הרב יוסף ענגיל

מאן דהו

משתמש ותיק
ניסוך המים אמר:
האם מישהו יכול לתת סקירה קצרה על דרך לימודו של הרב יוסף ענגיל
הנה לך סקירה באדיבות המכלול

הגותו
דרך לימודו, כפי שמשתקפת בספריו, מתאפיינת בשני פרטים עיקריים, הקיימים גם בכתבי בן-תקופתו הגאון הרוגצ'ובי:

מלאכת הליקוט - רבי יוסף בונה את חידושיו על יסוד מובאות תלמודיות רבות המשלימות זו את זו. מתוך מקורות אלו, שבדרך-כלל עוסקים בסוגיות שונות בתוכנן, מאתר הוא את היסוד המהותי המשותף להם. בשונה מכתבי רבי יוסף רוזין "הרוגצ'ובי" שמפאת כתיבתם התמציתית (הכוללת לעתים ציון מראי-מקומות בלבד) זקוק המעיין להתייגע להבין את כוונת הדברים, היטיב רבי יוסף בכתיבתו הרהוטה להביע את ההגדרות, כאשר ללומד הדברים נותר רק הצורך להתאים את ההגדרה לנושאים השונים.
יש לציין, כי בדרך לימוד זו מתייחדים השניים מרוב הרבנים וראשי הישיבות בדורם שהעדיפו להתמקד בנושא בודד, על-פי רוב, ולדלות ממנו את ההגדרות (כאשר הבולט שבהם הוא ר' חיים מבריסק).
חקירות מחודשות - לדרך ה'חקירה' (דילמה) התלמודית שהתפתחה בעיקר במאתיים השנים האחרונות, תרם רבי יוסף באופן מיוחד בהתמקדו גם בתפיסות מופשטות יותר. דוגמה אופיינית לכך היא 'חקירתו' האם ריבוי הכמות גובר ומכריע ביחס לאיכות, דילמה שהשלכותיה מתפרסות על מגוון נושאים: האם עדיף לתת סכום גדול בבת אחת לצדקה או שמא לחלקו לסכומים קטנים בנתינות נפרדות; האם חומרתן המצטברת של עבירות קלות נחשבת יותר מחומרת עבירה גדולה בודדת ועוד.[1]
חיבוריו

שער ספרו 'גליוני הש"ס'
ספריו מפגינים את בקיאותו הרבה בספרות התלמודית והם נחשבים עד היום לדוגמאות קלאסיות של חריפות ופלפול תלמודי. קונטרס "גבורות שמונים" שלו מכיל שמונים תירוצים על קושיה אחת. הוא היה בקיא גם בתורת הנסתר וכתב חיבורים בענייני קבלה, ככל הנראה הושפע גם בכתיבתו התלמודית מלימודיו אלו.

בגיל צעיר מאד החל לרשום את חידושיו, ניתן למצוא פעמים רבות בכתביו את הלשון "בעודי בטל ילדותי.." וכדומה. משך כל חייו עסק בכתיבה, עד שהצטברו תחת ידיו חיבורים רבים מאד, אך רק מעט מהם מצויים בידינו. הרב שמואל וואזנר העיד כי בצעירותו ראה בביתו של ר' יוסף 90 חיבורים תורניים בכתב ידו[2], וישנן אף עדויות על למעלה מ-120 כרכים[3]
 

מאן דהו

משתמש ותיק
עוד מופיע שם לינק למאמר של יהושע נויהויזר, קוים למשנתו של ר' יוסף ענגל
 

יצחק

משתמש ותיק
כידוע שיש הרבה דמיון בין הצפנת פענח לר"י ענגיל, שניהם השתמשו בהגדרות וחקירות דקות (נשמע לפעמים פילוסופי) כשהם משתמשים בבקיאות המדהימה שלהם בכל מילה בש"ס כדי להראות את ההגדרות שלהם
שמעתי סיפור שהוא (ר"י ענגיל) אמר להרב וואזנר, ההבדל ביני להצפנת פענח שהוא כמו ערב פסח לפני שריפת חמץ (שהכל בלגן) ואני כמו ערב פסח אחרי שהכל מוכן לסעודה (שהכל מסודר)
כך שמעתי
אבל מי שמכיר לעומק את הצפנת פענח יוכל לראות בדיוק בנקודה הזו את ההבדל ביניהם אבל בדיוק הפוך!! הצ"פ נראה במבט חיצוני מלא במראי מקומות ובלגן אבל כשמשווים את הכתבים שלו רואים שהוא עקבי והוא לשיטתו כל הזמן עם אותם הגדרות ועם אותם הפניות, הסדר הפנימי של הצ"פ הוא מדהים ומפחיד והוא נצמד למהלכים שלו בכל מקום,
דווקא אצל ר"י ענגיל רואים שיש עשרות אפשרויות לתרץ קושיא ואין מהלך מחייב, אלא אדרבה יש פריון אדיר של חידושים ואפשרויות ואין מהלך עקבי מחייב, כל אחד מבין שאם יש ספר עם שמונים תירוצים על קושיא אחת פירושו של דבר שאין כאן משהו מהלך עקרוני עקבי מחייב אלא ים אדיר של אפשרויות שכל אחת מהן פותחת עוד ועוד ערוצים ואפשרויות.
 
