת מגור ולהרבי ר' משה'ניו פרידמן מבויאן (קראקא), ומינויו לתפקיד היה ע"פ הוראותיהם המפורשות (המינוי הי' לאחר שקלא וטריא ממושכת אם יש למנות גבר כמנהלו של סמינר למורות (!), ולאחר חליפת מכתבים ארוכה בין הרבי מגור ובין ר' יעקב רוזנהיים בענין זה (שם ע' 198). ועוד יש לציין, כי הרבי מבויאן העריך ביותר את פעלו של הרי"ל אורליאן, ובזמן השואה יזם קרן מיוחדת לפרנסתו ולמימון פעולותיו), ר' אלכסנדר זושא פרידמן ועוד].
החפץ חיים מסר שיחה בפני אלפי נשים [והגם שאיירי בגברא רבה, ודאי היה לו לחוש שילמדו ממנו, אם לדעתו מדובר היה באיסור],

עוד באירופה שלפני המלחמה העולמית, החל האדמו"ר מהוריי"צ מחב"ד לאגד את בנות החסידים באגודת "אחוות התמימים" שמטרתה – "לסדר ביניהן לימוד בדברי חסידות במאמרי עבודה, וגם עניני התוועדות" (אגרות קודש מהוריי"צ ח"ד ע' קפז), הוא הקדיש שימת לב מרובה לענין ומינה עליהן שלשה "רועים" (=משפיעים ומדריכים) מזקני וחשובי החסידים שילמדו ויתועדו עמהן: הרב רא"א שו"ב אשעראוו, ר"מ שו"ב חפץ ורא"ח אלטהויז (אגרות קודש שם ע' קעא). לאחר מכן נוסדה על ידו אגודה כזו גם בניו יורק ומינה עליהן שלשה "רועים" וגם הם מנכבדי וחשובי החסידים: הרב ישראל דזייקאבסאן הרב ש"א קזרנובסקי ור"י גורדון (אגרות קודש שם ע' שס ואילך).(ויש לציין דבר מעניין, כי בחורף ה'ת"ש עת ששהה האדמו"ר מהוריי"צ בריגא (לאחר שניצל מצפרני הנאצים), הוא דיבר לפני בנות החברות ב'אחות תמימים' שיחה מיוחדת, ומה שמיוחד ומפליא הוא, שגם הבנות דברו לפניו, חזרו תוכן מאמרי חסידות שלמדו וגם ברכו אותו).

בנוגע לנשים שאינן צנועות –
החזו"א התיר למסור בפני חילוניות הגם שאינן לבושות ע"פ כל גדרי הצניעות, תוך שימוש בכלל "עת לעשות לה' הפרו תורתך" כשלא יביט במקומות שאינן מכוסים [עוז והדר לבושה עמ' 354 מספר חזו"א או"ח טז:יא].
האם יש היתר זה נושא בפני עצמו השאלה היא האם כל מנהל סמינר יכול להעיד על קדושתו הנוראה שכל כולו לשם שמים 
מה שהכי קשה פה זה שאותם מנהלים מקבלים מקום של כבוד בחברה שלנו 
 
 

חנינא בני

משתמש ותיק
בסמינר שהבת שלי לומדת, המנהל מעיר לבנות הערות על צניעות, עומד בהפסקה בחצר, וקורא לבנות ומפרט להן, זה צריך להיות כך, וזה צריך להיות כך וכו', ואותו מנהל הוא גם רב המלמד שיעורי השקפה, לדעתי זו בושה וחרפה, זו דמות חינוכית? שלו 'מותר' להתבונן בחצאיות ובכפתורים ובשרוולים?
 
הצורה שהשיעורים הנ"ל נמסרים, הם באופן שאין שום קרבה וקשר, זה ממש 'הרצאה' רחוקה
הרב המוסר, ברובא דרובא, אינו יודע כלל מי התלמידות שבשיעור.
כמה פעמים שהיתי בביתו של מרצה בכיר, שמוסר שיעורים בקביעות בסמינרים לנערות אמריקאיות, בשבתות הן מתארחות אצל משפחות מאזור הסמינר, וכשבאו הנערות מהסמינר לסעודת השבת, הוא מברר כל פעם האם הם שומעות אצלו שיעור.... באמת אין לו מושג.
זאת למרות שהוא מוסר להם שיעור כמה פעמים בשבוע..

זה משהו אחר.
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דבר שלא זכיתי להבין.

וזה מה שכתבתי בזה בעניותי.
 
