בקשת מקורות וטעמים לחידוש העצום שימים אלו הם קובעים לכל השנה ובלעדיהם אפילו יו"כ לא יעזור

בן של רב

משתמש ותיק
כדברי הכותרת המרעישה כתב לי אחד הרבנים דפה בשם הרש"ש.
ודברים דומים או קצת דומים שמעתי בעבר.
אשמח בכל מקור ובכל הסבר לזה כי >הם חיינו< בעת הזאת.
תודה מראש בשמי ובשם כולם (מדין זכין...)
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
הרש"ש (רבי שלום שרעבי זצ"ל) כתב "כי ימים אלו ימי פסח וספירת העומר, הם שורש לכל ימות השנה, ובדרך שהולך בהם, בה מוליכים אותו כל ימות השנה" (נהר שלום לב, ב)
השנה רב אחד אמר דברים כעין הכותרת בשם השפת אמת ול"מ
 

משה בן

משתמש חדש

קבצים מצורפים

  • 2.PNG
    2.PNG
    251.1 KB · צפיות: 68
  • 3.PNG
    3.PNG
    253 KB · צפיות: 68
  • 4.PNG
    4.PNG
    250.4 KB · צפיות: 68
  • 5.PNG
    5.PNG
    252.4 KB · צפיות: 68

טעם ודעת

משתמש ותיק
ידועים דברי השפ"א זיע"א שכותב על ימי הספירה, שמי ששמור כדבעי ומקדש ומטהר עצמו באלו הימים, אזי אינו צריך כלל לחשוש אז בבואו 'הימים הנוראים'
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
טעם ודעת אמר:
ידועים דברי השפ"א זיע"א שכותב על ימי הספירה, שמי ששמור כדבעי ומקדש ומטהר עצמו באלו הימים, אזי אינו צריך כלל לחשוש אז בבואו 'הימים הנוראים'

מקור?
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
[אמור תרמ"ב]
ימי הספירה נזכרים תוך המועדות שהמה ימים טובים כמו חול המועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם מיצ"מ עד קבלת התורה. וכתי' תמימות תהיינה ובמד' אימתי הן תמימות כשעושין רצונו של מקום. כדאיתא ע"פ יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. כמו כן קאי על ימים אלו דכתי' תמימות תהיינה ונק' ימי תמימים. ונזכרים למעלה כמ"ש יודע ה'. לכן הם בכלל מועדי ה' והרי נקראו בפ' שבע שבתות. מכלל שכל הימים אלו יש להם בחי' שבתות בצד מה. והימים הללו מסייעין טהרה כמ"ש בא לטהר מסייעין אותו. ואחר יצ"מ שנעשין כקטן שנולד ויצאנו מידי סט"א. יש לנו לבקש טהרה. לכן הכין לנו הש"י אלה הימים דכתי' וספרתם לכם שהיא מתנה לטובתינו שנוכל לבוא לטהרה. וכל השנה תלוי באלה הימים כמו שגידול כל התבואות בימים אלו כן חיות האדם מתגלה עתה כי הכל רק רמז אל הנהגה הפנימיות ועי' במדרש בפ' העומר:


(27) ספר שפת אמת - דברים - לסוכות - שנת [תר"מ] 
ענין שמחת תורה בשמ"ע. דבשבועות הוא קבלת התורה. וגמר הפרי ופעולה שנעשה באדם ע"י קבלת התורה נגמר עתה. כי כן סדר רגלים של השנה. פסח ראשית קצירכם. וסוכות חג האסיף גמר כל העבודה. ועל זה נאמר טוב אחרית דבר מראשיתו. לכן איתא בזוה"ק פ' תצוה כי כפי תיקון ימי הספירה כך אין לירא בימי הדין בתשרי ע"ש. עכל"ק.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
למעשה המקור להנ"ל זהו מן הזוה"ק וכן מובא הרבה פעמים בפרשת אמור ב'אמרי אמת' זיע"א.
 

עניין

משתמש רגיל
בני יששכר

ז)‏ עוד אמר הקדוש הנ״ל (ר"פ קאריצער) מה שנידון בין פסח לעצרת הוא יותר מראש השנה,‏ רק שבראש השנה הוא מצד הגבורות ובימים הללו מצד החסדים,‏ עד כאן דבריו,‏ לדעתי הקלושה מובן הדבר,‏ בראש השנה הוא סוד הדורמיטא שינה הסתלקות המוחין עד שמתעוררין על ידי השופר,‏ ובימים האלה הוא בהיפך לטובה קבלת המוחין בכל יום כנודע להבאים בסוד י״י,‏ והש״י יודע האמת.

מאמרי חדש ניסן,‏ מאמר יב,‏ ספירת העומר אות ז.
 
חלק עליון תַחתִית