לקראת יום הזיכרון - האם מותר לעמוד בצפירה

יהודי של פעם

משתמש רגיל
אלי מאירי אמר:
1.לפי זה הגר"א צריך להתיר חלוק לבן לרופאים, הנכון?
נכון, על זה הגר"א מדבר שמותר ללבוש בגדי רופא כי היינו עושים כן גם בלעדיהם.
ופשוט שגם שאר הפעולות שכתבתם מותר מאותו טעם שהיינו עושים זולתם ולא נקרא שלמדו מהם
משא"כ בצפירת דום.
 

תלמיד חבר

משתמש ותיק
[quot="פרלמן משה" post_id=60975 time=1556730011 user_id=552]
[quote="תלמיד חבר"]
פרלמן משה אמר:
איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.
אני לא רוצה ח"ו להשוות את הדברים אבל נראה לי שבתורה וביהדות מצינו דברים דומים ומשם נרטה שלקחו הגויים את הרעיון שהרי ידוע שנביאים וכן עם ישראל עמדו בשעה שהתגלה להם הקב"ה וכן היה דממה בכל העולם שכולו של זבוב לא נשמע יכול ליהיות שהרעיון להתחייד עם משהוא הוא ע"י שתיקה כמובן שהדברים אינם דומים כיון שע"י באמת התייחד עם קונו ואילו הם מדמינים אבל עדין נראה לי שיש נקודת דמיון.
אגב אם משם הגיע רעיון זה לגוים ברור שיהיה מותר כיון שהוא מנהג שלא הם אלה שהתחילו אותו.
[/quote]
לענ"ד תכבד את עצמך ותמחוק את הדמיון, אין שום ענין לחפש מתחת לשטיח הצדקות למנהגי טירוף שכל מטרתם להשמיד ולהחריב את היהדות ומנהגי הקודש ח"ו.
[/quote]

אני לא מוצא סיבה לעשות כן ואני וודאי לא מבין מה ההיסטריה כביכול עם ישראל ימחק אם נעמוד בצפירה.
אגב עדין לא ראיתי תשובה ענינית לחלק בין הדברים שדמיתי.
 

נבשר

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.
יעויין פה https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=2112 באשכול אחר שדנו בזה שהביאו מאסיפה של גדולי ישראל ו"עמדו כמו בול עץ" להתייחד עם זכרם. ואותו נידון שם באשכול.
צירפתי את התמונה משם. image.png
 

נבשר

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
קימה בהזכרת שם אדם גדול שאני
אמנם קדושי השואה לא אנשים גדולים במובן שהתכוונת, אבל ודאי שהיו קדושים וטהורים וגדולתם למעלה מראש, ואתה מתפלל עליהם כל שבת ב"אב הרחמים" ועיין בקובץ שיעורים מה שאמר ר' אלחנן לקהילתו לפני שנרצחו,"בשמים מחשיבים אותנו לצדיקים". אין ענין להמשיך את החילוקים וכו', רק הבאתי שלא כ"כ פשוט כמו שכתבת, ולא כך כך מזלזל כמו שכתבת, ולדעתי לא צריך להיות גוי בשביל להבין את זה.
 

יעבץ

משתמש ותיק
מנהג העמידה לזכר מת הוא מנהג הגיוני ומכובד מאוד, אין לי מושג למה פשוט לחברים שעם ישראל לא היה מחדש מנהג זה מעצמו (מכיון שהנושא מוצג כתרבות מול תרבות ממילא נוצרת התחושה שמול הקדיש והמשניות שלנו החילוניות מעמידה טקסים חילופיים, אבל עצם המושג כשלעצמו אין בו סתירה לשום רעיון יהודי. אפשר גם להועיל לנשמות המתים וגם לכבד את זכרם, והדממת מהלך החיים בפרהסיא הוא כבוד גדול, והחולק על כך אינו מן הישוב). אכן כפי שנכתב פה אחת מישיבות מועצגד"ת בעבר נפתחה בעמידה לזכר החברים שנסתלקו מאז הישיבה האחרונה.
אם יש משהו יותר בעייתי, הוא הצפירה המלווה את הדומיה, שהיא למעשה גלגול של פעמוני הכנסיה שנהגו לצלצל בהם לאות אבל, והצפירה היא תחליף מודרני. ובזה אכן יש ריח של ע"ז, אבל לא פשוט כלל שמום כך תיאסר העמידה בצפירה.

