ידוע בשם הגר"ח מבריסק שאמר שאם יש לאחד אתרוג כשר ופשוט, ואתרוג מהודר אבל ספק מורכב, יקח קודם את המהודר הספק מורכב, כי אם יקח את הכשר, כיון שכבר ודאי יצא ידי חובתו תו אין ענין באתרוג המהודר, כיון שאין זה הידור במצוה, לאחר שכבר קיים את המצוה.
ושמעתי שהגראי"ל שטינמן זצ"ל עורר לפי זה, במה שנהגו לחזור על הפסוק "תמחה את זכר עמלק" מחמת הספק אם אות ז' של זכר מנוקדת ביציר"י או בסגו"ל, דכיון דודאי בדיעבד יצא איך שקרא, אין שום הידור במה שיחזור על כל הפסוק בניקוד השני. רק אם חוזר תיכף על התיבה, בלא שהשלים הפסוק, אז יש לומר שיש כאן הידור כיון שעוד לא גמר את המצוה.
ושמעתי מת"ח אחד שליט"א להעיר לפ"ז על מה שאנו נוהגין שהציבור קורא הפסוק האחרון של המגילה כי מרדכי היהודי וכו', ואחר כך הש"ץ חוזר וקורא הפסוק, דלכאורה ודאי בדיעבד יצאו כל הקוראים מהמגילות שאינם כשרות, שהרי קראה מיעוטה על פה יצא וכ"ש מתוך כתב אעפ"י שאינו כשר. וא"כ כבר קיימו בדיעבד את קריאת המגילה, ומה הועיל חזרת הש"ץ מתוך המגילה הכשרה, אחר שכבר יצאו. וצריך לומר בדוחק שיש אומדנא שאנשים אינם מתכוונים לצאת בקריאתם שלהם אלא בקריאת הש"ץ, ואינם קוראים אלא לסימן טוב ולשמחה בעלמא, כמו שכתבו הפוסקים.
ושמעתי שהגראי"ל שטינמן זצ"ל עורר לפי זה, במה שנהגו לחזור על הפסוק "תמחה את זכר עמלק" מחמת הספק אם אות ז' של זכר מנוקדת ביציר"י או בסגו"ל, דכיון דודאי בדיעבד יצא איך שקרא, אין שום הידור במה שיחזור על כל הפסוק בניקוד השני. רק אם חוזר תיכף על התיבה, בלא שהשלים הפסוק, אז יש לומר שיש כאן הידור כיון שעוד לא גמר את המצוה.
ושמעתי מת"ח אחד שליט"א להעיר לפ"ז על מה שאנו נוהגין שהציבור קורא הפסוק האחרון של המגילה כי מרדכי היהודי וכו', ואחר כך הש"ץ חוזר וקורא הפסוק, דלכאורה ודאי בדיעבד יצאו כל הקוראים מהמגילות שאינם כשרות, שהרי קראה מיעוטה על פה יצא וכ"ש מתוך כתב אעפ"י שאינו כשר. וא"כ כבר קיימו בדיעבד את קריאת המגילה, ומה הועיל חזרת הש"ץ מתוך המגילה הכשרה, אחר שכבר יצאו. וצריך לומר בדוחק שיש אומדנא שאנשים אינם מתכוונים לצאת בקריאתם שלהם אלא בקריאת הש"ץ, ואינם קוראים אלא לסימן טוב ולשמחה בעלמא, כמו שכתבו הפוסקים.