תפילה על דבר שאינו מציאותי

ברל

משתמש ותיק
בעיסוקי אני עוסק בתחום קשה ומורכב העוסק בדיני נפשות בירך אותי אדם שלא יהיה לך שום טעויות. כידוע שבמציאות מי שלא עושה לא טועה ומח שעושה טועה כך דרכו של עולם.
נסתפקתי האם יש טעם לברך אדם דבר שלכאורה הוא נגד הטבע הפשוט או עדיף ברכה שהטעויות יהיו על דברים פעוטים?
 

אסף

משתמש ותיק
יש הגדרה הלכתית ברורה מה נקרא תפילת שוא - "המתפלל על מה שעבר, כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר, ואמר יה"ר שלא יהא קול זה בתוך ביתי, או שהיתה אשתו מעוברת אחר מ' יום לעיבורה, ואמר יה"ר שתלד אשתי זכר, ה"ז תפלת שוא" (שו"ע או"ח רל)
לכאו' הברכה שנתברכת אינה בכלל זה.
ויה"ר שלא תצא תקלה מתחת ידך כלל.
 

ברל

משתמש ותיק
פותח הנושא
איני שואל מבחינת האם זה שווא או אל אלא האם כאשר אדם מבקש מהקב"ה בקשה כל שהיא האם הוא צריך לבקש נס או דברים ראליים למה שבמקום להתפלל על פרנסה שיבקש לזכות במליון ₪ לדוג'
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
ברל אמר:
איני שואל מבחינת האם זה שווא או אל אלא האם כאשר אדם מבקש מהקב"ה בקשה כל שהיא האם הוא צריך לבקש נס או דברים ראליים למה שבמקום להתפלל על פרנסה שיבקש לזכות במליון ₪ לדוג'
צריך לתת לו רעיונות איך לשלח לך את הכסף??
מתפללים על פרנסה וזה יגיע בלוטו או בטוטו או שישלח ברכה במעשה ידיך
הרבה שלוחים למקום.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
עד שאתה שואל על ברכות, מי יימר שהן כתפלות? ובכלל יחכימונו רבותינו מה ענינן, ומדוע שיהיה כזה כח בעולם שסותר את רצון הבורא על מה שכבר קיים?
והאיך ר' ישמעאל כה"ג בירך את השם צבקות? והאם זה קשור לביאורים במילה 'ברוך' שבכל הברכות?
וכשנדע איך זה עובד, (אם נדע) אולי נבין ששוה לברך הרבה כדי שקצת יתקיים?!
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
ידיעה מעניינת בנושא זה

המשנה המפורסמת בברכות ט ג על תפילת שוא
המתפלל שתלד אשתו זכר הרי זה תפילת שוא בספר מלאכת שלמה על המשניות
מביא תנחומא שחולק כי אין קשה בעיני ה' להחליף העובר
 

מאן דהו

משתמש ותיק
ברל אמר:
בעיסוקי אני עוסק בתחום קשה ומורכב העוסק בדיני נפשות בירך אותי אדם שלא יהיה לך שום טעויות. כידוע שבמציאות מי שלא עושה לא טועה ומח שעושה טועה כך דרכו של עולם.
נסתפקתי האם יש טעם לברך אדם דבר שלכאורה הוא נגד הטבע הפשוט או עדיף ברכה שהטעויות יהיו על דברים פעוטים?

שלא יהיו טעויות כולל גם את המשמעות של כמה שפחות טעויות דבר שהוא טבעי לחלוטין
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
ברל אמר:
בעיסוקי אני עוסק בתחום קשה ומורכב העוסק בדיני נפשות בירך אותי אדם שלא יהיה לך שום טעויות. כידוע שבמציאות מי שלא עושה לא טועה ומח שעושה טועה כך דרכו של עולם.
נסתפקתי האם יש טעם לברך אדם דבר שלכאורה הוא נגד הטבע הפשוט או עדיף ברכה שהטעויות יהיו על דברים פעוטים?

א. הכותרת מדברת על תפילה והתוכן מדבר על ברכה. לברך תמיד אפשר.
אני לא מתפלל שתזכה בלוטו אבל כן אברך אותך שתזכה בלוטו (פרטי ח-ן הבנק שלי למעשרות אשלח בפרטי).
ב. אנו מתפללים כל יום מעין זה: אל תביאנו לידי חטא\עברה\עוון\נסיון\בזיון.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ברל אמר:
בעיסוקי אני עוסק בתחום קשה ומורכב העוסק בדיני נפשות בירך אותי אדם שלא יהיה לך שום טעויות. כידוע שבמציאות מי שלא עושה לא טועה ומח שעושה טועה כך דרכו של עולם.
נסתפקתי האם יש טעם לברך אדם דבר שלכאורה הוא נגד הטבע הפשוט או עדיף ברכה שהטעויות יהיו על דברים פעוטים?

גם אם אין אדם שלא יעשה שום טעות בחייו מאן יימר שבכל דבר שהוא עושה בחיים חייב להיות שהוא יטעה??
ומי יתן השם שהטעויות ש(לדבריך) מוכרח שיהיו לך בחייך לא יהיו בדברים אלה שכדבריך הם "דיני נפשות".
 

יעקוב

משתמש רגיל
יעקב שלם אמר:
ידיעה מעניינת בנושא זה

המשנה המפורסמת בברכות ט ג על תפילת שוא
המתפלל שתלד אשתו זכר הרי זה תפילת שוא בספר מלאכת שלמה על המשניות
מביא תנחומא שחולק כי אין קשה בעיני ה' להחליף העובר

גמ' מפורשת בירושלמי שאפשר להתפלל להחלפת נקבה בזכר כמו עם דינה.
 
הסתפקתי בענין זה, אחרי שבמדרש איתא שאפשר להתפלל על עובר שיתחלף ולא ידעתי שהוא גם בירושלמי אם יש לנהוג כן אחרי שנפסק להלכה שהרי זו תפילת שוא כלומר האם ההלכה הזו מחייבת, מקווה שכוונתי מובנת
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
גמ' מפורשת בירושלמי שאפשר להתפלל להחלפת נקבה בזכר כמו עם דינה.

וכי מפורש בירושלמי שלכל אחד מותר? או שרק כתוב שדינה עשתה כן?

הרי איתא בספרים שאין להוכיח ממעשה אבות שהתפללו על ניסים, כגון שהתפללו על ילדים אף שהאמהות היו עקרות.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
וכדרך אגב אכתוב מה ששמעתי מהגר"ח קניבסקי שליט"א בשם החזון איש (או אולי בשם אביו הסטייפלר זצוק"ל)לגבי תפילה על חולה שעל פי דרך הטבע צריך נס כדי שיתרפא,
>> אמר שיתפלל שיגלו הרופאים בקרוב רפואה למחלתו, ושימשיך החולה לחיות עד שימצאנו וירפאנו.
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
ברל אמר:
בעיסוקי אני עוסק בתחום קשה ומורכב העוסק בדיני נפשות בירך אותי אדם שלא יהיה לך שום טעויות. כידוע שבמציאות מי שלא עושה לא טועה ומח שעושה טועה כך דרכו של עולם.
נסתפקתי האם יש טעם לברך אדם דבר שלכאורה הוא נגד הטבע הפשוט או עדיף ברכה שהטעויות יהיו על דברים פעוטים?

ברכה איננה צ'ק פתוח
היא השפעה מלמעלה למטה
פעמים שהשפע מתקבל בשפע.. ולפעמים בצמצום
ועל פי רוב יותר משתלוי במברך תלוי במעשי המתברך
 

יעקוב

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
יעקוב אמר:
גמ' מפורשת בירושלמי שאפשר להתפלל להחלפת נקבה בזכר כמו עם דינה.

וכי מפורש בירושלמי שלכל אחד מותר? או שרק כתוב שדינה עשתה כן?