אנשים המלמדים תורה ויראת שמים לנערות ונשים. ישנם מקומות לימוד של נערות שיש בהם אנשים המלמדים אותן בקבע יראת שמים ודברי תורה, ויש להעיר בזה דדבר זה אינו ראוי כלל דכיון שכל אותו המקום מלא בנשים ונערות לרוב אי אפשר לאדם להיות שם בקביעות ולשמור עיניו ומחשבתו וכל שכן שצריך ללמדן ולדבר עמן וזה מנהג רעוע, ואפשר בקל להביא אשת חבר שהיא כחבר שתלמדן במקום האנשים, ונראה דכן ראוי לנהוג, וכבר אמרו חז"ל בקידושין פב., דכל מי שמלאכת פרנסתו עם הנשים כגון הספרים והכובסים וכו' סורו רע, ופירש רש"י בד"ה סורו, שמנהגו רעה ורע להתקרב אליו, ע"כ, וכל שכן שאדם כזה אינוי ראוי ללמד יראת שמים וצניעות לנשים, ואדרבה כיון שהוא כרבן של הנערות הן לומדות ממעשיו ועל ידי זה מתחנכות שאין פגם לאשה לשוח ולדבר עם גברים אחרים, ויש בזה נזק גדול לחינוכן.

יעויין עוד בשאר דיני צניעות הנשים שנכתבו שם בעמוד 1215 בערך.

ספר אור חדש.pdf
מזמן כבר תמהתי מה הסיבה שגברים יכולים ללמד בסמינרים
ומדוע נשים לא יכולות ללמד בישיבות???.....
 
 

משה מיכאל דוד

משתמש ותיק
בסמינר החדש בירושלים לימדו ת"ח מופלגים כר' יואל סטנייצקי, ר' אביגדור פוזן, ומלמד עד היום ר' משה וייא (וכבר הזכירו את הרב נויבירט בישן), ועוד.
מנהלי הסמינרים בדור הקודם (ר' שעי' ליברמן, הרב וולף, הרב מאיר, הרב שרנסקי) היו "בעלי הבית" במלוא מובן המילה, מחנכים, משפיעים, מעורבים.
שלא לדבר על הרב דסלר וממשיכיו בגייטסהד, וכן ע"ז הדרך.
הצד השווה שבכולם - תלמידי חכמים שדעתם יפה, נינוחים ורגועים, בסגנון הישן,
לא כל אחד מתאים לכך, הרוב אינם מתאימים, אבל אלו היו אנשים ברמה גבוהה, אל נא תורידו את רמתם.
זה היה דור אחר לגמרי, אנשים שפויים באופן אחר, שקשה לבארו, מי מכם שהיה מנוי על "זרקור" לפני עשרות בשנים, מן הסתם זוכר את הסיפורים מסמרי השיער של הסופר פ. אביגדור, שתמיד בסופם מוסר השכל נפלא או דבר הלכה מפורט. מי כתב את זה? ר' אביגדור פוזן, ת"ח מופלג מאוד, מן הסתם היום היה נעשה "מרא דאתרא קיקיון דיונה ד'", וכו', אבל אז היה זה עידן אחר, של תמימות במובן הנעלה של המילה, יושר פנימי, בריאות הנפש. אלו כלים שמאפשרים לדעתי לעבור חמישים שנה כמורה לדינים (...) בסמינר ולצאת בחיים.
והראיה לכך, מעולם לא נשמע עליהם סרך דסרך של התנהגות לא נאותה.
ב"ה שאלו האנשים שעמדו במשרות אלו ולא אחרים.
האם זה אומר שזה יכול להמשיך כך גם היום? שעדיין יש הצדקה למחנכים גברים? או שמייצרים עדיין אנשים ברמה הזאת שיתאימו לתפקידים כאלה? אני ממש לא בטוח.
אבל הדור הקודם הורכב ממחנכים חשובים וראויים, שעשו עבודה מעולה, וכלל ישראל מעריך את פועלם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
יתכן ומסתבר אמר:
בעל מחשבות אמר:
בכל הסמינרים מאז ומעולם זה כך.
בסמינר שאני שולח את בנותיי לא דורכת כף רגלו של גבר. 

תפרט בבקשה באיזה חוג מדובר [ואז נוכל להשמיץ חוג זה...]
בסמינר של אמא שלך ושל חמותך היו רבנים שלמדו.
בדורינו כבר זה פחות מקובל.
בסמינר הישן והחדש בירושלים, וכן בסמינר גור- יש רבנים המלמדים.
והחזון איש הנהיג כך את הרב וולף ז"ל, ואל תצדק הרבה.
 
