תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח


פותח הנושא
האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1376
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי האחד בא לגור » 03 מאי 2019, 00:48

כתב הרוקח הלכות פסח סימן רצד
תספרו חמשים יום. כי נ' שערי בינה הם. מ"ט ימים מונים כנגד מ"ט שערים שמסר הקדוש ברוך הוא למשה לכך מונים עד נ' ימים וכמ"ט מונים תחפשנה. ארוכה מארץ מד"ה. שבעה שבועות על שם מזוקק שבעתים. תמימות תורת ה' תמימה. מיום הביאכם וגו' צריך לספור מ"ט יום אבל ביום נ' אין צריך לספור שהרי נזכר בברכה ובתפלה
ובדבריו מבואר חידוש גדול, שאף יום החמישים טעון ספירה אלא שהוא נספר ע"י הזכרה בקידוש ובתפילה .

ולכאורה לדבריו פלא גדול, וכי קודם שתיקנו חז"ל קידוש על הכוס(לרוב הפוסקים שהוא מדרבנן ) או תפילה, היו מונים אף את היום החמישים?
וא"כ למה נאמר בתורה שבעה שבועות תספר לך , שבע שבתות תמימות תהיינה ?


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 1338
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 906 פעמים
קיבל תודה: 164 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי מאן דהו » 03 מאי 2019, 00:51

הרמב"ן כותב שהתפילה בשלושת הרגלים היא מהתורה


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 1338
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 906 פעמים
קיבל תודה: 164 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי מאן דהו » 03 מאי 2019, 00:54

לגבי קידוש ביום טוב ראיתי מביאים שזו מחלוקת ראשונים והמשנה ברורה נקט בסימן רעא מדרבנן וכנראה שהרוקח סובר כדעה שהוא מהתורה


פותח הנושא
האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1376
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי האחד בא לגור » 03 מאי 2019, 01:10

מאן דהו כתב:
03 מאי 2019, 00:51
הרמב"ן כותב שהתפילה בשלושת הרגלים היא מהתורה
הרמב"ן כתב רק שעצם ההתכנסות בביהכנ"ס ביו"ט לתפילה ולהלל הוא קידוש היום והוא מן התורה, אבל לא שיש חיוב להזכיר את היום בתפילה.
מאן דהו כתב:
03 מאי 2019, 00:54
לגבי קידוש ביום טוב ראיתי מביאים שזו מחלוקת ראשונים והמשנה ברורה נקט בסימן רעא מדרבנן וכנראה שהרוקח סובר כדעה שהוא מהתורה
גם לדעות שהוא מדאורייתא הברכה עצמה היא מדרבנן, וברוקח נראה שרק ע"י ברכה מתקיימת הספירה .


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 1338
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 906 פעמים
קיבל תודה: 164 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי מאן דהו » 03 מאי 2019, 01:17

האחד בא לגור כתב:
03 מאי 2019, 01:10
מאן דהו כתב:
03 מאי 2019, 00:51
הרמב"ן כותב שהתפילה בשלושת הרגלים היא מהתורה
הרמב"ן כתב רק שעצם ההתכנסות בביהכנ"ס ביו"ט לתפילה ולהלל הוא קידוש היום והוא מן התורה, אבל לא שיש חיוב להזכיר את היום בתפילה.
מאן דהו כתב:
03 מאי 2019, 00:54
לגבי קידוש ביום טוב ראיתי מביאים שזו מחלוקת ראשונים והמשנה ברורה נקט בסימן רעא מדרבנן וכנראה שהרוקח סובר כדעה שהוא מהתורה
גם לדעות שהוא מדאורייתא הברכה עצמה היא מדרבנן, וברוקח נראה שרק ע"י ברכה מתקיימת הספירה .
החובה מהתורה להתכנס היא מחמת היום טוב ודאי שגם הזכרתו


פותח הנושא
האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1376
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי האחד בא לגור » 03 מאי 2019, 01:49

מאן דהו כתב:
03 מאי 2019, 01:17
החובה מהתורה להתכנס היא מחמת היום טוב ודאי שגם הזכרתו
החובה להתכנס היא בשביל לייחד את היום ולקדשו משאר ימים, וכמו שהביא אח"כ הרמב"ן שלדעת חז"ל קידוש היום הוא ע"י מאכל ומשתה וכסות .
אבל הזכרת היום הוא דבר נוסף, והראיה - כל אותם ראשונים שסוברים שהזכרת היום הוא דרבנן.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 293 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי רוצה לדעת » 03 מאי 2019, 02:02

מן הראוי לציין כאן לדברי המשך חכמה פר' אמור: תספרו חמשים יום - הענין כי ספירה הוא בכל מקום על שיהא משונה מזולתו במכוון. וזה בזב וזבה וספרה לה שבעת ימים, (ויקרא טו, כח) הוא כי תראה במכוון שיום זה טהור ולא ראתה נדה וכן הוא זיבה, וכן קרי ופליטת ש"ז, והרי ימים אלו נספרין במה שהם טהורים ומכוונים מזולתן, אבל השבע שבתות מה ענין ספירתם מכוון, שיהא נשתנה מזולתו, אם לא דזה הוי ספירה ממש בפה, וכן ספירה ביובל בפה כדברי רמב"ם (ספר המצות מ"ע קמ), ותספרו חמשים יום, שיום חמשים הוא יו"ט והוא מכוון בזה ונשתנה מזולתו בחגיגתו וקרבנו. וזה בספירה לבד. ומסולק קושיית תוס' בפ' המדיר (כתובות עב ד"ה וספרה). ומתפרש היטב דברי הגמ' מנחות פעמים שאתה סופר נ"א נ"ב נ"ג, שיו"ט הוא הספירה. ודו"ק., עכ"ל.
כלומר שיום החמישים "ספור" מעצם היותו יו"ט.
וכ"ה לשון הלבוש תצ"ד שאין צריך לספור את יום החמישים כי הוא עצמו יום טוב, עי' עליו.
וכמו"כ יעוי' ברדב"ז ח"ד רנו (אלף שכז)ומכל מקום בעיקר השאלה אני אומר שכל מצוה שהיא הכנה למצוה אחרת תקנו שיברך שהחיינו על המצוה העיקרית ופוטר את שתיהן הילכך ספירת העומר היא הכנה לעצרת דכתיב שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה וגו' ועשית חג שבועות לה' אלהיך וכיון שהיא מצוה תלויה באחרת מברך בחג השבועות ועולה לכאן ולכאן, עכ"ל.


פותח הנושא
האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1376
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי האחד בא לגור » 03 מאי 2019, 02:14

רוצה לדעת כתב:
03 מאי 2019, 02:02
כלומר שיום החמישים "ספור" מעצם היותו יו"ט.
וכ"ה לשון הלבוש תצ"ד שאין צריך לספור את יום החמישים כי הוא עצמו יום טוב, עי' עליו.
אכן חשבתי מתחילה ליישב על דרך זה את דברי הרוקח שכוונתו שעצם היות יום החמישים יו"ט הוא הוא ספירתו, אבל בדבריו נראה שיש צורך בפעולת ספירה.

לעצם השאלה מהמילים תספרו חמישים יום, עיין תוס' מנחות סה: ד"ה כתוב אחד, וברא"ש שלהי ערבי פסחים סימן מ.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 293 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי רוצה לדעת » 03 מאי 2019, 02:17

כוונת הרוקח שיש לאדם לציין לעצמו שזה אכן "יום טוב" כלומר אם אדם ישן מתחילת שבועות עד מוצאי שבועות.... וודאי לא יקיים את ענין הספירה,
רק כאשר הוא מציין שזה יו"ט [בקידוש או אף באמירה מענין כבוד היום, בזה הוא מעמיד את היו"ט ל"יום טוב כלפיו",


פותח הנושא
האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1376
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי האחד בא לגור » 03 מאי 2019, 02:20

בדבריו נראה שיש צורך בברכה, ועוד שלרוב הפוסקים אין צורך מדאורייתא ביו"ט להזכיר כלל את היום
ועל זה באה שאלתי, האם בשבועות בשונה מכל החגים יש חיוב מדאורייתא להזכיר את היותו יום החמישים.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 293 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי רוצה לדעת » 03 מאי 2019, 02:22

לפו"ר דיבר בהווה שרוב בנ"א מזכירים היו"ט בברכה
אבל להרבה ראשונים הלא קידוש ביו"ט הוא מדרבנן,
ולחלק מהשיטות יוצאים קידוש גם בתפילה,
ויש שאמרו אפי' באמירת שבתא טבא וכו'
איני בטוח שזאת כוונתו,
אך לפו"ר אין סברא ששבועות יהא שונה משאר יו"ט, והיה לו לרוקח לכתוב כן מפורש, ולא לכתוב זה כאן בדרך אגב לספירת העומר.
צריך לברר יותר.
ייש"כ.


פותח הנושא
האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1376
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי האחד בא לגור » 03 מאי 2019, 02:25

מה הכוונה דיבר בהווה ?
מה בפועל חייבים מדאורייתא מדין תספרו חמישים יום ?


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1272
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 111 פעמים
קיבל תודה: 364 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי מבקש אמת » 03 מאי 2019, 06:05

זכורני שראיתי בספר ברכת מרדכי להגרב"מ אזרחי שליט"א שביאר בדברי הרוקח (וכמדומה שביאר כן בכוונת המשך חכמה) שיש שני עניינים בספירה, האחד "לספור" והשני "למספר", לספור תכליתו בשביל להגיע למטרה מסויימת, ובשביל להגיע אליה צריך לספור את אבני הדרך כדי לראות איפה אוחזים, ואילו "למספר" תכליתו להגדיר את עצם היום, שהוא יום כזה וכזה. בכל יום מימי הספירה ישנם ב' הענינים, גם לידע איפה אוחזים במנין הכללי ע"מ שנדע בעוד כמה זמן נגיע לחג מתן תורה, וגם להגדיר את עצם היום שהוא יום השביעי או העשירי לעומר, שכל יום מימי העומר יש בו חשיבות מצד עצמו. אבל ביום הנ' יש רק את הענין הב' להגדיר את עצם היום, שאת זה מקיימים בתפילה ובקידוש, אך את הענין הא' אין שהרי כבר הגענו למטרה ושוב א"צ לדעת איפה אוחזים בדרך. וע"כ הפסוק "שבעה שבועות תספר לך" מדבר על הספירה, ואילו הפסוק של "תספרו חמשים יום" מדבר על המספור, ולכן כולל גם את יו"ט.

בזכרוני גם שיש מאמר מאת הגר"ל מינצברג זצ"ל בענין זה, בו הוא מיישב את הסתירה באופן אחר, ותורף דבריו שספירת השבועות היא ענין אחד ושייך בה דווקא שבע שבועות, ואילו ספירת הימים ענין אחר וכוללת גם את יו"ט דעצרת, אבל איני זוכר את ביאור החילוק, ואין הספר תחת ידי. אם למישהו יש את המאמר ויכול להעלותו אודה לו מאד.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1272
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 111 פעמים
קיבל תודה: 364 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי מבקש אמת » 03 מאי 2019, 06:11

האחד בא לגור כתב:
03 מאי 2019, 00:48
כתב הרוקח הלכות פסח סימן רצד
תספרו חמשים יום. כי נ' שערי בינה הם. מ"ט ימים מונים כנגד מ"ט שערים שמסר הקדוש ברוך הוא למשה לכך מונים עד נ' ימים וכמ"ט מונים תחפשנה. ארוכה מארץ מד"ה. שבעה שבועות על שם מזוקק שבעתים. תמימות תורת ה' תמימה. מיום הביאכם וגו' צריך לספור מ"ט יום אבל ביום נ' אין צריך לספור שהרי נזכר בברכה ובתפלה
ובדבריו מבואר חידוש גדול, שאף יום החמישים טעון ספירה אלא שהוא נספר ע"י הזכרה בקידוש ובתפילה .

ולכאורה לדבריו פלא גדול, וכי קודם שתיקנו חז"ל קידוש על הכוס(לרוב הפוסקים שהוא מדרבנן ) או תפילה, היו מונים אף את היום החמישים?
וא"כ למה נאמר בתורה שבעה שבועות תספר לך , שבע שבתות תמימות תהיינה ?
אף שאין לי ראיה לזה, מסתבר שגם קודם תקנת חז"ל היו מתפללים, שהרי האבות הקדושים תיקנו שחרית מנחה וערבית ולא מסתבר שנשתכח הדבר עד שבאו אנשי כנסת הגדולה (ולא מיבעיא לשיטת הרמב"ם דמה"ת יש חיוב להתפלל פעם אחת ביום אלא אפילו להרמב"ן שחולק עליו), אלא שלא היה נוסח אחיד וקבוע לתפילות, וגם לא היה חיוב ג' פעמים ביום, אבל מסתבר שהיה נהוג להתפלל. וא"כ אין תימה שביו"ט דשבועות היו מזכירים בתפלתם את היום (ויתכן שבכל יו"ט).

יש להוסיף שמאחר ויש מושג של קיום מצוות קודם שנתקנו, כגון אברהם שקיים אפילו עירובי תבשילין, א"כ מאד מסתבר שגם מצוות אחרות שרבנן תיקנו כבר היו נהוגות בצורה כזו או אחרת (ובפרט תפילה ששרשה הותקן כבר בימי האבות כנ"ל), אלא שרבנן מיסדו אותן בצורה קבועה והעמידו אותן כחיוב גמור.


פותח הנושא
האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1376
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תספרו חמישים יום - לדעת הרוקח

שליחה על ידי האחד בא לגור » 03 מאי 2019, 11:39

מבקש אמת כתב:
03 מאי 2019, 06:05
זכורני שראיתי בספר ברכת מרדכי להגרב"מ אזרחי שליט"א שביאר בדברי הרוקח (וכמדומה שביאר כן בכוונת המשך חכמה) שיש שני עניינים בספירה, האחד "לספור" והשני "למספר", לספור תכליתו בשביל להגיע למטרה מסויימת, ובשביל להגיע אליה צריך לספור את אבני הדרך כדי לראות איפה אוחזים, ואילו "למספר" תכליתו להגדיר את עצם היום, שהוא יום כזה וכזה. בכל יום מימי הספירה ישנם ב' הענינים, גם לידע איפה אוחזים במנין הכללי ע"מ שנדע בעוד כמה זמן נגיע לחג מתן תורה, וגם להגדיר את עצם היום שהוא יום השביעי או העשירי לעומר, שכל יום מימי העומר יש בו חשיבות מצד עצמו. אבל ביום הנ' יש רק את הענין הב' להגדיר את עצם היום, שאת זה מקיימים בתפילה ובקידוש, אך את הענין הא' אין שהרי כבר הגענו למטרה ושוב א"צ לדעת איפה אוחזים בדרך. וע"כ הפסוק "שבעה שבועות תספר לך" מדבר על הספירה, ואילו הפסוק של "תספרו חמשים יום" מדבר על המספור, ולכן כולל גם את יו"ט.
בכוונת האו"ש יתכן שהדברים נכונים אבל ברוקח נראה שהוא ענין אחד עם שאר ימי הספירה
בזכרוני גם שיש מאמר מאת הגר"ל מינצברג זצ"ל בענין זה, בו הוא מיישב את הסתירה באופן אחר, ותורף דבריו שספירת השבועות היא ענין אחד ושייך בה דווקא שבע שבועות, ואילו ספירת הימים ענין אחר וכוללת גם את יו"ט דעצרת, אבל איני זוכר את ביאור החילוק, ואין הספר תחת ידי. אם למישהו יש את המאמר ויכול להעלותו אודה לו מאד.
יתכן ששני הרעיונות משלימים אחד את השני, שבאמת בתור ספירה של כמה זמן עבר רק קבוצה של שבוע נחשבת ליחידה אחת .
ולכן מצד החיוב הזה הספירה היא רק של השבועות, אבל מצד הצורך לייחד את היום יש כמובן צורך בכל יום בפני עצמו .
מבקש אמת כתב:
03 מאי 2019, 06:11
אף שאין לי ראיה לזה, מסתבר שגם קודם תקנת חז"ל היו מתפללים, שהרי האבות הקדושים תיקנו שחרית מנחה וערבית ולא מסתבר שנשתכח הדבר עד שבאו אנשי כנסת הגדולה (ולא מיבעיא לשיטת הרמב"ם דמה"ת יש חיוב להתפלל פעם אחת ביום אלא אפילו להרמב"ן שחולק עליו), אלא שלא היה נוסח אחיד וקבוע לתפילות, וגם לא היה חיוב ג' פעמים ביום, אבל מסתבר שהיה נהוג להתפלל. וא"כ אין תימה שביו"ט דשבועות היו מזכירים בתפלתם את היום (ויתכן שבכל יו"ט).

יש להוסיף שמאחר ויש מושג של קיום מצוות קודם שנתקנו, כגון אברהם שקיים אפילו עירובי תבשילין, א"כ מאד מסתבר שגם מצוות אחרות שרבנן תיקנו כבר היו נהוגות בצורה כזו או אחרת (ובפרט תפילה ששרשה הותקן כבר בימי האבות כנ"ל), אלא שרבנן מיסדו אותן בצורה קבועה והעמידו אותן כחיוב גמור.
זה בדיוק היתה שאלתי, האם באמת לדעת הרוקח בשבועות יש חיוב מדאוריתא לא רק כמנהג של העם אלא כחיוב גמור .

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים