שולחן שבת עם ילדים

בני ברקי

משתמש רגיל
כידוע לכל אבא והורה שבשביל לערוך סעודת שבת רגועה ונעימה עם הילדים צריך קודם כל הרבה תפילות וסייעתא דשמיא וגם הכנה וישוב הדעת לפני זה וכן בשעת מעשה.
אשמח מאוד אם חכמי ורבני הפורום יעלו מנסיונם האישי או מרוחב ידיעתם כל מיני רעיונות ואפשרויות האיך אפשר לחבר את הילדים לשולחן, שישבו יפה בחלק גדול מהזמן, איזה שירים כדאי לשיר איתם, לשתף אותם ע"י שאלות חידונים וסיפורים, בפרט כשיש כמה וכמה גילאים גדולים וקטנים האיך גורמים לכולם להנות מכך.
הן אמת שאני כשלעצמי כבר ראיתי במוחש כי אם הכנתי את עצמי לפני שבת אם כמה סיפורים קצרים וסיפור אחד קצת ארוך [הקשורים לפרשה או לענינא דיומא] זה חיבר את הילדים מאוד חזק לשולחן. אבל עדיין אמרתי אחכמה מאחרים מה שהם יודעים.
שמעתי בשם אחד מן גדולי האדמו"רים שאמר פעם בשיחה לבני קהילתו שאבא צריך להתכונן לסעודת שבת לא פחות ממה שראש ישיבה מתכונן לשיעור כללי, ודו"ק ע"כ מאוד כי נכון הוא.
אז רבותי, תתחילו ותהיו מבורכים בכל טוב.
 

