נושא למחשבה
משתמש רגיל
ישנו יסוד ידוע בשם הרבי ישראל סלנטר זצ"ל [כפי שהביא הלב אליהו] שהיה מורה הלכה למעשה מורה לתלמדיו, שבכל יום מהמ"ט ימי הספירה צריך לעבוד על קנין אחר מהמ"ח קניינים של קניני התורה. והדברים ידועים ומפורסמים בכל עולם הישיבות [וכבר פלפלו מה עושים א"כ ביום המ"ט, לאחר שכבר גמרו לרכוש את המ"ח קניינים... יש שאמרו שמכאן ראיה שצריך לחזור על הכל. ויש שנקטו שיש להכין את עצמו בתפילה, ועוד עצות כיו"ב]
אכן הדברים נדרשים יפה בפרט ביחס למי שדרשם וייסדם, אך כידוע אנו חיים בדור עני ואביון, ומי הוא זה שיוכל להשיג ולרכוש את כל המ"ח דברים שהתורה נקנית בהם, מתי מעט ויחידי סגולה. אמנם ברור שכך היא השאיפה של כל אחד מאתנו, אך ימים יגידו... אלא שהמבוכה קשה עוד יותר, דלפ"ז מי שאין בו את המ"ח קניינים, הרי שגם תורה אין לו. וכמו מי שמצביע על חפץ בכדי לקנותו, הרי שלא זכה בחפץ גם ולמרות שמאד ירצה לקנותו, דסכ"ס צריך לפעול לפי משפטי הקניינים ובלעדיהם א"א לקנות. ולכאו' באותה המדה ממש היה צריך להיות בלימוד התורה, כל עוד שלא קונים ורוכשים אותה ע"פ המהלך של הקניינים שלה, הרי לא נזכה בקנין התורה. היתכן לומר כזאת?
הענין מביך לא במעט ואולי גם מדכא. אך הנה אורו עיני השנה לדברי מכתבו של בעל העלי שור זצ"ל (אגרות וכתבים ח"א סי' ס"ה) אשר נשאל ממש בשאלה זו וזה תוכן תשובתו, "אנא עיין מכות (כד.) כתיב עושה אלה לא ימוט לעולם, כשהיה ר"ג מגיע למקרא הזה היה בוכה, אמר מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט, הא חדא מינייהו ימוט. אמרו ליה מי כתיב עושה כל אלה, עושה אלה כתיב כו' עייש"ה. כן הוא בענין המ"ח דבר בפ"ו דאבות, ג"כ אפילו עושה חדא", ע"כ.
ויש עוד להתיישב בדבר, דלכאו' הפשטות של התנא באבות מורה על מ"ח קניינים, ולא על מ"ח דרכים. וכפי ששמעתי מרבי אשר וייס שליט"א שדייק בחילוק הלשונות הללו שבין ריש מסכת קידושין שנאמר בו "האשה נקנית בשלש דרכים", דשם אכן הכוונה לעשות רק קנין אחד ורק שיש ג' אופנים כיצד לעשות את אותו הקנין. אך המשנה דאבות העוסקת ב"מ"ח קנינים שהתורה נקנית בהם", הרי שהכוונה היא פשוטו כמשמעו, שרק ע"י השלמת הקניינים כולם מבלי להחסיר אף אחד מהם, הרי שרק כך קונים את התורה.
אשמח אם יוכלו הכותבים כאן לשפוך קצת אור ולהשלים את התמונה, מה נדרש מאתנו באמת, כמובן שלא עליך המלאכה לגמור וכו', אך יש בזה נפק"מ גדולה למעשה, האם כדאי להשקיע לתפוס יותר ב'כמות' הקניינים, או להשקיע יותר על 'איכותם' ולו בקניין אחד יחיד ומיוחד מתוכם. והדבר תלוי ועומד לכאו' במחלוקת רבותינו הנז"ל.