יישר כח לכל המגיבים דלעיל, וודאי שכוונתי היתה לחשוד, דיש מקום לומר דכשם שברכה התורה את האשה על שחשדוה חינם, כן הוא במי שחשדוהו כבועל. אלא דיש מקום לצדד שרק באישה הוא כן מחמת הבזיון הרב שעשו לה בעזרה.
אולם מצאתי ראיה גדולה לזה, דהנה בתוס' סוטה ח. כתבו: "ששם משקין את הסוטות. בתוספתא (פ''א) שנא' (מלכים א ח) את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה וכו' להרשיע רשע וצבתה בטנה ולהצדיק צדיק [לתת לו כצדקתו שנאמר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא] ונקתה ונזרעה זרע היא עומדת מבפנים והכהן עומד מבחוץ שנאמר והעמיד הכהן את האשה לפני ה' האשה לפני ה' ואין כהן לפני ה'". עכ"ד התוס'.
מלשון התוס' משמע, דהפסוק מדבר על האשה שנסתרה, דע"ז אמר קרא להרשיע רשע - וצבתה בטנה וכו'.
אולם, זה לשון רש"י שם במלכים: אשר יחטא איש לרעהו. בועל אשת איש: ונשא בו אלה. כשם שהמים בודקין אותה, כך המים בודקין אותו (סוטה כז ב): ונשא בו. לשון נושה: ובא אלה לפני מזבחך. והעמיד הכהן את האשה לפני ה' (במדבר ה יח): לתת דרכו בראשו. וצבתה בטנה וגו' (שם פסוק כז): ולהצדיק צדיק. ונקתה ונזרעה זרע (שם פסוק כח). כך נדרש בתוספתא דסוטה (א ג).
הנה לפנינו, שרש"י מפרש תחילת הפסוק אשר יחטא איש לרעהו, דאזיל אבועל. וגם המשך הפסוק ונשא בו אלה היינו על הבועל, והוא מפני שכאשר מעמידין את האשה המים בודקין גם אותו. ולפ"ז לכאו' מסתבר דגם המשך הפסוק הולך על הבועל, שכלפיו נאמר לתת דרכו בראשו שימות אם חטא, וכלפיו נאמר לתת לו כצדקתו, אם היא תצא טהורה, שאף הוא יתברך עמה.
אשמח לחוו"ד.