לאור קריאת גדולי ישראל - איזה דוגמאות מצויות יש שעלולים לטעות בהלכות שבת

[ייעוץ תורני]

במכתב על זעקת השבת הוסיף ראש ישיבת פוניבז' מרן הגרי"ג איידלשטיין שליט"א שכל אחד יוסיף בשמירת שבת.
והביא שם שקיבל כן מהחזו"א שזה מועיל שגם אחינו הטועים יתחזקו בשמירת השבת.

והנה הלכות שבת כהררים וכו'.
וכל אחד שם ליבו לנקודות בהלכות שבת שאחרים עדיין לא השגיחו בכך.

מי שיכול להעלות כאן דוגמאות לשאלות המתעוררות בשבת שאדם דש בעקביו - יתברך בברכת השבת "שכרו הרבה מאוד על פי פעלו"  "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" - בלי מצרים נחלה וכו'. 

תודה מראש. 

[מלמד להועיל]

להוציא בליל שבת מתוך סיר מרק העומד על האש [או הפלטה], יכול להיות בעיה גדולה של איסור מגיס, ועד לא מזמן שלמדתי את ההלכות חשבתי שאפשר להקל

[יצחק]

כוונת הרב אדלשטיין שאם המצב היה שכל אחד היה שומר שבת בשלימות אז גם החילוניים היו שומרים שבת ברמה מסוימת, ככל שאנחנו נתקדם בשמירת שבת כך הם יתקדמו ג"כ.
והנה נראה לי שמה שחסר היום בשמירת שבת זה לא עוד חומרא או להקדים קבלת שבת עוד זמן לפני השקיעה וכיו"ב, אלא מה שחסר היום בשמירת שבת זה שלא רק השבת שלי מעניינת אותי אלא גם השבת של כל יהודי, של הציבור הכללי, הפרהסיא הציבורית וכו' ששבת הפכה ליום שיפוצים לאומי וכו',
נראה לי ששמירת שבת שלנו פגומה בעיקר בענין הזה,
לכן הלכה למעשה נראה לי שכל אדם שאתה רואה שהוא מחלל שבת ויש עם מי לדבר אז צריך לנסות להשפיע עליו, אם השבת חשובה לנו עד כדי כך שנשכנע אחרים לשמור אותה אז באמת היא תישמר אבל אם רק נתכנס פנימה וכל אחד ימשיך למצא חומרות לא יצא מזה הרבה.
וכעי"ז ממש ברמה הציבורית, צריך לעשות רעש וכינוסים אצל החילוניים לשכנע אותם לשמור שבת, לעשות חרמות על חברות מחללות שבת וכו'
כי החיזוק שדרוש היום בשמירת שבת הוא לא חיזוק בבית הפרטי שלי, זה מספיק חזק.
החיזוק שנדרש הוא ברמה הציבורית, איפה שהפגם - שם צריך להתחזק!

[מלמד להועיל]

גם הנושא של הגנרטור, לאחרונה קצת ביררתי, וממש כמעט כל הגדולים אסרו להשתמש בחשמל בשבת [גם אלו שמקילים בדרך כלל, כגון רבי ישראל יעקב פישר]

[רוצה לדעת]

לי מפריע שלטי הפרסומות הדגיטלים הפועלים גם בשבת קודש
כאשר אתה הולך ברחוב והפרסומות ממשיכים לפעול כרגיל, באלומות אור מתחלפות וכו' ומשכנעים אותך ליכנס לאכול, לקנות חליפה וכו' וכו'
מלבד האיסור להביט בהם מדין שטרי הדיוטות, זה הורס את אוירת השבת ברחוב.

[נבשר]

בעשיית סלט ביצים, מקלפים את הביצים, צריך להזהר לא לטלטל את הקליפות אח"כ בידיו, אמנם אם הם מרובים ומאוס, הוה ליה גרף של רעי ושרי לטלטל מ"מ אין עושים גרף של רעי לכתחילה, לכך יקח צלחת ריקה ויניח בה דבר היתר ואח"כ ישליך הקליפות לצלחת, ויוכל לטלטל הצלחת, שהוה בסיס לדבר המותר, אמנם תלוי אם יש בסיס לאמצע שבת, וכן יוכל לדעת הט"ז לגרור הביצים ע"י כלי מ"מ החזו"א חולק ויותר נכון שיעשה באופן זה, כמדומה שלא כ"כ מקפידים ע"ז.