 

משה בער

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
יתכן ומסתבר אמר:
בסמינר שאני שולח את בנותיי לא דורכת כף רגלו של גבר. 

תפרט בבקשה באיזה חוג מדובר [ואז נוכל להשמיץ חוג זה...]
בסמינר של אמא שלך ושל חמותך היו רבנים שלמדו.
בדורינו כבר זה פחות מקובל.
בסמינר הישן והחדש בירושלים, וכן בסמינר גור- יש רבנים המלמדים.
והחזון איש הנהיג כך את הרב וולף ז"ל, ואל תצדק הרבה.
אין לדמות זמנינו שיש עודף בנשים ראויות ללמד ועודף גדול מאוד של פרוצים צבועים כצדיקים, לזמנם שהיה חוסר גדול בשניהם, מסברא ברור שהדבר פסול ואיכא דרכא אחרינא. 
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה בער אמר:
דרומאי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
בסמינר של אמא שלך ושל חמותך היו רבנים שלמדו.
בדורינו כבר זה פחות מקובל.
בסמינר הישן והחדש בירושלים, וכן בסמינר גור- יש רבנים המלמדים.
והחזון איש הנהיג כך את הרב וולף ז"ל, ואל תצדק הרבה.
אין לדמות זמנינו שיש עודף בנשים ראויות ללמד ועודף גדול מאוד של פרוצים צבועים כצדיקים, לזמנם שהיה חוסר גדול בשניהם, מסברא ברור שהדבר פסול ואיכא דרכא אחרינא. 
כיון שאין הבנות מגולות לא שייך כאן דרכא אחרינא והיתר גמור הוא.
ומש"כ אודות פרוצים, בודאי שאין ממנין לכך אלא המוחזק לכשר וירא שמים.
 
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
לביא אמר:
יתכן ומסתבר אמר:
בעל מחשבות אמר:
בכל הסמינרים בירושלים 
מאיזה חוג?
אין שום סיבה לספר לשון הרע על עיר שלימה בלי לבדוק לפני. 
תחילה אתה אומר ״איזה חוג״, וכשהוא אומר ״בירושלים״ לפתע זה לשה״ר, כשעל חוג זה מותר ומותר.
חשבתי שזה לא צריך לפנים, אבל אם כבודו מבקש הסבר...

כשיש חוג שמתיר בשופי ובפרהסיא ענינים מסוימים ע"פ 'מסורת' [כביכול] לא שייך לשון הרע, כיון שמתאמרא באפי תלתא ותלת מאה...
אבל כשמדברים כך על עיר שלימה הכוללת חוגים שאוסרים בכל תוקף פירצות חמורות כאלו, זה לשון הרע והצאת שם רע.
 
 

אִיסְתְרָק

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כיון שאין הבנות מגולות לא שייך כאן דרכא אחרינא והיתר גמור הוא.
רשב"ם ב"ב נז ב
אי דאיכא דרכא אחרינא - ואזיל בהך
רשע הוא - ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור
 

דרומאי

משתמש ותיק
אִיסְתְרָק אמר:
דרומאי אמר:
כיון שאין הבנות מגולות לא שייך כאן דרכא אחרינא והיתר גמור הוא.
רשב"ם ב"ב נז ב
אי דאיכא דרכא אחרינא - ואזיל בהך
רשע הוא - ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור
לא הבנתי מה אתה רוצה, הלא שם מיירי בעומדות על הכביסה שצריכות לעמוד שם יחיפות לגלות שוק לעמוד בנהר, אבל בצנועות לית לן בה.
 
 

אִיסְתְרָק

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אִיסְתְרָק אמר:
דרומאי אמר:
כיון שאין הבנות מגולות לא שייך כאן דרכא אחרינא והיתר גמור הוא.
רשב"ם ב"ב נז ב
אי דאיכא דרכא אחרינא - ואזיל בהך
רשע הוא - ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור
לא הבנתי מה אתה רוצה, הלא שם מיירי בעומדות על הכביסה שצריכות לעמוד שם יחיפות לגלות שוק לעמוד בנהר, אבל בצנועות לית לן בה.
הם לא מעירים להם על חוסר צניעותן?
מדובר שם שעוצם עיניו ובכל זאת איכא דרכא אחרינא
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מיניה וביה אמר:
מסופר על ת"ח שפעל בישוב ללמד את בני הנוער תורה ומוסר, ולא היה באפשרותו רק ללמד באותו שעה את הבנים והבנות יחד ובא לשאול את החזו"א אם יוכל ללמדם עם מחיצה בין הבנים לבנות וכן ללמדם, שבלא זה אין לו אפשרות ללמדם ויגדלו ללא תורה ומצוות
והחזו"א השיב לו אתה צודק אין ברירה חייבים ללמדם, ואז אחז בצוורון מעילו של השואל וזעק מקירות ליבו אבל אלוקיהם של אלו שונא זימה!!!
(הובא במעשה איש)

