לאמו ולאביו לא יטמא - למה האמא קודמת?

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
שמעתי מגאון אחד שהקשה:

דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).

אך קשה שניתן ללמוד זאת מ"אחיו" שאף הוא אח רק מכח רוב בעילות
(כי רק אח מאביו נחשב אח).
 

יוספזון

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
שמעתי מגאון אחד שהקשה:

דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).

אך קשה שניתן ללמוד זאת מ"אחיו" שאף הוא אח רק מכח רוב בעילות
(כי רק אח מאביו נחשב אח).

מהיכי תיתי שרק אח מאב נחשב לאח?
וכי הותרה אחותו מאמו מדין עריות?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).
איפה ידוע ?
אם הוא לא אבא שלו הוא גם לא כהן.
 
ייעוץ תורני אמר:
שמעתי מגאון אחד שהקשה:

דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).

אך קשה שניתן ללמוד זאת מ"אחיו" שאף הוא אח רק מכח רוב בעילות
(כי רק אח מאביו נחשב אח).

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה א
אר"א ב"ר שמעון אם כדעת אבא, למה פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ אלא מלמד ששניהן שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויעקב, ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקב וגו' מלמד ששלשתן שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים משה לאהרן, ובמקום אחד הוא אומר (שמות ו) הוא אהרן ומשה, מלמד ששניהן שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים יהושע לכלב, ובמקום אחד הוא אומר (במדבר יד) כי אם כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון, מגיד ששניהן שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים תורין לבני יונה, ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יב) ובן יונה או תור לחטאת מגיד ששניהם שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים כיבוד אב לאם, ובמקום אחד הוא אומר (שם /ויקרא/ יט) איש אמו ואביו תיראו מגיד ששניהן שקולין זה כזה אבל אמרו חכמים האב קודם לאם, מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו, בכל מקום הוא מקדים בריאת שמים לארץ, ובמקום אחד הוא אומר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, מגיד ששניהם שקולין זה כזה.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
ייעוץ תורני אמר:
דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).
איפה ידוע ?
אם הוא לא אבא שלו הוא גם לא כהן.

יפה.
שאלתי אותו וענה לי שכל המפרשים שם שואלים זאת ועונים שיתכן שנבעלה לאחד מכמה כהנים כך שאף שהבן ודאי כהן - לא בטוח שזה אביו.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוספזון אמר:
ייעוץ תורני אמר:
שמעתי מגאון אחד שהקשה:

דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).

אך קשה שניתן ללמוד זאת מ"אחיו" שאף הוא אח רק מכח רוב בעילות
(כי רק אח מאביו נחשב אח).

מהיכי תיתי שרק אח מאב נחשב לאח?
וכי הותרה אחותו מאמו מדין עריות?

להיתר להיטמא לקרובים זה כך, וכמו גם לירושה.
 

יוספזון

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
יפה.
שאלתי אותו וענה לי שכל המפרשים שם שואלים זאת ועונים שיתכן שנבעלה לאחד מכמה כהנים כך שאף שהבן ודאי כהן - לא בטוח שזה אביו.
אם נבעלה מאחרים, הרי זה 'חלל' שממילא לא חל עליו קדושת כהונה, אז בכל מקרה הוא יכול להטמאות, אם לא זהו אביו, הרי שאין לו דין כהן, ואם כן, הרי מותר לו להטמאות.
 

הכהן

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).
התשובה היא שאין כזו גמרא!
 

ayedavid

משתמש ותיק
זה מדרש בסיפרא (גוגל..) , והראשונים מקשים את הקושיא הזו
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
האחד בא לגור אמר:
ייעוץ תורני אמר:
דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).
איפה ידוע ?
אם הוא לא אבא שלו הוא גם לא כהן.