עיקר החינוך שלא לעמוד הוא שאין אנו מקבלים תכתיבים ומנהגים ע"י חופשיים בדעותיהם, ואין הם פרנסי הציבור אצלינו וקובעי הדיעה והנוהג, ולכן כמובן שהדיון אינו להנהיג דקה דומיה בתתי"ם, אלא למי שנמצא בפרהסיא הציבורית שאין לו להיות מההולכים בין העומדים, ואין בזה סרך חשש ע"ז. וכן מקובל להורות למעשה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
מנהג העמידה לזכר מת הוא מנהג הגיוני ומכובד מאוד, אין לי מושג למה פשוט לחברים שעם ישראל לא היה מחדש מנהג זה מעצמו (מכיון שהנושא מוצג כתרבות מול תרבות ממילא נוצרת התחושה שמול הקדיש והמשניות שלנו החילוניות מעמידה טקסים חילופיים, אבל עצם המושג כשלעצמו אין בו סתירה לשום רעיון יהודי. אפשר גם להועיל לנשמות המתים וגם לכבד את זכרם, והדממת מהלך החיים בפרהסיא הוא כבוד גדול, והחולק על כך אינו מן הישוב). אכן כפי שנכתב פה אחת מישיבות מועצגד"ת בעבר נפתחה בעמידה לזכר החברים שנסתלקו מאז הישיבה האחרונה.
אם יש משהו יותר בעייתי, הוא הצפירה המלווה את הדומיה, שהיא למעשה גלגול של פעמוני הכנסיה שנהגו לצלצל בהם לאות אבל, והצפירה היא תחליף מודרני. ובזה אכן יש ריח של ע"ז, אבל לא פשוט כלל שמום כך תיאסר העמידה בצפירה.

עיקר החינוך שלא לעמוד הוא שאין אנו מקבלים תכתיבים ומנהגים ע"י חופשיים בדעותיהם, ואין הם פרנסי הציבור אצלינו וקובעי הדיעה והנוהג, ולכן כמובן שהדיון אינו להנהיג דקה דומיה בתתי"ם, אלא למי שנמצא בפרהסיא הציבורית שאין לו להיות מההולכים בין העומדים, ואין בזה סרך חשש ע"ז. וכן מקובל להורות למעשה.

יהודי לא מקפיא את הרגע אלא יוצק תוכן לתוכו
אצל העולם החופשי העסוק בתאוותיו להפסיק דקה אחת ולייחד מחשבה לזכר מישהו יש בזה מן הכבוד אולם יהודי שיש לו כל כך הרבה תוכן לייחד לזכר הנפטרים תהילים למשל אין לך טפשות להעדיף דקת דומיה על פני דקת תהילה..
 

יעבץ

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
יעבץ אמר:
מנהג העמידה לזכר מת הוא מנהג הגיוני ומכובד מאוד, אין לי מושג למה פשוט לחברים שעם ישראל לא היה מחדש מנהג זה מעצמו (מכיון שהנושא מוצג כתרבות מול תרבות ממילא נוצרת התחושה שמול הקדיש והמשניות שלנו החילוניות מעמידה טקסים חילופיים, אבל עצם המושג כשלעצמו אין בו סתירה לשום רעיון יהודי. אפשר גם להועיל לנשמות המתים וגם לכבד את זכרם, והדממת מהלך החיים בפרהסיא הוא כבוד גדול, והחולק על כך אינו מן הישוב). אכן כפי שנכתב פה אחת מישיבות מועצגד"ת בעבר נפתחה בעמידה לזכר החברים שנסתלקו מאז הישיבה האחרונה.
אם יש משהו יותר בעייתי, הוא הצפירה המלווה את הדומיה, שהיא למעשה גלגול של פעמוני הכנסיה שנהגו לצלצל בהם לאות אבל, והצפירה היא תחליף מודרני. ובזה אכן יש ריח של ע"ז, אבל לא פשוט כלל שמום כך תיאסר העמידה בצפירה.