[מבקש אמת]

לענ"ד עיקר החיזוק הנצרך בשבת הוא לא ב"שמור" אלא ב"זכור", כלומר להרגיש ולהתחבר לקדושת השבת ולרוממותה. זה לא דבר שנמדד במעשה מסויים או בחומרא כזו או אחרת, אלא בהרגשה וחיבור פנימיים. נדמה לי שבקהילות החסידים מרגישים זאת יותר, ואיני מתכוון דווקא לטיש של הרב'ה אלא לכל בימ"ד חסידי באשר הוא. בציבור הליטאי יש מקומות שחסרה הרגשת ה"זכור", וכל הייחודיות של שבת מתבטאת ב"שמור" - לא פותחים מקרר, לא משתמשים בחשמל, לא פותחים בקבוקים, וכן ע"ז הדרך. כמובן שאין הכוונה להפחית ממעלה זו, אלא לנסות לחזק את ההדגשה על ה"זכור". יתכן ובציבור אברכים שכל ימות השבוע אצלו בבחינת שבת משום שלא עובדים (וכמבואר בזוהר שת"ח בבחינת שבת) יש יותר קושי להרגיש את הייחודיות של שבת, ונראה שיש מקום לחיזוק בדבר זה.

[נבשר]

לענ"ד עיקר החיזוק הנצרך בשבת הוא לא ב"שמור" אלא ב"זכור", כלומר להרגיש ולהתחבר לקדושת השבת ולרוממותה. זה לא דבר שנמדד במעשה מסויים או בחומרא כזו או אחרת, אלא בהרגשה וחיבור פנימיים. נדמה לי שבקהילות החסידים מרגישים זאת יותר, ואיני מתכוון דווקא לטיש של הרב'ה אלא לכל בימ"ד חסידי באשר הוא. בציבור הליטאי יש מקומות שחסרה הרגשת ה"זכור", וכל הייחודיות של שבת מתבטאת ב"שמור" - לא פותחים מקרר, לא משתמשים בחשמל, לא פותחים בקבוקים, וכן ע"ז הדרך. כמובן שאין הכוונה להפחית ממעלה זו, אלא לנסות לחזק את ההדגשה על ה"זכור". יתכן ובציבור אברכים שכל ימות השבוע אצלו בבחינת שבת משום שלא עובדים (וכמבואר בזוהר שת"ח בבחינת שבת) יש יותר קושי להרגיש את הייחודיות של שבת, ונראה שיש מקום לחיזוק בדבר זה.

טענתך על הציבור הליטאי היא נכונה לאו דוקא לשבת אלא לכל חג ומאורע שנתפסים לחלק ההלכתי, ופחות לתוכן היום.
 

[סופר המלך]

שלא לטלטל בעירוב שאינו מהודר. אולי זה מעיקר הדין. (מחמת גריעות המחיצות, וכן גויים ומומרים שלא שוכרים מהם ואוסרים את כל העירוב).
וגם בעירוב שנקרא מהודר (כמו ברוב העירובים השכונתיים בב"ב) יש בעיה שלפי הרבה ראשונים אי"צ ששים ריבוא, ולדעתם כל טלטול ברחוב מצוי הוא איסור סקילה! ולא עוזר שום עירוב! (רק דלתות שנעולות בלילה מה שאין כיום). ואמנם יש מקום להקל (לאשכנזים) אך כבר כתב המשנ"ב שכל בעל נפש יחוש.
(משום מה יש כאלו שעשו חלוקה מוזרה, שגברים לא מטלטלים כלל, ואילו נשים מטלטלים על כל סיבה קלה. אם סיבת הקולא לנשים בכדי שיוכלו ללכת עם התינוק לבית ההורים, למה להקל בשאר טלטולים).

[בעלבוס]

קריאת עיתונים בשבת?

[תיובתא]

כסיסת ציפורניים בשבת.

[נדיב לב]

לקבל שבת מוקדם. מונע גם מכשלות. וגם כבוד שבת.

[ראשון לציון]

אכן, קריאת עיתונים זה לא פשוט בכלל, בעיקר מצד הפרסומות שבהם.

אני קיבלתי ע"ע לאחרונה להשתדל בל"נ להימנע מלקרוא בעיתון שיש בו פרסומות, וקורא גם רק את החלק של הילדים... ולפעמים יש גם חלק 'תורני' בלי פרסומות.

[יוסף יצחק]

ראיתי הרבה שלא נזהרים ומדליקים את נר ההבדלה לפני שאמרו "ברוך המבדיל וכו'" (ובתפלה שכחו להזכיר "אתה חוננתנו") וזהו חילול שבת גמור כנפסק בשו"ע וברמ"א סי' רצ"ט ס"י

[נדיב לב]

לענ"ד עיקר החיזוק הנצרך בשבת הוא לא ב"שמור" אלא ב"זכור", כלומר להרגיש ולהתחבר לקדושת השבת ולרוממותה. זה לא דבר שנמדד במעשה מסויים או בחומרא כזו או אחרת, אלא בהרגשה וחיבור פנימיים. נדמה לי שבקהילות החסידים מרגישים זאת יותר, ואיני מתכוון דווקא לטיש של הרב'ה אלא לכל בימ"ד חסידי באשר הוא. בציבור הליטאי יש מקומות שחסרה הרגשת ה"זכור", וכל הייחודיות של שבת מתבטאת ב"שמור" - לא פותחים מקרר, לא משתמשים בחשמל, לא פותחים בקבוקים, וכן ע"ז הדרך. כמובן שאין הכוונה להפחית ממעלה זו, אלא לנסות לחזק את ההדגשה על ה"זכור". יתכן ובציבור אברכים שכל ימות השבוע אצלו בבחינת שבת משום שלא עובדים (וכמבואר בזוהר שת"ח בבחינת שבת) יש יותר קושי להרגיש את הייחודיות של שבת, ונראה שיש מקום לחיזוק בדבר זה.

אם יעבדו או יערכו טישים יפתור לך את הבעיה...?
בוא נתמקד בעצמנו במקום להטיל רפש באחרים

[יעקב שלם]

לענ"ד עיקר החיזוק הנצרך בשבת הוא לא ב"שמור" אלא ב"זכור", כלומר להרגיש ולהתחבר לקדושת השבת ולרוממותה. זה לא דבר שנמדד במעשה מסויים או בחומרא כזו או אחרת, אלא בהרגשה וחיבור פנימיים. נדמה לי שבקהילות החסידים מרגישים זאת יותר, ואיני מתכוון דווקא לטיש של הרב'ה אלא לכל בימ"ד חסידי באשר הוא. בציבור הליטאי יש מקומות שחסרה הרגשת ה"זכור", וכל הייחודיות של שבת מתבטאת ב"שמור" - לא פותחים מקרר, לא משתמשים בחשמל, לא פותחים בקבוקים, וכן ע"ז הדרך. כמובן שאין הכוונה להפחית ממעלה זו, אלא לנסות לחזק את ההדגשה על ה"זכור". יתכן ובציבור אברכים שכל ימות השבוע אצלו בבחינת שבת משום שלא עובדים (וכמבואר בזוהר שת"ח בבחינת שבת) יש יותר קושי להרגיש את הייחודיות של שבת, ונראה שיש מקום לחיזוק בדבר זה.

מצטרף לדברים
רציתי להוסיף טענה מעין זה שמעתי מהגאון ר' אריה שפירא
מקובל ושוב יותר אצל הליטאים שבשולחן שבת עוסקים בפרשת שבוע והלמדנים בלומדע'ס הנוגעת לפרשה
(ואז במשפטים יש הרבה מה לדבר ובפרשת ויקהל פקודי זה קצת בעיה..)
וכך גם בשבע ברכות מקשרים את החתן וכלה לענייני הפרשה לפרעה למכות וכדו'

תכלס הפרשה זה עיקר השבת

העיר הרב שפירא איך יראה אם כל ראש השנה ידברו על הקריאה בתורה על ישמעאל על וה' פקד את שרה
כל אחד מבין שהנושא צריך להיות המלכת ה' ואולי גם יום הדין וכן משניות ראש השנה

וכ"ש שבת שזה תחילה למקראי קודש
עיקר הנושא צריך להיות מהות השבת מטרת השבת הקדושה והברכה וכו
ואגב לרב שפירא יש ספר שלם בנושא

[ידידיה]

ראיתי הרבה שלא נזהרים ומדליקים את נר ההבדלה לפני שאמרו "ברוך המבדיל וכו'" (ובתפלה שכחו להזכיר "אתה חוננתנו") וזהו חילול שבת גמור כנפסק בשו"ע וברמ"א סי' רצ"ט ס"י

אשריך שזכית לרוה"ק לדעת מי שכח אתה חוננתנו. ומ"מ אינו חילול שבת גמור.

[חכימא דיהודאי]

ראיתי הרבה שלא נזהרים ומדליקים את נר ההבדלה

איפה רואים הרבה אנשים עושים הבדלה?

[נדיב לב]

לי מפריע שלטי הפרסומות הדגיטלים הפועלים גם בשבת קודש
כאשר אתה הולך ברחוב והפרסומות ממשיכים לפעול כרגיל, באלומות אור מתחלפות וכו' ומשכנעים אותך ליכנס לאכול, לקנות חליפה וכו' וכו'
מלבד האיסור להביט בהם מדין שטרי הדיוטות, זה הורס את אוירת השבת ברחוב.

מזדהה איתך לגמרי. אצלינו בשכונה די שקטה יש חנות אחת שמשתמש בשלט דיגטלי. ביקשתי ממנו אך ללא הועיל. סוף סוף פרנסה של יהודי..

[נדיב לב]

בעשיית סלט ביצים, מקלפים את הביצים, צריך להזהר לא לטלטל את הקליפות אח"כ בידיו, אמנם אם הם מרובים ומאוס, הוה ליה גרף של רעי ושרי לטלטל מ"מ אין עושים גרף של רעי לכתחילה, לכך יקח צלחת ריקה ויניח בה דבר היתר ואח"כ ישליך הקליפות לצלחת, ויוכל לטלטל הצלחת, שהוה בסיס לדבר המותר, אמנם תלוי אם יש בסיס לאמצע שבת, וכן יוכל לדעת הט"ז לגרור הביצים ע"י כלי מ"מ החזו"א חולק ויותר נכון שיעשה באופן זה, כמדומה שלא כ"כ מקפידים ע"ז.

קראתי פעם שבהכנת המאכל של ביצים ובצל יש שמונה תשע בעיות הלכתיות חמורות.

[זכרונות]

לדעת רוב הראשונים והאחרונים הוצאת שבת בסופה לפני ד' מיל הוה חילול שבת דאורייתא רח"ל

[דורדיא]

לקבל שבת מוקדם. מונע גם מכשלות. וגם כבוד שבת.

אשתף אולי את הציבור בבעיה שלי בלקבל שבת מוקדם,
אני מאד משתדל לעשות זאת וטורח המון למען זה,
אך מעשה שטן והרבה פעמים איני מצליח,
והדבר מביא רח"ל לכעס ועצבים 
דווקא מרוב הרצון שלי לקבל שבת מוקדם.

אז מה עדיף לקבל שבת מוקדם או לכעוס...?
ברור שישנה אופציה שלישית אך היא לצערי בדר"כ לא רלוונטית.
 

[ayedavid]

אשתף אולי את הציבור בבעיה שלי בלקבל שבת מוקדם,
אני מאד משתדל לעשות זאת וטורח המון למען זה,
אך מעשה שטן והרבה פעמים איני מצליח,
והדבר מביא רח"ל לכעס ועצבים 
דווקא מרוב הרצון שלי לקבל שבת מוקדם.

אז מה עדיף לקבל שבת מוקדם או לכעוס...?
ברור שישנה אופציה שלישית אך היא לצערי בדר"כ לא רלוונטית.

נכון. ועוררת אותי לומר
שגם לדאוג לכך שכל בני הבית ישמחו זה עניין לא קטן. שימת לב שאף אחד לא ירגיש מקופח, ולפעמים אולי סבלנות לפתור בעיות קטנות של ילד קטן שמפריעות לו להרגיש כמה השבת גדולה...

[יעקב שלם]

חושבני שחיזוק מאוד משמעותי
סעודות שבת באוירה טובה עם הילדים
אפתח אשכול נפרד

[ברל]

לקבל שבת מוקדם. מונע גם מכשלות. וגם כבוד שבת.

ומעבר לזה אני ואשתי קיבלנו על עצמינו כשהתחתנו לקבל שבת ברוגע וב"ה עומדים בזה שנים רבות. ואם נסתכל נראה שלא משנה שעון קיץ או חורף יש משפחות שיגיעו לשבת מתוך לחץ ויש שיגיעו מתוך רוגע וזה נותן הרגשה ותמונה נכונה על כל השבת

[מאן דהו]

כוונת הרב אדלשטיין שאם המצב היה שכל אחד היה שומר שבת בשלימות אז גם החילוניים היו שומרים שבת ברמה מסוימת, ככל שאנחנו נתקדם בשמירת שבת כך הם יתקדמו ג"כ.
והנה נראה לי שמה שחסר היום בשמירת שבת זה לא עוד חומרא או להקדים קבלת שבת עוד זמן לפני השקיעה וכיו"ב, אלא מה שחסר היום בשמירת שבת זה שלא רק השבת שלי מעניינת אותי אלא גם השבת של כל יהודי, של הציבור הכללי, הפרהסיא הציבורית וכו' ששבת הפכה ליום שיפוצים לאומי וכו',
נראה לי ששמירת שבת שלנו פגומה בעיקר בענין הזה,
לכן הלכה למעשה נראה לי שכל אדם שאתה רואה שהוא מחלל שבת ויש עם מי לדבר אז צריך לנסות להשפיע עליו, אם השבת חשובה לנו עד כדי כך שנשכנע אחרים לשמור אותה אז באמת היא תישמר אבל אם רק נתכנס פנימה וכל אחד ימשיך למצא חומרות לא יצא מזה הרבה.
וכעי"ז ממש ברמה הציבורית, צריך לעשות רעש וכינוסים אצל החילוניים לשכנע אותם לשמור שבת, לעשות חרמות על חברות מחללות שבת וכו'
כי החיזוק שדרוש היום בשמירת שבת הוא לא חיזוק בבית הפרטי שלי, זה מספיק חזק.
החיזוק שנדרש הוא ברמה הציבורית, איפה שהפגם - שם צריך להתחזק!

דברי טעם
אבל מזה ומזה לא תניח ידינו והאחד לא סותר בהכרח את השני

[בן של רב]

לקבל שבת מוקדם. מונע גם מכשלות. וגם כבוד שבת.

אשתף אולי את הציבור בבעיה שלי בלקבל שבת מוקדם,
אני מאד משתדל לעשות זאת וטורח המון למען זה,
אך מעשה שטן והרבה פעמים איני מצליח,
והדבר מביא רח"ל לכעס ועצבים 
דווקא מרוב הרצון שלי לקבל שבת מוקדם.

אז מה עדיף לקבל שבת מוקדם או לכעוס...?
ברור שישנה אופציה שלישית אך היא לצערי בדר"כ לא רלוונטית.

כבר קדמך (מי כאן) הלל במבטו על נידון זה. 

וגם רבי מאיר התעכב כמה ימי שישי עד שהשכין שלום בין הזוג שהתקוטטו כל ער"ש. 
ואח"כ שמע את השטן מתאנח אוי לי שרבי מאיר הוציאני מביתי! 
​​​​​​(איפוא הגמ'?)

נ. ב. כל החפצא של שבת הוא ההיפך מזה. 
 

[בן של רב]

מכשול שמצוי מאוד!
כשמפנים ניילון משולחן שבת - לא להוציא ממנו דברים שהם כבר נחשבים כמעורבים זה בזה, ואסור להוציא אפילו אוכל מתוך פסולת כי זה לא לאלתר! (למשל כפיות נקיות).

ולפעמים העצה לשטוח ולפזר הכל ואז אין בכלל תערובת.

[מבקש אמת]

לענ"ד עיקר החיזוק הנצרך בשבת הוא לא ב"שמור" אלא ב"זכור", כלומר להרגיש ולהתחבר לקדושת השבת ולרוממותה. זה לא דבר שנמדד במעשה מסויים או בחומרא כזו או אחרת, אלא בהרגשה וחיבור פנימיים. נדמה לי שבקהילות החסידים מרגישים זאת יותר, ואיני מתכוון דווקא לטיש של הרב'ה אלא לכל בימ"ד חסידי באשר הוא. בציבור הליטאי יש מקומות שחסרה הרגשת ה"זכור", וכל הייחודיות של שבת מתבטאת ב"שמור" - לא פותחים מקרר, לא משתמשים בחשמל, לא פותחים בקבוקים, וכן ע"ז הדרך. כמובן שאין הכוונה להפחית ממעלה זו, אלא לנסות לחזק את ההדגשה על ה"זכור". יתכן ובציבור אברכים שכל ימות השבוע אצלו בבחינת שבת משום שלא עובדים (וכמבואר בזוהר שת"ח בבחינת שבת) יש יותר קושי להרגיש את הייחודיות של שבת, ונראה שיש מקום לחיזוק בדבר זה.

אם יעבדו או יערכו טישים יפתור לך את הבעיה...?
בוא נתמקד בעצמנו במקום להטיל רפש באחרים

אין כאן בעיה שצריך לפתור, אלא ענין שיש מקום להתחזק בו.

איני יודע למה החלטת שהנני מטיל רפש באחרים, בשעה שהדברים נכתבים אודות ציבור אליו הנני משתייך בעצמי, ומכוונים אל עצמי לא פחות מלאחרים (ואולי יותר).
 

[מבקש אמת]

לענ"ד עיקר החיזוק הנצרך בשבת הוא לא ב"שמור" אלא ב"זכור", כלומר להרגיש ולהתחבר לקדושת השבת ולרוממותה. זה לא דבר שנמדד במעשה מסויים או בחומרא כזו או אחרת, אלא בהרגשה וחיבור פנימיים. נדמה לי שבקהילות החסידים מרגישים זאת יותר, ואיני מתכוון דווקא לטיש של הרב'ה אלא לכל בימ"ד חסידי באשר הוא. בציבור הליטאי יש מקומות שחסרה הרגשת ה"זכור", וכל הייחודיות של שבת מתבטאת ב"שמור" - לא פותחים מקרר, לא משתמשים בחשמל, לא פותחים בקבוקים, וכן ע"ז הדרך. כמובן שאין הכוונה להפחית ממעלה זו, אלא לנסות לחזק את ההדגשה על ה"זכור". יתכן ובציבור אברכים שכל ימות השבוע אצלו בבחינת שבת משום שלא עובדים (וכמבואר בזוהר שת"ח בבחינת שבת) יש יותר קושי להרגיש את הייחודיות של שבת, ונראה שיש מקום לחיזוק בדבר זה.

מצטרף לדברים
רציתי להוסיף טענה מעין זה שמעתי מהגאון ר' אריה שפירא
מקובל ושוב יותר אצל הליטאים שבשולחן שבת עוסקים בפרשת שבוע והלמדנים בלומדע'ס הנוגעת לפרשה
(ואז במשפטים יש הרבה מה לדבר ובפרשת ויקהל פקודי זה קצת בעיה..)
וכך גם בשבע ברכות מקשרים את החתן וכלה לענייני הפרשה לפרעה למכות וכדו'

תכלס הפרשה זה עיקר השבת

העיר הרב שפירא איך יראה אם כל ראש השנה ידברו על הקריאה בתורה על ישמעאל על וה' פקד את שרה
כל אחד מבין שהנושא צריך להיות המלכת ה' ואולי גם יום הדין וכן משניות ראש השנה

וכ"ש שבת שזה תחילה למקראי קודש
עיקר הנושא צריך להיות מהות השבת מטרת השבת הקדושה והברכה וכו
ואגב לרב שפירא יש ספר שלם בנושא

רעיון מעניין מאד, אף פעם לא שמתי לב להערה זו.
אך מבחינה פרקטית יש להעיר שיש חילוק בין יו"ט שחל פעם בשנה, לשבת שחל כל שבוע, וממילא קשה לדבר על אותו נושא בלבד כל שבוע מחדש.