יפה.
שאלתי אותו וענה לי שכל המפרשים שם שואלים זאת ועונים שיתכן שנבעלה לאחד מכמה כהנים כך שאף שהבן ודאי כהן - לא בטוח שזה אביו.
איפה זה שם, ומי הם כל המפרשים ששואלים? ולמה לחשוש שנבעלה לכהנים אחרים?
ayedavid אמר:
זה מדרש בסיפרא (גוגל..) , והראשונים מקשים את הקושיא הזו
איפה הסיפרא ומי שואל?
משה נפתלי אמר:
האחד בא לגור אמר:
איפה ידוע?
כן הוא ב'דעת זקנים' וב'חזקוני'.
מה הם אומרים ?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
אם נבעלה מאחרים, הרי זה 'חלל' שממילא לא חל עליו קדושת כהונה.
טעות! כהן הבא על אשת איש – הולד ממזר ולא חלל, ויתכן שהוא קדוש בקדושת כהונה.
 

ayedavid

משתמש ותיק
כנראה שזה המקור - סיפרא פרשת אמור (מאתר sefaria):

"או אילו נאמר 'לאביו' ולא נאמר "לאמו" הייתי אומר מה אביו --שהוא חזקה-- הרי הוא מטמא לו, אמו ודאי אינו דין שיטמא לה?! אילו כן הייתי אומר מה אביו שאינו מתחלל אף אמו שאינה מתחללת. אמו שנתחללה מנין? תלמוד לומר "לאמו". "
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
עיינתי בדעת זקנים ובחזקוני שציין הרב @משה נפתלי, והם אכן מביאים דרשא שהיה ס"ד באב שלא הותר.
אבל נראה פשוט שאין כוונת המדרש שהוא משום לתא דחשש טומאת כהן שלא לצורך, וכמו שהתבאר לעיל שהוא ממ"נ . אלא כוונתו שיחס האב לבן בכלל הוא פחות מוחלט ולכן ס"ד שלא הותר .(והרי כבר שמעינן בהרבה מקומות אחרים שהולכים אחר הרוב).

אדרבה יזכנו הרב @ייעוץ תורני בראשונים ששאלו את השאלה ותירצו כדבריו.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יוספזון אמר:
אם נבעלה מאחרים, הרי זה 'חלל' שממילא לא חל עליו קדושת כהונה.
טעות! כהן הבא על אשת איש – הולד ממזר ולא חלל, ויתכן שהוא קדוש בקדושת כהונה.

חלל - כשבאיסור חתנות. ממזר (וגם מחולל כמו חלל) - בחייבי כריתות.
וכהן כשר - כשמאחרים והיא פנויה, וזה המקרה שלנו.
 

ayedavid

משתמש ותיק
יפה. ולהשלים דבריך - מדובר שהוא בכור, ושמא זנתה עם כהן בסמוך לחופה, ועל זה נאמר רוב ביאות אחר הבעל

(ובכותרת רק לתקן ולמחוק את המילים 'לא יטמא' , והכל בא על מקומו)
 
A

Anonymous

Guest
יוספזון אמר:
ייעוץ תורני אמר:
שמעתי מגאון אחד שהקשה:

דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).

אך קשה שניתן ללמוד זאת מ"אחיו" שאף הוא אח רק מכח רוב בעילות
(כי רק אח מאביו נחשב אח).

מהיכי תיתי שרק אח מאב נחשב לאח?
וכי הותרה אחותו מאמו מדין עריות?
טומאת קרובים שהותרה לכהן זה רק באחיו ואחותו מאביו.
 
A

Anonymous

Guest
ayedavid אמר:
זה מדרש בסיפרא (גוגל..) , והראשונים מקשים את הקושיא הזו
ידוע שהקושיה כבר נמצאת בתש' הרשב"א
 
A

Anonymous

Guest
ייעוץ תורני אמר:
האחד בא לגור אמר:
ייעוץ תורני אמר:
דהנה ידוע שאמו מוזכרת לפני אביו כי היא ודאי אמו
וקמ"ל שאף לאביו יכול הכהן להיטמא דסמכינן שרוב בעילות אחר הבעל
(כמבואר בגמ' חולין פרק קמא).
איפה ידוע ?
אם הוא לא אבא שלו הוא גם לא כהן.

