שבח ארץ ישראל בזמנינו

ידידיה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אעתיק כאן הודעה בענין זה, מאשכול אחר:
בנציון אמר:
הסיבה שמייבאים חיטה מארה"ב היא לא משום הסיבות שכתבת, אלא משום שאת החיטה המשובחת של הארץ מייצאים לשווקי אירופה ומוכרים אותה במחירים מפולפלים, ואילו כאן, משרד החקלאות מעדיף מטעמים כלכליים להביא את החיטה הזולה והעממית וחסרת הערכים התזונתיים מארצות הברית.
לא מביך אותך להעתיק דברים שהוכח שהם טעות עובדתית?
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אך זאת לא אבין, מדוע פיך העיד בך כחש, להיותך מסתתר תחת השם המכזב, לאמר: @אחד מן הגולה ?!
דוק: 'מן' הגולה, ולא "בתוך" הגולה.

כלומר, שהוא מעיד על עצמו שהוא כבר איננו ב'גולה', אלא רק הגיע מן ה'גולה'. נו, נניח, לו יהי כדבריך שזו היא אכן המשמעות.

אלא שעדיין יהיה עלינו להסתפק לאיזה 'גולה' כוונתו.

שהרי כיון שיציאתו מ'גולת אירופה' עדיין מונחת בתודעתו, ולמרות שמונים השנים האחרונות שחלפו ועברו להם בארץ הקודש, עדיין הוא רואה את עצמו כ'חניך' וכ'יוצא' של גולת אירופה ה'נפלאה', משכך, יש עלינו להסתפק, שמא אין כוונתו כלל ל'גלות אירופה', אלא ל'גלות בבל', ממנה יצא מיודעינו לפני 2374 שנים, או שמא כוונתו ל'גלות מצרים' ממנה יצא לפני 3334 שנים...
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
במובן מסוים הגלות הנוראית ביותר הוא כאן בארץ הקודש, לראות כבלע את הקודש. לראות את קדושתה של ארצנו, חמדת אבותנו, נרמסת בראש כל חוצות. לחזות בשועלים שהילכו בה בכל המובנים. לראות את העם היהודי שב לארצו אחרי אלפים שנות גלות רק בשביל לקיים "ותבואו ותטמאו את ארצי".

מגילת איכה, ברובה אינה מדברת בעניין גלות ישראל לארץ ניכר כמצופה, אלא עיקרה דווקא בקינה על ירושלים בחורבנה, על שערי ירושלים השוממין, על כך שהשליך משמים ארץ. ודבר זה בולט ונראה לעין יותר ויותר דוקא בארץ ישראל.

התורה הקדושה בתיאורי החורבן עצמו, שהתממשו לאחר מכן לדאבונינו במלואם, כן מאריכה לפרט את הסבל והיסורים אשר יארע עם עמ"י ב'ארץ אויביהם'. ורק מעט מקדישה לתיאור של 'והנשארים בכם'. (וגם על ה'נשארים בכם', מתואר סבל גשמי עצום, שהוא מהווה ענין של 'גלות', ולא חטאים ועוונות).

ירמיהו הנביא, שכתב את ספר איכה, לא גלה עם העם לבבל, כידוע, אלא נשאר בירושלים החרבה, ועל כן עיקר תיאוריו על שממות ירושלים ובכייתה, על אבלות חומותיה וחילה, וגם תיאור על תחילת היציאה לשביה (אשר אותה גם ירמיהו ראה בעיניו, ואף התלווה עמהם בחלק מהדרך, כידוע): 'וילכו בלוא כח לפני רודף'.

בכל אופן, התיאור היחידי של גלות הוא אחרי חורבן ממשי. ספר איכה לא נכתב בזמן החטאים הגדולים של אחז ומנשה, וגם לא בזמן הרדיפות הנוראות שעבר ירמיהו ע"י כל אנשי המלוכה היהודית דאז. הוא לא נכתב על הזמן בו חטאו העם בחטאים גדולים, אלא על הזמן בו נענשו העם על החטאים הללו. 

לא מצינו בשום מקום בתורה שעוון נחשב כ'עונש', עוון הוא עוון, והוא חמור מאוד, ועצוב מאוד, אך 'עונש' זה לא.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
ועוד יותר מאכזב הוא לראות בא"י את אלו שמתכחשים להיותם בגלות. שמכריזים בזאת שכל גלותם לא היה ריחוקם מגילוי שכינה, רחוקים מכבוד שמים. אלא רק עניין טכני שלא היו בא"י. זהו ביזוי והשלכת כל כבודה של א"י, והשפלתה עדי עפר רח"ל.

מתכחשים להיותם ב'גולה'. אכן.

הקורא לבית הוריו 'גולה' רק מפני שהוריו לא חזרו לבית מיד בבואו לשם, הרי שהוא מחציף פניו בהוריו, ומזלזל בכל המהות של משפחתו.

'גולה' זה לא. חלילה וחס.

גם לא בלשון המשנה בראש השנה, (שנכתבה על הזמן של אחרי החורבן, כשעדיין קידשו את החודש), 'עד שהוא רואה את כל הגולה לפניו כמדורת אש', הרי ש'גולה' בלשון המשנה היא בבל, ולא ארץ ישראל. וכהנה רבות.

אכם זה מדאיב ומעציב עד דכדוכה של נפש. לחיות כל כך קרוב, אך יחד עם זה להיות כל כך רחוק.

