סיפורים על אנשים (לא!) פשוטים.

בן של רב

משתמש ותיק
ידוע שמרן הגרח"ק מורה שאפשר לקיים לימוד מוסר יומיומי ע"י קריאת סיפורים.
וזאת על פי מה שאמר החזו"א שזה המוסר הכי טוב שיש. 
[וביאר שגדולה שימושה יותר מלימודה היינו שההמחשה היא יותר מהלימוד התיאורטי]

והנה כיום יש פער גדול בין רוב הספרים והסיפורים - לבין רוב האנשים הקוראים. 
כי סיפורים על גדולי ישראל כוחם יפה רק בתנאי שהקורא שואף להידמות להם, אבל כל אלו שהתייאשו מכך - מתחזקים פי כמה וכמה כשהם נחשפים להנהגות אציליות של איש רגיל ופשוט כמותם. 

אי לכך בשמחה וטוב לבב אנו פותחים אשכול זה לכל סיפור יפה על יהודים פשוטים שעשו מעשים לא פשוטים - בכל תחום יהא אשר יהא. 
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אתרום סיפור ראשון. ונקווה שיפתח לכולם המעיין >בכל תחומי החיים<

(הזכויות אינן שמורות ואדרבה מי שיוציא ספר מכל זה נשמח כולנו,
אבל נבקשו שיתרום לפורום את מעשרותיו... )

יש לי חבר שאשתו מנהלת חשבונות ברשת בגדי נשים ידועה.
והבעלים הוא לאו דוקא בן תורה הזהיר ומדקדק ב...

והנה היא שומעת במשרד 'מלחמת עולם' בינו לבין המעצבות של העסק.
הן טוענות בתוקף שע"פ כללי האופנה אסור כיום למלא את דרישתו!
ואעפ"כ הוא מתעקש נחרצות!
ומהי דרישתו? עוד 10 סנטימטר בכל חצאית בקולקציה הבאה!
ומה טוענות המעצבות?
אתה הולך להפסיד מליונים! פשוט לא יקנו. אתה מנותק מהמציאות!
ועונה הבוס: לא מענין אותי! זה אידיאולוגי!

נ. ב.
מאז עברו הרבה חדשים והוא ממשיך להרויח מליונים...

ועוד נ. ב.
שאלתי את ידידי הנ"ל אם לכתוב את השם של רשת החנויות
והשיב שאולי זה יזיק לו כי הוא פונה בעיקר למודרניות ולדת"ל.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
ואצטרף בזה גם אני עם סיפור שנתקלתי לאחרונה

יש לי שכנה גיורת אשר היא חיה עם הילדים שלה חלק מהילדים נישאו אך עדיין יש לה בבית 2 בחורים,
על אף שהם זכו להכנס תחת כנפי השכינה להתגייר, אך במידה מסויימת הם לא הכי חרדים לצערינו, הם מתפללים בביהכ"נ דת"ל, והמבין יבין, (הבת שלה כן עלתה על דרך המלך ב"ה והתחתנה עם אברך בן עליה בן תורה יהודי תלמיד חכם גדול במלוא מובן המילה)
הם מגיעים מדרום אמריקא והם לא הצליחו להתאקלם כאן בארץ ישראל כאשר בקושי יודעים לדבר עברית או אנגלית, רק ספרדית הם יודעים טוב,
אך בתור שכן אז אני מנסה לשמור איתם קשר טוב,

האבא שלהם לא התגייר ועדיין חי בדרום אמריקא, לאחרונה הוא היה חולה והיה תקופה בבית חולים ותקופה בבית, ופנה לילדים שלו שיבואו לידו לעזור לו,
ואכן 2 הבחורים יצאו לשם והם שהו שם כ-3 חודשים,
אך הם חזרו משם רזים ממש באופן מפחיד לראות אותם, והיו חלשים בלי טיפת כח,
כאשר הם חזרו הם ביקשו מאשתי אם היא יכולה לבשל עבורם אוכל טוב ומזין עם בשר,
ואז שמעתי מהם שאבא שלהם גר במקום מרוחק מיהודים מעל 3 שעות נסיעה, ולכן לא היה להם מה לאכול אז במשך כל התקופה שהיו שם הם יצאו פעם בשבוע לעשות קנייה של אוכל כשר שישמר לשבוע אך כל המטבח של האבא הוא לא כשר והם לא ידעו אם מותר לבשל ואיך, לכן במשך כל התקופה ניזונו רק מפירות וירקות וכד', ולכן הם רזו במצב נורא כזה, אחד מהאחים נכון לשעת כתיבת שורות אלו עדיין לא התאושש (הם חזרו לקראת חג הפסח).

מי יכול להבין במסירות נפש של יהודים.
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
עכשיו לפני פסח נפטר אחד מגדולי מזכי הרבים הרב רבי עזריאל טאובר זצ"ל והוא סיפר פעם סיפור מדהים מאד.

באחד ההרצאות שנתן פעם עסק בנושא של נקי כפיים בעניני ממונות וישרות בעסקים, ודיבר על כמה צריך להיזהר בזה ולנהוג רק בדרך התורה וכו' , אחרי השיעור ניגש אליו יהודי שהשתתף בשיעור והתעורר מזה מאד, ואמר לרבי עזריאל, רבי יש לי שאלה הנוגעת ל- 40 מיליון דולר וכך סיפר:

יש לי בבעלותו בנין רב קומות במנהטן, ועכשיו אני בתוך עיסקה למוכרו לאיזה גוי שכבר סגר איתי על זה ואפילו כבר נתן לי מקדמה של מליון דולר, אולם בבנין הזה באמצע המגדל קיים סדק לאורכו שקשה להבחין בו, אולם בבדיקה עמוקה ויסודית עולים על זה, הקונה הגוי לפני סגירת העיסקה בדק ובדק את הכל ולא עלה על שום בעיה ולהביט על העיסקה , אני מצידי לא גיליתי על הסוד הכמוס של הסדק הקיים, ואשר בתוך תקופה יכולה להמשיך ולהתרחב (עדי כדי שמיד הדבר יגרור שיוציאו הרשיות צו סגירה עליו ולהשקיע מליונים נוספים וכל העיסקה לא שווה), ועכשיו אחרי כל השיעור כאן, יש לי הירהורים אם לגלות לו הדבר ואז מיד הוא יבטל את העיסקה ואני מפסיד את כל ה 40 מליון דולר, או שאמשיך בעיסקה, ומה בפרט שאני גם תורם גדול למוסדות צדקה וחסד ואלמנות, וברגע שאני מפסיד את העיסקה הזו כל הברזים נסגרים ואין יותר צדקה.

חשבתי וחשבתי, ואמרתי לו שעל פי תורה אפילו אם הוא גוי אתה חייב לספר לו על כך ואפילו אם בכך אתה מפסיד את העיסקה, אותו יהודי סגר וקיבל, הוא כתב מכתב לעו"ד של הקונה שהוא שכח לספר על הבעיה הקיימת ובכל מקרה אם הקונה רוצה לחזור בו מן העיסקה, הרי שהוא יכבד את זה ויחזיר לי את המקדמה.

אותו קונה אחרי שנודע לו שאל את העו"ד שלו מוזר שעד עכשיו לא סיפר כלום ורק בגמר העיסקה ואחרי שכבר קיבל כסף הוא רוצה לחזור בו, משהו כאן לא מריח, העו"ד אמר לו, תשמע טוב, מניסיון שלי, מה שקרה הוא מכר לך את המגדל במחיר די זול (מצידו) והוא היה יכול לקבל עבור זה מחיר הרבה יותר גבוה ובאמת עכשיו כנראה מצא קונה שמוכן לשלם על זה יותר, ולכן הוא המציא את הסיפור הזה, בשום אופן אל תוותר לו , העיסקה תקום ותהיה על אפו, אותנו הוא לא ירמה.

המוכר שמע את עמדת הקונה אשר בשום אופן אינו מוכן לחזור מן העיסקה, ביקש מן הקונה רק שיחתום על כך שאני סיפרתי לו על כל הבעיה עם הסדק ושלא יהיה לו שום טענות וכו' וכו' , הקונה כמובן חתם על הכל שאין שום תביעות על המוכר, והמוכר מכר את הנכס וקיבל את המחיר האגדי 40 מליון דולר, וכמה חודשים אחר המכירה הסדק ממש התרחב עד כדי שהרשויות הוציאו צו סגירה ובשביל שיהיה אישור מגורים במגדל צריך להשקיע הון עתק שכמובן כל העיסקה הוא כשלון לקונה, אבל לקונה לא היה שום תביעות על המוכר,

זה סיפור מדהים על אדם שהחליט לנהוג על פי התורה, ואיך שמשמים דאגו לו שלא יפסיד כלום.
 

מחשבות

משתמש ותיק
אני מאוד בעד לכתוב סיפורי גדלות של אנשים פשוטים, אבל....
יש כאן יותר מתחושה שיש כאן נסיון להדגיש שהנה ההוא שאינו בן תורה ולא מדקדק וכו' הוא הטוב
אולי אני טועה אבל האף שלי מריח משהו גרוע יותר ממאי אהנו לן רבנן....
וד"ל
 

דורדיא

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
אני מאוד בעד לכתוב סיפורי גדלות של אנשים פשוטים, אבל....
יש כאן יותר מתחושה שיש כאן נסיון להדגיש שהנה ההוא שאינו בן תורה ולא מדקדק וכו' הוא הטוב
אולי אני טועה אבל האף שלי מריח משהו גרוע יותר ממאי אהנו לן רבנן....
וד"ל

לדעתי אכן אתה טועה..
(אתה חדש פה.. אתה עוד לא מכיר את הרב @בן של רב..)
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
אני מאוד בעד לכתוב סיפורי גדלות של אנשים פשוטים, אבל....
יש כאן יותר מתחושה שיש כאן נסיון להדגיש שהנה ההוא שאינו בן תורה ולא מדקדק וכו' הוא הטוב
אולי אני טועה אבל האף שלי מריח משהו גרוע יותר ממאי אהנו לן רבנן....
וד"ל

זו טענה ישנה שטענו המתנגדים על החסידים שרוממו את ערכו של היהודי הפשוט, והטענה היתה שממילא נגרם פיחות בערכו של הת"ח.
אולם על אף שאיני נמנה על עדת החסידים, הנני סבור שאין זה מגרע מזה כלל. אפשר להכיר בערכו של יהודי פשוט ובמעלתו העצומה, ואעפ"כ לדעת שהת"ח נמצא בראש הפירמידה (כמובן בתנאי שמידותיו ויראתו ומעשיו קודמים לחכמתו).
 

מחשבות

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
מחשבות אמר:
אני מאוד בעד לכתוב סיפורי גדלות של אנשים פשוטים, אבל....
יש כאן יותר מתחושה שיש כאן נסיון להדגיש שהנה ההוא שאינו בן תורה ולא מדקדק וכו' הוא הטוב
אולי אני טועה אבל האף שלי מריח משהו גרוע יותר ממאי אהנו לן רבנן....
וד"ל

זו טענה ישנה שטענו המתנגדים על החסידים שרוממו את ערכו של היהודי הפשוט, והטענה היתה שממילא נגרם פיחות בערכו של הת"ח.
אולם על אף שאיני נמנה על עדת החסידים, הנני סבור שאין זה מגרע מזה כלל. אפשר להכיר בערכו של יהודי פשוט ובמעלתו העצומה, ואעפ"כ לדעת שהת"ח נמצא בראש הפירמידה (כמובן בתנאי שמידותיו ויראתו ומעשיו קודמים לחכמתו).

לא זה הטענה על סיפורי החסידים
אלא שיש בדר"כ בסיפורים אלו את דמות הנבל - הרב / ת"ח הגאוותן שלומד שלא לשם שמים ותורתו לסט"א, והגיבור מושקה המוזג שמימיו לא ידע צורת אות שכולו ענווה והלחיים שלו ואמירת ייש"כ לרבש"ע עדיף אלף מונים מתורת הראשון.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
מבקש אמת אמר:
מחשבות אמר:
אני מאוד בעד לכתוב סיפורי גדלות של אנשים פשוטים, אבל....
יש כאן יותר מתחושה שיש כאן נסיון להדגיש שהנה ההוא שאינו בן תורה ולא מדקדק וכו' הוא הטוב
אולי אני טועה אבל האף שלי מריח משהו גרוע יותר ממאי אהנו לן רבנן....
וד"ל

זו טענה ישנה שטענו המתנגדים על החסידים שרוממו את ערכו של היהודי הפשוט, והטענה היתה שממילא נגרם פיחות בערכו של הת"ח.
אולם על אף שאיני נמנה על עדת החסידים, הנני סבור שאין זה מגרע מזה כלל. אפשר להכיר בערכו של יהודי פשוט ובמעלתו העצומה, ואעפ"כ לדעת שהת"ח נמצא בראש הפירמידה (כמובן בתנאי שמידותיו ויראתו ומעשיו קודמים לחכמתו).

לא זה הטענה על סיפורי החסידים
אלא שיש בדר"כ בסיפורים אלו את דמות הנבל - הרב / ת"ח הגאוותן שלומד שלא לשם שמים ותורתו לסט"א, והגיבור מושקה המוזג שמימיו לא ידע צורת אות שכולו ענווה והלחיים שלו ואמירת ייש"כ לרבש"ע עדיף אלף מונים מתורת הראשון.
יש בזה משהו, אבל מאידך הבעיה היא שסיפורים אלו לא צמחו בחלל ריק, ובאמת היתה - ועודנה - בעיה של מידות אצל אי אלו תלמידי חכמים, שמלבד עצם הבעיה גם השניאו את התורה על עמי הארץ, ולכן אלו שקרבו את עמי הארץ דאגו להדגיש להם - בצדק - שכפרי עם הארץ ונבער שעושה ככל יכולתו עדיף מת"ח בעל גאווה, וגדולה מזו אמרו "תלמיד חכם שאין בו דעה (שהוא בעל גאווה או חסר דרך ארץ, רד"ל) נבלה טובה הימנו".
 
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
יום אחד ואני מתפלל מנחה בבית כנסת, שנמצא בשכונה 'מעורבת' ואין כל כך הרבה חרדים באזור. מתפללי בית הכנסת עצמם הם בעלי בתים חרדים, ברובם.

היה זה קרוב לשקיעת השמש (כמדומני בחורף), ולפתע נכנס ברוח סערה אברך צעיר (כפי הנראה משכונה אחרת בעיר), עם לבוש המשייך אותו באופן מובהק לקהילה ידועה וחשובה, ומבקש תפילין!

כמה מתפללים היו בטוחים שהוא מתכוון לתפילין דרבינו תם, אולם לא! הוא מתכוון לתפילין דרש"י.

ברגע הראשון חשבתי לעצמי: איך יתכן שאברך שנראה כך עוד לא הניח תפילין היום? לאחר מחשבה קצת יותר מעמיקה התמלאתי אליו הערכה, שהוא לא מתבייש ולא מוצא לעצמו כל מיני תירוצים וצידוקים, אלא הוא פשוט עושה מה שצריך. מי יודע אם אני הייתי במצב זה, אם לא הייתי מתבייש ומוצא איזה היתר לוותר...
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
בילדותי השתייכתי לקהילה דתית לאומית, בעיר מעורבת, דתיים וחילונים, ללא חרדים. דווקא לאחר שכבר שיניתי כיוון, נודע לי לאט לאט על יהלומים שיש שם, "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי".

שבת אחת ישבתי בביהכ"נ של אבי בשלוש סעודות מצומצם, ואחד חשמלאי קצת מבוגר, שאני מכיר את כל בניו ובנותיו מבני עקיבא, מספר שיש לו אחיין חרדי בן ישיבה. פעם אחת נתוועדו ואותו אחיין דרש על איזו חומרה מסויימת (הוא לא אמר איזו אך מההמשך הבנתי שמדובר בענייני צניעות). הוא ענה לאותו אחיין "אתה בישיבה שלך ובסביבה שלך, שייך שתחמיר בזה. אבל אתה יודע מה זה שהזמינו אותך לטפל בתקלת חשמל בדירה בעירנו, ופותחת לך נערה בת שש עשרה ואומרת לך "אני לבד בבית, תיכנס"? זה קרה לי הרבה בעיסוקי כחשמלאי, ובחיים לא נכנסתי! תפסתי את הרגליים וברחתי!" (וצנזרתי את סיפורו כדי לשמור על הפורום נקי.)

פעם אחת נזדמן לי להיות בבית הוריי בראש השנה, לאחר הרבה שנים שלא הייתי. לאחר מנחה הלכתי לתשליך, ולאן הולכים לעשות תשליך? למקוה הכלים, כך עשיתי כל ילדותי עם משפחתי. אך באמצע הדרך תפסתי את עצמי, הרי יש שם ערבוביא של גברים ונשים! לא, אני לא הולך! עדיף לעשות תשליך בכיור. אז ירדתי לכיור של האולם, מתחת לבית הכנסת. מילאתי את הנטלה במים והתחלתי לומר. פתאום אני שומע עוד מישהו יורד במדרגות. אני מביט, והנה משה פרקש ז"ל עם סידורו. שתבינו, עם משפחת פרקש היינו יוצאים להמון טיולים בילדותי, וגם את כל בניו ובנותיו אני מכיר היטב מבני עקיבא. אך מתברר בדיעבד שאת הצד הזה במשה לא הכרתי. הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו, והוא הבין מה אני עושה פה ואני הבנתי מה הוא עושה פה. והוא בא ועומד לידי, ואומר לי שצריך מים זורמים, לכן פתחתי את הברז ונתתי לו לזרום. ושנינו אומרים את התשליך על נטלה של מים, "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". משה נזדכך ביסורים קשים בשנתיים האחרונות ועזב אותנו לאנחות. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

בביהכ"נ של אבי יש תורנות גבאים, בכל שנה מחליפים את צוות הגבאים. ליל שבת אחד בתחילת השנה נזדמנתי לשם, ומשה פרקש שכיהן אז כגבאי, עלה לאחר התפילה למסור לו"ז והודעות. והנה הוא אומר בתחילת דבריו, כמעט בצעקה, "רבותיי, מישהו שם לי (כך וכך) שקל בתוך התא, אז אני מבין מהסכום שאלה דמי חבר לבית הכנסת, אבל הוא לא הודיע לי כלום, ואין לי מושג מי זה! אל תעשו לי את זה! שמי ששם את זה, אחרי שבת יבוא אלי ויודיע!"
חס ושלום שבבית הכנסת של אבי ימעלו בכספים, זה לא שייך שם כלל. אבל אדם ששם סכום גדול בתוך תא לא נעול... לפעמים דברים נעלמים, אתם יודעים... לא! משה צעק בפני כל בית הכנסת, לקיים מה שכתוב "והייתם נקיים מה' ומישראל".

זו שוהם של מעלה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
ידוע שמרן הגרח"ק מקיים לימוד מוסר יומיומי ע"י קריאת סיפורים.
וזאת על פי מה שאמר החזו"א שזה המוסר הכי טוב שיש. 
[וביאר שגדולה שימושה יותר מלימודה היינו שההמחשה היא יותר מהלימוד התיאורטי]

והנה כיום יש פער גדול בין רוב הספרים והסיפורים - לבין רוב האנשים הקוראים. 
כי סיפורים על גדולי ישראל כוחם יפה רק בתנאי שהקורא שואף להידמות להם, אבל כל אלו שהתייאשו מכך - מתחזקים פי כמה וכמה כשהם נחשפים להנהגות אציליות של איש רגיל ופשוט כמותם. 

אי לכך בשמחה וטוב לבב אנו פותחים אשכול זה לכל סיפור יפה על יהודים פשוטים שעשו מעשים לא פשוטים - בכל תחום יהא אשר יהא. 
 
יוזמה מענינת
אם כי אין צורך לשלול סיפורים של גדולי ישראל מטעם שיש פערים ואין הקורא שואף להדמות אליהם
לדעתי הפערים לא מגרעים ולא מרחיקים את הקורא אלא מקרבים. בסופו של דבר כשאדם קורא על הקפדת גדול בתפילה, הלכה או מצווה הוא מתחזק בלי לעשות פלסופיה של אני קטן והוא גדול
אבל בגוף יוזמת האשכול היא נכונה
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
בילדותי השתייכתי לקהילה דתית לאומית, בעיר מעורבת, דתיים וחילונים, ללא חרדים. דווקא לאחר שכבר שיניתי כיוון, נודע לי לאט לאט על יהלומים שיש שם, "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי".