יפה.
שאלתי אותו וענה לי שכל המפרשים שם שואלים זאת ועונים שיתכן שנבעלה לאחד מכמה כהנים כך שאף שהבן ודאי כהן - לא בטוח שזה אביו.
לא מספיק לומר שיתכן שנבעלה לאחד מכמה כהנים, אלא צריך לומר שמדובר במקום שכולו כהנים ואם זינתה זינתה ודאי עם כהן, ונמצא שהוולד ממנ"פ כהן והספק הוא רק מי אביו.
 
A

Anonymous

Guest
דרך אגב, יש להוסיף עוד דבר מחודד כמדומה שהוא מהאמרי אמת.
באבן עזרא תירץ דהא דקתני קודם לאמו ואח"כ אביו משום דדרך הוא שהזכרים חיים יותר מן הנקבות וא"כ קודם אמו מתה ואחר כך אביו. והקשו על זה דלגבי כהן גדול כתוב בתורה קודם לאביו ולאמו לא יטמא ומאי שנא.
ותירץ בזה כי כהן גדול הוא עובר בירושה וא"כ על כרחך אביו מת קודם ואז נעשה כהן גדול ואסור לו להיטמא אבל אי אפשר להקדים את האם ועדיין אביו קיים דאם כן אין הוא כהן גדול עדיין.
 

נבשר

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
נדיב לב אמר:
מעונין לשמוע תירוץ על שאלתך

הגאון הנ"ל השיב בתירוץ פשוט שאם יהיה כתוב רק אחיו - אין ראיה שגם אביו כי אולי דוקא אח 'על בטוח' גם מאבא.
הכיצד: שהאח הזה תאום שלו. :lol:
צ"ע שיעויין בחזקוני אח"כ שכתב למה כתב אחיו ואחותו, שאי כתב אחיו הייינו בין גדול בין קטן, לכך נקט אחותו בתולה שהיא קטנה, ואי רק אחותו לא ידעינן אחיו בין גדול בין קטן, א"כ מבואר שיש הבדל בגיל האח, שעליו דיבר הקרא וא"כ אחיו בכל מצב הוא בגילו.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
ייעוץ תורני אמר:
נדיב לב אמר:
מעונין לשמוע תירוץ על שאלתך

הגאון הנ"ל השיב בתירוץ פשוט שאם יהיה כתוב רק אחיו - אין ראיה שגם אביו כי אולי דוקא אח 'על בטוח' גם מאבא.
הכיצד: שהאח הזה תאום שלו. :lol:
צ"ע שיעויין בחזקוני אח"כ שכתב למה כתב אחיו ואחותו, שאי כתב אחיו הייינו בין גדול בין קטן, לכך נקט אחותו בתולה שהיא קטנה, ואי רק אחותו לא ידעינן אחיו בין גדול בין קטן, א"כ מבואר שיש הבדל בגיל האח, שעליו דיבר הקרא וא"כ אחיו בכל מצב הוא בגילו.
ודאי שכעת באמת גם אח קטן.
אלא שאם לא היה כתוב אבא - היה הו"א שרק אח תאום כי הוא בטוח.
 

נבשר

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
נבשר אמר:
ייעוץ תורני אמר:
הגאון הנ"ל השיב בתירוץ פשוט שאם יהיה כתוב רק אחיו - אין ראיה שגם אביו כי אולי דוקא אח 'על בטוח' גם מאבא.
הכיצד: שהאח הזה תאום שלו. :lol:
צ"ע שיעויין בחזקוני אח"כ שכתב למה כתב אחיו ואחותו, שאי כתב אחיו הייינו בין גדול בין קטן, לכך נקט אחותו בתולה שהיא קטנה, ואי רק אחותו לא ידעינן אחיו בין גדול בין קטן, א"כ מבואר שיש הבדל בגיל האח, שעליו דיבר הקרא וא"כ אחיו בכל מצב הוא בגילו.
ודאי שכעת באמת גם אח קטן.
אלא שאם לא היה כתוב אבא - היה הו"א שרק אח תאום כי הוא בטוח.
לא הוה ס"ד שרק אחיו שהוא תאום, שהרי בקרא כתוב נמי אחותו, והיינו אפי' אחיו קטן, א"כ ע"כ שהקרא לא איירי באח תאום, אלא באח סתום, והדרא הקושיא א"כ כבר איכא למילף מאחיו שאזלינן בתר רוב בעילות אחר הבעל.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
אם יהיה כתוב רק אחיו - אין ראיה שגם אביו, כי אולי דוקא אח 'על בטוח' גם מאבא. הכיצד: שהאח הזה תאום שלו.
הקושיא היא בעצם מבנו ובתו, וממילא נפל פותא בבירא.​
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
דרך אגב, יש להוסיף עוד דבר מחודד כמדומה שהוא מהאמרי אמת.
באבן עזרא תירץ דהא דקתני קודם לאמו ואח"כ אביו משום דדרך הוא שהזכרים חיים יותר מן הנקבות וא"כ קודם אמו מתה ואחר כך אביו. והקשו על זה דלגבי כהן גדול כתוב בתורה קודם לאביו ולאמו לא יטמא ומאי שנא.
ותירץ בזה כי כהן גדול הוא עובר בירושה וא"כ על כרחך אביו מת קודם ואז נעשה כהן גדול ואסור לו להיטמא אבל אי אפשר להקדים את האם ועדיין אביו קיים דאם כן אין הוא כהן גדול עדיין.
אני שמעתי ווארט אחר לתרץ בזה לפי הא"ע, לא זוכר בשם מי, לפי מה שמבואר (מכות יא,א) 'אימותיהן של כהנים (גדולים) מספקות להן מחיה וכסות', א"כ היו עוסקות בחסד, והרי מבואר בגמ' (ראש השנה יח,א) 'רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים - חיה שיתין שנין' היינו דע"י חסד מאריך ימים, א"כ נקבות אלו - אמותיהן של כה"ג כן האריכו ימים בזכות החסד, ואין סיבה להקדימן לאב.


(אגב, כותרת האשכול היא טעות, אין פסוק כזה, אלא להיפך).
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מעונין לשמוע תירוץ על השאלה.
התשובה פשוטה:​
יש אב ודאי, כגון שהיו אביו ואמו חבושין בבית האסורין, וכיוצא בזה יש בן ובת ואח ואחות ודאיים. אומר תנא דתורת כהנים:​
יֹאמַר 'לְאִמּוֹ', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'לְאָבִיו'? אִלּוּ כֵן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אִמּוֹ בְּיָדוּעַ, אַף אָבִיו בְּיָדוּעַ; אָבִיו חֲזָקָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר 'לְאָבִיו'.
פירוש, אלמלא יתורא דקרא ד'לאביו', הוה אמינא דדוקא לאב־ודאי מיטמא, דומיא דאם (והוא הדין בן ובת ואח ואחות – דוקא ודאיים); קא משמע לן קרא ד'לאביו', דאף לאב־חזקה מיטמא (ומיניה ילפינן דגם לשאר קרובים מיטמא אף אם הם קרובי־חזקה בלבד).
ומוסיפים רבותינו בעלי התוספות ב'דעת זקנים', כי לכן הקדים הכתוב אמו לאביו, משום דלא מבעיא קאמר: 'לא מבעיא לאמו שהיא ודאי
(וה"ה לאביו ודאי), אלא אפילו לאביו שאינו ודאי יטמא'.
 
 
חלק עליון תַחתִית