מבקש אמת אמר:
ובאור שמח כתב שס"ל להרמב"ם דמדברי ר"ש חסידא בסוטה לו,ב שאמר שיהודה שקידש ש"ש בפרהסיא עדיף על יוסף שקידש ש"ש בסתר מוכח שבעלי תשובה עדיפים (שהרי יהודה היה בעל תשובה ויוסף לא). וכנראה כוונתו שאף ששם הוא משום המעלה של קידוש שם שמים מ"מ אם איתא שצדיק גמור עדיף היו שקולין.
באמת דברי האו"ש צ"ב כמו שכתבתם, דשם איירי לענין קידוש שם שמים, ומשמע שמעלתו של יהודה מצד שהיה זה קידוש ש"ש
בפרהסיא, ולא מצד שהוא בגדר של בעלי תשובה.
עוד, שהרי רש"י שם פירש מה שיהודה קידש ש"ש בפרהסיא היינו במעשה שהיה עם נחשון בן עמינדב שקפץ לים, כך שבכלל לא איירי שם מענין חטא ותשובה והודאה על חטא.
והנה בסוטה ז: מבואר שם וברש"י שהסיבה שיהודה זכה למלכות היא מפני שהודה על חטאו שחטא במעשה דתמר, ולכאו' הא שאר השבטים עדיפי מיניה שכלל לא חטאו, א"ו לכאו' יש להוכיח מזה שבעלי תשובה עדיפין מצדיקים, ואולי זה היה מקור דברי הרמב"ם.
ועיין בתוספתא ברכות פ"ד הט"ז שאמרו כן דמפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהודה על חטאו, ואמרו שם "וכי נותנין שכר על העבירה", והיינו משום דסבירא לן דצדיקין עדיפי, כפירוש המנחת ביכורים שם [ומוכח כהנ"ל דאי נימא דבעלי תשובה עדיפים ניחא מה דלכן זכה יהודה למלכות, וא"ש ראיית הרמב"ם מגמרא דסוטה הנ"ל], וע"ז מסיק שם טעם אחר מפני נחשון בן עמינדב, דלכן זכה למלכות.
ובאמת נמצא בזה סתירה, דבסוטה ז: מבואר דיהודה זכה למלכות בגלל שהודה על חטאו, ובסוטה לז. מבואר הטעם שזכה למלכות היא משום שנחשון בן עמינדב קידש ש"ש בפרהסיא [ולפ"ז ליתא הראיה מדף ז. וכמבואר בתוספתא הנ"ל, וכנ"ל, ודו"ק].
וצריך להתיישב עוד בדברים.
ובעיקר השאלה למה פסקינן כרבי אבהו נגד רבי יוחנן, ראיתי בס' הליקוטים שבהמדורת הרב פרנקל שהעיר בזה הגר"י פיק, והאריך בכללי הפסיקה בזה בבקיאותו. ושם בס' המפתח ציינו עוד לכמה ספרים שהעירו בזה, ואתה תחזה.