למר, ולכל המֶחֶרים אתו:
החזו"א הוא שמינה את הרה"צ רבי יוסף אברהם וולף זצ"ל להקים סמינר בבני ברק.
כבר קדם לו היה הרב צ'רנסקי מנהל הסמינר בת"א, ששם למדו בנות אחותו של החזו"א.
הגרא"מ שך מינה את הרב זאב וולף, ואת הג"ר שמואל מאיר שליט"א, וכן הלאה.

ולכל מי ששאל אודות התפקיד החינוכי של המנהל הממונה, א"מ תחי' מספרת שישבו בנות על גרם המדרגות הרחב העולה לבנין הסמינר (ברחוב הרב הירש בב"ב. אני מתאר מה ששמעתי, אבל אינני מכיר את המבנה אלא את הגדר החיצונית), ועבר שם הרב וולף זצ"ל וזרק לעברם מטבעות... רמז להם שלא דרך ארץ וצניעות לשבת על המדרגות..

הגרמ"מ שלוזינגר מספר שעלה יחד עם עוד ת"ח אל הסטייפלער זצ"ל, אודות המכללה בבית וגן, ורצה להראות לו את הפרוספקט הרשמי של המוסד, והסטייפלער לא אבה לראות. אמר שזה שחושש שיזיק לו. והוסיף אבל יש אחד בבני ברק שלא יזיק לו, הרב אברהם וולף. גשו אליו והוא יביע דעתו.
 
ישנה עוד בעיה,
האשה הכי חברה שיש, אינה יודעת טוב הלכות.
הבנות שואלות שאלות שאינם בחומר, והרבנית עונה תשובות לא נכונות.
אני מדגיש: תשובות לא נכונות!
גם לחומרא, וגם ל"ע לקולא.
מנסיוני, הבנות חוזרות הביתה עם הרבה הלכות נכונות אבל קצת לא כל כך נכונות.
(לפעמים זה הבעיה של הבעל של המורה, שאין הקפדה שיהיה רב גדול)
רק מורי הוראה ברמה טובה יכולים להתמודד עם שאלות הלכתיות של בנות 18 שחלק מהם באות מבתים לא של תורה, והידע בהלכה של המשפחה חלש, והרבה פעמים בבתיהן נוהגים שלא כהלכה.
אז, אולי עדיין גם בדורינו, אין ברירה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אִיסְתְרָק אמר:
דרומאי אמר:
אִיסְתְרָק אמר:
רשב"ם ב"ב נז ב
אי דאיכא דרכא אחרינא - ואזיל בהך
רשע הוא - ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור
לא הבנתי מה אתה רוצה, הלא שם מיירי בעומדות על הכביסה שצריכות לעמוד שם יחיפות לגלות שוק לעמוד בנהר, אבל בצנועות לית לן בה.
הם לא מעירים להם על חוסר צניעותן?
מדובר שם שעוצם עיניו ובכל זאת איכא דרכא אחרינא
אך בצנועות לית דין ולית דיין שמותר אפילו בדאיכא דרכא אחרינא.
 
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
ומה נאמר על העוותים בהלכה ובהשקפה שחוזרות איתם הביתה נערות שלמדו אצל נשות אברכים שלא מספיק למדו בעצמם


האם עיוותים אלו מרובים יותר בסמינרים בהם מלמדים נשים בלבד? 

[לפי הבנתי עיקר העיוותים נוצרים מעצם העובדה שמלמדים בנות ישראל תורה, וכבר התריע על כך רבי אליעזר בן הורקנוס בשעתו, אולם ההכרח לא יגונה].
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
הרב שמואל קרלבך זצ"ל, מנהל סמינר "אור החיים" בב"ב, פרש מההוראה כשהוא התאלמן, כחצי שנה לפני פטירתו, כיון שאין לו פת בסלו.

אכן. הדבר מפורסם.
וידע לחוות דעה ברורה ואינדקציה על הבנות בפני מורותיהן, לצורך עבודת החינוך שעליהן.
וכך שמעה ממנו רעייתי רבות כשלימדה סמינר באר מרים ב"ב בשעתו, שם היה בתקפיד עד לפרישתו כמעשה הנ"ל.
 

אִיסְתְרָק

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אך בצנועות לית דין ולית דיין שמותר אפילו בדאיכא דרכא אחרינא.
ירושלמי כתובות פרק א' הלכה ח' אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפטרופוס על עריות.
רמב"ם פרק כב מהלכות איסורי ביאה טו אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים אף על פי שהוא עומד בחוץ שאין אפוטרופוס לעריות.
וכן נפסק בשולחן ערוך אבן העזר כב טו אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים אף על פי שהוא עומד בחוץ שאין אפוטרופוס לעריות.
 
אִיסְתְרָק אמר:
דרומאי אמר:
אך בצנועות לית דין ולית דיין שמותר אפילו בדאיכא דרכא אחרינא.
ירושלמי כתובות פרק א' הלכה ח' אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפטרופוס על עריות
רמב"ם פרק כב מהלכות איסורי ביאה טו אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים אף על פי שהוא עומד בחוץ שאין אפוטרופוס לעריות וכן נפסק בשולחן ערוך אבן העזר כב טו
רבינו @איסתרק שליט"א, הקשב למורינו @דרומאי שאומר לך שההלכה היא שלא נאמר ליכא דרכא אחרינא בנשים צנועות,
אי לכך ובהתאם לזאת לא יעזרו ציטוטים מהירו' או מהרמב"ם שדיברו בענינים אחרים (אפטרופוס)
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אפוטרופוס זה ממונה כעין אב ובעלים. לבנות יש אב בבית, לא הרב הוא הממונה שלהם..
ושומר חצר הוא הממונה. אין בלתו.
מה ההשוואה המפוקפקת וחסרת האבחנה הזו.

אל תצדק הרבה ואל תמדוד את רבותיך בדרגתך. יש אנשים בדרגות אחרות וכמו שהזכרתי לעיל מהסטייפלער.
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
איש מזרע אהרן אמר:
הרב שמואל קרלבך זצ"ל, מנהל סמינר "אור החיים" בב"ב, פרש מההוראה כשהוא התאלמן, כחצי שנה לפני פטירתו, כיון שאין לו פת בסלו.

אכן. הדבר מפורסם.
וידע לחוות דעה ברורה ואינדקציה על הבנות בפני מורותיהן, לצורך עבודת החינוך שעליהן.
וכך שמעה ממנו רעייתי רבות כשלימדה סמינר באר מרים ב"ב בשעתו, שם היה בתקפיד עד לפרישתו כמעשה הנ"ל.

עוד מהנהגותיו כפי שהעיד על עצמו: "מעולם לא נתתי מחמאה לבת כששוחחתי עמה לבדה, אלא רק כאשר נכח אדם שלישי בחדר, וגם זה לאחר שלא הועילו שלבים קודמים, כגון באמצעות המורה או ע"י הכתב".
 

אִיסְתְרָק

משתמש ותיק
התורה היא חיינו אמר:
אִיסְתְרָק אמר:
דרומאי אמר:
אך בצנועות לית דין ולית דיין שמותר אפילו בדאיכא דרכא אחרינא.
ירושלמי כתובות פרק א' הלכה ח' אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפטרופוס על עריות
רמב"ם פרק כב מהלכות איסורי ביאה טו אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר חצר שיש שם נשים אף על פי שהוא עומד בחוץ שאין אפוטרופוס לעריות וכן נפסק בשולחן ערוך אבן העזר כב טו
רבינו @איסתרק שליט"א, הקשב למורינו @דרומאי שאומר לך שההלכה היא שלא נאמר ליכא דרכא אחרינא בנשים צנועות,
אי לכך ובהתאם לזאת לא יעזרו ציטוטים מהירו' או מהרמב"ם שדיברו בענינים אחרים (אפטרופוס)
שו"ע שם כ מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות, מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם ונמצא מתגרה בנשים.
ובבית שמואל ונמצא מתגרה בנשים, כאן כתב מתגרה ובאשה כתב מתייחדין עמהם נראה כאן אפילו אם ליכא יחוד אסור משום גירוי בנשים.
ובסוף כתב ואפשר דס"ל אפילו אין אשתו שרויה עמו בבית הספר מ"מ בכל עת תבא אליו ושייך לומר היא משמרתו ואם הוא בעיר אחרת אסור. 

וכל זה ללמד תינוקות וחשש מאמהות שבאות לביה"ס, אבל ללמד לנשים עצמם מי התיר.

 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית