הכהן אמר:רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה השישית לאלף השישי, ומקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.
הייחוס של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית הסוהר, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה.
לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת הרב מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולהחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.
בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בתאריך י"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז, אז הוקם בניין על קברו. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".
https://www.hamichlol.org.il/רבי_מאיר_בעל_הנס
ראה מה שהבאתי מספר הילולא דרשב"י במכתבו של הרמ"ח מסלאנים ועוד, זה היה ענין כספי, כאשר בשנים עברו אשר הנסיעה למירון לקח כמה ימים היו יוצאים כמה ימים קודם ל"ג בעומר והיו נוסעים דרך צפת, ותושבי העיר צפת התפרנסו עי"כ מהאורחים, כאשר ראו תושבי טבריה החליטו כי גם הם רוצים וע"כ הכריזו על הילולת ר' מאיר בעל הנס וארגנו הילולא גדולה, כדי שיסעו דרך טבריה והם יתפרנסו עי"ז,מאן דהו אמר:כפי שאני מבין יום יד באייר שנקבע להילולת רבי מאיר זו המצאה? מה שלא מובן לי מה הסיבה אם כך להמציא על יום זה בדווקא?
חלק א׳ ממעל אמר:ואז יבואו יותר אנשים ויהי׳ יותר כסף
מאן דהו אמר:חלק א׳ ממעל אמר:ואז יבואו יותר אנשים ויהי׳ יותר כסף
שאלתי ואז - בימים ההם מדוע הוחלט שרבי מאיר יותר מיחצן..מאשר רבי עקיבא?
בן ישיבה אמר:הכהן אמר:רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה השישית לאלף השישי, ומקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.
הייחוס של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית הסוהר, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה.
לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת הרב מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולהחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.
בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בתאריך י"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז, אז הוקם בניין על קברו. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".
https://www.hamichlol.org.il/רבי_מאיר_בעל_הנס
אם כי טענה זו כי מקור של ר' מאיר בעל הנס הוא על הרמב"ן ובטעות הוסב להתנא ר' מאיר טענה זו היא ידועה בהרבה מהחוקרים בימינו,
אך מאידך אי אפשר להתעלם כי רבן של ישראל החת"ם סופר כבר עמד בראשות קופת ר' מאיר בעל הנס וסמך ידו על זה, כך שלדעתי לאחר הסכמתו של החת"ם סופר לכינו זה על התנא ר' מאיר ובצירוף ד' הגמ' על אלקא דמאיר ענני, אין להתייחס בזה לד' החוקרים למיניהם,
מצאתי תשובה לשאלתי באשכול https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2204#p23361מאן דהו אמר:כפי שאני מבין יום יד באייר שנקבע להילולת רבי מאיר זו המצאה? מה שלא מובן לי מה הסיבה אם כך להמציא על יום זה בדווקא?
יהודי אמר:כידוע שי"א [יש בשדי חמד כמדומה] שהיאר צייט של ר' מאיר אינו בי"ד, אלא מחמת קושי הנסיעה לצפון הסמיכוהו. ולפי"ז הוא קשור טפי לר' שמעון.
לגבי סומכוס ור"ש ב"א גם רח"ו כותב שאינו כן, וכמדומני שכותב שזה קברי רב אמי ורב אסיבן ישיבה אמר:שכחתי להתייחס לגבי מקום קברו של ר' מאיר,
אכן כדבריך יש חוקרים (וביניהם הר' ראובן מרגליות שהר' הכהן הביא ממנו קודם) שטוענים שר' מאיר אינו קבור שם,
אך בפועל ידוע כי כל גדולי ישראל מכל הדורות שסמכו ידיהם כי אכן שם הוא מקום קבורת התנא ר' מאיר ותלמידים סומכוס ור' שמעון בן אלעזר, כך שלדעתי במקום שגדולי ישראל מכל הדורות הכריעו כך, אין להתייחס לחוקרים,
וכמו שכתבתי קודם לגבי הכינוי ר' מאיר בעל הנס
בין הגדולי ישראל שהכריעו כך הוא ר' חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש, הבן איש חי הגר"ח מבריסק הרידב"ז השדי חמד ועוד,
לדרום של טבריה, בלכתך אל מרחצות של המים החמין, יש שם קברות הצדיקים רחוקים זה מזה, ואינם במקום אחד, וכבר הוזכרו שמותם בספר היחוס והם, ר' מאיר, ור' ירמיה דאפקוהו מבי מדרשא, על ששאל אותה שאלה זרה כנז"ל, והוא סתם בעי ר' ירמיה הנזכר בתלמוד. ועוד ג' צדיקים אחרים איני זוכר שמותם, והוא כמו שנזכר בספר היחוס, וכמו שאומרים העולם:
ונלע"ד כי הודה לי מורי ז"ל על ר' מאיר, שהוא קבור מעומד כמו שאומרים בני אדם:
בבקשה (צירפתי גם מתוך הספר כמה דפים בנוגע לקביעת יומא דהילולא בפסח שני):מכל מלמדי השכלתי אמר:אחיי ורעיי.
גם אני שמעתי ערעורים רבים בעניין הילולא דרמבעה"נ.
וכמעט שהשתכנעתי שאין בזה ממש. כפי שכתבו כמה שבדקו את הנושא.
עד שמצאתי מציאה נפלאה עד מאוד בעניין זה.
והוא ספר "תוקפו של נס" לאחד מחשובי רבני טבריה המקובל רבי חיים דוד סיתהון זיע"א.
והוא כותב ומספר שם את כל פרשת ההילולא. איך שהוא וחבריו הרבנים תיקנו לעשותה בכל שנה ושנה ע"פ מה שמקובל מהאר"י ז"ל שיום פסח שני הוא יומא דהילולא דיליה.
ושם מחשב חשבונו של עולם שעל פי אותו חשבון של"ג בעומר הוא יומא דהילולא של רשב"י אע"פ שאין זה יום פטירתו.
כך גם יוצא שיום י"ד אייר הוא יומא דהילולא דרמבעה"נ.
ובהסכמה לספר חתומים גדולי ארץ ישראל באותו דור. וביניהם הגר"ח אבולעפיה זיע"א שמוסיף מילים חמות וסומך ידיו בהחלט על מנהג ההילולא שהנהיגו.
עוד אוסיף שהרב המחבר הנ"ל הוא מאלו שהשדי חמד שלח אליהם שאלות אודות מנהג שריפת הבגדים. כפי שמודפס בשדי חמד.
אחרי שקראתי את כל זה. לא הצלחתי להשתיק את התחושה שפשטה בי. שהילולא זו זכתה לעירעורים בדורנו גם מחמת שעיקרה הונהג ונחגג ע"י בני עדות מפוארות יוצאי צפון אפריקה. ולא התקבלה כ"כ אצל החסידים והאדמוריהם...
אם מישהו יכול להעלות את הסכמת הגר"ח אבולעפיה לספר הנ"ל יבורך.
בן ישיבה אמר:לפי מיטב ידיעתי עד השנה לא מצאתי שום מקור להילולא בי"ד אייר,
אלא אדרבה רק מקורות להיפך,
יש לך מקור לדבריך שכך הכריעו הבן איש חי, הגר"ח מבריסק והשדי חמד? אם כן אשמח שתציינם.בן ישיבה אמר:בין הגדולי ישראל שהכריעו כך הוא ר' חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש, הבן איש חי הגר"ח מבריסק הרידב"ז השדי חמד ועוד,