בדין הגמ' לקבל שבת בתקיעת שופר
-
פותח הנושא - הודעות: 996
- הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
- נתן תודה: 427 פעמים
- קיבל תודה: 392 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
בדין הגמ' לקבל שבת בתקיעת שופר
בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.
בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.
בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.
-
- הודעות: 112
- הצטרף: 03 מאי 2019, 17:08
- נתן תודה: 39 פעמים
- קיבל תודה: 69 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: במנהג בזמן הגמ' לקבל שבת בשופר
עוד מענין השופר:
ראיתי דבר מאוד מעניין, ואשמח אם ידע משהו להביא לזה מקורות הלכתיים לכאן או לכאן
בספר הזכרון בצאת ישראל (עמ' תצ"ז) מובא מכתבי ידו של הגאון הרב ישראל מאיר זכריש זצ"ל וז"ל: "בהיותי בבית מרן רשכבה"ג הגה"ח החזו"א זצוקללה"ה שמעתי [לא ממנו ואינני זוכר ממי] שמרן חשש שהצפירה השניה הוה כקבלת הקהל המבואר באו"ח (סי' רס"א סעי' ד') דברכו או מזמור שיר ליום השבת דהיחיד בע"כ נגרר אחר הרוב ואסור לעשות שום מלאכה אף שהוא עדיין לא קיבל עליו שבת ע"ש. ולפ"ז אינו תלוי ואין שום שייכות למנהג, אלא בעל כרחך נגרר אחר רוב הקהל", עכ"ל.
אמנם (שם עמ' תצ"ח) הובא על כך תגובתו של הגאון הרב דב לנדו וז"ל: "אגב, מש"כ רומעכ"ת שליט"א בשם מרן החזו"א זצ"ל בענין הצפירה השניה, הוא לחידוש בעיני, ולא שמעתיו עד הנה, וי"ל".
האם יש לזה מקור סמך בספרי הפוסקים, העולם כפי הנראה לא חושש לכך.
ראיתי דבר מאוד מעניין, ואשמח אם ידע משהו להביא לזה מקורות הלכתיים לכאן או לכאן
בספר הזכרון בצאת ישראל (עמ' תצ"ז) מובא מכתבי ידו של הגאון הרב ישראל מאיר זכריש זצ"ל וז"ל: "בהיותי בבית מרן רשכבה"ג הגה"ח החזו"א זצוקללה"ה שמעתי [לא ממנו ואינני זוכר ממי] שמרן חשש שהצפירה השניה הוה כקבלת הקהל המבואר באו"ח (סי' רס"א סעי' ד') דברכו או מזמור שיר ליום השבת דהיחיד בע"כ נגרר אחר הרוב ואסור לעשות שום מלאכה אף שהוא עדיין לא קיבל עליו שבת ע"ש. ולפ"ז אינו תלוי ואין שום שייכות למנהג, אלא בעל כרחך נגרר אחר רוב הקהל", עכ"ל.
אמנם (שם עמ' תצ"ח) הובא על כך תגובתו של הגאון הרב דב לנדו וז"ל: "אגב, מש"כ רומעכ"ת שליט"א בשם מרן החזו"א זצ"ל בענין הצפירה השניה, הוא לחידוש בעיני, ולא שמעתיו עד הנה, וי"ל".
האם יש לזה מקור סמך בספרי הפוסקים, העולם כפי הנראה לא חושש לכך.
-
- הודעות: 1030
- הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
- נתן תודה: 369 פעמים
- קיבל תודה: 470 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: במנהג בזמן הגמ' לקבל שבת בשופר
רוצה לדעת כתב: ↑17 מאי 2019, 01:25בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.
בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.
נפלא מאד! יישר כח.
רק נראה לי שצריך לשנות את הכותרת ולכתוב בדין הגמרא שיש לקבל את השבת בשופר, כי זה דין שנאמר בגמרא ולא רק מנהג, רק שבזמן הגלות לא היו יכולים לקיים אותו, ומחמת זה הוא השתכח, ושמעתי שיש מקומות שהיום חזרו לתקוע כדין הגמרא.
-
- הודעות: 3680
- הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
- נתן תודה: 520 פעמים
- קיבל תודה: 808 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: במנהג בזמן הגמ' לקבל שבת בשופר
ראיתי פעם באיזה ספר שעד היום באי ג'רבא שליד תוניסיה, רב המקום תוקע בשופר לפני כניסת השבת.
-
- הודעות: 1610
- הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
- נתן תודה: 735 פעמים
- קיבל תודה: 524 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: במנהג בזמן הגמ' לקבל שבת בשופר
אי נמי שבת היא זמן עשיית תשובה [שורש המילה תשובה היא, תשב, שבת], וכמעשה דאדם הראשון שכיון שראה שנמחל עוונו התחיל לומר מזמור שיר ליום השבת, ולזה באה תקיעת שופר, כאמור היתקע שופר בעם ולא יחרדו, לעורר על עשיית התשובה קודם קבלת שבת.
ועיין משנה ברורה סי' רנ סק"ג בזה.
-
- סטטוס: לא מחובר
Re: בדין הגמ' לקבל שבת בתקיעת שופר
איך היית מציע שיכריזו על כניסת השבת אם לא בשופר?רוצה לדעת כתב: ↑17 מאי 2019, 01:25בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.
בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.
-
- הודעות: 1503
- הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
- נתן תודה: 676 פעמים
- קיבל תודה: 378 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: במנהג בזמן הגמ' לקבל שבת בשופר
בנציון כתב: ↑17 מאי 2019, 11:45רוצה לדעת כתב: ↑17 מאי 2019, 01:25בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.
בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.
נפלא מאד! יישר כח.
רק נראה לי שצריך לשנות את הכותרת ולכתוב בדין הגמרא שיש לקבל את השבת בשופר, כי זה דין שנאמר בגמרא ולא רק מנהג, רק שבזמן הגלות לא היו יכולים לקיים אותו, ומחמת זה הוא השתכח, ושמעתי שיש מקומות שהיום חזרו לתקוע כדין הגמרא.
הצלחת לרגשני!
יש לי חלום להקים יישוב שבו הכל יתנהל בדיוק ככמו בגמ' ועל פי המבואר בהלכה ולמשל זה.
אתה חייב לגלות היכן נוהגים לתקוע בשופר בערב שבת!
-
- הודעות: 1030
- הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
- נתן תודה: 369 פעמים
- קיבל תודה: 470 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: בדין הגמ' לקבל שבת בתקיעת שופר
לימדו אותנו שתמיד ביחד עם הפשט יש עומק נסתר. ולכן למרות שעל פי פשט אתה צודק, שהסיבה שתקעו בשופר היתה להודיע שנכנסת השבת, אבל יש כאן גם עומק וקשר בין השבת לשופר כפי שביאר בטוטו"ד @רוצה לדעת.מתחזק כתב: ↑17 מאי 2019, 14:01איך היית מציע שיכריזו על כניסת השבת אם לא בשופר?רוצה לדעת כתב: ↑17 מאי 2019, 01:25בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.
בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.
-
- סטטוס: לא מחובר
Re: בדין הגמ' לקבל שבת בתקיעת שופר
קודם כל, לא יודע מי זה לימדו אותנו? אם הדבר ברור למה תיקנו חז"ל לא חושב שיש עוד מה להסביר. זה שרוצים להודיע על כניסת השבת הוא סיבה מספיק חשובה.בנציון כתב: ↑19 מאי 2019, 15:02לימדו אותנו שתמיד ביחד עם הפשט יש עומק נסתר. ולכן למרות שעל פי פשט אתה צודק, שהסיבה שתקעו בשופר היתה להודיע שנכנסת השבת, אבל יש כאן גם עומק וקשר בין השבת לשופר כפי שביאר בטוטו"ד @רוצה לדעת.מתחזק כתב: ↑17 מאי 2019, 14:01איך היית מציע שיכריזו על כניסת השבת אם לא בשופר?רוצה לדעת כתב: ↑17 מאי 2019, 01:25בתפילה שנאמרה כעת ברוב עם בבית הכנסת תקעו בשופר,
ועלה במחשבתי שמלבד הענין ששופר מעורר רחמים, יש גם שייכות בין השופר לשבת, וכדלהלן.
בשבת דף ל"ה מבו' שהיה מנהגם לקבל שבת בתקיעת שופר.
המעיין יבאר האם יש כאן רק "צפצוף" כמו היום, או שיש איזה טעם עמוק ששופר שייך לשבת
האפשריות,
א. שבת מעין עוה"ב עולם החירות, והשופר שייך לעולם זה.
ב. שבת מלכתא, והאופן לקבל ה"מלכות" הוא בתקיעת שופר.
ג. שבת יומא דנשמתין, והשופר הוא כנגד ה"ויפח באפיו נשמת חיים" כמבו' ביערות דבש ועוד.
חוץ מזה, הוא בא להסביר למה דווקא בשופר ולא בכלי אחר, על זה אמרתי כי השופר הוא הרמקול של חז"ל.
-
- הודעות: 1030
- הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
- נתן תודה: 369 פעמים
- קיבל תודה: 470 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: בדין הגמ' לקבל שבת בתקיעת שופר
זו אכן סיבה מאד חשובה, אבל תמיד מסתתרת סיבה יותר עמוקה. נראה לי שחבל להתווכח על כאלו דברים פשוטים.
-
פותח הנושא - הודעות: 996
- הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
- נתן תודה: 427 פעמים
- קיבל תודה: 392 פעמים
- יצירת קשר:
- סטטוס: לא מחובר
Re: בדין הגמ' לקבל שבת בתקיעת שופר
יעוי' בגמ' בשבת שם שהיו חלוקים בני בני א"י מבני בבל באופן התקיעות,
אין לי הסבר בזה
אבל כמובן שחלוקת המנהגים בזה לא היתה קיימת לולי שיש כאן איזה טעם פנימי ולא סתם "רמקול" של חז"ל,
ובכלל כבר השרישו לנו רבותינו שדברים גדולים אינם במקרה, כך שלומר שהשופר בערב שבת הוא משהו טכני, ממש לא מתאים לומר ...
אין לי הסבר בזה
אבל כמובן שחלוקת המנהגים בזה לא היתה קיימת לולי שיש כאן איזה טעם פנימי ולא סתם "רמקול" של חז"ל,
ובכלל כבר השרישו לנו רבותינו שדברים גדולים אינם במקרה, כך שלומר שהשופר בערב שבת הוא משהו טכני, ממש לא מתאים לומר ...
-
- נושאים דומים
- תגובות
- צפיות
- הודעה אחרונה
-
- 52 תגובות
- 298 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי HaimL
25 יוני 2020, 20:35
-
-
האם בקרוב ימצא פתרון חדש/ישן - לשמוע תקיעת שופר בשבת?
על ידי מתאהב על ידך » 24 אוגוסט 2020, 00:51 » ב אלול, ימים נוראים - 69 תגובות
- 1056 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי תלמיד המשגיח
29 ספטמבר 2020, 21:34
-
-
- 10 תגובות
- 120 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי פפפפ
02 ספטמבר 2020, 09:58
-
-
איך יכול שומע לברך לשמוע קול שופר כשאחר תוקע, הא על מצוה שאינו ביד העושה אין מברכים?
על ידי יושב אוהלים » 17 ספטמבר 2020, 18:05 » ב ענינו של יום - 30 תגובות
- 456 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי משה אמת
25 ספטמבר 2020, 09:19
-
-
-
האם יש מקור שהיה שופר בעת בריאת עולם? דחוף!!!
על ידי יוני הר » 21 ספטמבר 2020, 11:37 » ב אלול, ימים נוראים - 2 תגובות
- 78 צפיות
-
הודעה אחרונה על ידי ביאור הדבר
21 ספטמבר 2020, 13:33
-
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים