לימוד תורה לגוי


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

לימוד תורה לגוי

שליחה על ידי גל גל » 18 מאי 2019, 22:08

בס''ד                  

בחוקותי: האם מותר לגוי ללמוד תורה

פתיחה

בפרשת השבוע כותבת התורה, שבמידה ועם ישראל ילכו בחוקות התורה, הגשמים ירדו בעיתם ועץ השדה יתן פריו. רש''י (כו, ג) הביא את דברי המדרש בתורת כהנים, שלא ייתכן לפרש 'שבחוקותי תלכו' הכוונה לשמירת המצוות, שהרי התורה מיד אחר כותבת 'ואת מצוותי תשמורו'. לכן הם פירשו, שבזכות זה שעם ישראל יעמול בתורה, הגשמים ירדו בעיתם (ועיין בדף לפרשת חקת).

כפי שעולה ממספר פעמים בגמרא בתענית ובעוד מקומות, רק לעם ישראל יש את היחס המיוחד בין מעשיהם לבין מצב הגשם והתבואה (לפחות בחלקו). לאומות העולם אין את הקשר הזה, והגשם יורד או לא יורד על פי נתונים טבעיים בלבד. למרות שלהרבה מאומות העולם יש יותר גשם בצורה טבעית, עדיף את היחס אל הקב''ה והתלות בו, מאשר הרבה גשם ללא כל תלות בו. 

בעקבות כך נעסוק השבוע בשאלה, האם מותר לגוי ללמוד בתורה. במידה וכן, איזה חלקים מהתורה מותר לו ללמוד. כמו כן נעסוק בשאלה, מה דינו של גוי שמתגייר, האם לו מותר ללמוד תורה. 

לימוד תורה לגוי

האם מותר לגוי ללמוד תורה? הגמרא במסכת סנהדרין (נט ע''א) כותבת, שגוי שלומד תורה כאילו גוזל את עם ישראל, מכיוון שהתורה היא מורשה לעם ישראל. מקשה הגמרא, אם יש בכך איסור, מדוע יש ברייתא שאומרת, שגוי שלומד תורה נחשב כמו כהן גדול? מתרצת הגמרא שהברייתא מדברת, על גוי שלומד שבע מצוות בני נח, שהותרו לו בלימוד, ובלשון הגמרא:

''אמר רבי יוחנן: נכרי שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה - לנו מורשה ולא להם. מיתיבי (= קושיה), היה רבי מאיר אומר: מניין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול, התם (= מדובר) בשבע מצות דידהו.''

חלק שני של האיסור, שנגזר מהאיסור מהגמרא במסכת סנהדרין, מופיע בגמרא במסכת חגיגה (יג ע''א). הגמרא כותבת, שאסור לישראל ללמד גוי תורה. בטעם הדבר מנמקת הגמרא, שכתוב בפסוק 'מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי'. החוקים והמשפטים הם התורה והמצוות, והם מיועדים לישראל בלבד ולא לשאר הגויים, לכן אסור לתת להם אותם. 

דאורייתא או דרבנן

לכאורה מכך שהגמרא הביאה פסוקים ללמוד את ההלכה שאסור לגוי ללמוד תורה, משמע שמדובר באיסור דאורייתא, אך למעשה נחלקו בכך הפוסקים. איזו נפקא מינה בשאלה זו? הרי גם ככה גוי לא מקיים מצוות, אז מה זה משנה לו אם הוא עובר על איסור דאורייתא או דרבנן?! יכולות להיות ככל הנראה שתי נפקא מינות.

נפקא מינה ראשונה יכולה להיות בשאלה, מה דינו של ספק גוי. אם מדובר באיסור דאורייתא, אז יש להחמיר בו ככל ספק דאורייתא לחומרא ויהיה אסור לו ללמוד, אך אם מדובר בספק דרבנן אפשר להקל (עבודה זרה ז ע''א). 

נפקא מינה נוספת יכולה בשאלה, איזה איסור עובר יהודי שמלמדו תורה. יש שיטות בראשונים שסוברות (עיין בדף לפרשת כי תבוא), שהמכשיל אדם באיסור דרבנן, עובר רק על איסור דרבנן של לפני עיוור, ואדם שעובר על איסור דרבנן לא נפסל לעדות (רק בחלק מהמקרים, ואכמ''ל). כך שאם הוא ילמד גוי תורה, הוא לא ייפסל לעדות במידה והאיסור הוא רק מדרבנן:

א. התוספות (ב''ק לח ע''א ד''ה קראו) כתבו בפירוש, שיש איסור דאורייתא ללמד גוי תורה. עולה שהם הבינו, הפסוקים שהגמרא מביאה ללימוד האיסור, הם לא אסמכתא, אלא באמת המקור ממנו למדים שאסור לגוי ללמוד תורה. בשיטתם הלכו גם רוב האחרונים, ובניהם הכנסת הגדולה (יו''ד רמו), השדי חמד (פאת השדה מערכת ג), והרב וואזנר (שבט הלוי ב, נט).

