בילדותי השתייכתי לקהילה דתית לאומית, בעיר מעורבת, דתיים וחילונים, ללא חרדים. דווקא לאחר שכבר שיניתי כיוון, נודע לי לאט לאט על יהלומים שיש שם, "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי".
שבת אחת ישבתי בביהכ"נ של אבי בשלוש סעודות מצומצם, ואחד חשמלאי קצת מבוגר, שאני מכיר את כל בניו ובנותיו מבני עקיבא, מספר שיש לו אחיין חרדי בן ישיבה. פעם אחת נתוועדו ואותו אחיין דרש על איזו חומרה מסויימת (הוא לא אמר איזו אך מההמשך הבנתי שמדובר בענייני צניעות). הוא ענה לאותו אחיין "אתה בישיבה שלך ובסביבה שלך, שייך שתחמיר בזה. אבל אתה יודע מה זה שהזמינו אותך לטפל בתקלת חשמל בדירה בעירנו, ופותחת לך נערה בת שש עשרה ואומרת לך "אני לבד בבית, תיכנס"? זה קרה לי הרבה בעיסוקי כחשמלאי, ובחיים לא נכנסתי! תפסתי את הרגליים וברחתי!" (וצנזרתי את סיפורו כדי לשמור על הפורום נקי.)
פעם אחת נזדמן לי להיות בבית הוריי בראש השנה, לאחר הרבה שנים שלא הייתי. לאחר מנחה הלכתי לתשליך, ולאן הולכים לעשות תשליך? למקוה הכלים, כך עשיתי כל ילדותי עם משפחתי. אך באמצע הדרך תפסתי את עצמי, הרי יש שם ערבוביא של גברים ונשים! לא, אני לא הולך! עדיף לעשות תשליך בכיור. אז ירדתי לכיור של האולם, מתחת לבית הכנסת. מילאתי את הנטלה במים והתחלתי לומר. פתאום אני שומע עוד מישהו יורד במדרגות. אני מביט, והנה משה פרקש ז"ל עם סידורו. שתבינו, עם משפחת פרקש היינו יוצאים להמון טיולים בילדותי, וגם את כל בניו ובנותיו אני מכיר היטב מבני עקיבא. אך מתברר בדיעבד שאת הצד הזה במשה לא הכרתי. הוא הסתכל עלי ואני הסתכלתי עליו, והוא הבין מה אני עושה פה ואני הבנתי מה הוא עושה פה. והוא בא ועומד לידי, ואומר לי שצריך מים זורמים, לכן פתחתי את הברז ונתתי לו לזרום. ושנינו אומרים את התשליך על נטלה של מים, "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". משה נזדכך ביסורים קשים בשנתיים האחרונות ועזב אותנו לאנחות. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
בביהכ"נ של אבי יש תורנות גבאים, בכל שנה מחליפים את צוות הגבאים. ליל שבת אחד בתחילת השנה נזדמנתי לשם, ומשה פרקש שכיהן אז כגבאי, עלה לאחר התפילה למסור לו"ז והודעות. והנה הוא אומר בתחילת דבריו, כמעט בצעקה, "רבותיי, מישהו שם לי (כך וכך) שקל בתוך התא, אז אני מבין מהסכום שאלה דמי חבר לבית הכנסת, אבל הוא לא הודיע לי כלום, ואין לי מושג מי זה! אל תעשו לי את זה! שמי ששם את זה, אחרי שבת יבוא אלי ויודיע!"
חס ושלום שבבית הכנסת של אבי ימעלו בכספים, זה לא שייך שם כלל. אבל אדם ששם סכום גדול בתוך תא לא נעול... לפעמים דברים נעלמים, אתם יודעים... לא! משה צעק בפני כל בית הכנסת, לקיים מה שכתוב "והייתם נקיים מה' ומישראל".
זו שוהם של מעלה.