תמים

משתמש רגיל
בני ברקי אמר:
כידוע לכל אבא והורה שבשביל לערוך סעודת שבת רגועה ונעימה עם הילדים צריך קודם כל הרבה תפילות וסייעתא דשמיא וגם הכנה וישוב הדעת לפני זה וכן בשעת מעשה.
אשמח מאוד אם חכמי ורבני הפורום יעלו מנסיונם האישי או מרוחב ידיעתם כל מיני רעיונות ואפשרויות האיך אפשר לחבר את הילדים לשולחן, שישבו יפה בחלק גדול מהזמן, איזה שירים כדאי לשיר איתם, לשתף אותם ע"י שאלות חידונים וסיפורים, בפרט כשיש כמה וכמה גילאים גדולים וקטנים האיך גורמים לכולם להנות מכך.
הן אמת שאני כשלעצמי כבר ראיתי במוחש כי אם הכנתי את עצמי לפני שבת אם כמה סיפורים קצרים וסיפור אחד קצת ארוך [הקשורים לפרשה או לענינא דיומא] זה חיבר את הילדים מאוד חזק לשולחן. אבל עדיין אמרתי אחכמה מאחרים מה שהם יודעים.
שמעתי בשם אחד מן גדולי האדמו"רים שאמר פעם בשיחה לבני קהילתו שאבא צריך להתכונן לסעודת שבת לא פחות ממה שראש ישיבה מתכונן לשיעור כללי, ודו"ק ע"כ מאוד כי נכון הוא.
אז רבותי, תתחילו ותהיו מבורכים בכל טוב.
ראשית ייש"כ על העלאת הדברים החשובים, לדיון.
נראה לי שדבר ראשון חשוב להגדיר לעצמנו מה אנחנו בכלל רוצים להשיג בשולחן שבת בפרט ולאן להוביל את הילדים בכלל, וכשזה ברור עד הסוף היישום כבר הרבה יותר קל , כי בדרך כלל מסתבכים כשהשאיפות והרצונות הם משהו קצת דמיוני ולא ברות השגה.
לדוגמא אדם שהציב לעצמו מטרה להגיע בשולחן השבת לקשר חי פתוח ומשוחרר עם הילדים ולתת להם מרחב התבטאות מול ההורים חייב לחשוב כיצד הוא מעביר שיתופים אישיים מהחיים שלו על רגשות שהוא חווה ונתינת הרבה מקום למחשבות ורגשות של הילד ולהתמקד פחות בלימוד והעברת תכנים ולא כ"כ להקפיד אם ילד קם מהמקום כדי שזה יהיה בצורה ספונטנית ופחות בצורה מעושה
ומי שבשבילו זהו זמן להכניס להם לראש שהתפקיד שלהם להיות "גדולים" ובבכח הם כבר גדולים ורק זה צריך לצאת לפועל צריך פחות לדבר על חולשות שלו ויותר לספר סיפורים הרואיים על גדולי ישראל
ומי שהזמן שלו להקנות לילדיו גבולות ושיש דברים שמאד רוצים לעשות ולא עושים מוכרח לא לאפשר בשופו"א לקום מהכסא
כללו של דבר כפי שכתב פותח האשכול יפיל תחנתו לפני בורא עולם שיתקנו בעצה טובה מלפניו
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
א. כל עצה מחזיקה מעמד רק זמן מסוים.
ב. קריאת סיפורי הגמ' מתוך הגמ', גם מרתק וגם מאהיב את הגמ', כדאי לחשוב מראש איזה סיפורים מתאימים, אבל אצלי הי' כמה חודשים שהילדים היו בוחרים איזו גמ' וממנה הייתי קורא את הסיפורים מה שהעצים את תחושת השייכות.
ג. לכבד כל ילד בתורו לקרוא/לשיר את פיוטי הזמירות (ולומר/לפזם/לזמזם) אתו בלחש.
ד. לקצר בסעודה.
ה.לתת לילדים להכין את המאכלים, זה מחבר אותם מאוד לחווי'.
ו. להכין חידות על מילים מתוך הפרשה. (בשבוע זה שאלתי את הילדים איזה שם פרשה הוא על ראי'... ואיזה חי' בפרשה יש לה את שם הפרשה...)
ז. לרקוד עם הילדים על הכתפים/מעגל/סביב השולחן/'שורות'.
ח. לדאוג שהילדים ישנו לפני שבת.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
אשתדל להעלות כאן מהנסיון שלי,
א' לפני שבת אני מכין עם כל ילד מגיל 5 ומעלה 3 חידושים או משלים על הפרשה לפי הבנתו, ולפי הרמה שלו, ואני מדפיס לכל ילד את שלו על דף,
ב' אני משתדל מאד שכל החידושים וכד' יהיה על אותו נושא,
ג' ואז בסעודה כל אחד מתחילת הסעודה כבר רוצה להגיד, אך כמובן יש לזה סדר רק אחרי המנה אחרונה דהיינו העוף או הטשולנט,
ד' בין הדגים למרק וטשולנט רק שרים קצת זמירות ללא הפסקה גדולה,
ה' לאחר הזמירות והעוף או הטשולנט, אני מתחיל עם הילדים הקטנים פחות מגיל 5 לשאול מה הם מספרים ממה שלמדו בחיידר ואז עולים בסדר לגדול ממנו עד שמגיעים לגדול,
ואז בס"ד משתדל להרחיב את הנושא שבחרנו לאותו סעודה, בתור השלמה למה שכל אחד אמר, עם הוספת סיפורים בנושא וכד', שיעניין את כל הגילים, כמובן כי בתך הדברים אני מקפיד את כל אחד מהילדים לשאול אותו באמצע את מה שהוא אמר וכך כל אחד מרגיש חלק, ונהנה,
ה' אני מאד משתדל שהילדים יאספו את כל המשחקים לארון לפני הסעודה, שלא יהיה להם דבר שימשוך אותם לכיוון אחר,
ו' כמובן אם אני אחד הילדים רוצה ללכת אף פעם לא אלחיץ אותו שלא יילך רק להשתדל בנחת לרתק אותו ולא להלחיץ אותו, כדי שייהנה,
ז' כמובן כי בכל סעודה אני מפרגן לילדים בקול, לאחר הסעודה מי התנהג יפה מי שר יפה, ומפעם לפעם אני מחלק פרסים, לפעמים אפילו רק ממתק קטן אבל יחס והערכה,

בקיצור עם תיכנון ומחשבה, כמובן בליווי תפילה וס"ד אפשר להפוך את השבת טיש, (שולחן טיש) לחויה משותפת,
אצלי זה כבר נהוג כמה שנים בעזהש"ית, והילדים כ"כ נהנים, הם פשוט לא אוהבים ללכת למקום אחר (דוגמא לסבא דודים וכד') כי שמה לא יהיה להם את החויה שהם מרגישים כל אחד חלק מתוך המשתתפים, יש לפעמים שאני או אשתי רוצים כבר לסיים והילדים מתחננים להמשיך, סעודת שבת יכול להמשך בין שעתיים לשלוש שעות, הילדים פשוט את השעה הזו הם אוהבים,
(לקראת פסח פעם אחד עשינו בסגנון זה בבית לבד לא אצל ההורים סיימנו את חד גדיא כמעט עם ותיקין אך לא עשינו את זה יותר כי הילדים התחילו להפעיל לחץ שכל שנה נעשה בבית לבד, פחדנו ששוב לא נוכל להיות אצל ההורים אז כבר לא עשינו את זה יותר לבד)
 

אריך

משתמש ותיק
יישר כח על הדברים הנפלאים.
מהנסיון ראיתי שהילדים אוהבים חידות (פעם הקראתי חידות מ"יתד לילדים", וכולם מאד נהנו). רק צריך לשמור שלא יחטוף הילד החריף את כל ההצגה. ולהתאים חידות לכל רמה.

הכלל הוא כאמור, שצריכים להתכונן.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
כל ילד באשר הוא מגיע מן החיידר/גן/בית ספר עם תקייה עמוסה בחומר שהגננת פשוט רק צילמה והכניסה לתקייה, מלבד כל החומר שהוא למד במשך השבוע, ראוי וגם נכון להאהיב את הלימוד הקונבנציונלי על הילדים ובכך לגרום להם לשקידה וחריצות בתוך המסגרת- ולכן ראוי להקדיש זמן משובח ללימוד מתוך הנ"ל.
מנסיוני אפשר ללמוד עם ילדים גם הלכות שבת כשמנגישים את ההלכות לדברים ציוריים מחייהם, כמו מוקצה במשחקים וכו' וכו' וכו' הילדים אצלי ממש מחכים לזה.
והכי חשוב כמו בכל דבר שהילדים יישנו לפני שבת שיהיה להם כח, כי ילד עייף לא לומד, לא מתפקד, ולא במצברוח
וכמובן עיקר העיקרים תפילות ותפילות ותפילות והרבה אורך רוח וסבלנות ואווירה טובה.
 

כותר

משתמש ותיק
החכמתי מדברי הכותבים לעיל, ואוסיף ששמעתי פעם מהרב משה בלוי בשיחה למלמדים, ששאל:
מה הדבר הכי חשוב להצלחה בכיתה ?
תשובה: יצירתיות - כמה שמלמד יתכנן את השיעור, וכמה שיתכונן וילמד איך לעשות משמעת, אי אפשר לצפות את ההתרחשויות שיהיו, הילדים הם לא צפויים.
והביא כמה דוגמאות איך ב'יצירתיות' פתרו כל מיני תרחישים שאירעו.
והוסיף, כדי להיות יצירתי צריך להיות רגוע, לכן יש להשתמש בכה עצות פרקטיות. (מה שאני זוכר - שהעיקר זה אמונה שהכל מהשי"ת, לישון טוב, לאכול טוב, להגיע 5 דקות לפני הזמן ולשבת ולחכות לתלמידים).

וכל זה מתאים לנידון שלנו, שהאבא עליו לדאוג לאווירה המתאימה בסעודת שבת, אחרי כל העצות שנמנו לעיל, העיקר יצירתיות, הדרך לזה זה להיות רגוע, וצריך אמונה ועוד כמה אמצעים פרקטיים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
כבוד שמים אמר:
א. כל עצה מחזיקה מעמד רק זמן מסוים.
ב. קריאת סיפורי הגמ' מתוך הגמ', גם מרתק וגם מאהיב את הגמ', כדאי לחשוב מראש איזה סיפורים מתאימים, אבל אצלי הי' כמה חודשים שהילדים היו בוחרים איזו גמ' וממנה הייתי קורא את הסיפורים מה שהעצים את תחושת השייכות.
ג. לכבד כל ילד בתורו לקרוא/לשיר את פיוטי הזמירות (ולומר/לפזם/לזמזם) אתו בלחש.
ד. לקצר בסעודה.
ה.לתת לילדים להכין את המאכלים, זה מחבר אותם מאוד לחווי'.
ו. להכין חידות על מילים מתוך הפרשה. (בשבוע זה שאלתי את הילדים איזה שם פרשה הוא על ראי'... ואיזה חי' בפרשה יש לה את שם הפרשה...)
ז. לרקוד עם הילדים על הכתפים/מעגל/סביב השולחן/'שורות'.
ח. לדאוג שהילדים ישנו לפני שבת.
הנכתב באות ה נשמע מענין במיוחד אבל איך עושים את זה. אם תוכל להסביר
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
הנה יש ילדים שאין להם סבלנות לישב הרבה זמן...
עצתי לעשות "הפסקה" כמו בחיידר, היינו בין מנה למנה וכיוצב"ז, יוצאים להפסקת משחקים מי שרוצה,
וממילא הילד נשאר רגוע מתחילת הסעודה, כי יש לו פת בסלו שעוד מעט הפסקה...
 

