למה האשכנזיות לא אומרות "שלא עשני שפחה".

[ייעוץ תורני]

ראיתי שכתבו בספרי הפוסקים הספרדים שאשה תברך שלא עשני שפחה.
מישהו יודע למה אצל האשכנזים לא נהגו כן אלא אומרות שלא עשני עבד?

[מכל מלמדי השכלתי]

עיין בספר הנפלא שיח תפילה

[יוסף יוסף]

אולי אותן ספרדיות גם יגידו שלא עשני גויה ולא גוי???
וכן אולי יגידו פוקח עיוורות ומלביש ערומות וכדו' ???
ברור מעל כל ספק שמברכים על כלליות העניין בבריאה
ולכן שלא עשני עבד הוא כולל בתוכו שפחה
ואין ענין לחלק לפרטים.

[יצחק]

אולי אותן ספרדיות גם יגידו שלא עשני גויה ולא גוי???
וכן אולי יגידו פוקח עיוורות ומלביש ערומות וכדו' ???
ברור מעל כל ספק שמברכים על כלליות העניין בבריאה
ולכן שלא עשני עבד הוא כולל בתוכו שפחה
ואין ענין לחלק לפרטים.

אכן הן אומרות שלא עשאני גויה

[יוסף יוסף]

בסדר,
אבל זה די ברור למה האשכנזיות לא.

[יצחק]

אולי אותן ספרדיות גם יגידו שלא עשני גויה ולא גוי???
וכן אולי יגידו פוקח עיוורות ומלביש ערומות וכדו' ???
ברור מעל כל ספק שמברכים על כלליות העניין בבריאה
ולכן שלא עשני עבד הוא כולל בתוכו שפחה
ואין ענין לחלק לפרטים.

אכן הן אומרות שלא עשאני גויה

ערומים ועוורים זה על הרבים, שם ודאי הנוסח הוא בלשון זכר אבל בגוי ועבד הנוסח הוא בלשון יחיד שכל אחד אומר על עצמו בלבד והיה ראוי לומר גויה, שפחה

[נדיב לב]

אולי אותן ספרדיות גם יגידו שלא עשני גויה ולא גוי???
וכן אולי יגידו פוקח עיוורות ומלביש ערומות וכדו' ???
ברור מעל כל ספק שמברכים על כלליות העניין בבריאה
ולכן שלא עשני עבד הוא כולל בתוכו שפחה
ואין ענין לחלק לפרטים.

אכן הן אומרות שלא עשאני גויה

ערומים ועוורים זה על הרבים, שם ודאי הנוסח הוא בלשון זכר אבל בגוי ועבד הנוסח הוא בלשון יחיד שכל אחד אומר על עצמו בלבד והיה ראוי לומר גויה, שפחה

כך מסתבר
אבל אם כך מדוע לא יאמרו שלא עשנו עבדים?

[יצחק]

לא אומרים שלא עשאנו עבדים כי גם העבדים הם בכלל הציבור, (ולגבי ברכת כהנים יש סתירה אם כהנים בכלל הברכה ואכמ"ל)

[יוסף יוסף]

נראה לי שזה טעות בידך,
זה לא ברכה עצמית, שכל אחד אומר על עצמו
אלא ברכה כללית שכל ישראל מברכית על עצם המיוחדות שזכינו להיות יהודים ולא גויים בנ"ח ולא עבדים
ברור, שכל אחד מברך את זה על זכותו האישית בדבר, אולם זה ברכה כוללת
והראיה לכך כי בברכות האחרות אתה אומר בלשון רבים,
ומדוע לא תיקנו גם בלשון יחיד 'פוקח עיני' 'מלבישני'
אלא כל ברכות השחר הגם שבוודאי אומרים אותם כל אחו"א בעצמו על עצמו
אך ברכות אלו נתקנו בכלליות בריאת העולם
[וברמז אוסיף, כי לכן אומרים את ברכות השחר בציבור כשכל הקהל עונים אמן]

[יצחק]

יתכן עוד שהנשים בכלל לא צריכות לברך את הברכות הללו כי הם לא חייבות בתפילה והברכות הללו תקנו רק כעין תפילה ולא מדין ברכות הנהנין
(הרמב"ם סידר את הברכות הללו בהלכות תפילה ולא בהלכות ברכות, משום שבאמת לא היה ראוי לברך על הדברים הללו ברכות הנהנין, רק כל בוקר צריך להודות ע"ז וזה כעין תפילה ודו"ק)

[נדיב לב]

לא אומרים שלא עשאנו עבדים כי גם העבדים הם בכלל הציבור, (ולגבי ברכת כהנים יש סתירה אם כהנים בכלל הברכה ואכמ"ל)

לא הבנתי

[יצחק]

לא אומרים שלא עשאנו עבדים כי גם העבדים הם בכלל הציבור, (ולגבי ברכת כהנים יש סתירה אם כהנים בכלל הברכה ואכמ"ל)

לא הבנתי

כתבתי שא"א לומר בלשון רבים שלא עשאנו עבדים כי גם עבדים מתפללים איתנו בבית הכנסת.

[נדיב לב]

לא אומרים שלא עשאנו עבדים כי גם העבדים הם בכלל הציבור, (ולגבי ברכת כהנים יש סתירה אם כהנים בכלל הברכה ואכמ"ל)

לא הבנתי

כתבתי שא"א לומר בלשון רבים שלא עשאנו עבדים כי גם עבדים מתפללים איתנו בבית הכנסת.

ואז מה?
שלא עשאנו עבדים יתפרש: את כל אלה שאינם עבדים בתוך הציבור שהלא העבד עצמו לא אומר ברכה זו

[יצחק]

ואז מה?
שלא עשאנו עבדים יתפרש: את כל אלה שאינם עבדים בתוך הציבור שהלא העבד עצמו לא אומר ברכה זו

מה יועיל מה שהעבד אינו אומר את הברכה הזו?! סו"ס הציבור אומרים על הציבור והעבד בכלל הציבור.

לי היה קשה על מה שכתבתי קושיא אחרת, למה עכ"פ לא אומרים שלא עשאנו גוים, כי הרי גוים הם ודאי לא בכלל הציבור, אבל י"ל אגב עבדים

[נדיב לב]

ואז מה?
שלא עשאנו עבדים יתפרש: את כל אלה שאינם עבדים בתוך הציבור שהלא העבד עצמו לא אומר ברכה זו

מה יועיל מה שהעבד אינו אומר את הברכה הזו?! סו"ס הציבור אומרים על הציבור והעבד בכלל הציבור.

לי היה קשה על מה שכתבתי קושיא אחרת, למה עכ"פ לא אומרים שלא עשאנו גוים, כי הרי גוים הם ודאי לא בכלל הציבור, אבל י"ל אגב עבדים

כך מסתבר

[יעבץ]

אשמח למ"מ בנושא זה ולא סברות בעלמא.
ומה שנכתב כאן לא הבנתי. יהיה איך שיהיה הטעם לחילוק במטבע הברכה, וודאי שברכת פוקח עוורים מנוסחת באופן כללי ובדין שיהיה הנוסח עוורים ערומים וכיו"ב.
אולם מטבע שלא עשני גוי ועבד הוא לשון אישי. ולא מתאים לכאו' להגיד גוי ועבד במקום גויה ושפחה. וצ"ע.
אני מניח מבלי לעיין שהטעם הוא שלא נזכר נוסח זה בגמ' ואין לנו לחדש נוסח משלנו. ואכן נראה שבזמן חז"ל לא היו הנשים אומרות ברכות אלו.
ובמיוחד מפליא שאפי' נוסח מודה אני שאין בן שום קדושה בעיקר הנוסח, ובסידורי הספרדים אכן כתוב מודה אני בפת"ח הדל"ת, אצל האשכנזים כתיב וקרי מודה בסגו"ל אף לנשים. ולמה ידברו לשון עלגים לפני המלך??

[נדיב לב]

אשמח למ"מ בנושא זה ולא סברות בעלמא.
ומה שנכתב כאן לא הבנתי. יהיה איך שיהיה הטעם לחילוק במטבע הברכה, וודאי שברכת פוקח עוורים מנוסחת באופן כללי ובדין שיהיה הנוסח עוורים ערומים וכיו"ב.
אולם מטבע שלא עשני גוי ועבד הוא לשון אישי. ולא מתאים לכאו' להגיד גוי ועבד במקום גויה ושפחה. וצ"ע.
אני מניח מבלי לעיין שהטעם הוא שלא נזכר נוסח זה בגמ' ואין לנו לחדש נוסח משלנו. ואכן נראה שבזמן חז"ל לא היו הנשים אומרות ברכות אלו.
ובמיוחד מפליא שאפי' נוסח מודה אני שאין בן שום קדושה בעיקר הנוסח, ובסידורי הספרדים אכן כתוב מודה אני בפת"ח הדל"ת, אצל האשכנזים כתיב וקרי מודה בסגו"ל אף לנשים. ולמה ידברו לשון עלגים לפני המלך??

המודגש נכתב מסברא או יש לזה מראה מקום?

[יעבץ]

מסברא.

[נדיב לב]

האמת שגם חשבתי כך
והסברא שבזמן חז"ל נשים פחות ידעו לקרוא

[יוספזון]

הברכה שלא עשני עבד מברכים מאותו סיבה שמברכים שלא עשני אשה, כי אשה יש לה הרבה פחות מצוות מגבר, והוא הדין עבד. משא"כ שפחה יש לה אותה מצוות כמו שיש לאשה. זה ממה שעלה בזכרוני.
ולכן מברכות שלא עשני גוי, כי הוא פטור מכל המצוות, משא"כ אשה חייבת בכל המצוות חוץ ממצות עשה שהזמן גרמא.

