מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

נושאים שונים

פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 1023
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 29 אפריל 2019, 10:17

הנה מצינו בתורה הרבה פעמים לשון נסיעה. כל מסעי בני ישראל וכו'.
מה הפירוש נסיעה בלשון תורה. היום מקובל לכנות הליכה ברגליים ונסיעה בגלגלים.
אבל בלשון תורה כמדומה שאינו כן, הנה לענין בני ישראל כמדומה שמבואר בתרגום יונתן שלא רכבו על החמורים אלא הלכו ברגליהם.
ובאברהם אבינו מצינו הלוך ונסוע הנגבה, וכן וילך למסעיו.
עוד מצינו בפר' וישלח שאמר יעקב לעשיו 'ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך'
באופן כללי היה נראה [והוא מיישב את רוב המקומות] שנסיעה נאמר רק על מעבר מוחלט ממקום למקום, אבל מי שאינו עובר למקום אחר זהו לשון הליכה.
וצריך בירור.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 598
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי הכהן » 29 אפריל 2019, 10:52

נסיעה היא עקירה מהמקום (בניגוד לחניה - ויסעו ויחנו)
רש"י שופטים טז ג כתב:ויסעם. ויעקרם ממקומם:


יהודי של פעם
הודעות: 163
הצטרף: 13 מרץ 2019, 23:52
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 31 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי יהודי של פעם » 29 אפריל 2019, 10:58

ישר כח לרב @הכהן
וכן מדיוק לשון הפסוק בראשית לז יז
נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דויתנה


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 1023
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 29 אפריל 2019, 12:54

יהודי של פעם כתב:
29 אפריל 2019, 10:58
ישר כח לרב @הכהן
וכן מדיוק לשון הפסוק בראשית לז יז
נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דויתנה
אם כוונתכם שנסיעה היא מ- והליכה היא ל-
הרי מצינו גם וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר
ונסיעה עדיין לא בדקתי אם מצינו נסיעה ל-


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 566
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 175 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי במבי » 29 אפריל 2019, 15:02

זקן ויושב בישיבה כתב:
29 אפריל 2019, 10:17
הנה מצינו בתורה הרבה פעמים לשון נסיעה. כל מסעי בני ישראל וכו'.
מה הפירוש נסיעה בלשון תורה. היום מקובל לכנות הליכה ברגליים ונסיעה בגלגלים.
אבל בלשון תורה כמדומה שאינו כן, הנה לענין בני ישראל כמדומה שמבואר בתרגום יונתן שלא רכבו על החמורים אלא הלכו ברגליהם.
ובאברהם אבינו מצינו הלוך ונסוע הנגבה, וכן וילך למסעיו.
עוד מצינו בפר' וישלח שאמר יעקב לעשיו 'ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך'
באופן כללי היה נראה [והוא מיישב את רוב המקומות] שנסיעה נאמר רק על מעבר מוחלט ממקום למקום, אבל מי שאינו עובר למקום אחר זהו לשון הליכה.
וצריך בירור.
והנה רש"י בסוף פרשת פקודי כותב שאף מקום חנייתן אף הוא קרוי "מסע" וכן וילך למסעיו וכדו' ועפ"ז י"ל שהכוונה שאברהם הלך "הלך ונסוע הנגבה" כלומר שהלך ו"חנה" ונסוע כאן הינו בכוונת החנייה !


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 1023
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 29 אפריל 2019, 15:05

במבי כתב:
29 אפריל 2019, 15:02
זקן ויושב בישיבה כתב:
29 אפריל 2019, 10:17
הנה מצינו בתורה הרבה פעמים לשון נסיעה. כל מסעי בני ישראל וכו'.
מה הפירוש נסיעה בלשון תורה. היום מקובל לכנות הליכה ברגליים ונסיעה בגלגלים.
אבל בלשון תורה כמדומה שאינו כן, הנה לענין בני ישראל כמדומה שמבואר בתרגום יונתן שלא רכבו על החמורים אלא הלכו ברגליהם.
ובאברהם אבינו מצינו הלוך ונסוע הנגבה, וכן וילך למסעיו.
עוד מצינו בפר' וישלח שאמר יעקב לעשיו 'ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך'
באופן כללי היה נראה [והוא מיישב את רוב המקומות] שנסיעה נאמר רק על מעבר מוחלט ממקום למקום, אבל מי שאינו עובר למקום אחר זהו לשון הליכה.
וצריך בירור.
והנה רש"י בסוף פרשת פקודי כותב שאף מקום חנייתן אף הוא קרוי "מסע" וכן וילך למסעיו וכדו' ועפ"ז י"ל שהכוונה שאברהם הלך "הלך ונסוע הנגבה" כלומר שהלך ו"חנה" ונסוע כאן הינו בכוונת החנייה !
רש"י שם אומר שכיון שהיו נוסעים משם על כן נקרא מסע, אז עדיין לא הבנתי מה הריוח בהלוך ונסוע, למה הנסיעה נקראת הלוך ולא נסיעה, ודווקא החניה נקרא מסע?


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 566
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 175 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי במבי » 29 אפריל 2019, 23:26

לכאורה זה מהמילים מהמתפכות בעבר הבאתי מאמר קצר בנושא, ברשותך אני מצטט אותו.

במבי כתב:
13 ינואר 2019, 23:20
בפרשה מביא האבן עזרא על הפסוק "ויאר את הלילה" (שמות יד-כ) פירוש ש"ויאר" פירושו "החשיך" ולכאורה שולל זאת מכל וכל וכך הוא כותב:

ואמר ר' מרינוס, כי פי' ויאר את הלילה לשון ויחשיך, וכמוהו ולילה אור בעדני ובדברי חכמינו ז"ל אור לארבעה עשר.
והמפרש כזה, השים חשך לאור ואור לחשך, כי לא יתכן בכל לשון שיהיה פי' מילה אחת דבר והפכו אם לא היה על דרך כנוי, כמו ברך נבות אלקים עכ"ל
ועיין אבי עזר במקום אך נראה שהאבן עזרא לא שולל לגמרי שהרי כותב שייתכן על דרך כינוי כלומר שיש את הביאור העיקרי והנכון של המילה ובדקך השאלה וכינוי אפשר לתת למילה גם את המשמעות ההפכית.

וחשוב לציין שרש"י עה"פ "ולילה אור בעדני" (תהילים קלט - יא) מפרשו לשון אופל !!!

ומצינו בתנ"ך הרבה פעמים את המילים המתהפכות
כדלהלן:
  1. קודש \ קְדֵשָׁה
    לדשן את המזבח \ "ודשנו את המזבח" (הוצאת הדשן) שמות כז-ג
    חטא \ חיטוי (ועין רש"י נידה לא: ד"ה "ובחטא" - לשון טבילה וטהרה)
    כלה (ענין תאוה – "כלה שארי ולבבי...") \ עניין מניעה וגירושין ("וימינך מקרב חיקך כלה")
    שבח (משמעו עילוי והלל) \וכן מלשון "השפלה" !!! כגון "בשוא גליו אתה תשבחם" (תהילים פט-י), משביח שאון ימים (שם סה-ח(
    עיקר \ עיקור ("את סוסיהם תעקר..." יהושע יא-ו – ופירושו הוצאת הפרסות. (חולין ז:) )
    יוסף (הוספה – "יוסף ה' לי בן אחר") \ אסף (לקיחה "אסף ה' את חרפתי" , ספו תמו (תהילים עג')
    "ותשרש שורשיה" (תהלים פ – י) \ לשרש-הוצאת השורשים כמו "בכל תבואתי תשרש" (איוב לא-יב)
    "בסעפיה" פירושו בענפיה (ישעיה יז-ו) \ "מסעיף" פירושו עקירת הענף. (שם י – לג)
    שכב \ מובא בשם ר' שמואל ארקוולטי שמה שנאמר על ראובן "וישכב את בלהה פלגש אביו", שזה מהמילים המתהפכות וא"כ "וישכב" פירושו שמנע השכיבה.(ע"י שבלבל יצועי אביו) (אבי עזר על אבן עזרא שמות יד-כ)
    ויסקלהו – זריקת אבנים \ סקלו מאבן פירושו, הסרת האבנים. (ישעיה סב-י)
    קפץ \ "לא תקפוץ את ידך" פירושו סגירה וצמצום וכן "וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ" (תהילים קז-מב) וכן "קפיצת הדרך" פירושו כך (רש"י חולין צא: ד"ה קפצה)
    "ולמזח תמיד יחגריה" עניינו חגירת החגור (תהילים קט-יט) \ "לא יזח החושן" הסרתו (שמות כח-כח)
    "...ערו ערו עד היסוד בה" (תהילים קלז-ז) - לשון חורבן, ואינו נופל אלא על דבר שעוקרין שרשיו מהארץ (רש"י שם) \ מתערה כאזרח רענן (שם לז-לה) – לשון השרשה.
    לברך לעלה ולקלס \ "על כן נתתיך חרפה בגוים וקלסה לכל הארצות" (יחזקאל כב-ג)
    מלא "יין חמר מלא מסך" עניינו מילוי ושלימות \ "גם הנפש לא תמלא" עניינו כריתה (קהלת ו-ז, מ"צ שם)
    "עזב" לשון דחיה והרחקה \ "עזוב תעזוב עמו" (שמות כג-ה – ואף דהוה לגבי פריקה דהוא כעין הרחקה, כותב שם רש"י דהוה לשון עזרה)
    הווה \ "והות רשעים תהדוף" עקירת ההויה (משלי י-ג מלבי"ם)
    "לא נפקד ממנו איש" לשון חסרון (במדבר לא-מט) \ "יפקד ה' אלוקי הרוחות" (שם כז-טז) לשון מנין
    ירושה \ "ויורש את האמורי" לשון גירוש (במדבר לב-לט)
    מסע \ "... ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם" (סוף פקודי) פי' רש"י לשון חניה !!!

    "הוקע אותם" לשון חיבור (במדבר כה') \ ולעיתים הסרת החיבור "תקע נפשי" (ירמיה ו-ח)
    מזור, עניין רפואה (א-ו) \ עניין חולי (הושע ה-יג, סנהדרין צב.)
    "ער" לשון יורש (ער ועונה) \ "ערירי" בלא יורש (רש"י בראשית טו-ב)
    גירעון, ענינו חסרון \ ענין ריבוי ! (איוב לו-כז)
    מקץ – סוף \ לשון התחלה !!! "מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי..." כותב מצודת דוד "לשון התחלה, כי הראש יקרא קצה כמו הסוף" (ירמיה לד-יד)


ראשון לציון
הודעות: 117
הצטרף: 23 אפריל 2019, 20:47
קיבל תודה: 22 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי ראשון לציון » 29 אפריל 2019, 23:34

בכתובים מצינו כמה פעמים 'נסיעה' במשמעות של עקירה - ראה שופטים טז, יד ובמצודות. מלכים-א ה, לא וברש"י. ובירושלמי מצינו הלשון 'הסיע דעתו' במשמעות של היסח הדעת.


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1305
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 550 פעמים
קיבל תודה: 273 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי בן של רב » 30 אפריל 2019, 03:19

נסע/נסח=נעקר.
וזה היפוך נסך/ניסוך=חיבור


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 1023
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 30 אפריל 2019, 09:57

במבי כתב:
29 אפריל 2019, 23:26
לכאורה זה מהמילים מהמתפכות בעבר הבאתי מאמר קצר בנושא, ברשותך אני מצטט אותו.

במבי כתב:
13 ינואר 2019, 23:20
בפרשה מביא האבן עזרא על הפסוק "ויאר את הלילה" (שמות יד-כ) פירוש ש"ויאר" פירושו "החשיך" ולכאורה שולל זאת מכל וכל וכך הוא כותב:

ואמר ר' מרינוס, כי פי' ויאר את הלילה לשון ויחשיך, וכמוהו ולילה אור בעדני ובדברי חכמינו ז"ל אור לארבעה עשר.
והמפרש כזה, השים חשך לאור ואור לחשך, כי לא יתכן בכל לשון שיהיה פי' מילה אחת דבר והפכו אם לא היה על דרך כנוי, כמו ברך נבות אלקים עכ"ל
ועיין אבי עזר במקום אך נראה שהאבן עזרא לא שולל לגמרי שהרי כותב שייתכן על דרך כינוי כלומר שיש את הביאור העיקרי והנכון של המילה ובדקך השאלה וכינוי אפשר לתת למילה גם את המשמעות ההפכית.

וחשוב לציין שרש"י עה"פ "ולילה אור בעדני" (תהילים קלט - יא) מפרשו לשון אופל !!!

ומצינו בתנ"ך הרבה פעמים את המילים המתהפכות
כדלהלן:
  1. קודש \ קְדֵשָׁה
    לדשן את המזבח \ "ודשנו את המזבח" (הוצאת הדשן) שמות כז-ג
    חטא \ חיטוי (ועין רש"י נידה לא: ד"ה "ובחטא" - לשון טבילה וטהרה)
    כלה (ענין תאוה – "כלה שארי ולבבי...") \ עניין מניעה וגירושין ("וימינך מקרב חיקך כלה")
    שבח (משמעו עילוי והלל) \וכן מלשון "השפלה" !!! כגון "בשוא גליו אתה תשבחם" (תהילים פט-י), משביח שאון ימים (שם סה-ח(
    עיקר \ עיקור ("את סוסיהם תעקר..." יהושע יא-ו – ופירושו הוצאת הפרסות. (חולין ז:) )
    יוסף (הוספה – "יוסף ה' לי בן אחר") \ אסף (לקיחה "אסף ה' את חרפתי" , ספו תמו (תהילים עג')
    "ותשרש שורשיה" (תהלים פ – י) \ לשרש-הוצאת השורשים כמו "בכל תבואתי תשרש" (איוב לא-יב)
    "בסעפיה" פירושו בענפיה (ישעיה יז-ו) \ "מסעיף" פירושו עקירת הענף. (שם י – לג)
    שכב \ מובא בשם ר' שמואל ארקוולטי שמה שנאמר על ראובן "וישכב את בלהה פלגש אביו", שזה מהמילים המתהפכות וא"כ "וישכב" פירושו שמנע השכיבה.(ע"י שבלבל יצועי אביו) (אבי עזר על אבן עזרא שמות יד-כ)
    ויסקלהו – זריקת אבנים \ סקלו מאבן פירושו, הסרת האבנים. (ישעיה סב-י)
    קפץ \ "לא תקפוץ את ידך" פירושו סגירה וצמצום וכן "וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ" (תהילים קז-מב) וכן "קפיצת הדרך" פירושו כך (רש"י חולין צא: ד"ה קפצה)
    "ולמזח תמיד יחגריה" עניינו חגירת החגור (תהילים קט-יט) \ "לא יזח החושן" הסרתו (שמות כח-כח)
    "...ערו ערו עד היסוד בה" (תהילים קלז-ז) - לשון חורבן, ואינו נופל אלא על דבר שעוקרין שרשיו מהארץ (רש"י שם) \ מתערה כאזרח רענן (שם לז-לה) – לשון השרשה.
    לברך לעלה ולקלס \ "על כן נתתיך חרפה בגוים וקלסה לכל הארצות" (יחזקאל כב-ג)
    מלא "יין חמר מלא מסך" עניינו מילוי ושלימות \ "גם הנפש לא תמלא" עניינו כריתה (קהלת ו-ז, מ"צ שם)
    "עזב" לשון דחיה והרחקה \ "עזוב תעזוב עמו" (שמות כג-ה – ואף דהוה לגבי פריקה דהוא כעין הרחקה, כותב שם רש"י דהוה לשון עזרה)
    הווה \ "והות רשעים תהדוף" עקירת ההויה (משלי י-ג מלבי"ם)
    "לא נפקד ממנו איש" לשון חסרון (במדבר לא-מט) \ "יפקד ה' אלוקי הרוחות" (שם כז-טז) לשון מנין
    ירושה \ "ויורש את האמורי" לשון גירוש (במדבר לב-לט)
    מסע \ "... ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם" (סוף פקודי) פי' רש"י לשון חניה !!!

    "הוקע אותם" לשון חיבור (במדבר כה') \ ולעיתים הסרת החיבור "תקע נפשי" (ירמיה ו-ח)
    מזור, עניין רפואה (א-ו) \ עניין חולי (הושע ה-יג, סנהדרין צב.)
    "ער" לשון יורש (ער ועונה) \ "ערירי" בלא יורש (רש"י בראשית טו-ב)
    גירעון, ענינו חסרון \ ענין ריבוי ! (איוב לו-כז)
    מקץ – סוף \ לשון התחלה !!! "מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי..." כותב מצודת דוד "לשון התחלה, כי הראש יקרא קצה כמו הסוף" (ירמיה לד-יד)
לענ"ד ממש לא, עיין היטב שם ברש"י מה שביאר למה החנייה אף היא נקראת מסע.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 260
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי משה נפתלי » 30 אפריל 2019, 14:51

זקן ויושב בישיבה כתב:
29 אפריל 2019, 10:17
באברהם אבינו מצינו הלוך ונסוע הנגבה.
הפועל 'הלך' משמש רבות כפועל עזר לפעלים אחרים, להורות על התמדת הפעולה, לדוגמה:
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר.
וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק, וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.
וכיוצא באלו הוא גם המשפט 'הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה', ואין מובנה של ההליכה כאן צעידה ממקום למקום.


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 1023
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 30 אפריל 2019, 14:58

משה נפתלי כתב:
30 אפריל 2019, 14:51
זקן ויושב בישיבה כתב:
29 אפריל 2019, 10:17
באברהם אבינו מצינו הלוך ונסוע הנגבה.
הפועל 'הלך' משמש רבות כפועל עזר לפעלים אחרים, להורות על התמדת הפעולה, לדוגמה:
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר.
וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק, וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.
וכיוצא באלו הוא גם המשפט 'הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה', ואין מובנה של ההליכה כאן צעידה ממקום למקום.
יישר כח, אבל עדיין חסר הסבר למה לא מספיק ונסע לבד? אתה מתכוון שזה בא להורות על התמדת הנסיעה?


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1497
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 30 אפריל 2019, 15:14

משה נפתלי כתב:
30 אפריל 2019, 14:51
זקן ויושב בישיבה כתב:
29 אפריל 2019, 10:17
באברהם אבינו מצינו הלוך ונסוע הנגבה.
הפועל 'הלך' משמש רבות כפועל עזר לפעלים אחרים, להורות על התמדת הפעולה, לדוגמה:
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר.
וְדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק, וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים.
וכיוצא באלו הוא גם המשפט 'הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה', ואין מובנה של ההליכה כאן צעידה ממקום למקום.
לכשתמצי לומר, כל שורש ה.ל.ך על כל הטיותיו הושאל על ענין התמדה כמו:

שופטים פרק ד
( וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ הָל֣וֹךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־כְּנָ֑עַן
שמואל א יד
וַיְהִ֗י עַ֣ד דִּבֶּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהֶהָמ֗וֹן אֲשֶׁר֙ בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וָרָ֑ב


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 260
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי משה נפתלי » 30 אפריל 2019, 17:44

זקן ויושב בישיבה כתב:
30 אפריל 2019, 14:58
זה בא להורות על התמדת הנסיעה?
בהחלט! כלומר, לא היה זה מסע רצוף ממקום למקום, כי אם מסע מקוטע הנמשך לאורך זמן, וכלשון רש"י:
לִפְרָקִים, יוֹשֵׁב כָּאן חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר וְנוֹסֵעַ מִשָּׁם וְנוֹטֶה אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכָל מַסָּעָיו הַנֶּגְבָּה – לָלֶכֶת לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 260
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי משה נפתלי » 30 אפריל 2019, 17:50

האחד בא לגור כתב:
30 אפריל 2019, 15:14
לכשתמצי לומר, כל שורש ה.ל.ך על כל הטיותיו הושאל על ענין התמדה.
כוונת הדברים אינה מחוורת כשמלה.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1497
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 30 אפריל 2019, 21:09

משה נפתלי כתב:
30 אפריל 2019, 17:50
האחד בא לגור כתב:
30 אפריל 2019, 15:14
לכשתמצי לומר, כל שורש ה.ל.ך על כל הטיותיו הושאל על ענין התמדה.
כוונת הדברים אינה מחוורת כשמלה.
הכוונה היא: שהשורש הליכה הוא לא רק בא כמשמעות של התמדה של פעולה אחרת כנסמך, כמו הלוך ונסוע, אלא הוא עצמו משמש כהתמדת מצב מסוים .
שהרי לא נאמר "ותקש יד ישראל הלוך וקשה" או " ותרב הלוך ורב" כשם שנאמר "ויסע אברם הלוך ונסוע "

וכמדומה שאף המקרא "ותהלך אש ארצה " ענינו על התמדת הליכת האש אל הארץ שהרי לא נאמר ותרד אש.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1637
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 478 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי שאר לעמו » 30 אפריל 2019, 21:22

בתרגום אונקלוס נסע=נטול. כלומר נעקור ממקום זה למקום אחר.
הליכה היא הצעידה ברגליים.

לפעמים תיבות אלו משמשות כביטוי מושאל במקומות אחרים בתורה.

כעת אידך ניזיל ונגמור לכל שרשי נ.ס.ע. וה.ל.כ. שבתורה על פי יסוד זה. תוכנת בר אילן תסייע...
וכל דבר ניתן להסביר.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי נדיב לב » 30 אפריל 2019, 21:37

זקן ויושב בישיבה כתב:
29 אפריל 2019, 10:17
הנה מצינו בתורה הרבה פעמים לשון נסיעה. כל מסעי בני ישראל וכו'.
מה הפירוש נסיעה בלשון תורה. היום מקובל לכנות הליכה ברגליים ונסיעה בגלגלים.
אבל בלשון תורה כמדומה שאינו כן, הנה לענין בני ישראל כמדומה שמבואר בתרגום יונתן שלא רכבו על החמורים אלא הלכו ברגליהם.
ובאברהם אבינו מצינו הלוך ונסוע הנגבה, וכן וילך למסעיו.
עוד מצינו בפר' וישלח שאמר יעקב לעשיו 'ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך'
באופן כללי היה נראה [והוא מיישב את רוב המקומות] שנסיעה נאמר רק על מעבר מוחלט ממקום למקום, אבל מי שאינו עובר למקום אחר זהו לשון הליכה.
וצריך בירור.
נסיעה מתיחסת לעקירה וזו התוצאה. והליכה היא הפעולה עצמה וזה פשוט כמו שנאמר
אלא שאצל אברהם כפי שהוזכר נאמר 'הלוך ונסוע' והיה צריך להקדים נסיעה להליכה אבל לא מוכרח


פותח הנושא
זקן ויושב בישיבה
משתמש ותיק
הודעות: 1023
הצטרף: 15 אוקטובר 2018, 21:40
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 30 אפריל 2019, 22:40

נדיב לב כתב:
30 אפריל 2019, 21:37
זקן ויושב בישיבה כתב:
29 אפריל 2019, 10:17
הנה מצינו בתורה הרבה פעמים לשון נסיעה. כל מסעי בני ישראל וכו'.
מה הפירוש נסיעה בלשון תורה. היום מקובל לכנות הליכה ברגליים ונסיעה בגלגלים.
אבל בלשון תורה כמדומה שאינו כן, הנה לענין בני ישראל כמדומה שמבואר בתרגום יונתן שלא רכבו על החמורים אלא הלכו ברגליהם.
ובאברהם אבינו מצינו הלוך ונסוע הנגבה, וכן וילך למסעיו.
עוד מצינו בפר' וישלח שאמר יעקב לעשיו 'ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך'
באופן כללי היה נראה [והוא מיישב את רוב המקומות] שנסיעה נאמר רק על מעבר מוחלט ממקום למקום, אבל מי שאינו עובר למקום אחר זהו לשון הליכה.
וצריך בירור.
נסיעה מתיחסת לעקירה וזו התוצאה. והליכה היא הפעולה עצמה וזה פשוט כמו שנאמר
אלא שאצל אברהם כפי שהוזכר נאמר 'הלוך ונסוע' והיה צריך להקדים נסיעה להליכה אבל לא מוכרח
זה לא מספיק, בגלל שרואים שכשלא מדובר על ניתוק מוחלט ממקום למקום, אז לא משתמשים כלל בלשון נסיעה, אלא רק בלשון הליכה. למשל כשאדם הולך בתוך ביתו זה לא קרוי בתורה בלשון נסיעה. עשיתי על זה חיפוש בתנ"ך.
וגם לא מבין לדבריך, אז תמיד צריך להשתמש בשתי הדברים למה פעמים שמשתמשים רק בהליכה ופעמים רק בנסיעה.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1010
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 189 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי נדיב לב » 30 אפריל 2019, 22:42

לא כל הליכה למקום אחר היא עקירה
כשאדם עוזב את מקום מגוריו ועובר לדור במקום אחר הרי זה עקירה ואילו כשאדם הולך ולא עוקר ממקומו אלא הולך מכאן לשם אין זה נחשב לעקירה של ממש מקווה שכעת הובנתי


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 260
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה ההבדל בין הליכה לנסיעה בלשון תורה?

שליחה על ידי משה נפתלי » 01 מאי 2019, 00:54

האחד בא לגור כתב:
30 אפריל 2019, 21:09
כמדומה שאף המקרא "ותהלך אש ארצה" ענינו התמדת הליכת האש אל הארץ שהרי לא נאמר ותרד אש.
בענין הילוך האש שבמקרא זה יש מדרש פליאה בבראשית רבה (מצוטט מתוך 'ילקוט שמעוני' בראשית רמה):
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְיָ אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן. שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ הִלּוּךְ לְקוֹל, הִלּוּךְ לְאֵשׁ לֹא שָׁמַעְנוּ. וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ? לְהַלָּן: 'וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה'.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 5 אורחים