מכתב ר"ש מאוסטרופוליא זי"ע לערב פסח

פעלעד

משתמש ותיק
אני חוקר בדעתי האם הסגולה וההבטחה שמי שלומד את המכתב פעם בשנה יינצל וכו' וכמו שאמר גאב"ד ערלוי זצ"ל שהכיר כמה וכמה אנשים שנזהרו מאד בשנות הזעם ללמוד כל שנה את המכתב וכולם ניצלו,
האם הסגולה הוא דווקא על לימוד המכתב בערבי פסחים או גם כל השנה ורק בערבי פסחים יש יותר מעלה?

ונפק"מ, למי ששכח בערב פסח או אחרי ליל הסדר - כמוני - האם יש ענין ללמוד גם היום, או שזה בבחי' כיון דאידחי אידחי...?
 

אריך

משתמש ותיק
לפום פשטא נראה, דכיון שהמקור לסגולה זו הוא שהיא כתובה באגרת עצמה, ושם מדובר על קריאה בערב פסח, מנא לן לחדש שזה מועיל כל השנה. אלא דאם בכל זאת לבך נוקפך, קראנה ואם לא יועיל לסגולה, יועיל ללימוד התורה ולחיזוק באמונת קדושתה ע"י התבוננות בנפלאותיה המבוארים שם בחשבונות הפלא ופלא.
 

תמים

משתמש רגיל
יהודי צריך לדעת על כל דבר מה כתוב על זה בחומש ושמה כתוב איך יהיה לך ברכה וכל מה שבן אדם רוצה וצריך יעויין בפרשת בשלח ויאמר אם שמע תשמע ובפרשת משפטים ועבדתם את ד' וכו' וברך וכו' והסירותי וכו' ובפרשת בחוקותי ועקב וכי תבא וכו' וכו' וכו'
 

אריך

משתמש ותיק
מה זה סותר להבטחת ר"ש מאוסטרופולי? ולעוד הבטחות בחז"ל וכו' וכו'.
 

פעלעד

משתמש ותיק
פותח הנושא
תמים אמר:
יהודי צריך לדעת על כל דבר מה כתוב על זה בחומש ושמה כתוב איך יהיה לך ברכה וכל מה שבן אדם רוצה וצריך יעויין בפרשת בשלח ויאמר אם שמע תשמע ובפרשת משפטים ועבדתם את ד' וכו' וברך וכו' והסירותי וכו' ובפרשת בחוקותי ועקב וכי תבא וכו' וכו' וכו'
:?: :?: :?: :roll:
 

תמים

משתמש רגיל
אריך אמר:
מה זה סותר להבטחת ר"ש מאוסטרופולי? ולעוד הבטחות בחז"ל וכו' וכו'.
מדובר על אדם שרוצה להיות רגוע ושמור, ומוטב לו שראשו יעיין ויחשוב מה כתוב בחומש על מצב זה ולא חקירות על סגולות אחרות אא"כ הוא גמר עם החומש בהחלט אם הוא רוצה שיעבור לכל דבר אחר.
טבע האדם שהוא בעת צרה או שמפחד שמא לא יארע לו טוב ח"ו שמנסה למצוא דרך להתמודד אתו וישנם דרכים רבות לחומש יש דרך ראשית וחבל לאבד אותם ע"י כל דרך אחרת חשובה ככל שתהיה
 

אריך

משתמש ותיק
אנחנו מדברים ביהודים שמשתדלים לשמור על כל מה שכתוב בחומש, ואין שום פגם בכך שפעם בשנה יקראו אגרת זו משום שרוצים לזכות להבטחת ר' שמשון. לא בשופטני עסקינן שכל היום רודף אחר סגולות מסגולות שונות.
אגב, לאחרונה ראיתי בגמ' במו"ק כז, א שהיו מניחים בבית מיטה אחת שלא משתמשים בה שתביא מזל טוב ('ערסא דגדא'). הרי שלא היה די להם לשמור על מה שכתוב בחומש, והשתדלו להביא שפע בדרכים נוספות לגיטימיות.
 

פעלעד

משתמש ותיק
פותח הנושא
אריך אמר:
אנחנו מדברים ביהודים שמשתדלים לשמור על כל מה שכתוב בחומש, ואין שום פגם בכך שפעם בשנה יקראו אגרת זו משום שרוצים לזכות להבטחת ר' שמשון. לא בשופטני עסקינן שכל היום רודף אחר סגולות מסגולות שונות.
אגב, לאחרונה ראיתי בגמ' במו"ק כז, א שהיו מניחים בבית מיטה אחת שלא משתמשים בה שתביא מזל טוב ('ערסא דגדא'). הרי שלא היה די להם לשמור על מה שכתוב בחומש, והשתדלו להביא שפע בדרכים נוספות לגיטימיות.
100%
מדובר ( :p ) באברך כולל רגיל שמנסה להקפיד על קלה כבחמורה, וצוחק בפה מלא על אלה שרודפים אחרי סגולות, ובכל זאת מכיון שכל שנה הוא לומד את המכתב בליל פסח והשנה מחמת טירדא מסויימת הוא שכח ומרגיש לא נח ששכח מנהג טוב שהוא נוהג מאז עמדו על דעתו...
 

