חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

דוד ה.

משתמש ותיק
משה רבינו אמר:
מדובר במשחק שאסור כל השנה, אך ביום א' בשנה הוא לא רק מותר אלא גם מומלץ
המקור לכך הוא משנה מפורשת [אם כי ע"פ פרשנותו של א' הראשונים]
בהתאם, הוא גם נפסק בשו"ע [ההערה כנ"ל]
שומטין לולביהן ואוכלין אתרוגיהן.
עי' שם בתוס' אבל כנראה כוונתך לאגודה שמתיר להזיק בסוכות, ובשו"ע חו"מ שעח ס"ט
 

חימקו

משתמש ותיק
היכן מצינו שהיתרו איסור דאורייתא בשבת בגלל שאין בו איסור סקילה?
 

חימקו

משתמש ותיק
מבשן אשיב אמר:
חימקו אמר:
היכן מצינו שהיתרו איסור דאורייתא בשבת בגלל שאין בו איסור סקילה?
מחמר?
[הרי לא התירו לגמרי]

אכן, כוונתי לאיסור דאוריתא לחלק מהפוסקים שהתירו בשבת בזמן מסויים, רק בגלל שאינו איסור סקילה.
 

4568734

משתמש ותיק
האם דובר כאן על החידה - איך יתכן אדם שהחזו"א עצמו יורה לו שיכול לנהוג בכל השיעורים כמו הגר"ח נאה?

והתשובה, בגוי שהתגייר במקווה שיש שם 40 סאה רק לפי שיעור הגר"ח נאה, א"כ כל מה שהוא יהודי זה רק לשיטת הגרח"נ, אבל להחזו"א הוא גוי בכלל, אז החזו"א עצמו גם יורה לו לנהוג כשיעור הגרח"נ...

[רק ז"א מדוייק, דהחזו"א יאמר לו שהוא גוי... ולשיטתיה אין שום נפ"מ איזה שיעור יעשה].

האם הובאה כאן חידה זו בעבר?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
איך ייתכן אדם שבא לעבור עבירה אך למעשה הוא עושה מצווה?
א. אמר לו מישהו שאביו ביקש שלא יבא לביתו מחר, ורצה לעבור על דברי אביו ובא לביתו, ולבסוף התברר שבאמת אביו ביקש שכן יבא לבקרו, הרי שעשה מצות כיבוד אב.

ב. חשב שהיום הוא יום כיפור ורצה לעבור ולאכול ביוה"כ והתברר שזה היה באמת ערב יום כיפור שמצוה לאכול בו.

וכן בכל מעשה שחשב שהוא מצוה הבאה בעבירה, ועבר ועשאו, והתברר שלא היה עבירה.

ויל"ע כיון שחשב שעובר עבירה, נקרא חוטא כנתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, וא"כ גם אם נתברר לבסוף שלא היה עבירה, אבל הוא עבר עבירה בחשבו שזה אסור, וא"כ שוב יש כאן מצוה הבאה בעבירה, ואינו מצוה.
ועוד יש לעיין כיון שמצוות צריכות כוונה, יתכן שאם כיון לעשות מצוה הבאה בעבירה אין שייך בזה כוונת מצוה, ולא נתקיים המצוה.
וע"ז י"ל שיתכן באופן שחשב שזה מצוה הבאה בעבירה, ולמרות שידע שאסור לעשותו, חשב שבכל אופן אם עשאו מקיים מצוה, א"כ הרי יש כאן כונה לקיים במצווה.

 
 

אבי חי

משתמש ותיק
4568734 אמר:
[רק ז"א מדוייק, דהחזו"א יאמר לו שהוא גוי... ולשיטתיה אין שום נפ"מ איזה שיעור יעשה].
ז"א מדויק, שכן גם להחזו"א חייבים לחוש לשיעור הקטן בנפח, עכ"פ בדאו'.
(משא"כ בשיעורי האורך שאכן להחזו"א השיעור הקטן אינו כלום).
 

4568734

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
4568734 אמר:
[רק ז"א מדוייק, דהחזו"א יאמר לו שהוא גוי... ולשיטתיה אין שום נפ"מ איזה שיעור יעשה].
ז"א מדויק, שכן גם להחזו"א חייבים לחוש לשיעור הקטן בנפח, עכ"פ בדאו'.
(משא"כ בשיעורי האורך שאכן להחזו"א השיעור הקטן אינו כלום).
מה המקור לזה?
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
4568734 אמר:
מה המקור לזה?
העיקרון מבואר בקונט' השיעורים לחזו"א ובשש"ת להקה"י.
ועי' מה שכתבתי כאן.

(דרך אגב, איני בטוח כ"כ במה שהנחתי שמקוה הוא ממדות הנפח, אף שכך הוא לכאו')
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
מוחך רץ כצבי...

ואחרון להערב -

כאשר אחרים יטלו גאוותי, אזי לא אוליד ילדים.
אך אני עצמי אטול גאוותי, אם לא אקנה מלבוש לאישתי בכספי.
מי אני?
 

נופך

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
מוחך רץ כצבי...

ואחרון להערב -

כאשר אחרים יטלו גאוותי, אזי לא אוליד ילדים.
אך אני עצמי אטול גאוותי, אם לא אקנה מלבוש לאישתי בכספי.
מי אני?
תרנגול ושני סוגיות הם בש"ס אחד סירוס ואחד דרך ארץ מתרנגול.
ובמחילה טעית, לא יוריד לעצמו הכרבולת אלא החתול יאכל הכרבולת יעו"ש בעירובין ק.
 
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
חילך לאוריתא!
נופך אמר:
ובמחילה טעית, לא יוריד לעצמו הכרבולת אלא החתול יאכל הכרבולת יעו"ש בעירובין ק.
במחילה כת"ר טעה. לא מוזכר חתול שם בעניין זה.
ומשכ"ש בגוף שלישי, כך דרך הש"ס בדברים לא טובים לא לדבר בלשון 'מדבר' אלא בגוף שלישי.
 

נופך

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
חילך לאוריתא!
נופך אמר:
ובמחילה טעית, לא יוריד לעצמו הכרבולת אלא החתול יאכל הכרבולת יעו"ש בעירובין ק.
במחילה כת"ר טעה. לא מוזכר חתול שם בעניין זה.
ומשכ"ש בגוף שלישי, כך דרך הש"ס בדברים לא טובים לא לדבר בלשון 'מדבר' אלא בגוף שלישי.
עי' רבינו חננאל שם
 
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
מכופף ראשי. [אגב הוא כותב "ראשו" ולא "כרבלתו" כמו הגי' שלנו, ולגי' שלנו חשבתי שיש קשר בין הדברים שבפיוס תולה את נטילת הכרבולת שלו, להא שאינו מזדווג כשאין לו כרבולת]
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
4568734 אמר:
מה המקור לזה?
העיקרון מבואר בקונט' השיעורים לחזו"א ובשש"ת להקה"י.
ועי' מה שכתבתי כאן.

(דרך אגב, איני בטוח כ"כ במה שהנחתי שמקוה הוא ממדות הנפח, אף שכך הוא לכאו')
לענין החילוק בין מדות אורך למדות נפח, שם כתב כת"ר שאינו לוקח אחריות על נכונות החילוק. ואני הק' לפני יותר מיובל שנים שימשתי הרבה לפני גדולי תלמידיו ומעולם לא נשמע חילוק זה, וכב' הביא בשם הסטייפלר זצ"ל שלא חילק בזה.
אדרבה אשמח מאוד לשמוע איך אפשר לחלק הכי, לאחר שהגמ' תלתה שיעור רביעית בשיעור אצבע. (ולומר שמאז זמן הגמ' שיעור אצבע נעשה יותר גדול, הנו"ב והחזו"א אינם מסכימים לומר כן).
 
 
חלק עליון תַחתִית