ב. שיטה חולקת מובאת ברמב''ם (מלכים י, ט), על פי פירושם של הכסף משנה והלחם משנה. הגמרא כותבת (סנהדרין שם), שגוי שלומד תורה חייב מיתה. הרמב''ם בהלכות מלכים פסק, שגוי שלומד תורה מלקים אותו, מענישים אותו, מודעים לו שהוא חייב מיתה על כך שהוא למד תורה, אבל לא הורגים אותו. 

מדוע לא הורגים אותו? הכסף משנה והלחם משנה ביארו, שמכיוון שהאיסור הוא רק מדרבנן לא הורגים אותו (ביאור קשה מאוד). לשיטתם כאשר הגמרא מביאה פסוקים ללמוד את האיסור לגוי ללמוד תורה, אין הכוונה שמשם לומדים את האיסור, אלא הפסוק הוא 'אסמכתא', דהיינו פסוק בתורה שחכמים הסמיכו את דבריהם עליו.

טעם הדבר

מדוע אסור לגוי ללמוד תורה? נחלקו בכך הפוסקים, ויש לדיון זה השלכה ישירה לשאלה מה מותר להם ללמוד (יש הרבה מאוד דעות בעניין זה, נראה רק את חלקם):

א. המאירי (סנהדרין נט ע''א) נקט, שהחשש הוא שמא הגוי ילמד תורה, ואז כאשר יהודים יראו אדם שיודע כל כך הרבה תורה ולמרות זאת לא מקיים מצוות, הם יפסיקו לקיים מצוות בעקבותיו (כי הם לא ידעו שהוא גוי). דין מיוחד יש בשבע מצוות ומפרטיהם, שמותר לגוי ללמוד אותם אפילו שלא על מנת לקיים, מכיוון שאם הוא יודע רק אותם לא יטעו ללכת אחריו, ובלשונו:

''וכן אם עסק בתורה שלא לכוונת קיום עיקרי מצוותיה, אלא שלבו חפץ לירד לידיעת תורתינו ראוי להיענש, מפני שבני אדם סבורים עליו שהוא משלנו, מתוך שרואין אותו יודע ויבואו לטעות אחריו. ומכל מקום, כל שהוא עוסק בשבע מצוות ובפרטיהם ובמה שיוצא מהם, אף על פי שרוב גופי תורה נכללים בהם, מכבדין אותו ככהן גדול שאין חשש לטעות אחריו.''

עולה משיטת המאירי, שבעצם אין איסור עקרוני על הגוי ללמוד תורה, וכל החשש הוא שמא יטעו אחריו. במידה והוא ילמד למשל את מצוות שילוח הקן על מנת לקיימה, אז אין בכך בעיה, כי לא יבואו בעקבות כך לטעות שלא צריך לקיים את המצוות. 

ב. גישה הפוכה מדברי המאירי מופיעה בזוהר (אחרי מות ד''ה את משפטי). בזוהר כתוב, שאסור לגוי (ובעצם לכל מי שלא נימול) ללמוד כלום מהתורה, אפילו לא אות אחת: ''וכל מי שאינו נימול ולומדים עמו אפילו אות קטנה מהתורה, כאילו מחריב העולם ומשקר בשמו של הקדוש ברוך הוא (תרגום)''. 

בטעם הדבר שאסור לגוי ללמוד תורה מנמק הזוהר, שמכיוון וברית המילה היא אות קודש, והתורה היא קודש קודשים (כי שמו של 
הקב''ה עליה, 'קודש בריה הוא ואורייתא חד הם'), רק מי שמושלם באות הקודש, יכול ללמוד את התורה שהיא קודש קודשים - לא הגויים הערלים, ובפשטות גם יהודי שאחיו מתו מחמת המילה, שכפי שכותבת הגמרא לא מלים אותו. 

עולה מדברי הזוהר, שיש איסור מהותי. בפשטות לפי שיטתו יהיה אסור לגוי לעסוק בשבע מצוות בני נוח, שלא כדברי הגמרא במסכת סנהדרין (אם כי נראה, שלהגיד להם במה מצווים בלי לפרט - מותר). נראה שרוב הראשונים הלכו בדרך הזוהר, וכתבו שיש בעיה מהותית ללמד לגוי תורה (תוספות רי''ד ב''ק לח ועוד), אם כי הם חלקו עליו בפסיקה, שאסור לו ללמוד אפילו שבע מצוות בני נוח. 

ג. גישה שלישית, עולה מהמהר''י אסאד (יהודה יעלה או''ח א, ד) והנצי''ב (משיב דבר ב, עז). הם טענו, שכל האיסור הוא רק ללמוד תורה שבעל פה, אבל תורה שבכתב - מותר. אפשר להסביר את דבריהם, שהתורה שבעל פה מסמלת יותר מהתורה שבכתב את הקישור של עם ישראל לתורה, מכיוון שהם שותפים לה, בונים אותה ומעצבים אותה, לכן אותה אסור לתת לגויים (ויש שנקטו בדיוק הפוך מהם). 

ראיה לדבריהם, הם הביאו מהגמרא במסכת סוטה (לב ע''א) שכותבת, שלפני שבני ישראל נכנסו לארץ ישראל, הם כתבו את התורה את התורה בשבעים לשונות, כדי שכל גוי יוכל לקרוא את התורה, ולא יוכל לטעון אחר כך שהוא לא למד תורה, בגלל שלא הייתה לו את האפשרות. מוכח, שגם גוי יכול ללמוד את התורה שבכתב (ואפשר לדחות את הראיה).

גוי שבא להתגייר

האם מותר לגוי שבא להתגייר ללמוד תורה? נחלקו בכך המהרש''א ורבי עקיבא איגר, ומחלוקתם תלויה בביאור הסיפור על הלל, שמופיע בגמרא במסכת שבת (לא ע''א). הגמרא במסכת שבת מספרת, שגוי אחד בא להתגייר, בשביל שהוא יוכל ללבוש את בגדי הכהן הגדול. כאשר שמאי שמע מדוע הוא מתגייר הוא דחה אותו, לעומת זאת הלל קיבל אותו, וכך מספרת הגמרא:

''מעשה בנכרי שהיה עובר אחורי בית המדרש, ושמע קול סופר שהיה אומר 'ואלה הבגדים אשר יעשו חושן ואפוד'. אמר: הללו למי? אמרו לו: לכהן גדול, אמר אותו נכרי, אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול (ואז אלבש את הבגדים). בא לפני שמאי, אמר ליה: גיירני על מנת שתשימני כהן גדול. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל - גיירו.''

כיצד הסתיים הסיפור? הגמרא אומרת, שלאחר שקיבל הלל את הגר הוא נתן לו ללמוד חומש, ושם הוא קרא 'שהזר הקרב יומת', דהיינו שאדם שלא כהן אסור לו לקחת חלק בעבודת הכהונה ובוודאי שאסור לו ללבוש את בגדי הכהונה. בעקבות אותו פסוק חזר בו הגר חזר מהרצון ללבוש בגדי כהן גדול, ונהיה גר צדק.

המתגייר על מנת 

כפי שמקשה המהרש''א במקום, מעשיו של הלל צריכים עיון. הרי הגמרא במסכת יבמות (כד ע''ב) פוסקת, שגר שמתגייר בשביל מטרה מסויימת, למשל כדי להתחתן עם מישהי, או בשביל פרנסה וכדומה, אסור לגיירו, ורק אם הוא מתגייר לשם שמים מקבלים אותו. אם כן, כיצד הלל הסכים לגייר את אותו הגר?! הרי הוא התגייר בשביל ללבוש את בגדי הכהן הגדול!

א. תירוץ ראשון מופיע במהרש''א (שם). הוא כתב, שלא כפי שעולה מפשט הגמרא, הלל לא קודם כל גייר את אותו הגוי ורק אז הוא נתן לקרוא בחומש, אלא להפך, הוא קודם כל קרא בחומש שהזר הקרב יומת, ורק לאחר מכן שהוא הביע נכונות להתגייר שלא מתוך אינטרסים הלל קיבל אותו.

כיצד לפי שיטתו הלל נתן לגר ללמוד תורה? הרי כפי שראינו אסור לגוי ללמוד תורה! מתרץ המהרש''א, שכל האיסור לגוי ללמוד תורה זה בסתם, אבל במידה והוא בא להתגייר, מותר לו ללמוד תורה למרות שהוא עדיין גוי. 

חיזוק לדבריו יש מדברי המאירי והרמב''ם. המאירי (סנהדרין נט ע''א) כתב, שמותר לגוי ללמוד תורה כדי: ''לדעת לבוא עד תכלית שלמות תורתנו עד שאם ימצאנה שלמה יחזור ויתגייר''. הרמב''ם בתשובה (סי' קמט) הרחיק לכת עוד יותר וכתב, שמותר ללמוד עם נוצרי תורה, כדי למשוך אותו לתורתנו, ומשמע שההיתר הוא אפילו אם הנוצרי לא בא להתגייר (ועיין פסקי ריא''ז סנהדרין פרק ז).

ב. רבי עקיבא איגר (פסקים מא) חלק על שיטת המהרש''א, ודחה את דבריו בעקבות דבריהם של רש''י (שבת שם) ותוספות (יבמות שם ד''ה לא). הם גם עמדו על קושיית המהרש''א כיצד הוא גייר את הגר ותירצו, שכאן היה מקרה מיוחד - הלל היה בטוח שאותו גר יחזור בסוף בתשובה שלמה, כך שלמרות שהוא התגייר בשביל אינטרס כלשהו, במקרה הזה אין בכך בעיה. 

עולה מדבריהם, שנדחית ראיית המהרש''א מהסיפור של הגר של הלל שאפשר לגר ללמוד תורה לפני שהוא מתגייר, כי בסיפור הוא למד תורה רק לאחר הגיור. אמנם לא בהכרח שתוספות לא מקבלים את תירצו של המהרש''א, וייתכן שרק בגלל שמפשט הגמרא לא משמע כמותו הם לא פירשו כך, אבל בכל זאת יש קצת ראיה, ובלשונו של רבי עקיבא איגר:

''אולם כתבתי בגליון בקושיא הא אין מקבלים גרים וכו' בזה הלשון, כך הקשו תוספות (יבמות דף כ"ד ד"ה לא בימי דוד) ותירצו, דבטוח היה הלל דסופו לשם שמים ולכן גיירו, הרי דסבירא ליה (= שסברו) לתוספות דגייריה קודם שלמדו, ואם כן אזדא (= נדחתה) ראיית המהרש"א'' 

כמו כן יש לצרף לדעת רבי עקיבא איגר את דברי הזוהר שראינו לעיל, שאוסר לגוי שאינו מהול ללמוד תורה. כך שלא משנה אם הוא בתהליכי גיור, כל עוד הוא לא מל אסור לו ללמוד תורה.
 
מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד, וכן באתר 'הלכה בפרשה' עם עוד מאמרים https://sites.google.com/view/tora2338/

10. בחוקותי - לימוד תורה לגוי.docx
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

ערכים:


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 952
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 298 פעמים
קיבל תודה: 298 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד תורה לגוי

שליחה על ידי יצחק » 18 מאי 2019, 22:51

ראשית במה שכתבת באות ב' עפ"י דברי הזוהר שעכו"ם אסור ללמוד תורה משום שהוא ערל וכתבת שלפ"ז גם ערל שמתו אחיו מחמת מילה אסור ללמדו תורה, זה דבר זר, ולא מצאנו בשום מקום הבדל בין ערל שמתו אחיו לשאר כל אדם חוץ מקרבן פסח, הנה למשל מצאנו חומרא מיוחדת במצות מילה שאין בכל המצוות שהמומר לאכול נבילות לתיאבון שחיטתו כשרה ואילו המומר לערלות (שזה לתיאבון, הוא מפחד מהכאב של המילה) פסול למול, ומבואר בזה שמי שאינו מל הוא מוציא את עצמו מן הכלל (במידה מסוימת), מ"מ פשוט שערל שמתו אחיו מחמת מילה כשר למול,
כי רק מי שמבטל את המצוה הזו הוציא עצמו מן הכלל ולא מי שהוא אנוס, ובכמה מקומות נקראים ערלי ישראל - מולים, ומולי עכו"ם - ערלים וכעי"ז צריך להבין את הזוהר.

בענין לימוד תורה לעכו"ם, יש דבר מענין בתוס' בע"ז דף ג. שהתוס' הבינו שמה שכתוב בגמ' עכו"ם שעוסק בתורה הוא ככהן גדול הכוונה ככהן גדול שנכנס לפני לפנים, אבל בהספד של ר' הלל זקס על רמ"ש שפירא נדפס בישורון הביא ממדרש שהכוונה ככהן עם הארץ!! כלומר שכמו שכהן עם הארץ שנכנס לקדש הקדשים זה כלום כך עכו"ם העוסק בתורה זה כלום, זה נזם זהב באף חזיר.
(לפי דבריו התוס' לא ראו את המדרש) עוד בדברי התוס' ע' באבי עזרי הלכות ת"ת א, א. 


