בעניין דברי הגאונים ..."ולא תראה אפילו על ראשי דקלים".
1. מהו?
2. והאם יתכן מחלוקת בינם לראשונים?
ברצוני לשאול, לברר ולהוסיף פה כמה דברים על דבריהם של הרב
@האחד בא לגור והרב @'ונכתב בספר'
הטענה העיקרית היא שמאחר והראשונים פירשו את דברי הגמרא ['אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן, אדשימשא אריש דיקלי - אתלו שרגא'] שזה חוזר והולך על לפני השקיעה, ממילא לפי זה כאשר כותבים הגאונים "נמצאת חלוקת ראבא ורב יוסף משתשקע החמה ולא תראה אפילו על ראשי דקלים" שגם כן פה זה הולך וחוזר לפני השקיעה.
כי אין לעשות מחלוקת בחינם בין הגאונים לראשונים.
ואם כן ייצא שהגאונים מדברים על שקיעה ראשונה ולא שנייה. עד כאן בקצרה. ואם השמטתי פרט חשוב אנא תקנו אותי.
והנה על כך אני רוצה בס"ד להשיב מספר תשובות בקצרה:
1. זה שאין לעשות מחלוקת בין הראשונים - כל זה דווקא שאין הכרח מיוחד לומר כן; אבל כאן שכל תשובת הגאונים
מכריחה אותנו לומר שהם מדברים על שקיעה שנייה ממילא אנו נאלצים לומר שלדעתם שמש בראש דקלים יכול להיות ולהסתדר גם אחר כך. אחרי שקיעה ראשונה.
2. ובנוסף להנ"ל, מאחר ומצאנו במהר"ח אור זרוע שגם כן לומד שניתן לומר שמש בראש דקלים זה אחרי השקיעה. אם כן כבר מפה יש סמך לפירוש הזה גם בגאונים. וכמדומה לי שכדברי המהר"ח אור זורע לומדים עוד כמו שתי ראשונים (אבדוק זאת אחר כך).
3. אם נשים לב ונדקדק בלשון הגאונים נראה שהיא
לא שווה במוחלט ללשונה של הגמרא: [ולכן פירוש הראשונים בגמרא לחוד ופירוש דבר הגאונים לחוד, ששניהם לא מדברים על אותו מצב בדיוק, אלא יש שוני כולשהו בין הראשונים לגאונים], ושימו לב ללשונות; הלשון בגמרא הוא "אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן,
אדשימשא אריש דיקלי - אתלו שרגא" היינו רק כשבעוד שיש שמש! ואילו בגאונים הלשון היא קצת שונה המאפשרת ללמוד גם כוונה שונה מדברי הגמרא: וזה הלשון בגאונים: "משתשקע החמה ולא תראה
אפילו על ראשי דקלים" שמכאן נשמע שלא די לומר לנו 'שלא תראה על ראשי דקלים' כלשון הגמרא, אלא שיש צורך לחזק את זה יותר מאשר כתוב בגמרא ולכתוב "אפילו". דהיינו זה מניח לנו פתח להבין כי באמת יש גם שמש לאחר השקיעה (וכך גם באמת רואים במציאות בוודאי!) ולכן אפילו ולמרות שלא רואים את עיקר השמש בזמן השקיעה - כפירוש הראשונים - בכל זאת, כל עוד ויש אפילו משהו מועט חשיב עדיין יום!
דהיינו, שהראשונים דיברו על סילוק האור הברור. ואילו הגאונים דיברו על סילוק האור החלש והעמום - שגם על מצב זה הראשונים מסכימים, שישנה מציאות כזו.
והנה מאחר והראשונים והגאונים לא דיברו על מצב אחיד ממש "אדשימשא אריש דיקלי" מוכרחים אנו לומר שישנו חילוק קל ביניהם.
והראיה, כי בהמשך רואים שאכן הגאונים דקדקו לכתוב ולבאר העניין כלשון הגמרא ממש: וז"ל: "אמר להו ראבא לשמאעיה אתן דלא קים לכו בשיעורא דרבנן
אדאיכא שמשא על ריש דיקלי אדליקו שרגא,
כדי שיעשו משמרת". והנה אם אם ניתן להדליק עד לשקיעה [שהיא כבר ספק לילה] הרי שכבר לא שייך לקרוא למצב זה "משמרת"; כי איזו שמירה זו אם מדליקים ברגע האחרון ממש? על מה בדיוק אתה שומר ומגן? - על כלום! אלא שוודאי שפה מדובר על 'שמש בראש דקלים' מסוג אחר ממה שאמרו לפני כן "ולא תראה
אפילו". שפה מדובר כפירושם של הראשונים ואילו לעיל ('אפילו') מדובר על כוונה שונה ועניין אחר מדברי הראשונים שעליו הם לא דיבורו, [וודאי שהראשונים מסכימים לזה שיש שמש גם לאחר השקיעה].
(וראיה לכך שוודאי לא התכוונה הגמרא לומר שידליקו עד לרגע האחרון, הוא מברכות כט: שמבואר שם [וז"ל "...מצוה להתפלל עם דמדומי חמה; ...לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה, מאי טעמא? דלמא מיטרפא ליה שעתא"]. שהנה אם לגבי תפילה שהוא בקשת רחמים ודבר קל הזהירה והקפידה עליו הגמרא שלא לעכבו עד לרגע האחרון כל שכן וקל וחומר שחמור הדבר לעכב הדלקת הנר - דאורייתא - עד לרגע האחרון; ולא יתכן שהגמרא תאפשר מצב כזה בשום אופן. מאותו סברא דלעיל: "דלמא מיטרפא ליה שעתא").
4. בהנחה שמותר להדליק עד לשקיעה עצמה ממש, הנה אם כן מדוע לא פשטו הראשונים את ספיקם האם פוסקים את ההלכה כרבה או כרב יוסף? שמכאן רואים שהגמרא פוסקת כרב יוסף, מאחר וניתן להדליק עד לשקיעה ממש; [ומה עם תוספת דאורייתא כמו בכיפור]? ומזה שהראשונים (וגם הגאונים) לא פשטו את ספיקם מכאן אות וראיה הוא שגם לאחר השקיעה זהו יום גמור. [היינו זה מלמד אותנו שההבנה של שמש בראש דקלים לא תתכן להיות גם בצמידות לשקיעה ממש לכל הדעות כולם. {מצד התוספת והסייג} ואם זה כן, אזי מוכרחים לומר שכולם סוברים שלאחר השקיעה זה יום גמור].
5. ועוד מי אמר והיכן זה מוכרח בראשונים שלדעתם לא ניתן לומר שיש שמש בראש דקלים גם לאחר השקיעה? כי דילמא כוונתם הוא לשמש שלפני השקיעה
הברורה אבל גם הם יודו שיש שמש לאחר השקיעה רק חלשה יותר, ולכן העמי הארץ צריכים להדליק כל עוד ויש את השמש הברורה ולא מעבר לכך, למרות שגם לאחר מכן יש עוד שמש רק חלשה יותר.
אגב, אני בעצמי ראיתי את השמש מאירה חזק על כותל גם לאחר השקיעה למשך הרבה זמן. ובזמן השקיעה וקצת לאחריה זה היה מאוד מאוד חזק וברור. האם זה לא ייחשב לשמש בראש דקלים? ולמה? מה חסר פה שלכן לא נחשיב את זה כשמש בראש דקלים??