עיקר החינוך שלא לעמוד הוא שאין אנו מקבלים תכתיבים ומנהגים ע"י חופשיים בדעותיהם, ואין הם פרנסי הציבור אצלינו וקובעי הדיעה והנוהג, ולכן כמובן שהדיון אינו להנהיג דקה דומיה בתתי"ם, אלא למי שנמצא בפרהסיא הציבורית שאין לו להיות מההולכים בין העומדים, ואין בזה סרך חשש ע"ז. וכן מקובל להורות למעשה.

יהודי לא מקפיא את הרגע אלא יוצק תוכן לתוכו
אצל העולם החופשי העסוק בתאוותיו להפסיק דקה אחת ולייחד מחשבה לזכר מישהו יש בזה מן הכבוד אולם יהודי שיש לו כל כך הרבה תוכן לייחד לזכר הנפטרים תהילים למשל אין לך טפשות להעדיף דקת דומיה על פני דקת תהילה..

גם בספר יש רווחים בין האותיות והמילים ויש לזה משמעות. להמנעות מפעולה יש משמעות ותוכן רב, ואין זה 'הקפאת הרגע'. כמובן שיש גם הרבה מה לעשות לטובת הנשמה, אבל כבוד לאו מילתא זוטרתא הוא ואחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך.
אני מבין מאד מהיכן מגיע כיוון החשיבה שאתה מציג, וכפי שכתבתי לעיל שמרגע שהדבר מוצג כעומד מול המסורת שלנו, מיד הלב מסתער וממאן להתחבר לזה.
אין לי בעיה עם מי שלא מתחבר אישית, אבל א"א לומר שזה מעשה חסר טעם, ובוודאי שלא לדונו כחוק לעכו"ם.
 

הכהן

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
יהודי לא מקפיא את הרגע אלא יוצק תוכן לתוכו
אצל העולם החופשי העסוק בתאוותיו להפסיק דקה אחת ולייחד מחשבה לזכר מישהו יש בזה מן הכבוד אולם יהודי שיש לו כל כך הרבה תוכן לייחד לזכר הנפטרים תהילים למשל אין לך טפשות להעדיף דקת דומיה על פני דקת תהילה..
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד:
 

יעבץ

משתמש ותיק
הכהן אמר:
מאן דהו אמר:
יהודי לא מקפיא את הרגע אלא יוצק תוכן לתוכו
אצל העולם החופשי העסוק בתאוותיו להפסיק דקה אחת ולייחד מחשבה לזכר מישהו יש בזה מן הכבוד אולם יהודי שיש לו כל כך הרבה תוכן לייחד לזכר הנפטרים תהילים למשל אין לך טפשות להעדיף דקת דומיה על פני דקת תהילה..
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד:

@מאן דהו לשיטתו אכן רעי איוב נכרים הוו...
אפשר להביא הכתוב בעזרא -
ואני יושב משומם עד למנחת הערב, ובמצו"ד 'משותק ונאלם כדרך המצטער'.
אבל הא והא אינם שוים לתוכן עניין הדומיה בצפירה דלזכרון קאתי ולא לאבל.
 

נבשר

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
הכהן אמר:
מאן דהו אמר:
יהודי לא מקפיא את הרגע אלא יוצק תוכן לתוכו
אצל העולם החופשי העסוק בתאוותיו להפסיק דקה אחת ולייחד מחשבה לזכר מישהו יש בזה מן הכבוד אולם יהודי שיש לו כל כך הרבה תוכן לייחד לזכר הנפטרים תהילים למשל אין לך טפשות להעדיף דקת דומיה על פני דקת תהילה..
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד:

@מאן דהו לשיטתו אכן רעי איוב נכרים הוו...
אפשר להביא הכתוב בעזרא -
ואני יושב משומם עד למנחת הערב, ובמצו"ד 'משותק ונאלם כדרך המצטער'.
אבל הא והא אינם שוים לתוכן עניין הדומיה בצפירה דלזכרון קאתי ולא לאבל.
הזכרת לי "וידם אהרן".
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.

אני דווקא חושב שיש בזה הרבה הגיון. תחשוב על זה, בלי העמידה בצפירה פשוט לא היו זוכרים, אין מה לעשות. גם מי שאומר לקרוא בזמן הצפירה תהילים או משניות, לא היה אומר את זה אילו לא הייתה צפירה
 

יהודי של פעם

משתמש רגיל
הכהן אמר:
מאן דהו אמר:
יהודי לא מקפיא את הרגע אלא יוצק תוכן לתוכו
אצל העולם החופשי העסוק בתאוותיו להפסיק דקה אחת ולייחד מחשבה לזכר מישהו יש בזה מן הכבוד אולם יהודי שיש לו כל כך הרבה תוכן לייחד לזכר הנפטרים תהילים למשל אין לך טפשות להעדיף דקת דומיה על פני דקת תהילה..
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד:
מה הקשר?
שם הם ניחמו אותו כשישבו איתו ביחד על הארץ והשתתפו בצער,
הם לא עמדו על הראש.
 

יעבץ

משתמש ותיק
זה בדיוק הנקודה.
שאפשר גם בלי מילים לעשות מעשה של תוכן ואין זה שטות ובזבוז זמן.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
@מאן דהו לשיטתו אכן רעי איוב נכרים הוו...
אפשר להביא הכתוב בעזרא -
ואני יושב משומם עד למנחת הערב, ובמצו"ד 'משותק ונאלם כדרך המצטער'.
אבל הא והא אינם שוים לתוכן עניין הדומיה בצפירה דלזכרון קאתי ולא לאבל.
למה לרוץ עד עזרא ? הרי מקרא מלא באיכה
ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד:
דווקא זה לא ראיה, יתכן שישבו וחיכו אולי יפוג הצער ויוכלו לנחמו .
ועל זה ציין הפסוק שבמשך שבעה ימים לא קטן הכאב , ולא יכלו לנחמו.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
תלמיד חבר אמר:
פרלמן משה אמר:
איזה טעם יש בעמידה כמו בול עץ? שגעון וטירוף! לא התייחדות ולא כבוד, פעולה מטומטמת שרק מוח של גוי מסוגל לקלוט.
אני לא רוצה ח"ו להשוות את הדברים אבל נראה לי שבתורה וביהדות מצינו דברים דומים ומשם נרטה שלקחו הגויים את הרעיון שהרי ידוע שנביאים וכן עם ישראל עמדו בשעה שהתגלה להם הקב"ה וכן היה דממה בכל העולם שכולו של זבוב לא נשמע יכול ליהיות שהרעיון להתחייד עם משהוא הוא ע"י שתיקה כמובן שהדברים אינם דומים כיון שע"י באמת התייחד עם קונו ואילו הם מדמינים אבל עדין נראה לי שיש נקודת דמיון.
אגב אם משם הגיע רעיון זה לגוים ברור שיהיה מותר כיון שהוא מנהג שלא הם אלה שהתחילו אותו.
לענ"ד תכבד את עצמך ותמחוק את הדמיון, אין שום ענין לחפש מתחת לשטיח הצדקות למנהגי טירוף שכל מטרתם להשמיד ולהחריב את היהדות ומנהגי הקודש ח"ו.

מנהג שכל מטרתו להשמיד ולהחריב את היהדות??? הוא התחיל בפורטוגל על ידי אנשים שיתכן ולא ראו יהודי מימיהם.

אולי לחיצת יד או נשיקה זה שגעון וטירוף? למה בהצמדת שפתיים ללחי השני או במגע חזק בכף היד יש הבעת אהבה וכבוד? למה הטיית הראש בזוית של 90 מעלות נחשבת כהבעת כבוד?

כל פעולה של כבוד נובעת מהצורה בה אנשים מסתכלים על הפעולה. יש פעולה מסויימת שבארץ נחשבת לסימון מסויים, ובארצות אחרות נחשבות לסימן בזיון. ישנם פעולות שבמערב נחשבות להבעת כבוד ואילו בארצות המזרח הרחוק נחשבות להבעה מזלזלת. הכל תלוי ביחס שהציבור נותן לפעולה. אם הציבור החליט שלעמוד לדקה לזכר הנופלים מכבד את זכרם, הרי שיש בפעולה זו הבעת כבוד, וההגיון בזה לא פחות מנשיקה, לחיצת יד או קידה שמבטאים רגשי כבוד וחיבה.
 

נבשר

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
אולי לאור החידושים הנאים והמשובחים נברר גם מה זה בכלל זכרון וכבוד והתייחדות עם המתים.

מה באמת זה עוזר להם?
מי אמר שבאים לעזור להם?
 

שמעיה

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
קימה בהזכרת שם אדם גדול שאני
תגיד אחרת: מה שאנחנו עושים - יש בו טעם, היגיון ומשמעות.
מה שהם עושים - שטויות והבלים, טירוף ושיגעון.
ובכך התיישבו כל הקושיות.
 

שמעיה

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
מנהג העמידה לזכר מת הוא מנהג הגיוני ומכובד מאוד, אין לי מושג למה פשוט לחברים שעם ישראל לא היה מחדש מנהג זה מעצמו (מכיון שהנושא מוצג כתרבות מול תרבות ממילא נוצרת התחושה שמול הקדיש והמשניות שלנו החילוניות מעמידה טקסים חילופיים, אבל עצם המושג כשלעצמו אין בו סתירה לשום רעיון יהודי. אפשר גם להועיל לנשמות המתים וגם לכבד את זכרם, והדממת מהלך החיים בפרהסיא הוא כבוד גדול, והחולק על כך אינו מן הישוב). אכן כפי שנכתב פה אחת מישיבות מועצגד"ת בעבר נפתחה בעמידה לזכר החברים שנסתלקו מאז הישיבה האחרונה.
אם יש משהו יותר בעייתי, הוא הצפירה המלווה את הדומיה, שהיא למעשה גלגול של פעמוני הכנסיה שנהגו לצלצל בהם לאות אבל, והצפירה היא תחליף מודרני. ובזה אכן יש ריח של ע"ז, אבל לא פשוט כלל שמום כך תיאסר העמידה בצפירה.

עיקר החינוך שלא לעמוד הוא שאין אנו מקבלים תכתיבים ומנהגים ע"י חופשיים בדעותיהם, ואין הם פרנסי הציבור אצלינו וקובעי הדיעה והנוהג, ולכן כמובן שהדיון אינו להנהיג דקה דומיה בתתי"ם, אלא למי שנמצא בפרהסיא הציבורית שאין לו להיות מההולכים בין העומדים, ואין בזה סרך חשש ע"ז. וכן מקובל להורות למעשה.

איני חושב שצלצולי פעמון הכנסייה היה מחמת עניין דתי. מסתבר שזה היה מערכת ההתרעה המובנית של העיר, כאשר המגדל הגבוה מפזר את הקול בצורה עוצמתית בכל העיר.
 

שמעיה

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
פרלמן משה אמר:
תלמיד חבר אמר:
אני לא רוצה ח"ו להשוות את הדברים אבל נראה לי שבתורה וביהדות מצינו דברים דומים ומשם נרטה שלקחו הגויים את הרעיון שהרי ידוע שנביאים וכן עם ישראל עמדו בשעה שהתגלה להם הקב"ה וכן היה דממה בכל העולם שכולו של זבוב לא נשמע יכול ליהיות שהרעיון להתחייד עם משהוא הוא ע"י שתיקה כמובן שהדברים אינם דומים כיון שע"י באמת התייחד עם קונו ואילו הם מדמינים אבל עדין נראה לי שיש נקודת דמיון.
אגב אם משם הגיע רעיון זה לגוים ברור שיהיה מותר כיון שהוא מנהג שלא הם אלה שהתחילו אותו.
לענ"ד תכבד את עצמך ותמחוק את הדמיון, אין שום ענין לחפש מתחת לשטיח הצדקות למנהגי טירוף שכל מטרתם להשמיד ולהחריב את היהדות ומנהגי הקודש ח"ו.

מנהג שכל מטרתו להשמיד ולהחריב את היהדות??? הוא התחיל בפורטוגל על ידי אנשים שיתכן ולא ראו יהודי מימיהם.

אולי לחיצת יד או נשיקה זה שגעון וטירוף? למה בהצמדת שפתיים ללחי השני או במגע חזק בכף היד יש הבעת אהבה וכבוד? למה הטיית הראש בזוית של 90 מעלות נחשבת כהבעת כבוד?

כל פעולה של כבוד נובעת מהצורה בה אנשים מסתכלים על הפעולה. יש פעולה מסויימת שבארץ נחשבת לסימון מסויים, ובארצות אחרות נחשבות לסימן בזיון. ישנם פעולות שבמערב נחשבות להבעת כבוד ואילו בארצות המזרח הרחוק נחשבות להבעה מזלזלת. הכל תלוי ביחס שהציבור נותן לפעולה. אם הציבור החליט שלעמוד לדקה לזכר הנופלים מכבד את זכרם, הרי שיש בפעולה זו הבעת כבוד, וההגיון בזה לא פחות מנשיקה, לחיצת יד או קידה שמבטאים רגשי כבוד וחיבה.

בטיבט נהוג לקדם אדם בברכה על ידי... חריצת לשון לעומתו.
 

שמעיה

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
אז מה רוצים? ולמה חותרים?

חושבני שמנסים להתקשר עם מורשתם, עם מה שהשאירו לנו.
במידה וזה אכן עוזר לנו להתקדם בדברים מהותיים, זה נזקף לזכותם למעלה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
איני חושב שצלצולי פעמון הכנסייה היה מחמת עניין דתי. מסתבר שזה היה מערכת ההתרעה המובנית של העיר, כאשר המגדל הגבוה מפזר את הקול בצורה עוצמתית בכל העיר.
בודאי כך הוא , הרי גם על שריפה היו מתריעים ע"י צלצול הפעמונים .
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
פרלמן משה אמר:
תלמיד חבר אמר:
אני לא רוצה ח"ו להשוות את הדברים אבל נראה לי שבתורה וביהדות מצינו דברים דומים ומשם נרטה שלקחו הגויים את הרעיון שהרי ידוע שנביאים וכן עם ישראל עמדו בשעה שהתגלה להם הקב"ה וכן היה דממה בכל העולם שכולו של זבוב לא נשמע יכול ליהיות שהרעיון להתחייד עם משהוא הוא ע"י שתיקה כמובן שהדברים אינם דומים כיון שע"י באמת התייחד עם קונו ואילו הם מדמינים אבל עדין נראה לי שיש נקודת דמיון.
אגב אם משם הגיע רעיון זה לגוים ברור שיהיה מותר כיון שהוא מנהג שלא הם אלה שהתחילו אותו.
לענ"ד תכבד את עצמך ותמחוק את הדמיון, אין שום ענין לחפש מתחת לשטיח הצדקות למנהגי טירוף שכל מטרתם להשמיד ולהחריב את היהדות ומנהגי הקודש ח"ו.

מנהג שכל מטרתו להשמיד ולהחריב את היהדות??? הוא התחיל בפורטוגל על ידי אנשים שיתכן ולא ראו יהודי מימיהם.

אולי לחיצת יד או נשיקה זה שגעון וטירוף? למה בהצמדת שפתיים ללחי השני או במגע חזק בכף היד יש הבעת אהבה וכבוד? למה הטיית הראש בזוית של 90 מעלות נחשבת כהבעת כבוד?

כל פעולה של כבוד נובעת מהצורה בה אנשים מסתכלים על הפעולה. יש פעולה מסויימת שבארץ נחשבת לסימון מסויים, ובארצות אחרות נחשבות לסימן בזיון. ישנם פעולות שבמערב נחשבות להבעת כבוד ואילו בארצות המזרח הרחוק נחשבות להבעה מזלזלת. הכל תלוי ביחס שהציבור נותן לפעולה. אם הציבור החליט שלעמוד לדקה לזכר הנופלים מכבד את זכרם, הרי שיש בפעולה זו הבעת כבוד, וההגיון בזה לא פחות מנשיקה, לחיצת יד או קידה שמבטאים רגשי כבוד וחיבה.

