בדין הגמ' לקבל שבת בתקיעת שופר

[רוצה לדעת]

בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.

בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.
 

[נושא למחשבה]

עוד מענין השופר:
ראיתי דבר מאוד מעניין, ואשמח אם ידע משהו להביא לזה מקורות הלכתיים לכאן או לכאן
בספר הזכרון בצאת ישראל (עמ' תצ"ז) מובא מכתבי ידו של הגאון הרב ישראל מאיר זכריש זצ"ל וז"ל: "בהיותי בבית מרן רשכבה"ג הגה"ח החזו"א זצוקללה"ה שמעתי [לא ממנו ואינני זוכר ממי] שמרן חשש שהצפירה השניה הוה כקבלת הקהל המבואר באו"ח (סי' רס"א סעי' ד') דברכו או מזמור שיר ליום השבת דהיחיד בע"כ נגרר אחר הרוב ואסור לעשות שום מלאכה אף שהוא עדיין לא קיבל עליו שבת ע"ש. ולפ"ז אינו תלוי ואין שום שייכות למנהג, אלא בעל כרחך נגרר אחר רוב הקהל", עכ"ל.
אמנם (שם עמ' תצ"ח) הובא על כך תגובתו של הגאון הרב דב לנדו וז"ל: "אגב, מש"כ רומעכ"ת שליט"א בשם מרן החזו"א זצ"ל בענין הצפירה השניה, הוא לחידוש בעיני, ולא שמעתיו עד הנה, וי"ל".
האם יש לזה מקור סמך בספרי הפוסקים, העולם כפי הנראה לא חושש לכך.

[בנציון]

בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.

בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.

נפלא מאד! יישר כח.
רק נראה לי שצריך לשנות את הכותרת ולכתוב בדין הגמרא שיש לקבל את השבת בשופר, כי זה דין שנאמר בגמרא ולא רק מנהג, רק שבזמן הגלות לא היו יכולים לקיים אותו, ומחמת זה הוא השתכח, ושמעתי שיש מקומות שהיום חזרו לתקוע כדין הגמרא.

[יהודי]

ראיתי פעם באיזה ספר שעד היום באי ג'רבא שליד תוניסיה, רב המקום תוקע בשופר לפני כניסת השבת.

[אוריאל]

ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.

אי נמי שבת היא זמן עשיית תשובה [שורש המילה תשובה היא, תשב, שבת], וכמעשה דאדם הראשון שכיון שראה שנמחל עוונו התחיל לומר מזמור שיר ליום השבת, ולזה באה תקיעת שופר, כאמור היתקע שופר בעם ולא יחרדו, לעורר על עשיית התשובה קודם קבלת שבת.
ועיין משנה ברורה סי' רנ סק"ג בזה.

[מתחזק]

בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.

בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.

איך היית מציע שיכריזו על כניסת השבת אם לא בשופר?
 

[בן של רב]

בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.

בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.

נפלא מאד! יישר כח.
רק נראה לי שצריך לשנות את הכותרת ולכתוב בדין הגמרא שיש לקבל את השבת בשופר, כי זה דין שנאמר בגמרא ולא רק מנהג, רק שבזמן הגלות לא היו יכולים לקיים אותו, ומחמת זה הוא השתכח, ושמעתי שיש מקומות שהיום חזרו לתקוע כדין הגמרא.

הצלחת לרגשני! 
יש לי חלום להקים יישוב שבו הכל יתנהל בדיוק ככמו בגמ' ועל פי המבואר בהלכה ולמשל זה. 
אתה חייב לגלות היכן נוהגים לתקוע בשופר בערב שבת!
 

[בנציון]

בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.

בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.

איך היית מציע שיכריזו על כניסת השבת אם לא בשופר?

לימדו אותנו שתמיד ביחד עם הפשט יש עומק נסתר. ולכן למרות שעל פי פשט אתה צודק, שהסיבה שתקעו בשופר היתה להודיע שנכנסת השבת, אבל יש כאן גם עומק וקשר בין השבת לשופר כפי שביאר בטוטו"ד @רוצה לדעת.

[מתחזק]

בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.

בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.

איך היית מציע שיכריזו על כניסת השבת אם לא בשופר?

לימדו אותנו שתמיד ביחד עם הפשט יש עומק נסתר. ולכן למרות שעל פי פשט אתה צודק, שהסיבה שתקעו בשופר היתה להודיע שנכנסת השבת, אבל יש כאן גם עומק וקשר בין השבת לשופר כפי שביאר בטוטו"ד @רוצה לדעת.

קודם כל, לא יודע מי זה לימדו אותנו? אם הדבר ברור למה תיקנו חז"ל לא חושב שיש עוד מה להסביר. זה שרוצים להודיע על כניסת השבת הוא סיבה מספיק חשובה.
חוץ מזה, הוא בא להסביר למה דווקא בשופר ולא בכלי אחר, על זה אמרתי כי השופר הוא הרמקול של חז"ל.
 

[בנציון]

זו אכן סיבה מאד חשובה, אבל תמיד מסתתרת סיבה יותר עמוקה. נראה לי שחבל להתווכח על כאלו דברים פשוטים.

[רוצה לדעת]

יעוי' בגמ' בשבת שם שהיו חלוקים בני בני א"י מבני בבל באופן התקיעות,
אין לי הסבר בזה
אבל כמובן שחלוקת המנהגים בזה לא היתה קיימת לולי שיש כאן איזה טעם פנימי ולא סתם "רמקול" של חז"ל,
ובכלל כבר השרישו לנו רבותינו שדברים גדולים אינם במקרה, כך שלומר שהשופר בערב שבת הוא משהו טכני, ממש לא מתאים לומר ...