איפה ראית בפמ"ג אחרת?קשיא אמר:המקור למשנ"ב הוא הפרי מגדים שהפמ"ג בעצמו ס"ל דהוי רק במחלוקת דרבנן.
ומדברי מג"א אלו מקשה שם המשנ"ב על עצמו, והניח בצע"ק.קשיא אמר:הפמ"ג סי' שכ"ג סקי"א בא"א דאיירי שם גבי טבילת כלים בשבת דהוא מדרבנן והתיר בדיעבד כיון שהוא דרבנן.
וכתב הפמ"ג ומשמע דכל פלוגתא דרבוותא כעין זה שרי.
וכ,כ בראש יוסף דהוא רק באיסור דרבנן בשבת לט. גבי עירוי בשבת שנאסר כדי קליפה אף בדיעבד.
וכ"כ המג"א שי"ח בסעיף י'דעירוי אוסר כדי קליפה אף בדיעבד. ואף שנחלקו בזה הפוסקים אי מבשל או לא.
והמשנ"ב מתיר בכל גוונא.
חדא פלפלתא אמר:הביה"ל רס"א ס א ד"ה ואין מדליקין מביא שיטת המג"א לענין הטבלת כלים כראיה לכך
צ"עקשיא אמר:חדא פלפלתא אמר:הביה"ל רס"א ס א ד"ה ואין מדליקין מביא שיטת המג"א לענין הטבלת כלים כראיה לכך
יל"ע מה הדימוי והא שם הוי ספק דאוריי'?
והיא היא השאלה מהתחלה היאך מדמה המשנ"ב הא דאומרים המג"א והפמ"ג גבי מחלוקת בדרבנן למחלוקת בדאוריי'.
אתה צודק אמנם בס ד לענין בישול ממאב"ד משמע שגם בפלוגתא בדאורייתא אפשר להקלחימקו אמר:לא הבנתי מה לא נכון בחשבון של המשנ"ב, כל האיסור הוא רק מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא.
אמנם שם הביה"ל מביא ראיה בד"ה אפילו רותח מהפמ"ג בס יחדא פלפלתא אמר:אתה צודק אמנם בס ד לענין בישול ממאב"ד משמע שגם בפלוגתא בדאורייתא אפשר להקלחימקו אמר:לא הבנתי מה לא נכון בחשבון של המשנ"ב, כל האיסור הוא רק מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא.
הביא גם דוגמא של בישול פת בכ"ש דהאוסרים ס"ל דהוי מבשל (וכן הוא בא"א שי"ח סק"י ועי' תהל"ד שי"ח ט"ו)קשיא אמר:הפמ"ג סי' שכ"ג סקי"א בא"א דאיירי שם גבי טבילת כלים בשבת דהוא מדרבנן והתיר בדיעבד כיון שהוא דרבנן.
חימקו אמר:לא הבנתי מה לא נכון בחשבון של המשנ"ב, כל האיסור הוא רק מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא.
לא הבנתי, גם אם האיסור הוא מדאורייתא, איסור הנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן. ואם יש לך ספק זה ספק דרבנן.קשיא אמר:מ"מ בגוונא שהמחלוקת בדאוריי' הכרענו כבר בדאוריי' לחומרא
חימקו אמר:לא הבנתי, גם אם האיסור הוא מדאורייתא, איסור הנאה ממעשה שבת הוא מדרבנן. ואם יש לך ספק זה ספק דרבנן.קשיא אמר:מ"מ בגוונא שהמחלוקת בדאוריי' הכרענו כבר בדאוריי' לחומרא