[ayedavid]

אולי זה מדגיש שבגוי או עבד אפילו גבר.. (ובעצם מה הקושיא, הרי היא מברכת על מה שיכול היה לעשותה מעיקרא, ואפשר שלא תהיה נקבה)

[במבי]

ראיתי שכתבו בספרי הפוסקים הספרדים שאשה תברך שלא עשני שפחה.
מישהו יודע למה אצל האשכנזים לא נהגו כן אלא אומרות שלא עשני עבד?

זכור לי שראיתי אולי בשם החזון איש, שבאותו מידה שהיא לא נוצרה שפחה היא גם לא נוצרה עבד,
שאילו היא לא היתה היא, היא היתה יכולה להיות בין זכר ובין נקיבה.

[אסף]

הברכה שלא עשני עבד מברכים מאותו סיבה שמברכים שלא עשני אשה, כי אשה יש לה הרבה פחות מצוות מגבר, והוא הדין עבד. משא"כ שפחה יש לה אותה מצוות כמו שיש לאשה. זה ממה שעלה בזכרוני.
ולכן מברכות שלא עשני גוי, כי הוא פטור מכל המצוות, משא"כ אשה חייבת בכל המצוות חוץ ממצות עשה שהזמן גרמא.

לדבריך אין לאישה לברך "שלא עשני עבד" כלל,
ולא נזכר בפוסקים.

[סופר המלך]

המקור לומר שלא עשני שפחה כמדומה הוא מהיעב"ץ
וכמדומה שגם הרבנית א"ח להגרח"ק שיבדלחט"א נהגה כן בפניו

[איטשע מאיר לורנץ]

לחכחכ

[הנופל]

זכור לי שראיתי אולי בשם החזון איש, שבאותו מידה שהיא לא נוצרה שפחה היא גם לא נוצרה עבד,
שאילו היא לא היתה היא, היא היתה יכולה להיות בין זכר ובין נקיבה.

יש כאן טעות לוגית מכיון ששפחה זה לא נחשב "שהיא לא היתה היא" מכיון שעבדות היא מצב מסוים
ואותה אישה יכולה להיות בת חורין ויכולה להיות שפחה ואין זה משהו אחר בעצם
ואם כבר ניתן להקשות איך הזכר מברך שלא עשני אישה
שזה לכאורה אינו מצב אחר אלא מישהו אחר לגמרי
ואיך אני יכול לברך על כך שאיני אישה הרי איני יכול להיות אישה

[ayedavid]

מי אמר שהברכה לא על היצירה מעיקרא? לפי דבריך גם על גוי קשה

[הנופל]

הנוסח הוא שלא עשני אישה
וזה ממש לא נכון
אפשר אולי לומר תודה שעשני גבר
אבל אי אפשר להעמיד אפשרות אני יכלתי להיות משהו אחר
על גוי פחות קשה אבל אה''נ אפשר לשאול גם על ברכה זו

[כרם]

האמת שגם חשבתי כך
והסברא שבזמן חז"ל נשים פחות ידעו לקרוא

כמדומה שבזמן שתקנו את הברכות, אסורות היו בכתיבה כדין כל תורה שבעל פה,
גם האנשים למדו איש מפי איש בע"פ את הברכות ולא מתוך הספר -
כך שאין קשר בין ידיעת הקריאה והברכות.

[יוסף יצחק]

אשל אברהם (בוטשאטש) סימן מו ס"ד: שמעתי שיש נשים נוהגות לברך במקום שלא עשני עבד שלא עשני שפחה, וכעת לא ראיתי כן בשום ספר, וגם שי"ל דהכי עדיף שכן שייך מלשון בנשים, ונשים הם עם בפני עצמם ומברכים שעשני כרצונו, גם שלא נתפרש כן בש"ס מצד הסברא שבטור עיין שם, וכן הוא בזה שאין להטפילם בזה לאנשים, אך על כל זה אין מניעה במה שלא מצינו להדיא וגם שמצינו בדוכתי טובא דכתוב עבד ושפחה ואינם נכללים בלשון אחד, והרי בברכות יותר טוב לפרש בשפתיו וכו' אך בלאו הכי כיון שאין נפקא מניה כל כך בין עבד לשפחה כיון שאין עליהם רק מצוות שהנשים חייבות, וכיון שעל ידי להט החרב המתהפכת יש נשמות שנהפכות מזכר לנקיבה ומנקיבה לזכר כידוע, א"כ עדיף שתברך שלא עשני עבד שהיא רבותא טפי שגם עבד גרע מאשה כיון שאין חייב במצוות יותר מאשה, וגרע טפי כיון שאין לו חייס וכו' ולזה אין לשנות הנוסח בזה מכפי הנדפס בכל הסידורים וצע"ע קצת" עיי"ש באורך.