יצחק בל
הודעות: 32
הצטרף: 10 מאי 2019, 12:25
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד תורה לגוי

שליחה על ידי יצחק בל » 18 מאי 2019, 23:07

יצחק כתב:
18 מאי 2019, 22:51
בענין לימוד תורה לעכו"ם, יש דבר מענין בתוס' בע"ז דף ג. שהתוס' הבינו שמה שכתוב בגמ' עכו"ם שעוסק בתורה הוא ככהן גדול הכוונה ככהן גדול שנכנס לפני לפנים, אבל בהספד של ר' הלל זקס על רמ"ש שפירא נדפס בישורון הביא ממדרש שהכוונה ככהן עם הארץ!! כלומר שכמו שכהן עם הארץ שנכנס לקדש הקדשים זה כלום כך עכו"ם העוסק בתורה זה כלום, זה נזם זהב באף חזיר.
(לפי דבריו התוס' לא ראו את המדרש) עוד בדברי התוס' ע' באבי עזרי הלכות ת"ת א, א.
התוס' בבא קמא דף לח. ד"ה הרי ג"כ אומר כך.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 952
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 298 פעמים
קיבל תודה: 298 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד תורה לגוי

שליחה על ידי יצחק » 18 מאי 2019, 23:29

יצחק בל כתב:
18 מאי 2019, 23:07
יצחק כתב:
18 מאי 2019, 22:51
בענין לימוד תורה לעכו"ם, יש דבר מענין בתוס' בע"ז דף ג. שהתוס' הבינו שמה שכתוב בגמ' עכו"ם שעוסק בתורה הוא ככהן גדול הכוונה ככהן גדול שנכנס לפני לפנים, אבל בהספד של ר' הלל זקס על רמ"ש שפירא נדפס בישורון הביא ממדרש שהכוונה ככהן עם הארץ!! כלומר שכמו שכהן עם הארץ שנכנס לקדש הקדשים זה כלום כך עכו"ם העוסק בתורה זה כלום, זה נזם זהב באף חזיר.
(לפי דבריו התוס' לא ראו את המדרש) עוד בדברי התוס' ע' באבי עזרי הלכות ת"ת א, א.
התוס' בבא קמא דף לח. ד"ה הרי ג"כ אומר כך.
אתה מתכוון שהתוס' במסכת בבא קמא (שר' @גלגל ציין במאמר שלו) אומרים כמו התוס' בעבודה זרה, אתה צודק,
(אני כותב את ההודעה הזו כדי שלא יחשבו שהתוס' בבא קמא כותבים כמו ר' הלל זקס)
 


אלישיב בן דאואל
הודעות: 48
הצטרף: 20 יוני 2018, 16:32
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד תורה לגוי

שליחה על ידי אלישיב בן דאואל » 19 מאי 2019, 00:28

יצחק בל כתב:
18 מאי 2019, 23:07
יצחק כתב:
18 מאי 2019, 22:51
בענין לימוד תורה לעכו"ם, יש דבר מענין בתוס' בע"ז דף ג. שהתוס' הבינו שמה שכתוב בגמ' עכו"ם שעוסק בתורה הוא ככהן גדול הכוונה ככהן גדול שנכנס לפני לפנים, אבל בהספד של ר' הלל זקס על רמ"ש שפירא נדפס בישורון הביא ממדרש שהכוונה ככהן עם הארץ!! כלומר שכמו שכהן עם הארץ שנכנס לקדש הקדשים זה כלום כך עכו"ם העוסק בתורה זה כלום, זה נזם זהב באף חזיר.
(לפי דבריו התוס' לא ראו את המדרש) עוד בדברי התוס' ע' באבי עזרי הלכות ת"ת א, א.
התוס' בבא קמא דף לח. ד"ה הרי ג"כ אומר כך.

יש לציין שמפשט הגמרא לא משמע כך, ומדובר בשבח לגוי


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד תורה לגוי

שליחה על ידי גל גל » 20 מאי 2019, 08:06

כבדרך אגב יש לציין את דעת השרידי אש (ב, נה) שכתב, שבמידה והגוי לומד תורה כמו שהוא לומד סתם חכמה, אין בכך איסור. הזוהר בוודאי חולק על דבריו, אך גם מדברי שאר הראשונים נראה שלא כך. מה שכן, האגרות משה (יו''ד ב, קלב) והמשנה הלכות (ה, קעב) כתבו, שבמידה ומלמדים יהודים תורה ובקהל יש גם גויים (דבר שיכול לקרות באוניברסיטה או ברדיו), אין בכך איסור, מכיוון שהמלמד מכוון ליהודים שבקהל.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים