הרב יוסף ענגיל

[ניסוך המים]

האם מישהו יכול לתת סקירה קצרה על דרך לימודו של הרב יוסף ענגיל

[הנופל]

המלצה שלי:
תבקש אישית מהמשתמש "יעבץ"
בקשה שלי:
תפרסם את תגובתו כאן

[מאן דהו]

האם מישהו יכול לתת סקירה קצרה על דרך לימודו של הרב יוסף ענגיל

הנה לך סקירה באדיבות המכלול

הגותו
דרך לימודו, כפי שמשתקפת בספריו, מתאפיינת בשני פרטים עיקריים, הקיימים גם בכתבי בן-תקופתו הגאון הרוגצ'ובי:

מלאכת הליקוט - רבי יוסף בונה את חידושיו על יסוד מובאות תלמודיות רבות המשלימות זו את זו. מתוך מקורות אלו, שבדרך-כלל עוסקים בסוגיות שונות בתוכנן, מאתר הוא את היסוד המהותי המשותף להם. בשונה מכתבי רבי יוסף רוזין "הרוגצ'ובי" שמפאת כתיבתם התמציתית (הכוללת לעתים ציון מראי-מקומות בלבד) זקוק המעיין להתייגע להבין את כוונת הדברים, היטיב רבי יוסף בכתיבתו הרהוטה להביע את ההגדרות, כאשר ללומד הדברים נותר רק הצורך להתאים את ההגדרה לנושאים השונים.
יש לציין, כי בדרך לימוד זו מתייחדים השניים מרוב הרבנים וראשי הישיבות בדורם שהעדיפו להתמקד בנושא בודד, על-פי רוב, ולדלות ממנו את ההגדרות (כאשר הבולט שבהם הוא ר' חיים מבריסק).
חקירות מחודשות - לדרך ה'חקירה' (דילמה) התלמודית שהתפתחה בעיקר במאתיים השנים האחרונות, תרם רבי יוסף באופן מיוחד בהתמקדו גם בתפיסות מופשטות יותר. דוגמה אופיינית לכך היא 'חקירתו' האם ריבוי הכמות גובר ומכריע ביחס לאיכות, דילמה שהשלכותיה מתפרסות על מגוון נושאים: האם עדיף לתת סכום גדול בבת אחת לצדקה או שמא לחלקו לסכומים קטנים בנתינות נפרדות; האם חומרתן המצטברת של עבירות קלות נחשבת יותר מחומרת עבירה גדולה בודדת ועוד.[1]
חיבוריו

שער ספרו 'גליוני הש"ס'
ספריו מפגינים את בקיאותו הרבה בספרות התלמודית והם נחשבים עד היום לדוגמאות קלאסיות של חריפות ופלפול תלמודי. קונטרס "גבורות שמונים" שלו מכיל שמונים תירוצים על קושיה אחת. הוא היה בקיא גם בתורת הנסתר וכתב חיבורים בענייני קבלה, ככל הנראה הושפע גם בכתיבתו התלמודית מלימודיו אלו.

בגיל צעיר מאד החל לרשום את חידושיו, ניתן למצוא פעמים רבות בכתביו את הלשון "בעודי בטל ילדותי.." וכדומה. משך כל חייו עסק בכתיבה, עד שהצטברו תחת ידיו חיבורים רבים מאד, אך רק מעט מהם מצויים בידינו. הרב שמואל וואזנר העיד כי בצעירותו ראה בביתו של ר' יוסף 90 חיבורים תורניים בכתב ידו[2], וישנן אף עדויות על למעלה מ-120 כרכים[3]

[מאן דהו]

עוד מופיע שם לינק למאמר של יהושע נויהויזר, קוים למשנתו של ר' יוסף ענגל

[יצחק]

כידוע שיש הרבה דמיון בין הצפנת פענח לר"י ענגיל, שניהם השתמשו בהגדרות וחקירות דקות (נשמע לפעמים פילוסופי) כשהם משתמשים בבקיאות המדהימה שלהם בכל מילה בש"ס כדי להראות את ההגדרות שלהם
שמעתי סיפור שהוא (ר"י ענגיל) אמר להרב וואזנר, ההבדל ביני להצפנת פענח שהוא כמו ערב פסח לפני שריפת חמץ (שהכל בלגן) ואני כמו ערב פסח אחרי שהכל מוכן לסעודה (שהכל מסודר)
כך שמעתי
אבל מי שמכיר לעומק את הצפנת פענח יוכל לראות בדיוק בנקודה הזו את ההבדל ביניהם אבל בדיוק הפוך!! הצ"פ נראה במבט חיצוני מלא במראי מקומות ובלגן אבל כשמשווים את הכתבים שלו רואים שהוא עקבי והוא לשיטתו כל הזמן עם אותם הגדרות ועם אותם הפניות, הסדר הפנימי של הצ"פ הוא מדהים ומפחיד והוא נצמד למהלכים שלו בכל מקום,
דווקא אצל ר"י ענגיל רואים שיש עשרות אפשרויות לתרץ קושיא ואין מהלך מחייב, אלא אדרבה יש פריון אדיר של חידושים ואפשרויות ואין מהלך עקבי מחייב, כל אחד מבין שאם יש ספר עם שמונים תירוצים על קושיא אחת פירושו של דבר שאין כאן משהו מהלך עקרוני עקבי מחייב אלא ים אדיר של אפשרויות שכל אחת מהן פותחת עוד ועוד ערוצים ואפשרויות.

[חלק א׳ ממעל]

דרך אגב, על איזה קושיא נכתב ספרו ׳גבורות שמונים׳?

[מתחזק]

דרך אגב, על איזה קושיא נכתב ספרו ׳גבורות שמונים׳?

או על קושיית הבית יוסף, או על הקושיה למ"ד בעלים מפגלים איך מהני בדיקת המים של הסוטה הרי היא תפגל במחשבתה את קרבנה.
אינני זוכר על איזה מהם.

[ניסוך המים]

דרך אגב, על איזה קושיא נכתב ספרו ׳גבורות שמונים׳?

או על קושיית הבית יוסף, או על הקושיה למ"ד בעלים מפגלים איך מהני בדיקת המים של הסוטה הרי היא תפגל במחשבתה את קרבנה.
אינני זוכר על איזה מהם.

בעניין סוטה