פעלעד

משתמש ותיק
פותח הנושא
אריך אמר:
אל תרגיש צורך להתנצל, היה חזק כפעלעדה.
זו לא התנצלות, כי בעצם אני מסכים איתו בכל מילה,
פשוט הפעם הוא טעה בכתובת,
אבל בכתובות אחרות הייתי נוהג כמותו...
 

יעבץ

משתמש ותיק
פעלעד אמר:
אני חוקר בדעתי האם הסגולה וההבטחה שמי שלומד את המכתב פעם בשנה יינצל וכו' וכמו שאמר גאב"ד ערלוי זצ"ל שהכיר כמה וכמה אנשים שנזהרו מאד בשנות הזעם ללמוד כל שנה את המכתב וכולם ניצלו,
האם הסגולה הוא דווקא על לימוד המכתב בערבי פסחים או גם כל השנה ורק בערבי פסחים יש יותר מעלה?

ונפק"מ, למי ששכח בערב פסח או אחרי ליל הסדר - כמוני - האם יש ענין ללמוד גם היום, או שזה בבחי' כיון דאידחי אידחי...?

התשובה פשוטה וכתובה באיגרת עצמה: "... שכל המעיין בסוד נפלא ונורא זה על מכונו, אפילו פעם אחת בשנה, וביותר בערבי פסחים - מובטח לו..."
מכאן שהסגולה 'עובדת' תמיד, רק שבערב פסח מסוגל ביותר.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
באותו ענין, האם הסגולה שייך לכל מי שקורא המכתב גם בלי להבין אותו, או שזה שייך רק להמבין הסודות שבו?
 

פעלעד

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד התלמידים אמר:
באותו ענין, האם הסגולה שייך לכל מי שקורא המכתב גם בלי להבין אותו, או שזה שייך רק להמבין הסודות שבו?
זה לא סודות קבליים שם, זה פשוט גילוי שמימי עם קצת חשבון,
כל אדם בעולם בקריאה עם מחשבה וריכוז יבין כל מילה.
לקרוא בלי להבין עפ"י פשטות לא צריך לברך אפילו ברכת התורה...
 

אריך

משתמש ותיק
אגב האגרת. אחד הדברים המופלאים שמתגלה שם, שכמדומה לא מצינו כמותו, שמחשב שהגימטריא של "ר' יוסי הגלילי" ו"רבי עקיבא" שווה לתוכן הדברים ע"ש. וזהו בנין אב שהתנאים שאמרו את דברי התורה, הם חלק מהדברי תורה בעצמם. ברוך שבחר [highlight=yellow]בהם[/highlight] ובמשנתם. והדברים ארוכים.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
פעלעד אמר:
מכיון שכל שנה הוא לומד את המכתב בליל פסח והשנה מחמת טירדא מסויימת הוא שכח ומרגיש לא נח ששכח מנהג טוב שהוא נוהג מאז עמדו על דעתו...
יש לעי' במי שנהוג כל שנה לקרא דוקא בער"פ, א"כ הוי קבלה לדבר מצוה, וצריך התרת נדרים אם אין סיפק בידו לקרא, ויתכן שאפי' אם עבר הפסח תועיל התרת נדרים להקל את העונש.
אלא שיש לדון מחמת לשון האגרת שתועיל כל השנה, שאין הנדר על תוספת המעלה לקרא את האגרת דוקא בער"פ, וא"כ מי שנוהג כל שנה בזו הקריאה ושכח בזו השנה, חייב מדינא לקרותה בשעה שנזכר.
 

אריך

משתמש ותיק
אפשר לצדד שכיון שקורא את האגרת לא בתור מצוה ולימוד, אלא בתור סגולה, אולי אין זה קבלה לדבר מצוה.
 

אריך

משתמש ותיק
למה לא? עכ"פ אני טוען שמי שהיה רגיל לעשות איזה מצוה מפני שקיבל עליה כסף וכדומה, לא נחשב קבלה לדבר מצוה.
 

חמד ילד

משתמש רגיל
לעצם המכתב. מישהו כאן שמע על קונטרס מהאר"י או תלמידיו בשם פלאות רבות, או ראה מקור אחר שמזכיר אותו?
כמו"כ ידועה דעת האר"י ש'עקיבה' כותבים בה' ולא בא' והאם מכתב זה אינו סותר זאת.
מהו המקור הראשון של המכתב, למי הוא נשלח ("רבני אר"ץ"???) והאם הוא אמיתי? הרב מזוז על הר''ש אוסטרופולער.png הרב מזוז על הר''ש אוסטרופולער.png
 

חמד ילד

משתמש רגיל
כמו"כ שמות המלאכים הנזכרים שם לא מצאתי להם אזכור בשאר ספרות הקבלה (רק שפ"ו זה שם ידוע)
 

אאא

משתמש ותיק
כידוע חלק מהכתבים של האריז"ל לא הגיעו לידינו.
אולם חכמי המקובלים הקדמונים מצטטים בשם הכתבים האלו, כגון הרש"ש, והמשנת חסידים, והבת עין, ורבי שמשון מאוסטרופוליא, ועוד.
והטעם שלא הגיעו לידינו, הוא כנראה מפני ששנים רבות היו חלק מהכתבים רק בכתב יד, ומובן שחלקם נאבדו ולא הגיעו לדפוס.


[וכמו"כ יש מדרשים שלא נמצאים בידינו].
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אאא אמר:
כידוע חלק מהכתבים של האריז"ל לא הגיעו לידינו.
אולם חכמי המקובלים הקדמונים מצטטים בשם הכתבים האלו, כגון הרש"ש והמשנת חסידים ועוד.
והטעם שלא הגיעו לידינו, הוא כנראה מפני ששנים רבות היו חלק מהכתבים רק בכתב יד, ומובן שחלקם נאבדו ולא הגיעו לדפוס.
[וכמו"כ יש מדרשים שלא נמצאים בידינו].
ידוע גם שעשו חרם שלא לעסוק בתורת האר"י מפי גוריו, מלבד ר' חיים ויטאל. שאר הספרים מתלמידי האר"י נשכחו או נגנזו בצוק העיתים. זה אולי מסביר מדוע נאבדו ולא הגיעו לדפוס.
 

פעלעד

משתמש ותיק
פותח הנושא
אאא אמר:
מעולם לא שמעתי על חרם כזה.
מהרב בעל התניא ועוד בדורו היו שהזהירו מאד מאד לא למוד כתבי מהר"י סרוק או מגורי אריז"ל האחרים כי רק את מהרח"ו הסמיך האר"י לכתוב ואליו העביר את עיקר תורתו כדאי' בארוכה בשער הגלגולים ואילו דברי שאר תלמידים אינם מוסמכים ואינם מבוררים ומסודרים.

ולגבי הכתבים שחסרים, הרי כמעט את כל הכתבים הורה מהרח"ו לקבור עמו ורק אחרי שנים הוציאו את הכתבים מקברו בהוראת מהר"י צמח, וברור שישנם הרבה חלקים שחסרים.
 

אאא

משתמש ותיק
פעלעד אמר:
אאא אמר:
מעולם לא שמעתי על חרם כזה.
מהרב בעל התניא ועוד בדורו היו שהזהירו מאד מאד לא למוד כתבי מהר"י סרוק או מגורי אריז"ל האחרים כי רק את מהרח"ו הסמיך האר"י לכתוב ואליו העביר את עיקר תורתו כדאי' בארוכה בשער הגלגולים ואילו דברי שאר תלמידים אינם מוסמכים ואינם מבוררים ומסודרים.

ולגבי הכתבים שחסרים, הרי כמעט את כל הכתבים הורה מהרח"ו לקבור עמו ורק אחרי שנים הוציאו את הכתבים מקברו בהוראת מהר"י צמח, וברור שישנם הרבה חלקים שחסרים.
אין זה מהבעל התניא, אלא מרבינו הרש"ש זיע"א.
וגם הוא לא אמר מפורש על מהר"י סרוק, אלא אמר שלא ללמוד בספרי שאר החברים.
 

אאא

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
אאא אמר:
מעולם לא שמעתי על חרם כזה.
הרש"ש ומקובלי ירושלים באותו הדור.
אין זה חרם. אלא אזהרה שלא ללמוד בכתבי שאר התלמידים.

וזה לשון רבינו הרש"ש זיע"א, בספרו הקדוש נהר שלום (דף לד עמוד א):

וכבר מילתי אמורה להם כי עידי בשמים כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו ז"ל לבדם ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים ואפי' בדברי שאר תלמידי האר"י ז"ל לא למדתי וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו כי ע"כ איני כמזהיר אלא כמזכיר למען ה' אל יהי לכם מגע יד בדבריהם ובפרט בענין זה השמרו לכם פן יפתה לבבכם אלא כל לימודם לא יהיה אלא בע"ח ובספר מ"ש ובח' שערים המפורסמים שכולם דברי אלהים חיים. ואני קצרתי בענין זה כל מה שאפשר כי יראתי פן יפלו דפים אלו ביד מי שעדיין לא למד דברי האר"י ז"ל כראוי ויחשדני שלמדתי בספרים אחרים ולא כן הוא כאמור ולכן קצרתי בו ופזרתי בהקדמה:


ועוד כתוב, וזה לשונו הקדוש (דף לג עמוד ב):
גם בעיני יפלא איך כת"ר משגיחים על דברי ספרי שאר המקובלים כגון ח"י ומ"ח וכיוצא שדבריהם מעורבים ומיוסדים על שאר תלמידי הרב ז"ל אשר לא סמך ידו עליהם ואין ראוי לסמוך כי אם על דברי האר"י ז"ל ותלמידו מהרח"ו זלה"ה:
 

פעלעד

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב בעה"ת כן כותב בפירוש על מהר"י סרוק שמגלה על עולם המלבוש וכו', הוא מסביר שעניינים אלו אינם לתועלת לעבודת ה' לכן לא גילה זאת מהרח"ו.
 
חלק עליון תַחתִית