שבת אחת ישבתי בביהכ"נ של אבי בשלוש סעודות מצומצם, ואחד חשמלאי קצת מבוגר, שאני מכיר את כל בניו ובנותיו מבני עקיבא, מספר שיש לו אחיין חרדי בן ישיבה. פעם אחת נתוועדו ואותו אחיין דרש על איזו חומרה מסויימת (הוא לא אמר איזו אך מההמשך הבנתי שמדובר בענייני צניעות). הוא ענה לאותו אחיין "אתה בישיבה שלך ובסביבה שלך, שייך שתחמיר בזה. אבל אתה יודע מה זה שהזמינו אותך לטפל בתקלת חשמל בדירה בעירנו, ופותחת לך נערה בת שש עשרה ואומרת לך "אני לבד בבית, תיכנס"? זה קרה לי הרבה בעיסוקי כחשמלאי, ובחיים לא נכנסתי! תפסתי את הרגליים וברחתי!" (וצנזרתי את סיפורו כדי לשמור על הפורום נקי.)

פעם אחת נזדמן לי להיות בבית הוריי בראש השנה, לאחר הרבה שנים שלא הייתי. לאחר מנחה הלכתי לתשליך, ולאן הולכים לעשות תשליך? למקוה הכלים, כך עשיתי כל ילדותי עם משפחתי. אך באמצע הדרך תפסתי את עצמי, הרי יש שם ערבוביא של גברים ונשים! לא, אני לא הולך! עדיף לעשות תשליך בכיור. אז ירדתי לכיור של האולם, מתחת לבית הכנסת. מילאתי את הנטלה במים והתחלתי לומר. פתאום אני שומע עוד מישהו יורד במדרגות. אני מביט, והנה משה פרקש ז"ל עם סידורו. שתבינו, עם משפחת פרקש היינו יוצאים להמון טיולים בילדותי, וגם את כל בניו ובנותיו אני מכיר היטב מבני עקיבא. אך מתברר בדיעבד שאת הצד הזה במשה לא הכרתי. הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו, והוא הבין מה אני עושה פה ואני הבנתי מה הוא עושה פה. והוא בא ועומד לידי, ואומר לי שצריך מים זורמים, לכן פתחתי את הברז ונתתי לו לזרום. ושנינו אומרים את התשליך על נטלה של מים, "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". משה נזדכך ביסורים קשים בשנתיים האחרונות ועזב אותנו לאנחות. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

בביהכ"נ של אבי יש תורנות גבאים, בכל שנה מחליפים את צוות הגבאים. ליל שבת אחד בתחילת השנה נזדמנתי לשם, ומשה פרקש שכיהן אז כגבאי, עלה לאחר התפילה למסור לו"ז והודעות. והנה הוא אומר בתחילת דבריו, כמעט בצעקה, "רבותיי, מישהו שם לי (כך וכך) שקל בתוך התא, אז אני מבין מהסכום שאלה דמי חבר לבית הכנסת, אבל הוא לא הודיע לי כלום, ואין לי מושג מי זה! אל תעשו לי את זה! שמי ששם את זה, אחרי שבת יבוא אלי ויודיע!"
חס ושלום שבבית הכנסת של אבי ימעלו בכספים, זה לא שייך שם כלל. אבל אדם ששם סכום גדול בתוך תא לא נעול... לפעמים דברים נעלמים, אתם יודעים... לא! משה צעק בפני כל בית הכנסת, לקיים מה שכתוב "והייתם נקיים מה' ומישראל".

זו שוהם של מעלה.

ממש מרתק
מחכה כבר לסיפור הבא מפרי עטך
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא שללתי סיפורים על גדולים.
זה מספק ומעשיר מקום אחר בנפש של כל אחד, והמשכיל יבין.

[הגמרא מספרת גם על רשב"י וחבריו, וגם על אלעזר בן דורדיא וכיו"ב]
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
גם אני מחכה לסיפור הבא מפרי עטו של@חגי פאהן - ובינתיים העט שלי תמלא מקומו.
(יוצאים יד"ח ב'עט' דיגיטלית?)
בדידי הווה עובדא: היתה לי פגישה עסקית עם איש פשוט ממושב באיזור מטה יהודה שרצה לקנות ממני נכס מסויים באיזור מגוריו.
בפגישה הוא הוציא את האייפון כדי לבדוק אם אני צודק בנתונים שמסרתי לו.

והנה בפגישה הבאה אני אומר לו נתון נוסף ומציע לו לבדוק גם את זה - ולהפתעתי הוא עונה בפנים זורחות: אין לי!
אני שואל בתדהמה, מה?!
והוא עונה כן! החלפתי לפלאפון ללא שום גלישה!

אני לא מאמין ואומר לו (בדוגריות השמורה רק לי...) תראה לי!
והוא מראה לי את הפלאפון שלו (שנראה כמו סמסונג אברייכים...)

מדובר בנהג מונית בן נהג מונית במושב שבו ביהכ"נ שומם בימות החול!

אמנם בהמשך נודע לי שלאחרונה יש פעילות קירוב של לב לאחים במושב זה
ובעקבותיה הוא מבקר מפעם לפעם בכולל בבית שמש העוסק גם בקירוב ושם הוא שומע קצת תורה.

נ. ב. אין ספק שאין בכוח אנוש להתגבר כך אלמלא הקדושה שבני התורה מפיצים בעולם, וכדברי החזו"א המפורסמים על ההשפעה העקיפה שלנו.
 

יוספזון

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
ידוע שמרן הגרח"ק מקיים לימוד מוסר יומיומי ע"י קריאת סיפורים.
וזאת על פי מה שאמר החזו"א שזה המוסר הכי טוב שיש. 
[וביאר שגדולה שימושה יותר מלימודה היינו שההמחשה היא יותר מהלימוד התיאורטי]

והנה כיום יש פער גדול בין רוב הספרים והסיפורים - לבין רוב האנשים הקוראים. 
כי סיפורים על גדולי ישראל כוחם יפה רק בתנאי שהקורא שואף להידמות להם, אבל כל אלו שהתייאשו מכך - מתחזקים פי כמה וכמה כשהם נחשפים להנהגות אציליות של איש רגיל ופשוט כמותם. 

אי לכך בשמחה וטוב לבב אנו פותחים אשכול זה לכל סיפור יפה על יהודים פשוטים שעשו מעשים לא פשוטים - בכל תחום יהא אשר יהא. 



סיפורי צדיקים זה לא רק ענין של לימוד מוסר. יש כאן ענין של התעסקות ב'מעשי מרכבה' כפי שמובא בספר 'פלא יועץ' בשם הבעש"ט הק' זי"ע.
עצם הסיפור יש בה השפעה על הנפש, כמו שכשאנו עוסקים בדברים עליהם נאמר 'דרוש וקבל שכר' גם אם אינם נוגעים הלכה למעשה. הוא הדבר בזה.
יש לי כמה הוכחות מגדולי הצדיקים אפילו בדור הזה, אך כרגע אני לא רואה צורך לפרט
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חידושים מחודשים!
אולי לפחות תעלה כאן את הפלא יועץ.
 

יוספזון

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
חידושים מחודשים!
אולי לפחות תעלה כאן את הפלא יועץ.

פלא יועץ ערך דיבור:
מצוה לשבח את הצדיקים ויספר בשבחם ושבח מעשיהם הטובים. וכתבו משם הרב ישראל בעל שם טוב, שהמדבר בשבח הצדיקים חשוב כאלו עוסק במעשה מרכבה.
 

דורדיא

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
בן של רב אמר:
חידושים מחודשים!
אולי לפחות תעלה כאן את הפלא יועץ.

פלא יועץ ערך דיבור:
מצוה לשבח את הצדיקים ויספר בשבחם ושבח מעשיהם הטובים. וכתבו משם הרב ישראל בעל שם טוב, שהמדבר בשבח הצדיקים חשוב כאלו עוסק במעשה מרכבה.
איך צריך להבין את זה..?
 

חכימא דיהודאי

משתמש ותיק
יש דבר שהוא משותף לרבים מאד מאחינו הטועים, ההערכה לאנשים שיושבים ולומדים שקיימת שם לפעמים הרבה יותר מאשר אצלינו, נסעתי פעם בטרמפ מצפת לבני ברק, והאיש [ללא כיפה] התרגש כולו, הוא מדבר עם אשתו בטלפון, והוא לא יודע מה הוא זכה להסיע שני 'תלמידי חכמים', הוא מספר לה בהתרגשות שהוא העלה אברכים [אתם כל היום לומדים?!], והיא מיד מגיבה, תבקש מהם ברכה, הוא העביר לי את הטלפון והיא אומרת לי תברך אותו הוא צדיק, תברך אותו בפרנסה ובהצלחה ובנחת מהילדים ושביבי יבחר [זה היה לפני הבחירות], התום וההערכה האמיתית שראיתי ממנו כל הנסיעה [נסיעה ארוכה]הפליאו אותי, למה אנשים בתוכינו לא מתקרבים לרמה כזו של הערכה, למה אנחנו לא מעריכים כך את המעשים שלנו ומבטלים זמן על ימין ועל שמאל בלי סיבה, למה?

כמו"כ בתקופה האחרונה יצא לי להיות איפשהו בתל אביב לצורך מסויים, רואה אותי חילוני ברחוב ופותח בשיחה [לא פניתי אליו], תשמע, אתה רואה אותי בלי כיפה, אבל אל תחשוב, אני מחזיק בית כנסת [כאן, ברחוב זה וזה, אתה פונה פה שמאלה ממשיך לשם ומגיע], יש לי בית כנסת שלי וזה הדבר הכי קדוש לי בעולם, על הכל אני יכול לוותר חוץ מעליו, אני מקפיד לנקות ולטפח אותו בעצמי, ב"ה יש לנו מניין כל יום, לא רק בשבת, הבאתי לשם את הרב פלוני והרב פלוני, הם מוסרים כל יום שיעור, הוא אמר את זה בכזה להט וממש התרגשתי.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חכימא דיהודאי אמר:
יש דבר שהוא משותף לרבים מאד מאחינו הטועים, ההערכה לאנשים שיושבים ולומדים שקיימת שם לפעמים הרבה יותר מאשר אצלינו, נסעתי פעם בטרמפ מצפת לבני ברק, והאיש [ללא כיפה] התרגש כולו, הוא מדבר עם אשתו בטלפון, והוא לא יודע מה הוא זכה להסיע שני 'תלמידי חכמים', הוא מספר לה בהתרגשות שהוא העלה אברכים [אתם כל היום לומדים?!], והיא מיד מגיבה, תבקש מהם ברכה, הוא העביר לי את הטלפון והיא אומרת לי תברך אותו הוא צדיק, תברך אותו בפרנסה ובהצלחה ובנחת מהילדים ושביבי יבחר [זה היה לפני הבחירות], התום וההערכה האמיתית שראיתי ממנו כל הנסיעה [נסיעה ארוכה]הפליאו אותי, למה אנשים בתוכינו לא מתקרבים לרמה כזו של הערכה, למה אנחנו לא מעריכים כך את המעשים שלנו ומבטלים זמן על ימין ועל שמאל בלי סיבה, למה?

כמו"כ בתקופה האחרונה יצא לי להיות איפשהו בתל אביב לצורך מסויים, רואה אותי חילוני ברחוב ופותח בשיחה [לא פניתי אליו], תשמע, אתה רואה אותי בלי כיפה, אבל אל תחשוב, אני מחזיק בית כנסת [כאן, ברחוב זה וזה, אתה פונה פה שמאלה ממשיך לשם ומגיע], יש לי בית כנסת שלי וזה הדבר הכי קדוש לי בעולם, על הכל אני יכול לוותר חוץ מעליו, אני מקפיד לנקות ולטפח אותו בעצמי, ב"ה יש לנו מניין כל יום, לא רק בשבת, הבאתי לשם את הרב פלוני והרב פלוני, הם מוסרים כל יום שיעור, הוא אמר את זה בכזה להט וממש התרגשתי.
אולי אנו לא מתרגשים כי לנו זה לא חדש. 
אבל בהחלט אנו כן מעריכים תורה!
והראיה שהסכמנו להפסיד כל חודש את המשכורת השמנה שלהם
כדי לחיות חיי תוכן נצחיים ולוותר על מנעמי עוה"ז. 

נ. ב. כל מי שיודע ללמוד לבד גמרא רש"י - אין לו בעיה ללמוד בקלות
גם חצי מהמקצועות הריווחיות ביותר, אלא שאצלנו זה לא אופציה כי אנו מעדיפים חיי עולם. 
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
דורדיא אמר:
יוספזון אמר:
בן של רב אמר:
חידושים מחודשים!
אולי לפחות תעלה כאן את הפלא יועץ.

פלא יועץ ערך דיבור:
מצוה לשבח את הצדיקים ויספר בשבחם ושבח מעשיהם הטובים. וכתבו משם הרב ישראל בעל שם טוב, שהמדבר בשבח הצדיקים חשוב כאלו עוסק במעשה מרכבה.
איך צריך להבין את זה..?
רק >כאילו< עוסק. 
ובעצם זה דוקא מובן בקלי קלות. 
כי כל אחד כל יום אומר מעשה מרכבה באמירת קדושה. 

זה 2 תיאורים של המרכבה = קדוש, וברוך. 
אחד מתוך נבואת ישעיה והשני מההפטרה של שבועות ביחזקאל. 

והצדיקים הם הם המרכבה = קדיש על ארעא וקדיש לעלם ולעלמי עלמיא. 
וגם המרכבה של ברוך כבוד ממקומו = הפשט הפשוט שיתגלה כבודו וממקומך מלכנו תופיע - שיעשו ברצון מה שהוא אומר, בלי 'קונצים'. 

בקיצור: מעשה מרכבה זה שהקב"ה >גוזר וצדיק >מקיים! 
הצדיקים מרכבתו של מקום (רש"י וירא על ויעל אלוקים מעל אברהם). 
 
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
יוספזון אמר:
בן של רב אמר:
חידושים מחודשים!
אולי לפחות תעלה כאן את הפלא יועץ.

פלא יועץ ערך דיבור:
מצוה לשבח את הצדיקים ויספר בשבחם ושבח מעשיהם הטובים. וכתבו משם הרב ישראל בעל שם טוב, שהמדבר בשבח הצדיקים חשוב כאלו עוסק במעשה מרכבה.
איך צריך להבין את זה..?

ההסבר הוא מאד פשוט, בלימוד התורה יש חוץ מהמצוה גם ענין סגולי, דהיינו עצם לימוד התורה מטהר את נפש האדם, (לא אכנס בזה לגבי זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה וכו', זה נושא הטעון אריכות בנפרד), יתירה מכך לימוד התורה אפילו ללא הבנה אלא עצם לשנן התורה גם מטהר את נפש האדם, וזה ענין הסגולי שיש בתורה,
לגבי ענין סגולי זה תלוי הרבה במה שלומדים יש דברים שמביאים יותר לידי טהרה מדברים אחרים, לימוד ספר הזוהר מטהר יותר את האדם, יש שנהגו בחודש אלול לעבור על תיקוני זוהר, יש מגדולי ישראל שאמרו שבספר מנחת חינוך מסוגל מאד, ויש עוד הרבה,
לענ"ד זו היא ההסבר בדברי הרה"ק ר"י בעש"ט זי"ע שבסיפורי צדיקים יש את הענין הסגולי באותה דרגה של מעשה מרכבה 
 
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
כשקראתי מש"כ הר' חכימא דיהודאי,
נזכרתי בסיפור שהיה לי, יום אחד עברתי ברחוב וראית זוג מבוגרים (במראה החיצוני לא היו נראים כלל בלבושם כבני תורה, כאשר הוא הלך בחולצה כחולה) סוחבים בקושי רב ספה מתוך הבית לרחוב,
באופן טבעי ניגשתי אליהם ורציתי לעזור להם, אך הם התנגדו בתוקף היתכן להשתמש בבן ישיבה, וכמה שניסיתי להסביר להם שזה מחובתי וזכות הוא לי לא היה עם מי לדבר, עד שהיא נענתה ואמרה שב"ה הנכדים שלה הם בני תורה והם לומדים בישיבות ומעולם לא הסכימה שהם יעזרו לה, כי אסור להשתמש בבן תורה, אז מה אני רוצה מהם שהם ישתמשו איתי,
לצערי הגדול לא הצלחתי לשכנע אותם, אבל המסר חלחל היטב, מה זה הערכה לבן תורה,
בנימה אישית אוסיף אני לא מכיר את הנכדים שלה אבל מובטחני שחינוך זה אכן השריש בהם, ואכן זכו לראות מיו"ח ת"ח גדולי תורה,
 

מאן דהו

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
דורדיא אמר:
יוספזון אמר:
פלא יועץ ערך דיבור:
מצוה לשבח את הצדיקים ויספר בשבחם ושבח מעשיהם הטובים. וכתבו משם הרב ישראל בעל שם טוב, שהמדבר בשבח הצדיקים חשוב כאלו עוסק במעשה מרכבה.
איך צריך להבין את זה..?

ההסבר הוא מאד פשוט, בלימוד התורה יש חוץ מהמצוה גם ענין סגולי, דהיינו עצם לימוד התורה מטהר את נפש האדם, (לא אכנס בזה לגבי זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה וכו', זה נושא הטעון אריכות בנפרד), יתירה מכך לימוד התורה אפילו ללא הבנה אלא עצם לשנן התורה גם מטהר את נפש האדם, וזה ענין הסגולי שיש בתורה,
לגבי ענין סגולי זה תלוי הרבה במה שלומדים יש דברים שמביאים יותר לידי טהרה מדברים אחרים, לימוד ספר הזוהר מטהר יותר את האדם, יש שנהגו בחודש אלול לעבור על תיקוני זוהר, יש מגדולי ישראל שאמרו שבספר מנחת חינוך מסוגל מאד, ויש עוד הרבה,
לענ"ד זו היא ההסבר בדברי הרה"ק ר"י בעש"ט זי"ע שבסיפורי צדיקים יש את הענין הסגולי באותה דרגה של מעשה מרכבה 
 

סיפורי צדיקים נחשבים לדברי תורה?
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
בן ישיבה אמר:
דורדיא אמר:
איך צריך להבין את זה..?

ההסבר הוא מאד פשוט, בלימוד התורה יש חוץ מהמצוה גם ענין סגולי, דהיינו עצם לימוד התורה מטהר את נפש האדם, (לא אכנס בזה לגבי זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה וכו', זה נושא הטעון אריכות בנפרד), יתירה מכך לימוד התורה אפילו ללא הבנה אלא עצם לשנן התורה גם מטהר את נפש האדם, וזה ענין הסגולי שיש בתורה,
לגבי ענין סגולי זה תלוי הרבה במה שלומדים יש דברים שמביאים יותר לידי טהרה מדברים אחרים, לימוד ספר הזוהר מטהר יותר את האדם, יש שנהגו בחודש אלול לעבור על תיקוני זוהר, יש מגדולי ישראל שאמרו שבספר מנחת חינוך מסוגל מאד, ויש עוד הרבה,
לענ"ד זו היא ההסבר בדברי הרה"ק ר"י בעש"ט זי"ע שבסיפורי צדיקים יש את הענין הסגולי באותה דרגה של מעשה מרכבה 

סיפורי צדיקים נחשבים לדברי תורה?

לא מדין קיום לימוד התורה, אלא בפן הסגולי שיש בלימוד התורה כמו שהרחבתי,
אכן ענין סיפורי צדיקים מצינו אצל גדולי ישראל מכל החוגים, ולא חששו בזה מביטול תורה, 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
עדין לא ירדתי לסוף דעתך
אם אין סיפור מכלל לימוד תורה מה שייך בו - פן סגולי שיש בלימוד תורה
 

במבי

משתמש ותיק
אני אספר על יהודי תימני בעירי שאינו מקפיד להלך עם כיפה ברחוב, אך הבן אדם אחראי על בית כנסת. וכשהיה בבית כנסת שיפוצים והסירו את הסורגים והחלונות הכריז איך אפשר להשאיר כך בית כנסת פרוץ במשך ימי השיפוץ?
אמר ועשה מעשה הביא מטה ובמשך ימי השיפוץ ישן בבית הכנסת כל לילה !
 
חלק עליון תַחתִית