A

Anonymous

Guest
חלק א׳ ממעל אמר:
דרך אגב, על איזה קושיא נכתב ספרו ׳גבורות שמונים׳?
או על קושיית הבית יוסף, או על הקושיה למ"ד בעלים מפגלים איך מהני בדיקת המים של הסוטה הרי היא תפגל במחשבתה את קרבנה.
אינני זוכר על איזה מהם.
 

ניסוך המים

משתמש רגיל
פותח הנושא
מתחזק אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
דרך אגב, על איזה קושיא נכתב ספרו ׳גבורות שמונים׳?
או על קושיית הבית יוסף, או על הקושיה למ"ד בעלים מפגלים איך מהני בדיקת המים של הסוטה הרי היא תפגל במחשבתה את קרבנה.
אינני זוכר על איזה מהם.

בעניין סוטה
 

יצחק

משתמש ותיק
רוצה להתעלות אמר:
יצחק אמר:
שמעתי סיפור שהוא (ר"י ענגיל) אמר להרב וואזנר
מוזר, כשהוא נפטר הרב וואזנר היה ילד כבן 7.
אכן לא דייקתי
שמעתי את הסיפור כך: הרב וואזנר אמר שר"י ענגיל אמר.. אני הוספתי בטעות שהוא אמר להרב וואזנר.
 
 

יוסאברישמי

משתמש רשום
יצחק אמר:
רוצה להתעלות אמר:
יצחק אמר:
שמעתי סיפור שהוא (ר"י ענגיל) אמר להרב וואזנר
מוזר, כשהוא נפטר הרב וואזנר היה ילד כבן 7.
אכן לא דייקתי
שמעתי את הסיפור כך: הרב וואזנר אמר שר"י ענגיל אמר.. אני הוספתי בטעות שהוא אמר להרב וואזנר.
זכרוני שראיתי שדברי הרב וואזנר זי"ע הובאו בסוף ספר תפארת יוסף (בראשית)  בשם רבי מאיר שפירא מלובלין (במבוא בסוף הספר עמ' 27) (יש שם גם על דרך לימודו של הר"י ענגיל)
וכן על עוד קווים מקבילים ודומים בינו לרוגוצ'ובר.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יצחק אמר:
כידוע שיש הרבה דמיון בין הצפנת פענח לר"י ענגיל, שניהם השתמשו בהגדרות וחקירות דקות (נשמע לפעמים פילוסופי) כשהם משתמשים בבקיאות המדהימה שלהם בכל מילה בש"ס כדי להראות את ההגדרות שלהם
שמעתי סיפור שהוא (ר"י ענגיל) אמר להרב וואזנר, ההבדל ביני להצפנת פענח שהוא כמו ערב פסח לפני שריפת חמץ (שהכל בלגן) ואני כמו ערב פסח אחרי שהכל מוכן לסעודה (שהכל מסודר)
רק להוסיף על דבריך הרוגעצ'ובער היה המשיב של הדור, וכפי הנראה ודאי שהיה מפורסם לגדול הרבה יותר מהר''י ענגיל.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
רק להוסיף על דבריך הרוגעצ'ובער היה המשיב של הדור, וכפי הנראה ודאי שהיה מפורסם לגדול הרבה יותר מהר''י ענגיל.
בלי שטויות, בבקשה.
 
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
ובכן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
רק להוסיף על דבריך הרוגעצ'ובער היה המשיב של הדור, וכפי הנראה ודאי שהיה מפורסם לגדול הרבה יותר מהר''י ענגיל.
בלי שטויות, בבקשה.
 

גם התפלאתי על דבריו, שכנראה נאמרו מחוסר ידיעה.
אעלה כאן בל"נ חומר ביוגרפי עליו.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
ובכן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
רק להוסיף על דבריך הרוגעצ'ובער היה המשיב של הדור, וכפי הנראה ודאי שהיה מפורסם לגדול הרבה יותר מהר''י ענגיל.
בלי שטויות, בבקשה.
(אילו הרוגעצובר היה מבטיח שמי שידפיס ספריו יזכה לכל טוב, היית רואה כתבות על הרוגעצובער כמו שבזמננו רואים על מהר''י ענגיל חדשים לבקרים, לגוף הענין אני מכיר מעט את הספרים של מהר''י ענגיל וגם את של הרוגעצובער אבל ודאי שלא כתבתי כן על סמך זה, אלא מחמת שבספרי היסטוריה וסיפורי הדורות הרוגעצובר מוזכר אין ספור פעמים ותשובותיו בהלכה נשלחו לרבבות לכל קצוי עולם, ולעומת זה על מהר''י ענגיל שומעים הרבה פחות בסיפורי ההיסטוריה, דהיינו כוונתי ספרים רציניים ולא של סופרים בעלמא).
 
 

ובכן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ובכן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
רק להוסיף על דבריך הרוגעצ'ובער היה המשיב של הדור, וכפי הנראה ודאי שהיה מפורסם לגדול הרבה יותר מהר''י ענגיל.
בלי שטויות, בבקשה.
(אילו הרוגעצובר היה מבטיח שמי שידפיס ספריו יזכה לכל טוב, היית רואה כתבות על הרוגעצובער כמו שבזמננו רואים על מהר''י ענגיל חדשים לבקרים, לגוף הענין אני מכיר מעט את הספרים של מהר''י ענגיל וגם את של הרוגעצובער אבל ודאי שלא כתבתי כן על סמך זה, אלא מחמת שבספרי היסטוריה וסיפורי הדורות הרוגעצובר מוזכר אין ספור פעמים ותשובותיו בהלכה נשלחו לרבבות לכל קצוי עולם, ולעומת זה על מהר''י ענגיל שומעים הרבה פחות בסיפורי ההיסטוריה, דהיינו כוונתי ספרים רציניים ולא של סופרים בעלמא).
לא הייתי קורא לדבריך 'שטויות' על סמך 'כתבות על מהר"י ענגיל חדשים לבקרים'.
אבל אני מבין שיש בינינו ויכוח על הגדרת מידת פרסומם של שני ענקים אלו בדורם. שיהיה.
 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
היות ואיני יודע איני מחווה דעה, אך הוויכוח כאן הוא מי היה יותר מפורסם כפוסק ולא מי היה יותר מפורסם. והטענה שנטענה על ידי הרבנים דלעיל, שאמנם הרוגוצ'ובר היה יותר מפורסם אך עיקר פרסומו (לפחות כיום...) הוא בתור אייקון, ולא בתור פוסק.
לי אישית הרושם שנוצר שמעמד הרוגטשובר כפוסק היה בעיקר אצל החסידים, ואילו אצל הליטאים פחות הוכר מעמדו, אך דבריי הם רושם בעלמא.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
ואמנם הרוגוצ'ובר היה יותר מפורסם אך עיקר פרסומו (לפחות כיום...) הוא בתור אייקון, ולא בתור פוסק.
לדעת מר, מהר"י ענגיל כתב יותר תשובות הלכתיות מהגאון דראגאטשאוו?
אינני מביע דעה לגופו של דיון.
 

ביבליופיל

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
היות ואיני יודע איני מחווה דעה, אך הוויכוח כאן הוא מי היה יותר מפורסם כפוסק ולא מי היה יותר מפורסם. ואמנם הרוגוצ'ובר היה יותר מפורסם אך עיקר פרסומו (לפחות כיום...) הוא בתור אייקון, ולא בתור פוסק.
הוא מפורסם יותר בכל היבט שהוא.
גילוי נאות: אני דווקא מחבב מאוד את תורתו של מהר"י ענגיל.
 

talmid

משתמש רשום
הגר"ח קרייסווירט גאב"ד אנטורפן סיפר באריכות שנסע ברכבת עם הג' הצפנ"פ בימיי חוליו לרפואות וויען ודיברו שם בלימוד
ןסיפר בהתפעלות שכשדיבר בלימוד הי בהיפוך קיצוני מתורתו שבכתב, היינו שביאר בארוכה ונימק דבריו באר היטב לכל השומעין
וציין שאצל הגר"י ענגעל הי' הפוך עך הפוך שבכתביו הינו מנומק ומבואר ונקראים בנעימה אבל בע"פ הי' בקוצר אמרים וקושי להבינה
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
כמדומני שהספר על סוטה הוא שבעים פנים לתורה, וגבורות שמונים הוא על קושיא אחרת.
גבורות שמונים הוא על הקושיא מסוטה ושבעים פנים לתורה הוא על סתירת סוגיא דפסחים דף מ"ב ע"ב בסוגיא דזבחים דף צ"ז ע"ב
 

תיבת גמא

משתמש ותיק
רק להוסיף על דבריך הרוגעצ'ובער היה המשיב של הדור, וכפי הנראה ודאי שהיה מפורסם לגדול הרבה יותר מהר''י ענגיל.
כמדומה שהגרי ענגיל נפטר צעיר יחסית לעומת זמן פרסומו של הצ"פ , ומפה יצאו התאוריות הנ"ל
 
חלק עליון תַחתִית