הרי איתא בספרים שאין להוכיח ממעשה אבות שהתפללו על ניסים, כגון שהתפללו על ילדים אף שהאמהות היו עקרות.
משנה: הצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא. כיצד היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואומר יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא:
גמרא: דבית ר' ינאי אמרו ביושבת על המשבר היא מתניתא, הא קודם לכן יצלי, א"ר יהודה בן פזי אף היושבת על המשבר יכול להשתנות, ר' בשם דבית ינאי עיקר עיבור של דינה זכר היה מאחר שנתפללה רחל נהפך לנקבה
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לכו"ע אין צד שניתן להתפלל על בת שכבר נולדה לו, שתתהפך לבן.

בקיצור - זה יותר שאלה בענינו של 'הריון' מאשר על 'תפילה'.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יעקוב אמר:
יושב אוהלים אמר:
יעקוב אמר:
גמ' מפורשת בירושלמי שאפשר להתפלל להחלפת נקבה בזכר כמו עם דינה.

וכי מפורש בירושלמי שלכל אחד מותר? או שרק כתוב שדינה עשתה כן?

הרי איתא בספרים שאין להוכיח ממעשה אבות שהתפללו על ניסים, כגון שהתפללו על ילדים אף שהאמהות היו עקרות.
משנה: הצועק לשעבר הרי זה תפלת שוא. כיצד היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואומר יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא:
גמרא: דבית ר' ינאי אמרו ביושבת על המשבר היא מתניתא, הא קודם לכן יצלי, א"ר יהודה בן פזי אף היושבת על המשבר יכול להשתנות, ר' בשם דבית ינאי עיקר עיבור של דינה זכר היה מאחר שנתפללה רחל נהפך לנקבה

תודה
 

ששמואל

משתמש ותיק
ברל אמר:
בעיסוקי אני עוסק בתחום קשה ומורכב העוסק בדיני נפשות בירך אותי אדם שלא יהיה לך שום טעויות. כידוע שבמציאות מי שלא עושה לא טועה ומח שעושה טועה כך דרכו של עולם.
נסתפקתי האם יש טעם לברך אדם דבר שלכאורה הוא נגד הטבע הפשוט או עדיף ברכה שהטעויות יהיו על דברים פעוטים?


אני לא יודע אם לזה התכוונת אבל יש משהו דומה למה שאתה שואל בדברי התוס' בב"מ קו. ד"ה לניסא דמשמע מדבריו שלא שייך שאדם יתפלל שיצליח בכל מה שיעשה עיי"ש.
וכבר קידמוני דיש לחלק בין תפילה לברכה.
(אמנם קשה לי לפי"ז הא דאמרן אנא ה' הצליחה נא).
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
מדוע לא להתפלל לישועה גם כנגד הטבע? היפלא מה' דבר?
מן הסתם להתפלל לישועה מתוך ידיעה ש:
1. לא מגיע לי כלום ויהי רצון שתתמלא בקשתי לטובה מתוך אוצר מתנות חינם של ה' יתברך, ולא מתוך זכויותיי כי אין לי מספיק זכויות.
2. שרק אם זו טובתי הנצחית שתתקבל התפילה ואם לאו לאו.
3. שתתקבל התפילה למען יתגדל שמו יתברך בעולם ויתפרסמו הישועות שבאו בעקבות התפילה, ולא בשביל טובתנו האישית.
4. להתפלל לא מתוך ייאוש אלא רק מתוך הודיה ואמונה שה' יודע מה הוא עושה, ושכל מה שהוא עושה הוא בהכרח לטובה, ויש לומר תודה בלב שלם בין על הטוב ובין על הרע.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
מדוע לא להתפלל לישועה גם כנגד הטבע? היפלא מה' דבר?
מן הסתם להתפלל לישועה מתוך ידיעה........

למה לא להתפלל נגד הטבע?
כי זה תלוי בגדרי התפילה, ואם תפילה לא נועדה לעזור נגד הטבע - זה בדיוק כמו להכניס כרטיס רב קו לכספומט וללחוץ מספרים בבחינת למה לא...
קיבלנו כלי רוחני עצום של התקשרות לקב''ה ושמו תפילה ואנו דנים כאן אימתי והאיך משתמשים בכלי הזה.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
עד שאתה שואל על ברכות, מי יימר שהן כתפלות? ובכלל יחכימונו רבותינו מה ענינן, ומדוע שיהיה כזה כח בעולם שסותר את רצון הבורא על מה שכבר קיים?

ספר העקרים - מאמר רביעי פרק יט
ענין הברכות שהנביאים והצדיקים והחסידים מברכין את האנשים הוא דבר נבוכו בו המפרשים ולא העלו בו דבר הגון וזה שהם אמרו לא ימלט הדבר מחלוקה אם שיהיו הברכות תפלה או הגדת העתידות ואם הם תפלה למה חרד יצחק חרדה גדולה עד מאד על שברך לזולת עשו ואמר מי אפוא הוא הצד ציד וגו' (בראשית כ"ז) ואמר ואברכהו גם ברוך יהיה (שם) יחזור ויתפלל על עשו כמו שהתפלל בתחלה על יעקב שבלי ספק יותר ראוי שתהיה תפלתו נשמעת באחרונה על עשו שתעשה ברצון יותר ממה שנתקבלה על יעקב שהיתה במרמה ואם הברכות הן הגדת עתידות למה נתרעם עשו ע"ז ואמר את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי (שם) ואיך אמר לו יצחק הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים (שם) הרי לא עשה דבר מעצמו אלא שהיה מגיד בנבואה העתידות לבא על המתברך ומה תרעומות יש בזה ליצחק ולעשו:
והרבה דברים נאמרו בזה והיותר נכון ממה שהסכימו עליו הוא שענין הברכות כאלו הוא דבר מורכב משניהם מהגדת העתידות ומן התפלה על דרך זה שהנביא יראה בנבואה העתיד לבא על המתברך ויתפלל בעדו להרבות הטוב ההוא כאלו תאמר שיראה בנבואה שהאיש ההוא יצליח בעבודת האדמה ויברכהו הנביא שירבה תבואותיו מאה שערים או אם יראה שהאיש ההוא יצליח במקנה יברכהו שירבה מקנהו שערו גדול תפלט פרתו ולא תשכל ועל זה הדרך אמרו שהוא בכל שאר ההצלחות:
וכשיקשה עליהם הדבר מצד התפלה יאמרו שהוא הגדת העתידות ואם יקשה עליהן מצד הגדת העתידות יאמרו שהוא תפלה ולזה הדרך יצטרכו לחלק בין הברכות הנאמרות על פי הנביא לנאמרות מפי הצדיקים והחסידם שאינן נביאים וכן יקשה לזה כל הברכות הנאמרות לישראל מפי הכהנים שאין בהן הגדת העתידות כלל אלא אם תאמר שכל אלו דרך תפלה ושל יצחק לפי שהיה נביא היה בהם הגדת העתידות ולפיכך חרד יצחק כל החרדה ההיא מן העצבון שהיה עצב על מה ששראה בנבואה מן הטוב העתיד לבא על יעקב ורוב הצלחתו על עשו שהיה חביב לו ויש לתמוה אחר שהתפלה מועילה בברכות למה לא התפלל יצחק על עשו שיצליח יותר מיעקב כמו שיתפללו הצדיקים על המתברך על ידם ולמה לא אמר לעשו שהברכות היו הגדת העתידות ושלא הפסיד דבר בברכו את יעקב וזה היה יותר ראוי כדי שלא ישטום עשר את יעקב על הברכות שברכו אביו:
והנראה לי בזה הוא שענין הברכות אינו הגדת עתידות כלל אבל הוא תפלה עם נתינת הכנה אל המקבל שיחול השפע האלהי עליו וזה שהשפעים העליונים ישתלשלו ויושפעו על המקבלים בהדרגות ואמצעיים ובתנאים שיהיו המקבלים ראוים ועל יחס וסדר שמור ושיהיו עם זה מוכנים לקבול השפע ההוא ואם יפסק ההשתלשלות מאיזה מהאמצעיים ולא יהיה היחס שמור או הסדר או יהיה המקבל בלתי מוכן יתבלבל השפע או היחס ולא יחול השפע האלהי בהשתנות הסדר:
ולזה צריך שיהיה במקבל הכנה כדי שיחול בו השפע ההוא וכשלא יהיה המקבל מוכן לקבל השפע האלהי יוכן על ידי הנביא או על ידי הצדיק או החסיד ויהיה המברך אמצעי בהורדת השפע ההוא וזהו ענין סמיכת היד שהיו סומכין ידיהם המברכים על המתברכין לתת הכנה אל המתברך שיקבל השפע או הטוב ההוא וכאלו החסיד או הצדיק המברך הוא צנור להמשיך השפע האלהי על ידיו כמו שמצינו בענין הנבואה שהיתה שורה על ידי הנביא על הבלתי ראוים אליה ובלבד שיהיה בהם קצת הכנה אמר הש"י למשה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו (במדבר כ"ז) וכפי מעלת הסומך או המברך תהיה מדרגת השפע המקובל. [כאן מאריך לבאר עניין אליהו ואלישע עיי"ש].
וזאת היתה הכונה בברכת הכהנים את העם כדי שיהיו אמצעים לחול השפע על המתברכים כפי הכנת כל אחד מהם והיו נושאין כפיהם בשעת הברכה שהוא כענין סמיכת היד והיתה ברכת הכהנים לכלל ישראל או לצבור לפי שהרבים יותר מוכנים לקבל השפע מן היחיד וזה שאי אפשר שלא יהיה בהם מי שיהיה בו הכנה לקבל איזה שפע אלהי באמצעות הכהנים ועל זה הדרך הן ברכות הצדיקים או החסידים למתברכים על ידיהם כדי שיחול השפע באמצעותן על המתברך ע"ד שפירשנו בנבואה בפרק י"א מהמאמר הג':
ואל תקשה עלי איך אפשר שיהיה הצדיק או החסיד כלי להגיע הברכה אל המתברך והוא יהיה עני ומצטרך לבריות שכבר בארו רז"ל בפ' כסוי הדם ואמרו שאהני להו זכותא דצדיקי לאחריני לדידהו לא מהני להו זכותייהו (חולין דף פ"ו):
ואחר שימשך השפע אל המתברך באמצעות המברך כפי הכנת המקבל אין כח ביד המברך להפסיק השפע ההוא ושלא ירד על המקבל כי בזולתו ירד עליו שהמברך אינו אלא כלי להגיע הברכה אל המתברך ואע"פ שיסתלק הכלי לא תסתלק הברכה וזה כאדם שהמשיך מי מעין המתגבר אל גנה זרועיה תצמיח שאף על פי שיסתלק האיש הממשיך לא יפסק הנחל הנמשך מהשקות הגנה וכן מי שיעשה חלונות בבית אופל כדי שיכנס בו אור השמש שאף אם יסתלק האומן לא יסתלק אור השמש מלהאיר הבית ההוא האפל:
וזה הוא שאמר יצחק כשחרד חרדה גדולה עד מאד ואברכהו גם ברוך יהיה (בראשית כ"ז) כלומר על כרחי יהיה ברוך אחר שברכתי אותו שגם ברוך יהיה הוא מכלל החרדה כאלו אמר אין בידי להפסיק השפע ההוא שנמשך אליו על ידי שזה כמי שצוה את הצורף לעשות כלים נאים מזהב מצויירים ציור נאה עד מאד לאוהבו של צורף והאומן בהיותו מדמה שהכלים ההם היו לאוהבו ציר אותם ציור נאה עד מאד בשמחה ובטוב לבב ואח"כ נודע שלא היו הכלים ההם לאוהבו של צורף שבלי ספק הצורף ההוא יתעצב על זה ויחרד חרדה גדולה אבל אין בידו למנוע הציור הנאה ההוא שלא יהיה עשוי בכלים ההם ואע"פ שנודע שהם לשונאו של אומן ובעבור זה אמר יצחק לעשו הן גביר שמתיו לך וגו' (שם) כלומר כבר הגיעו לו על ידי באמצעות הכנתו כל השפע הזה ואין בידי להפסיק אותו אחר שכבר נמשך ולכה אפוא מה אעשה בני עד שאמר לו עשו הברכה אחת היא לך אבי כלומר שיברכהו ברכה אחרת שלא תהיה נגד הברכה שברך וכן עשה יצחק שבכלל ברכת עשו אמר לו ואת אחיך תעבוד שבזולת זה אי אפשר וזה מה שרצינו לבאר מענין הברכות:
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
והאיך ר' ישמעאל כה"ג בירך את השם צבקות? והאם זה קשור לביאורים במילה 'ברוך' שבכל הברכות?
העניין רחב מאוד אך בלמעלה נראה שהן הן הדברים, דהיינו ש'ברוך' שבכל הברכות הם באותה הכוונה של ישמעאל בני ברכני.
ועיין בית אלקים להמבי"ט שער התפלה פרק כ'.
והוא נושא בפני עצמו ואולי עוד חזון למועד להאריך בזה.
 

עוד א'

משתמש רגיל
להתפלל בצורה כללית שלא יהיה טעויות זה כמו להתפלל שלא יהיה חולים שלא מצאנו שום תפילה כזאת,
כי זה לבקש מה' על עצם המושג שהוא ברא שיש חולים ולא שייך לדבר איתו על משהו שהוא מעצם הבריאה, כמו שזה מצחיק לבקש ממנו שלא יהיה שמש.
תפילה זה על משהו בתוך המסגרת שאנו מבקשים שבדבר זה וזה יחוס עלינו ויתנהג במידת רחמים

ורק לפני כל מעשה ומעשה או בתחילת יום העבודה יבקש שהמעשה יהיה מכוון היטב ולא יהיה בו תקלה וזה מה שמבקשים כל יום מחדש בתחילת היום אבל לא על כל הימים. ודוק.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
ישנו סיפור אודות רע״ק איגר שבעירו היה חולה שעל מנת לרפאו נדרשו לצוד ציפור נדירה שנמצאת בעומק יער ולהאכילו בבשרה ונעמד רע״ק להתפלל ותוך כדי תפילה נחתה הציפור על גג ביתו והאכילו ממנו לחולה וניצל. איני יודע מקור לאותו סיפור אך אם הוא נכון עולה בפירוש שאפשר להתפלל על מצב ניסי
 

זכרונות

משתמש ותיק
סטטיסטיקה לא נחשבת בהלכה כלל, כך שלעשות ללא טעות הוא לא נגד המציאות, ובטוח ששייך סיעתא דשמיא לזה,וגם בדרך הטבע, ואין זה חייב להכלל בגדר נס
 

הכהן

משתמש ותיק
האם קטע יכול להתפלל שתצמח לו רגל, מצד 'היפלא מה' דבר'?
 

נבשר

משתמש ותיק
עוד א' אמר:
להתפלל בצורה כללית שלא יהיה טעויות זה כמו להתפלל שלא יהיה חולים שלא מצאנו שום תפילה כזאת,
נזכרתי שיש כזה שיר חיפשתי את המקור - הרד''ק ב"מאור ושמש" פרשת משפטים מביא: "דוד המלך היה מתפלל על כל העניינים שצריכים ישראל עד ביאת משיחנו. על החולים שיתרפאו, על הבריאים שלא יחלו, ועל פרנסתם שיתברכו ולבטל מהם כל גזירות קשות."
ועוד יש גמרא בשבת לב'. "לעולם יתפלל אדם שלא יחלה".
 

עוד א'

משתמש רגיל
נבשר אמר:
עוד א' אמר:
להתפלל בצורה כללית שלא יהיה טעויות זה כמו להתפלל שלא יהיה חולים שלא מצאנו שום תפילה כזאת,
נזכרתי שיש כזה שיר חיפשתי את המקור - הרד''ק ב"מאור ושמש" פרשת משפטים מביא: "דוד המלך היה מתפלל על כל העניינים שצריכים ישראל עד ביאת משיחנו. על החולים שיתרפאו, על הבריאים שלא יחלו, ועל פרנסתם שיתברכו ולבטל מהם כל גזירות קשות."
ועוד יש גמרא בשבת לב'. "לעולם יתפלל אדם שלא יחלה".

לא כתוב שם שיתפלל שלעולם לא  יחלה, אלא שלעולם היינו שכל יום ויום יתפלל שהיום יתמיד בבריאותו.  


 
 
חלק עליון תַחתִית