חידושים המובאים בקינות לתשעה באב

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
באמרי היום בבוקר את הקינות, נתעוררתי לכמה חידושים שלא ידעתי, ואמרתי לחלוק אותם עם התלמידי חכמים שבכאן.
כמובן שאשמח אם יביאו עוד חידושים, ותרבה הדעת.

וזה החלי:
בקינה י"ד - "ראה עירום ועריה ונאנח, ולעקודו סוד זה פיענח, עששה מכעס עינו ולא נח", מפרשים בזה, שאברהם ראה את החורבן, וגילה זאת ליצחק בנו בשעת עקידתו, ומכח זה כהתה עינו.

שם - "כלו כסלי ציר כשולח, ונם שלח נא ביד תשלח, כי מה בצע לי להשתלח, ואחרי גלעדי ישולח", היינו, שמה שמשה אמר שלח נא ביד תשלח, זהו משום שאמר שאין טעם בגאולתו, אחר שבלא"ה אחרי כן יגלו, ואליהו יצטרך לגואלם.

בקינה מ"א - "סיני העל כן בך בחר אלוקים, ומאס בגדולים וזרח בגבולייך, להיות למופת לדת, כי תתמעט ותרד מכבודה", שמה שהקב"ה בחר בסיני ולא בהרים הגבוהים, זה מפני ששמחתו לא היתה שלימה, אחר שידע שכבוד התורה יתמעט בחורבן.

כמו כן יש לי גם שאלה בקינה מ"ה אלי ציון ועריה, ואשמח לתשובות התלמידי חכמים הנכבדים שליט"א: "עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה", ולכאורה הרי פדיון הבן ופדיון פטר חמור לא נתבטלו, ומדוע צריכה ציון לקונן עליהם?
 
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
שם - "כלו כסלי ציר כשולח, ונם שלח נא ביד תשלח, כי מה בצע לי להשתלח, ואחרי גלעדי ישולח", היינו, שמה שמשה אמר שלח נא ביד תשלח, זהו משום שאמר שאין טעם בגאולתו, אחר שבלא"ה אחרי כן יגלו, ואליהו יצטרך לגואלם.
כמדומה מובא כן בתרגום יונתן שם. 
 
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
בקינה מ"א - "סיני העל כן בך בחר אלוקים, ומאס בגדולים וזרח בגבולייך, להיות למופת לדת, כי תתמעט ותרד מכבודה", שמה שהקב"ה בחר בסיני ולא בהרים הגבוהים, זה מפני ששמחתו לא היתה שלימה, אחר שידע שכבוד התורה יתמעט בחורבן.
לכאורה לא נאמר פשט זה אלא דרך קינה והתאוננות, כקובלנא ותרעומת בלבד. 
 
 

יתכן ומסתבר

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
כמו כן יש לי גם שאלה בקינה מ"ה אלי ציון ועריה, ואשמח לתשובות התלמידי חכמים הנכבדים שליט"א: "עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה", ולכאורה הרי פדיון הבן ופדיון פטר חמור לא נתבטלו, ומדוע צריכה ציון לקונן עליהם?
צ"ע.
ובדוחק י"ל שכיום אין הפדיונות בטוחים, כיון שאין הכהנים מיוחסים אלא כהני חזקה. 
 
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יתכן ומסתבר אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
שם - "כלו כסלי ציר כשולח, ונם שלח נא ביד תשלח, כי מה בצע לי להשתלח, ואחרי גלעדי ישולח", היינו, שמה שמשה אמר שלח נא ביד תשלח, זהו משום שאמר שאין טעם בגאולתו, אחר שבלא"ה אחרי כן יגלו, ואליהו יצטרך לגואלם.
כמדומה מובא כן בתרגום יונתן שם. 


יישר כח על הידיעה, אכן מבואר שם שמשה רצה שהשילוח יהיה ע"י פנחס בסוף הימים, וכאן מבואר שהסיבה היא בגלל הגלות.
 
 

נודניק

משתמש ותיק
המילה 'ציונים' במקור הכוונה היתה לבני ירושלים... (עיין קינה כג "ויספרו זה לזה ענינים. זה אמר משבית ציונים. שביתי שפחה לבושת שנים")

קינה כט: "ויז נצחם על בגדיך בפורפרך היות" מאת רב קלונימוס בן יהודה. כנראה היה ידוע לו מה זה פורפורא...
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
נודניק אמר:
המילה 'ציונים' במקור הכוונה היתה לבני ירושלים... (עיין קינה כג "ויספרו זה לזה ענינים. זה אמר משבית ציונים. שביתי שפחה לבושת שנים")
ידוע שהרב שך היה צועק ואומר הם הציונים? אנחנו הציונים! שאנחנו מייחלים לביאת הגאולה ולקדושת ציון!
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
לילה כיום יאיר אמר:
כמו כן יש לי גם שאלה בקינה מ"ה אלי ציון ועריה, ואשמח לתשובות התלמידי חכמים הנכבדים שליט"א: "עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה", ולכאורה הרי פדיון הבן ופדיון פטר חמור לא נתבטלו, ומדוע צריכה ציון לקונן עליהם?
ב"ה שמעתי היום מידידי שליט"א תשובה נפלאה מאוד על שאלה זו: ופדיוני בכוריה אין הכונה על פדיון הבן אלא על הלוויים שהיו פדויי הבכורות אחר חטא העגל!!
שפתיים יישק!!!
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
ב"ה שמעתי היום מידידי שליט"א תשובה נפלאה מאוד על שאלה זו: ופדיוני בכוריה אין הכונה על פדיון הבן אלא על הלוויים שהיו פדויי הבכורות אחר חטא העגל!!
כן אומרים בשם מרן הגרי"י קניבסקי זצ"ל, מובא בקינות 'קול ברמה'
 

בורסקאי

משתמש ותיק
אין הקינות לפני אבל ראיתי ביטוי מאוד מעניין על הגשת הלחי למי שמכה (אשתדל להעלות את הציטוט המדויק עוד מעט)

ומאוד התפלאתי על ביטוי זה שהוא לזכרוני ביטוי נוצרי במקורו בברית החדשה ולא זכור לי מקורו ביהדות,

אדרבה אשמח למי שימצא מקור לזה אצלנו
 

אדם קדמון

משתמש רגיל
בקינה ל"ז כותב ריה"ל: 'ומן עדן מקום כל יקר יצאו נהריךויהי לאות נעמן רחץ בשרו במי ירדן, אזי נאסף, אף כי טהוריך'.
דהיינו הוא מדבר על סגולת נהרות ארץ ישראל ולומד בק"ו מנעמן הגוי שמי הירדן ריפאו מצרעתו וק"ו יהודי (זה חידוש גדול כי בפשטות הוא לא נרפא מכח סגולת הירדן אלא על פי נביא).
 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
כמו כן יש לי גם שאלה בקינה מ"ה אלי ציון ועריה, ואשמח לתשובות התלמידי חכמים הנכבדים שליט"א: "עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה", ולכאורה הרי פדיון הבן ופדיון פטר חמור לא נתבטלו, ומדוע צריכה ציון לקונן עליהם?
WIN_20220811_11_56_58_Pro.jpg
 

פרי הילולים

משתמש ותיק
אין הקינות לפני אבל ראיתי ביטוי מאוד מעניין על הגשת הלחי למי שמכה (אשתדל להעלות את הציטוט המדויק עוד מעט)

ומאוד התפלאתי על ביטוי זה שהוא לזכרוני ביטוי נוצרי במקורו בברית החדשה ולא זכור לי מקורו ביהדות,

אדרבה אשמח למי שימצא מקור לזה אצלנו
"ייתן למכהו לחי", ונידון כבר במקום אחר (ראה באשכול המצו"ב הודעה #245)
 

פרי הילולים

משתמש ותיק
קינה כב -
"תורה תורה חיגרי שק והתפלשי באפרים, אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים, על תופשי משוטיך ופורשי מכמורים, מלחיך וחובליך במים אדירים"
צ"ב - תפישת המשוטים היא עצם ההנהגה וההכוונה, וכן במלחיך וחובליך, אבל מה הדמיון בין חכמי התורה לפורשי רשתות?
 

פרי הילולים

משתמש ותיק
קינה יט - "ולנו בושת הפנים ביום שהקרבנו לפניו סולת ושמן ודבש".
לא מוזכר בתורה שהקריבו מנחה ונסכים לפני העגל

עוד שם - "במדבר לא חסרנו דבר, ולנו בושת הפנים בנאצות לבן וחצרות ודי זהב"
צריך ביאור, בשלמא "לבן" דהיינו המן - זו כפיות טובה שהקב"ה השפיע עלינו מן ועמ"י כפו בטובתו
"די זהב" - הוא הכי ברור, שמרוב טובה שהשפיע עליהם עשו עגל
אבל צ"ב ענין "חצרות" דהיינו מחלוקת קורח, היאך היא קשורה לרוב הטובה ולזה שלא חסר דבר?
 

אור עולם

משתמש ותיק
שם - "כלו כסלי ציר כשולח, ונם שלח נא ביד תשלח, כי מה בצע לי להשתלח, ואחרי גלעדי ישולח", היינו, שמה שמשה אמר שלח נא ביד תשלח, זהו משום שאמר שאין טעם בגאולתו, אחר שבלא"ה אחרי כן יגלו, ואליהו יצטרך לגואלם.
אולי קשור לדו"ד של משה עם הקב"ה על "א-היה אשר א-היה".


כמו כן יש לי גם שאלה בקינה מ"ה אלי ציון ועריה, ואשמח לתשובות התלמידי חכמים הנכבדים שליט"א: "עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה", ולכאורה הרי פדיון הבן ופדיון פטר חמור לא נתבטלו, ומדוע צריכה ציון לקונן עליהם?
השאלה עתיקה ונידונה רבות.
הרמ"צ נריה מביא בשם מרן הראי"ה זצוק"ל לגרוס "ויוני ביכוריה", ויש שחילקו המילה ל"פיד" = שבר "יוני ביכוריה".
בציץ אליעזר הביא מאביו לגרוס פריוני ביכוריה וקאי על פירות הביכורים עצמם.
ועוד.


קינה כט: "ויז נצחם על בגדיך בפורפרך היות" מאת רב קלונימוס בן יהודה. כנראה היה ידוע לו מה זה פורפורא...
בצע אמרתו - בזע פורפורא.
כי פורפורא הוא כינוי ללבוש וכדו'. ומופיע בהוראה זו בכמה מקומות.
 

אור עולם

משתמש ותיק
באמרי היום בבוקר את הקינות, נתעוררתי לכמה חידושים שלא ידעתי, ואמרתי לחלוק אותם עם התלמידי חכמים שבכאן.
לעצם העניין - בפיוטי הראשונים יש המוני חידושים כנ"ל, רק פשוט לא רגילים לאומרם כ"כ כמו הקינות...
 

ואינם עולבים

משתמש רגיל
קינה יט - "ולנו בושת הפנים ביום שהקרבנו לפניו סולת ושמן ודבש".
לא מוזכר בתורה שהקריבו מנחה ונסכים לפני העגל
מפרשי הקינות מבארים שהאכילו את העגל מהמן. (עיין יחזקאל ט"ז י"ט וברש"י שם)
עוד שם - "במדבר לא חסרנו דבר, ולנו בושת הפנים בנאצות לבן וחצרות ודי זהב"
צריך ביאור, בשלמא "לבן" דהיינו המן - זו כפיות טובה שהקב"ה השפיע עלינו מן ועמ"י כפו בטובתו
"די זהב" - הוא הכי ברור, שמרוב טובה שהשפיע עליהם עשו עגל
אבל צ"ב ענין "חצרות" דהיינו מחלוקת קורח, היאך היא קשורה לרוב הטובה ולזה שלא חסר דבר?
הקב"ב השפיע שפע רוחני על כל עם ישראל ועל קרח ביותר שהיה לוי והוא כפר בטובה ורצה להיות כה"ג.
 
נערך לאחרונה:

דרומאי

משתמש ותיק
אין הקינות לפני אבל ראיתי ביטוי מאוד מעניין על הגשת הלחי למי שמכה (אשתדל להעלות את הציטוט המדויק עוד מעט)

ומאוד התפלאתי על ביטוי זה שהוא לזכרוני ביטוי נוצרי במקורו בברית החדשה ולא זכור לי מקורו ביהדות,

אדרבה אשמח למי שימצא מקור לזה אצלנו
זה במגילת איכה קאפ' ג'.
 

יואלב

משתמש ותיק
בקינה בה על קהילת וורמיציה
"כי שקולה הריגתם להתאבל ולהתעפרה, כשרפת בית אלקינו האולם והבירה, וכי אין להוסיף מועד שבר ותבערה, ואין להקדים זולתי לאחרה, תחת כן היום לויתי אעוררה"
כאן מבואר כמה חידושים:
א- אותו חורבן של אירופה היה שקול כחורבן הבית ועוד יותר גם הבירה.
ב- מן הראוי היה להוסיף [כביכול] תשעה באב ב' באותו יום [ר"ח סיון] אבל יש דין שאין להוסיף עוד יום [עיין ערך יום השואה..]
ג- אם היינו צריכים לבחור אחד מהם, היינו קובעים בסיון אבל יש דין שין להקדים בפורענות.
 

מעיין פרטי

משתמש ותיק
לכאו' מה שאין לנו היום כהנים מיוחסים הוא ענין נפרד מהחורבן, וכי לא שייך שיהא כהן מיוחס בזמן הזה?
(אלא אם כן הוא קינה והתאוננות על עצם המצב - אף שייתכן שיהא שונה)
נ"ל מזכירים בקינות את עניין ביטול היחוס כהונה ג"כ.
או שנמצא זה בפתיחה לאיכ"ר.
נראה שזה תלוי בזה
 

סיידוף

משתמש רגיל
אין הקינות לפני אבל ראיתי ביטוי מאוד מעניין על הגשת הלחי למי שמכה (אשתדל להעלות את הציטוט המדויק עוד מעט)

ומאוד התפלאתי על ביטוי זה שהוא לזכרוני ביטוי נוצרי במקורו בברית החדשה ולא זכור לי מקורו ביהדות,

אדרבה אשמח למי שימצא מקור לזה אצלנו
כוונתך לזה ?
איכה פרק ג' פסוק ל' "יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה"
 

דרך האמצע

משתמש ותיק
כמו כן יש לי גם שאלה בקינה מ"ה אלי ציון ועריה, ואשמח לתשובות התלמידי חכמים הנכבדים שליט"א: "עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה", ולכאורה הרי פדיון הבן ופדיון פטר חמור לא נתבטלו, ומדוע צריכה ציון לקונן עליהם?
כפי שכתב ר' או"ע נ"י, בשו"ת ציץ אליעזר ח' כ"ה הביא להגיה בשם אביו "ופריוני בכוריה" דקאי על פירות ביכורים. ושם בחלק י"ח ס"ג הביא מספר אשל החיים שכן הגירסא בקינה מארצות המזרח.
אולם בספר דרכי העיון להגר"מ מאזוז שליט"א [מאמר א'] תמה על כך כי השיר שקול לפי יתד ושתי תנועות, ולפי גירסא זו יתקלקל המשקל ויהא בפלס יתד ושש תנועות. יעו"ש דאין חכמי דורינו בקיאים בדקדוק ובודאי שלא במשקל השירים.

והביא שם בשם הגאון הרגוצ'ובר שלשון הקינה מיושבת לדעת הרמב"ן, ותמה לאיזה רמב"ן נתכוון. יעו"ש
ולכאורה נראה דהכוונה לדברי הרמב"ן סו"פ בא שאין פדיון פטר חמור נוהג בחו"ל וממילא אחר הגלות [כמעט] נתבטלה מצווה זו.
 

דרך האמצע

משתמש ותיק

עת הזמיר

משתמש ותיק
בקינה בה על קהילת וורמיציה
"כי שקולה הריגתם להתאבל ולהתעפרה, כשרפת בית אלקינו האולם והבירה, וכי אין להוסיף מועד שבר ותבערה, ואין להקדים זולתי לאחרה, תחת כן היום לויתי אעוררה"
כאן מבואר כמה חידושים:
א- אותו חורבן של אירופה היה שקול כחורבן הבית ועוד יותר גם הבירה.
ב- מן הראוי היה להוסיף [כביכול] תשעה באב ב' באותו יום [ר"ח סיון] אבל יש דין שאין להוסיף עוד יום [עיין ערך יום השואה..]
ג- אם היינו צריכים לבחור אחד מהם, היינו קובעים בסיון אבל יש דין שין להקדים בפורענות.
ויש להוסיף שבוכה בהריגת אשפיירא על הריגת עשרה כוהניה משמע בפשוטו שנהרגו שם "רק" עשרה וכבר ראוי לקינה.
שמעתי בעבר בהקלטה מהרב מפונוביז' בכינוס יסוד אהל קדושים שמעיר שעושים קינה על עשרה ולא עושים על שש מליון.... (כנראה שלא התייחס לפן ההלכתי והשקפתי אלא למציאות שצריך לעשות משהו לזיכרון הקדושים ולכך פתח את הבית מדרש הזה)
 
חלק עליון תַחתִית