אך דאבון זה, מהול הוא בתקוה עזה, בשאיפה נסערת, ובציפיה דרוכה. כי קרוב יום השם, זה היום שקיוינוהו.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אך זאת לא אבין, מדוע פיך העיד בך כחש, להיותך מסתתר תחת השם המכזב, לאמר: @אחד מן הגולה ?!
במובן מסוים הגלות הנוראית ביותר הוא כאן בארץ הקודש, לראות כבלע את הקודש. לראות את קדושתה של ארצנו, חמדת אבותנו, נרמסת בראש כל חוצות. לחזות בשועלים שהילכו בה בכל המובנים. לראות את העם היהודי שב לארצו אחרי אלפים שנות גלות רק בשביל לקיים "ותבואו ותטמאו את ארצי".

אכן, זה עצוב ומחריד. מבייש ומזעזע.

אך ענין מזעזע זה אינו בא מצדו של הקב"ה, אלא מצידנו, הבנים הסוררים.

לא כ'עונש' אלא כ'חטא'.

עם ישראל קיבל לידים את הכל, ובכל זאת הוא המשיך לעמוד במרדו, החציף פניו כנגד מיטיבו-אוהבו, וככלב שב על קאו שב ככסיל לאוולתו ולמשוגותיו.

ושכינה הקדושה מצווחת ואומרת (ישעיה ה' ד') : 'מַה־לַּעֲשׂ֥וֹת עוֹד֙ לְכַרְמִ֔י וְלֹ֥א עָשִׂ֖יתִי בּ֑וֹ'? 'מַדּ֧וּעַ קִוֵּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים'?!
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
את והב אמר:
דווקא שנת השמיטה נתנה לנו הזדמנות לראות בחוש, מי שטעם את הגידולים שהגיעו מחו"ל מבין שאין בהם לא טעם ולא דמות טעם, והרי לנו שטובה הארץ מאוד מאוד.
עגבניות זה לא משבעת המינים...

וכי אין 'עגבניות' כלולות בהבטחה התורתית הנצחית "אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר וגו' לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ" ?!

(מלבד זאת, איננו בעונת החורף בה רק הירקות קדושים בקדושת שביעית. בעונת הקיץ אנו, ושווקי הארץ וחנויותיה, עמוסים הם  לעייפה בפירות עסיסיים ונאים, שחנטו בשביעית וקדושים בקדושת שביעית, כדת של תורה). 
 
המצפה לישועת ה' אמר:
דיין אמר:
האם גם בזמנינו שבעת המינים של ארץ ישראל משובחים יותר משאר הארצות?
אכן כן.

מלבד החיטה והשעורה, אשר אין כעת השקעה רבתי בגידוליהם, ומלבד התאנה והרימון, שבכלל הוזנחו ונשכחו מלב, בעוה"ר.

כל פרי שממוקם גבוה בסולם התפריט האנושי בזמנינו, מקבל תוספת חשיבות, גם בעיניים נכריות, כאשר הוא בא מארץ הקודש.

היינות הישראלים מטפסים בהתמדה לפסגות בתחרויות בינלאומיות נחשבות, ולעתים אף תופסים מקומות אשר היו 'משוריינים' ליינות צרפתיים זה עשרות בשנים.

וכנ"ל בשאר המינים, אשר כמות היצוא בהם ואיכותו גבוהה בעשרות מונים ביחס לשיעורה הפרופוציונאלי של ארצינו הקטנטנה (הארץ אשר לא מרובה חשק בה ה' לאהבה אותה, אלא מאהבתו אותה ואותנו, ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותינו) אל מול ארצות הנכר.