מש"כ כי מטרת המנהג להרוס את היהדות, לא התייחסתי כלפי הגוים שעושים כן מתוך אויליות שאין להם דעה ושכל מה זה חי מה זה מת מה זה נשמה מה זה כבוד.
אלא כלפי אותם רשעי עולם הציונים הארורים שר"י, שאימצו מנהג זה, בעוד שכל התורה כולה הם עוקרים, וברור שמטרתם אחת היא "ככל הגוים בית ישראל" רח"ל.
 

יעבץ

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
יעבץ אמר:
מנהג העמידה לזכר מת הוא מנהג הגיוני ומכובד מאוד, אין לי מושג למה פשוט לחברים שעם ישראל לא היה מחדש מנהג זה מעצמו (מכיון שהנושא מוצג כתרבות מול תרבות ממילא נוצרת התחושה שמול הקדיש והמשניות שלנו החילוניות מעמידה טקסים חילופיים, אבל עצם המושג כשלעצמו אין בו סתירה לשום רעיון יהודי. אפשר גם להועיל לנשמות המתים וגם לכבד את זכרם, והדממת מהלך החיים בפרהסיא הוא כבוד גדול, והחולק על כך אינו מן הישוב). אכן כפי שנכתב פה אחת מישיבות מועצגד"ת בעבר נפתחה בעמידה לזכר החברים שנסתלקו מאז הישיבה האחרונה.
אם יש משהו יותר בעייתי, הוא הצפירה המלווה את הדומיה, שהיא למעשה גלגול של פעמוני הכנסיה שנהגו לצלצל בהם לאות אבל, והצפירה היא תחליף מודרני. ובזה אכן יש ריח של ע"ז, אבל לא פשוט כלל שמום כך תיאסר העמידה בצפירה.

עיקר החינוך שלא לעמוד הוא שאין אנו מקבלים תכתיבים ומנהגים ע"י חופשיים בדעותיהם, ואין הם פרנסי הציבור אצלינו וקובעי הדיעה והנוהג, ולכן כמובן שהדיון אינו להנהיג דקה דומיה בתתי"ם, אלא למי שנמצא בפרהסיא הציבורית שאין לו להיות מההולכים בין העומדים, ואין בזה סרך חשש ע"ז. וכן מקובל להורות למעשה.

איני חושב שצלצולי פעמון הכנסייה היה מחמת עניין דתי. מסתבר שזה היה מערכת ההתרעה המובנית של העיר, כאשר המגדל הגבוה מפזר את הקול בצורה עוצמתית בכל העיר.
ללא ספק. לכן השתמשתי בביטוי 'ריח'. כי לנו שרחוקים בד"כ מהעולם של החיים בין הנוצרים אין רגישות לזה, אבל היהודים שחיו איתם בתוך טומאתם התרחקו מכל דבר שמזכיר את מנהגיהם ובית תיפלתם.
אבל אה"נ כתבתי שאין בזה להשליך על ההלכה בעניין, בוודאי כשאיננו מתקינים פעמונים בבית הכנסת אלא משתמשים בצופר. להכרזה על השבת זה טוב ולצפירת דומיה לא?!
 

יעבץ

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
אולי לאור החידושים הנאים והמשובחים נברר גם מה זה בכלל זכרון וכבוד והתייחדות עם המתים.

מה באמת זה עוזר להם?

"ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא יכרת".
לאדם יש שאיפה חזקה מאד להנציח את שמו בעולם שלא ימחה זכרו.
זה מצד יקרא דשכבי, ויש גםם עניין יקרא דחיי אצל משפחות הנופלים (שייך כמובן יותר בד' אייר) שזוכרים את קרבנם וכאבם. וגם לאלו שחיים עדיין ונמצאים במצב שיתכן וידרשו למסור נפשם, שרואים את הערך שהחברה נותנת לזה, ושיכירו בגבורת נפשם.
 
חלק עליון תַחתִית