דיין אמר:
האם גם בזמנינו שבעת המינים של ארץ ישראל משובחים יותר משאר הארצות?
אכן כן.
מלבד החיטה והשעורה, אשר אין כעת השקעה רבתי בגידוליהם, ומלבד התאנה והרימון, שבכלל הוזנחו ונשכחו מלב, בעוה"ר.
כל פרי שממוקם גבוה בסולם התפריט האנושי בזמנינו, מקבל תוספת חשיבות, גם בעיניים נכריות, כאשר הוא בא מארץ הקודש.
היינות הישראלים מטפסים בהתמדה לפסגות בתחרויות בינלאומיות נחשבות, ולעתים אף תופסים מקומות אשר היו 'משוריינים' ליינות צרפתיים זה עשרות בשנים.
וכנ"ל בשאר המינים, אשר כמות היצוא בהם ואיכותו גבוהה בעשרות מונים ביחס לשיעורה הפרופוציונאלי של ארצינו הקטנטנה (הארץ אשר לא מרובה חשק בה ה' לאהבה אותה, אלא מאהבתו אותה ואותנו, ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותינו) אל מול ארצות הנכר.
וראה לדוגמא את דברי הספה"ק 'המכלול'
(אשר מקורו טהור למעלה 'בקודש', כנודע) שכתב בזה
בזה"ל : "ישראל היא יצואנית תמר המג'הול
(אשר הינו, כידוע, הזן המשובח מבין התמרים) הגדולה בעולם".