וראה לדוגמא את דברי הספה"ק 'המכלול' (אשר מקורו טהור למעלה 'בקודש', כנודע) שכתב בזה בזה"ל : "ישראל היא יצואנית תמר המג'הול (אשר הינו, כידוע, הזן המשובח מבין התמרים) הגדולה בעולם".
כבר העירו שחיטת ארץ הקודש נחשבת מאוד, אלא שהיא חיטה קשה.
אבלמה שכתב על רימון תמהני עליו, כי יצוא הרימן מישראל הוא בהקף של אלפי טונות, והרימון הישראלי נחשב לחשוב מאוד.
בשעורים ותאנים, עדיין לא זכינו.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
שהרי כיון שיציאתו מ'גולת אירופה' עדיין מונחת בתודעתו, ולמרות שמונים השנים האחרונות שחלפו ועברו להם בארץ הקודש, עדיין הוא רואה את עצמו כ'חניך' וכ'יוצא' של גולת אירופה ה'נפלאה', משכך, יש עלינו להסתפק, שמא אין כוונתו כלל ל'גלות אירופה', אלא ל'גלות בבל', ממנה יצא מיודעינו לפני 2374 שנים, או שמא כוונתו ל'גלות מצרים' ממנה יצא לפני 3334 שנים...
אכן כן יציאתי מגולת אירופה עדיין מונחת בתודעתי, או לפחות אני משתדל שכך יהיה. אני משתדל בכל כוחי להיות מחובר למסורת התורה, שהם השורשים שלי, גולת מזרח אירופה ושורשם במערב אירופה ששורשם בבבל ובא"י וכו'. אני מאמין שכל היהדות עוברת במסורת מאב לבן, ואני לא מתכחש לעבר של עמנו.
גם בתורה הק' אני קיבלתי מרבנים שקיבלו מרבותם שקיבלו מהגרב"ב שקיבל ממרן הגר"ח שקיבל מהבית הלוי שקיבל מהגר"ח מוואלוזין שקיבל מהגר"א, וכו' עד למשה רבינו מפי הגבורה. ברגע שננתנתק משם כבר אבדה כל המסורת וירדנו שנות דור עד תהום.
אכן אני מן הגולה, משתדל להמשיך את דרכם של יהודי כל הדורות, ולא מחפש לעצמי דרכים חדשות, ומחובר לשלשלת הדורות ב"ה.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
רמיהו הנביא, שכתב את ספר איכה, לא גלה עם העם לבבל, כידוע, אלא נשאר בירושלים החרבה, ועל כן עיקר תיאוריו על שממות ירושלים ובכייתה, על אבלות חומותיה וחילה, וגם תיאור על תחילת היציאה לשביה (אשר אותה גם ירמיהו ראה בעיניו, ואף התלווה עמהם בחלק מהדרך, כידוע): 'וילכו בלוא כח לפני רודף'.
אז כאן מונחת הבעיה
אני מאמין באמונה שלמה שכל דברי הנביאים אמת לאמתה. אני מאמין בדברי הזוה"ק (בהעלותך קמט:, ובעוד מקומות) שכל הטוען שהתורה מספרת ומאתרת סיפורים תיפח רוחי', שמונח בזה הכחשה לכך שהתורה היא אמת.
מה שירמיהו הנביא כתב בספר איכה, זהו לא תיאור הרגשות שלו, וגם לא מה הוא ראה אצל שכניו, אלא הוא כתב את האמת כפי שהיא. הוא הגדיר בכל מילה ומילה, ודוקדק בהם, להגדיר במדוייק מהו החורבן ועל מה צריך לבכות.
אילו ירמיהו הנביא היה גולה לבבל, או מצידי גם אם היה גולה לאנטרטיקה, מגילת איכה לא הייתה משתנית ולו במילה אחת.
עיקר דבריי היו שמגילת איכה ברובה מתארת את חורבנה של ירושלים עצמה, את השלכתה מקרבת ה' שהייתה קודם לכן, על כך ששועלים הילכו בה. ורק מעט על גלות הפיזית של העם. וכל זה עדיין קיים. אנו עדיין רחוקים מהבי"ת כפי שהיינו קודם לכן.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
הקורא לבית הוריו 'גולה' רק מפני שהוריו לא חזרו לבית מיד בבואו לשם, הרי שהוא מחציף פניו בהוריו, ומזלזל בכל המהות של משפחתו.
'גולה' זה לא. חלילה וחס.
גם לא בלשון המשנה בראש השנה, (שנכתבה על הזמן של אחרי החורבן, כשעדיין קידשו את החודש), 'עד שהוא רואה את כל הגולה לפניו כמדורת אש', הרי ש'גולה' בלשון המשנה היא בבל, ולא ארץ ישראל. וכהנה רבות.
אכם זה מדאיב ומעציב עד דכדוכה של נפש. לחיות כל כך קרוב, אך יחד עם זה להיות כל כך רחוק.
אך דאבון זה, מהול הוא בתקוה עזה, בשאיפה נסערת, ובציפיה דרוכה. כי קרוב יום השם, זה היום שקיוינוהו.
אכן ארץ ישראל לא מוגדרת בחז"ל 'גולה'. אך זהו ביחס לשם המקום, אך גולה גם מבטא מצב, ובזה ארץ ישראל היא לא פחות גולה משאר מקומות ואף יותר כפי שכתבתי.

רק מי שסבור שכל החורבן הוא פיזי, שפעם היינו במקום זה ועכשיו אנו במקום זה יכול לסבור יכול לחשוב שעכשיו אנו כבר לא בגולה.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
דיין אמר:
האם גם בזמנינו שבעת המינים של ארץ ישראל משובחים יותר משאר הארצות?
אכן כן.

מלבד החיטה והשעורה, אשר אין כעת השקעה רבתי בגידוליהם, ומלבד התאנה והרימון, שבכלל הוזנחו ונשכחו מלב, בעוה"ר.

כל פרי שממוקם גבוה בסולם התפריט האנושי בזמנינו, מקבל תוספת חשיבות, גם בעיניים נכריות, כאשר הוא בא מארץ הקודש.
כבר העירו שחיטת ארץ הקודש נחשבת מאוד, אלא שהיא חיטה קשה.

אבל מה שכתב על רימון תמהני עליו, כי יצוא הרימון מישראל הוא בהקף של אלפי טונות, והרימון הישראלי נחשב לחשוב מאוד.
בשעורים ותאנים, עדיין לא זכינו.

אשמח לכל תוספת של הסבר. מאי משמע 'חיטה קשה'? זה רק ענין שמצריך להפעיל יותר כח חשמלי במכשיר הטחינה? או שמא מעבר לכך? יש לזה משמעות גם בתוצאה הסופית?

ומה שכתב בענין הרימון, ייש"כ, לא ידעתי זאת. כלומר, ידעתי שבשנים האחרונות עלתה פופולריותו של הפרי הנפלא הנ"ל, ואף כתבתי זאת בעבר כאן, אך לא עמדתי על ההיקף של היצוא הארצישראלי, ולא על האיכות והחשיבות שלו בשוק העולמי.
 
המצפה לישועת ה' אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אכן כן.

מלבד החיטה והשעורה, אשר אין כעת השקעה רבתי בגידוליהם, ומלבד התאנה והרימון, שבכלל הוזנחו ונשכחו מלב, בעוה"ר.

כל פרי שממוקם גבוה בסולם התפריט האנושי בזמנינו, מקבל תוספת חשיבות, גם בעיניים נכריות, כאשר הוא בא מארץ הקודש.
כבר העירו שחיטת ארץ הקודש נחשבת מאוד, אלא שהיא חיטה קשה.

אבל מה שכתב על רימון תמהני עליו, כי יצוא הרימון מישראל הוא בהקף של אלפי טונות, והרימון הישראלי נחשב לחשוב מאוד.
בשעורים ותאנים, עדיין לא זכינו.

אשמח לכל תוספת של הסבר. מאי משמע 'חיטה קשה'? זה רק ענין שמצריך להפעיל יותר כח חשמלי במכשיר הטחינה? או שמא מעבר לכך? יש לזה משמעות גם בתוצאה הסופית?

ומה שכתב בענין הרימון, ייש"כ, לא ידעתי זאת. כלומר, ידעתי שבשנים האחרונות עלתה פופולריותו של הפרי הנפלא הנ"ל, ואף כתבתי זאת בעבר כאן, אך לא עמדתי על ההיקף של היצוא הארצישראלי, ולא על האיכות והחשיבות שלו בשוק העולמי.
חטה קשה היא כמשמעותה יותר קשה (נראה לי יותר עמילן) ולכן הבצק שיוצא הוא גם יותר קשה, זה פחות מתאים לעוגות שאמורות לתפוח, אבל הרבה יוצר מתאים לפסטות וכדומה שאין צריך תפיחה כל כך (כולל מצות).
גם ללחמים משובחים מקמח מלא, נראה לי שעדיף את החיטה הקשה.
 

יעקב לב

משתמש ותיק
אך עדיין, לא זהו תכלית שבח פירותיה האמור בקרא ובדרשות וספורי חז"ל.
ושמא קשיות החיטה האמור, היא כיוון שניטל ממנה חלבה ושמנה בעונותינו.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
גם ללחמים משובחים מקמח מלא, נראה לי שעדיף את החיטה הקשה.
יישר כוחו.

אגב, אשמח לדעת האם יש בארץ אפשרות להשיג קמח (או לחם מוכן) שנטחן מהחיטה המקומי בלבד. מעניין להכיר את הסגנון של החיטה הארצישראלית, גם כשהיא עשויה כלחם. (ולא כקרקרים נוקשים, כרגילותינו לעשות מהחיטה הישראלית במצות המצוה של חג המצות).
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
יעקב לב אמר:
אך עדיין, לא זהו תכלית שבח פירותיה האמור בקרא ובדרשות וספורי חז"ל.

אינני בטוח.

בשיטת העבודה הקדומה, שדרשה ייבוש מעמיק של החיטה קודם לטחינתה, בודאי שחיטה יבשה ודומיננטית היתה זמינה הרבה יותר מהר, וגם התוצאה היתה יותר איכותית.

וראה עוד בב"ב קכ"ב: "כתיב סרח וכתיב חרס אמר ר' אלעזר וכו', ואיכא דאמרי בתחלה מסריחין ולבסוף כחרס", וברשב"ם שם: "בתחלה פירותיה מסריחין - מרוב שמנן ולא היו משתמרין, וגריעותא היא, ולבסוף פירותיה דומין לחרס, כלומר שלא היו שמינין יותר מדאי, אלא במדה שיכולין להכניסם לאוצר ומתקיימין טובא, ומעליותא היא".

גם בזמנינו יתכן שחיטה יבשה עדיפה. אולי לא לצרכן המפונק, בן המאה החמשים ושמונה, חסר חוש הטעם האנין, אשר התרגל לסגנון אוורירי ומלא סוכר, ולא לסגנון אמיתי, אשר מלא עומק וטעם עשיר. (וכבר רמז לזה לעיל הרב @פינחס רוזנצוויג בשורתו האחרונה).
 
 

יעקב לב

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
מבין שיטתו דמר!
מדברי ציטט רק את ראשיתם, ובכותבו התייחס
כמעט רק לסופם! [אני לא דברתי רק על חיטה, ולא דברתי רק שמנה].
ואילו מן הגמרא ציטט רק את סופה, ולראשיתה [הא"ד הא'] אפי' לא רמז?!

עכ"פ, יוצא א"כ, ששאלה זו גופא עומדת במחלוקת שתי דעות הא"ד הנ"ל.

ושמא לפי דבריכם, הן הן ב הדעות (מתוך ג) במחלוקת פירוש דברי המשנה בסוטה מח, 'בטל .. נופת צופים':
מאי נופת צופים, אמר רב סולת שצפה על גבי נפה ודומה לעיסה שנילושה בדבש ושמן, ולוי אמר שתי ככרות הנדבקות בתנור ותופחות ובאות עד שמגיעות זו לזו.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אגב, אשמח לדעת האם יש בארץ אפשרות להשיג קמח (או לחם מוכן) שנטחן מהחיטה המקומי בלבד. מעניין להכיר את הסגנון של החיטה הארצישראלית, גם כשהיא עשויה כלחם. (ולא כקרקרים נוקשים, כרגילותינו לעשות מהחיטה הישראלית במצות המצוה של חג המצות).

יגעתי ומצאתי.

כאן מפורטת רשימה של טחנות קמח שמשתמשות רק בחיטה ארצישראלית.

ולמעשה, בנוגע אלינו, לכאורה טחנת הקמח "עץ השדה" היא הכי רלוונטית, כיון שהיא היחידה שנושאת את ההכשר המהודר של העדה"ח.

להלן הפניות להשיג קמח זה.

הכתובת של המפעל עצמו: https://www.kemach.co.il/ (מופיעים שם מספרי טלפון להזמנות ויצירת קשר).

הכתובת של הזמנת מוצרים ממפעל זה ללקוחות פרטיים: https://foryesha.com/product-category/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94/%D7%A7%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%99/?swoof=1&pa_%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA=%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA&pa_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%92=%D7%A2%D7%A5-%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94&really_curr_tax=81-product_cat.

"יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים וְיִשְׂבָּ֗עוּ, יְהַֽלְל֣וּ יְ֭-הֹוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו, יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד".
 
אחד מן הגולה אמר:
אכן כן יציאתי מגולת אירופה עדיין מונחת בתודעתי, או לפחות אני משתדל שכך יהיה. אני משתדל בכל כוחי להיות מחובר למסורת התורה, שהם השורשים שלי, גולת מזרח אירופה ושורשם במערב אירופה ששורשם בבבל ובא"י וכו'. אני מאמין שכל היהדות עוברת במסורת מאב לבן, ואני לא מתכחש לעבר של עמנו.
גם בתורה הק' אני קיבלתי מרבנים שקיבלו מרבותם שקיבלו מהגרב"ב שקיבל ממרן הגר"ח שקיבל מהבית הלוי שקיבל מהגר"ח מוואלוזין שקיבל מהגר"א, וכו' עד למשה רבינו מפי הגבורה. ברגע שננתנתק משם כבר אבדה כל המסורת וירדנו שנות דור עד תהום.
אכן אני מן הגולה, משתדל להמשיך את דרכם של יהודי כל הדורות, ולא מחפש לעצמי דרכים חדשות, ומחובר לשלשלת הדורות ב"ה.

אכן ממש לאחרונה, עם "חילופי גברי" שנעשו בתואר המכובד "רשכבה"ג", חשבתי אם לא היה הולם יותר לעדכן אותו ל"רשכבא"י", והנה נקרתה הודעתך לפני, והכל נתיישב. יישר כוח.

(הרשיתי לעצמי להתלוצץ לאור הדמגוגיה שבדבריך).
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
יעקב לב אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
מבין שיטתו דמר!
מדברי ציטט רק את ראשיתם, ובכותבו התייחס
כמעט רק לסופם! [אני לא דברתי רק על חיטה, ולא דברתי רק שמנה].
ואילו מן הגמרא ציטט רק את סופה, ולראשיתה [הא"ד הא'] אפי' לא רמז?!

עכ"פ, יוצא א"כ, ששאלה זו גופא עומדת במחלוקת שתי דעות הא"ד הנ"ל.

ושמא לפי דבריכם, הן הן ב הדעות (מתוך ג) במחלוקת פירוש דברי המשנה בסוטה מח, 'בטל .. נופת צופים':
מאי נופת צופים, אמר רב סולת שצפה על גבי נפה ודומה לעיסה שנילושה בדבש ושמן, ולוי אמר שתי ככרות הנדבקות בתנור ותופחות ובאות עד שמגיעות זו לזו.

הגמרא דברה על פירות, לא על חיטה.

באתי רק להוכיח שיש כזה מושג שההשתמרות חשובה יותר מהשומן, ולדעות מסויימות זה שייך אך בפירות, ולדעות אחרות לא. יתכן מאוד כי בחטה כולם יודו שזה חשוב יותר. (בפירות השומניות הכרחית ומשמעותית יותר מאשר בחיטה, כמובן).

(אגב, זו דרכו של כל 'בעל' טוב, שמחזר למצוא כל מעלה וכל יופי באשת נעוריו, (וכלשונו הידועה של החינוך במצוה תקפ"ב), ובודאי אחרי שהעיד כן על ה'אשה' אבינו שבשמים בתורתו הקדושה, והודיענו כי כלילת יופי היא, ומעוטרת בכל מיני שלימות וחן).

ולגוף דבריו בענין הגמרא בסוטה, יישר כוחו.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
לגוף הנידון בענין החיטה הארצישראלית וטיבה, (וכן בענין הזית והתמר).

מבואר להדיא בספר יחזקאל, פרק כ"ז, כי בזמנו (סוף ימי הבית הראשון) המקום ממנו הגיעה הסחורה המשובחת של החטים הזיתים וההתמרים לשווקי העולם, היה מארץ ישראל.

בפרק שם מובאת רשימה ארוכה של הרבה מיני סחורות שהגיעו לצור, שהיתה בזמנו 'רוכלת עמים', כל אחד לפי מקום היצוא שלו. ובתוך כל רשימה זו הדברים היחידים החשובים וההכרחיים זה מיני המזון משבעת המינים האלו, חטים תמרים וזיתים, (שאר מיני שבעת המינים לא נזכרו שם כלל, לא על שם ארץ ישראל, ולא על שם ארץ אחרת), ומבואר שם בפשיטות שמינים חשובים אלו לא באו אלא מארץ ישראל, ארץ הקודש.

"יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ, בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית, וּפַנַּ֨ג, וּדְבַ֤שׁ, וָשֶׁ֙מֶן֙, וָצֹ֔רִי, נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ" (פס' י"ז).
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
איש מזרע אהרן אמר:
את והב אמר:
דווקא שנת השמיטה נתנה לנו הזדמנות לראות בחוש, מי שטעם את הגידולים שהגיעו מחו"ל מבין שאין בהם לא טעם ולא דמות טעם, והרי לנו שטובה הארץ מאוד מאוד.
עגבניות זה לא משבעת המינים...

וכי אין 'עגבניות' כלולות בהבטחה התורתית הנצחית "אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר וגו' לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ" ?!
איני יודע מנין לך שהיא הבטחה נצחית, האם ההבטחה של 'וצויתי את ברכתי... לשלש השנים' היא גם נצחית, או שמא לא מתקיימת בזמננו?
(יעויין סמ"ע חו"מ סז,א: "דדוקא בזמן שהי' שמטה ויובל נוהג מה"ת היה מקויים בהן הברכה לגדל בשנה ששית לשלשה שנים".
ובחת"ס גיטין לו,א: "בשלמא בזמן התורה הרי הבטיח הקב"ה למען יברכך והמסופק בזה הרי הוא בליעל אבל בתקנת חז"ל איננו מובטח בלמען יברכך".)

ולהדיא אמרו בתענית כג,א:
"שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם".
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
ולהדיא אמרו בתענית כג,א:
"שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם".

החטא גורם שלא יהיו החטים של ארץ ישראל גדולים ככליות, שזה ברכה ניסית ואל טבעית. אך מכלל 'לא תחסר כל בה' ודאי לא נפקה, והכתוב מעיד כן קודם כניסת עמ"י לאר"י, על הארץ לכשעצמה, בטיבה ובמהותה, לא כשכר וכגמול.

ואף עתה, קודם ברכת ה' המיוחדת הבאה כשכר, הויא זיבורית דידה כעידית דעלמא. כעדותו ית' בתורתו.

(את דבריך בענין השמיטה לא הבנתי כלל, שם ההבטחה נכתבה להדיא כחלק מקיום המצות השמיטה. ומלבד זאת מדובר בברכה ניסית ואל טבעית, וכנ"ל).
 

יעקב לב

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
הגמרא דברה על פירות, לא על חיטה.
גם התורה דברה על פרי, ובאם חז"ל ואומרים ש'חיטה היה'.
המצפה לישועת ה' אמר:
יתכן מאוד כי בחטה כולם יודו שזה חשוב יותר.
בזמן שהשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע, זה פחות חשוב.

ולא באתי אלא להעיר, (ולכן נכ' בקטן).
 

דבש לפי

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
ולמעשה, בנוגע אלינו, לכאורה טחנת הקמח "עץ השדה" היא הכי רלוונטית, כיון שהיא היחידה שנושאת את ההכשר המהודר של העדה"ח.

להלן הפניות להשיג קמח זה.
יש מקמח זה גם בחנויות המצויות באריזות של "בר ולחם" (אך יש לשים לב שלא כל הקמח של בר ולחם הוא מעץ השדה, והרוצה את קמח הארץ יבדוק על החבילה אם זה מ"עץ השדה" או לא).
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
צ֣וּר חֻצַּבְתֶּ֔ם אמר:
(הרשיתי לעצמי להתלוצץ לאור הדמגוגיה שבדבריך).
ממנ"פ אם אסור להתלוצץ לא יעזרו כל הדמגוגיות להתיר, ואם מותר אז למה לך לחפש תירוצים.
בכל אופן, כמה נחמד ורדוד לכתוב תגובה כזאת.
הרי אין דבר קל מזה, כל הודעה שלא מוצאת חן בעיניך אל לך להטריח עצמך לדון ולהתדיין, פשוט אמור לו שכל דבריו דמגוגיה ויצאת כשידך על העליונה.
 
המצפה לישועת ה' אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אגב, אשמח לדעת האם יש בארץ אפשרות להשיג קמח (או לחם מוכן) שנטחן מהחיטה המקומי בלבד. מעניין להכיר את הסגנון של החיטה הארצישראלית, גם כשהיא עשויה כלחם. (ולא כקרקרים נוקשים, כרגילותינו לעשות מהחיטה הישראלית במצות המצוה של חג המצות).

יגעתי ומצאתי.

כאן מפורטת רשימה של טחנות קמח שמשתמשות רק בחיטה ארצישראלית.

ולמעשה, בנוגע אלינו, לכאורה טחנת הקמח "עץ השדה" היא הכי רלוונטית, כיון שהיא היחידה שנושאת את ההכשר המהודר של העדה"ח.

להלן הפניות להשיג קמח זה.

הכתובת של המפעל עצמו: https://www.kemach.co.il/ (מופיעים שם מספרי טלפון להזמנות ויצירת קשר).

הכתובת של הזמנת מוצרים ממפעל זה ללקוחות פרטיים: https://foryesha.com/product-category/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94/%D7%A7%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%99/?swoof=1&pa_%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA=%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA&pa_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%92=%D7%A2%D7%A5-%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%94&really_curr_tax=81-product_cat.

"יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים וְיִשְׂבָּ֗עוּ, יְהַֽלְל֣וּ יְ֭-הֹוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו, יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד".
עמדתי לכתוב לך 'בר ולחם' וראיתי שקדמתני, ושהעירו שלא כל בר ולחם זה מא"י.
 

משכיל לאיתן

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
מבקש אמת אמר:
ולהדיא אמרו בתענית כג,א:
"שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם".

החטא גורם שלא יהיו החטים של ארץ ישראל גדולים ככליות, שזה ברכה ניסית ואל טבעית. אך מכלל 'לא תחסר כל בה' ודאי לא נפקה, והכתוב מעיד כן קודם כניסת עמ"י לאר"י, על הארץ לכשעצמה, בטיבה ובמהותה, לא כשכר וכגמול.

ואף עתה, קודם ברכת ה' המיוחדת הבאה כשכר, הויא זיבורית דידה כעידית דעלמא. כעדותו ית' בתורתו.

(את דבריך בענין השמיטה לא הבנתי כלל, שם ההבטחה נכתבה להדיא כחלק מקיום המצות השמיטה. ומלבד זאת מדובר בברכה ניסית ואל טבעית, וכנ"ל).
לא זכיתי להבין את החילוק בין 'אל טבעי' לטבעי
כלומר, כאשר הפירות הם אל טבעיים זה לא קשור לקדושת הארץ?
וכי יש שתי מהדורות לארץ?

ועוד, וכי יש מעלה בארץ ישראל מלבד מה שהיא 'ארץ אשר עיני ה' א' בה'?

וחז"ל הקדושים למדונו שהיא ארץ הצבי, ובזמן שאין בה נס, היא מתכווצת יותר משאר ארצות, וכטבעו של העם היושב עליה, כשעולים עולים וכו' וכשיורדים וכו', ומשמעות הדבר, שמעלתה של ארץ ישראל, היותה נתונה למרותו של מלך, ואין בה טבע ומנהגו של עולם, לא כארץ מצרים אשר השקית ברגלך כגן הירק
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
אחד מן הגולה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אגב, לו היית גוי בודאי לא היית מתגייר מאותו הטעם בדיוק.

הרי מצוות רבות וקשות ניתנו לעם היהודי, וצריך טהרה וקדושה גדולה כדי לזכות להתנהג כיהודי, ויהודי שמתנהג שלא בקדושה נענש יותר מגוי שנמצא באותה הדרגה כשלו, כנודע.

כן הוא ממש, גם בנוגע לעניינינו.

לזה בלבד התכוונו אלו מגדולי הדורות שהזהירו על הטהרה הנדרשת בארץ ישראל, לא כמניעה והשתמטות מקיום רצון ה', אלא כאזהרה על ההתנהגות הרצויה והנכונה.
אכן כיוונת לסיבה מדוע אני מתוגרר בא"י
אדרבא, אם תעיין בדברי תראה שדווקא בזה מבואר שבחה של א"י, שהיא ארץ שנשתבחה בפירותיה. וכתבתי לעיל לבא' את עומק העניין של פירות שהוא תולדת המעשים. וכשם שבעבירות הנעשות בא"י נענשים הרבה יותר, כך גם להיפך במצוות. [מעולם לא התכוונתי בכך לתת טעם מדוע לא להתגורר בארץ הקודש, אלא רק למי שרואה עצמו כבעל עבירה ממש. (הגם שהמנחת אלעזר כמדומני כתב שזהו הטעם למה שלא עלו גדולי עולם כל הדורות, אך אני לא לזה כיוונתי.)]
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א
 ​
אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי:
השבח היחידי לאחר חורבן בית המקדש זה בתי מדרשות . 
לכן כאשר בבבל היו הרבה בתי מדרשות היה לה שבח בפני עצמה 
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
משכיל לאיתן אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
מבקש אמת אמר:
ולהדיא אמרו בתענית כג,א:
"שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם שנאמר עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם".

החטא גורם שלא יהיו החטים של ארץ ישראל גדולים ככליות, שזה ברכה ניסית ואל טבעית. אך מכלל 'לא תחסר כל בה' ודאי לא נפקה, והכתוב מעיד כן קודם כניסת עמ"י לאר"י, על הארץ לכשעצמה, בטיבה ובמהותה, לא כשכר וכגמול.

ואף עתה, קודם ברכת ה' המיוחדת הבאה כשכר, הויא זיבורית דידה כעידית דעלמא. כעדותו ית' בתורתו.

(את דבריך בענין השמיטה לא הבנתי כלל, שם ההבטחה נכתבה להדיא כחלק מקיום המצות השמיטה. ומלבד זאת מדובר בברכה ניסית ואל טבעית, וכנ"ל).
לא זכיתי להבין את החילוק בין 'אל טבעי' לטבעי
כלומר, כאשר הפירות הם אל טבעיים זה לא קשור לקדושת הארץ?
וכי יש שתי מהדורות לארץ?

ועוד, וכי יש מעלה בארץ ישראל מלבד מה שהיא 'ארץ אשר עיני ה' א' בה'?

וחז"ל הקדושים למדונו שהיא ארץ הצבי, ובזמן שאין בה נס, היא מתכווצת יותר משאר ארצות, וכטבעו של העם היושב עליה, כשעולים עולים וכו' וכשיורדים וכו', ומשמעות הדבר, שמעלתה של ארץ ישראל, היותה נתונה למרותו של מלך, ואין בה טבע ומנהגו של עולם, לא כארץ מצרים אשר השקית ברגלך כגן הירק
אכן כן . כנראה יש הרבה מהדורות לארץ ישראל 
ראה פה 
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=33019&p=600375#p600375


בס"ד 


שומרי העיר ומחריבי העיר             ‏י"ט/אדר א/תשע"ד


תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חגיגה פרק א

מתני' ר"ש בן מנסיא אומר אי זהו מעוות שאינו יכול לתקון זה שבא על הערוה והוליד ממזר אם תאמר בגנב וגזלן יכול הוא לחזור ולתקן ר"ש בן מנסיא אומר אין קורין מעוות אלא למי שהוא מתוקן מתחילה ונתעוות ואיזה זה זה תלמיד חכם שפורש מן התורה: גמ' תני ר"ש בן יוחי אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים מה טעמא [ירמי' ט יא] על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר ויאמר ה' על עזבם את תורתי רבי יודן נשייא שלח לרבי חייה ולר' אסי ולר' אמי למיעבוד בקירייתא דארעא דישראל למתקנה לון ספרין ומתניינין עלין לחד אתר ולא אשכחון לא ספר ולא מתניין אמרין לון אייתון לן נטורי קרתא אייתון לון סנטורי קרתא אמרון לון אילין אינון נטורי קרתא לית אילין אלא חרובי קרתא אמרין לין ומאן אינון נטורי קרתא אמר לון ספרייא ומתנייניא הדא היא דכתיב [תהילים קכז א] אם ה' לא יבנה בית וגו'
 בו נבין את הירושלמי היסודי הזה ומה ניתן להבין ממנו
אומר הירושלמי שהסיבה שנתלשו עירות מארץ ישראל שלא החזיקו בשכר סופרים ומפרש קרבן העדה :בשכר סופרים ומשנים. מלמדי תינוקות מקרא ומשנה כלומר לימוד תורה ואם אין לימוד תורה אין סיבה לאותם עיירות ולכן הם נתלשים ממקומן.
ואז שלח רבי יודן את רבי חייה למיעבוד ומפרש קרבן העדה : למיעבר. בעיירות שבא"י לתקן להן מלמדי תינוקות למקרא ולמשנה: נכנסו אבל לא מצאו  נכנסו למקום אחד ולא מצאו לא מלמד מקרא ומשנה . 
ועכשיו  הם רוצים לבדוק האם יש טעם להשקיע באותו מקום ולהביא מלמדי תורה או אולי אין טעם להשקיע במקום כי המקום הזה סופו להיעקר . ובו נראה כיצד הם בדקו את הענין
הם באו אל תושבי העיר ושאלו אותם מי הם שומרי העיר או בלשון הירושלמי " אמרין לון אייתון לן נטורי קרתא"  ובשאלה הזאת רצו לדעת מה חשיבות התורה במקום כזה אם התורה חשובה באמת אז יש ענין להשקיע כי יש עתיד  במקום הזה ואם אין חשיבות לתורה אז אין עתיד  למקום הזה  . הם לא שאלו אותם ישירות האם התורה חשובה לכם כי בטוח שהיו אומרים ברור שהתורה חשובה לנו ועל זה עומד עם ישראל אבל זו לא היתה תשובה אמיתית ולכן שאלו שאלה עקיפה בחכמה להבין מה חשיבות התורה האמיתית במקום הזה . התשובה שקיבלו " אייתון לון סנטורי קרתא" ולפי פרוש קרבן העדה סנטורי קרתא. הם העומדים על המשמר בשערי העיר ובלשוננו היום הראו להם את "הפלוגה מגולני " ואמרו להם אלו שומרי העיר . 
התשובה של רבי חייה ורבי אסי ורבי אמי היתה מדהימה "אמרין. להו אלו הן שומרי העיר בתמיה אינן אלא מחריבי העיר"  לא רק שאלו לא שומרי העיר אלו מחריבי העיר .
שאלו אותם ומי אלו שומרי העיר ואמרו להם "אמר לון ספרייא ומתנייניא הדא היא דכתיב [תהילים קכז א] אם ה' לא יבנה בית וגו'"
פרוש : במציאות שלכם אתם רואים בפלוגת גולני כשומרי העיר ונכון שהם מוסרים נפשם על בטחון עם ישראל אבל אם אתם חושבים ככה סופכם שהעיר תעקר מארץ ישראל. כי האמת היא שתלמידי החכמים הם שומרי העיר האמיתיים כי מי שיש לו יכולת לשמור על ארץ ישראל בשלמות זה הקדוש ברוך הוא ,ואם אתם מקימים את התורה הארץ תפרח ואם לא תעקרו מהארץ הזאת . אומנם צריך את פלוגת גולני גם לשמור על העירות אבל הם לא הסיבה לקיום בארץ ישראל. ואם אתם חושבים שזה הסיבה לקיומכם בארץ ישראל סופכם להיעקר מן הארץ ולכן הם בצורה עקיפה מחריבי העיר ,ולא שומרי העיר ,שהם גורמים לכם לחשוב שבגללם אתם חיים פה בארץ ישראלעל אף שהם מוסרים נפשם לביטחון של עם ישראל  .


ונסיים בדברי מדרש איכה ,
 ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל ברבי יצחק אמר מצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על מאסה של תורה שנאמר על מה אבדה הארץ, על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן אלא על עזבם את תורתי, ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמרי כתיב (ירמיה ט"ז) ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב,


יהי רצון שנתחזק בלימוד התורה ונבין את חשיבות התורה ובזכות לימוד זה אולי נצליח לבטל את חילול השם הגדול שנעשה היום שחלקים גדולים בעם ישראל שלא מבינים את חשיבות התורה החליטו להזיק את  לומדי התורה שכל העולם עומד עליהם .
 
 
חלק עליון תַחתִית