מאן דהו

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
הנה יש ילדים שאין להם סבלנות לישב הרבה זמן...
עצתי לעשות "הפסקה" כמו בחיידר, היינו בין מנה למנה וכיוצב"ז, יוצאים להפסקת משחקים מי שרוצה,
וממילא הילד נשאר רגוע מתחילת הסעודה, כי יש לו פת בסלו שעוד מעט הפסקה...
ואז לא פשוט להפסיק אותם ממשחקם ולהחזירם לשולחן
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
רוצה לדעת אמר:
הנה יש ילדים שאין להם סבלנות לישב הרבה זמן...
עצתי לעשות "הפסקה" כמו בחיידר, היינו בין מנה למנה וכיוצב"ז, יוצאים להפסקת משחקים מי שרוצה,
וממילא הילד נשאר רגוע מתחילת הסעודה, כי יש לו פת בסלו שעוד מעט הפסקה...
ואז לא פשוט להפסיק אותם ממשחקם ולהחזירם לשולחן

אה"נ, אם רואה שקשה לנתקם מהמשחקים לא יעשה כן,
בדרך כלל כאשר ההפסקה קצובה מראש, אין בזה בעיה כ"כ,
היינו שקובעים "כעת הפסקה 10 דקות" וכיוצב"ז,
שווה לנסות...
 

בן של רב

משתמש ותיק
למה בכלל צריך הפסקה? למה לא לתת להם לחיות משוחרר בסעודה.
אולי זה הכבוד שלנו להיות מנהיגים?
בואו נוותר על השתלטנות ונחכה שיגדלו וזה יסתדר לבד.

וכבר קבע הבריסקער רב כלל ברזל:
לעולם אל תחנך משהו שבהכרח יסתדר מאליו עם הגיל!
זה סתם ההיפך מחינוך עם הרבה תופעות לוואי וגם חשש לא תרדה בו בפרך.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
למה בכלל צריך הפסקה? למה לא לתת להם לחיות משוחרר בסעודה.
אולי זה הכבוד שלנו להיות מנהיגים?
בואו נוותר על השתלטנות ונחכה שיגדלו וזה יסתדר לבד.

וכבר קבע הבריסקער רב כלל ברזל:
לעולם אל תחנך משהו שבהכרח יסתדר מאליו עם הגיל!
זה סתם ההיפך מחינוך עם הרבה תופעות לוואי וגם חשש לא תרדה בו בפרך.

כל ילד בחיידר גם עם הרב'ה הכי משחרר ונחמד שיש, קשה לו לשבת על מקום אחד הרבה זמן,
[כמו לרבים מאתנו... שאינם צורכים ריטלין...]
גם אבא הנחמד ביותר שיש, ואוכל משובח ביותר וכו' וכו'
קשה לו לילד לשבת הרבה זמן,
ואם כל אחד יקפוץ כאשר מתחשק לו, אין כאן צורת שולחן שבת,
בוודאי שאין טעם לכוף ילד לשבת על יד השולחן, ואוי לו לאב שבניו יושבים בשולחן שבת כמי שכפאם שד, [טיפול דחוף לאב..]
מדברים על שולחן שבת נוח ורגוע,
ובכל זאת,
לילד קשה לשבת הרבה זמן,
ועל זה באה עצתי,
כאשר הילד יודע שיש לו הפסקה הוא ישב ניחוח ורגוע כל הזמן
ושוב,
כל ילד לפי טבעו,
אך שווה לנסות...
 

בן של רב

משתמש ותיק
צורת שולחן שבת מתקיימת על ידך בהידור רב
(גם כבעל דרגה שרוצה לדעת וממילא גם יודע הרבה, וגם בלי צורך בריטלין...)

תחשוב שהם עדיין לא נולדו או שהשבוע הם אצל סבתא...
העיקר שיאהבו את המצב.

אגב: מה שמענין אותם זה אוכל וסיפורים וכיו"ב.
אז כל הנושא זה איך להכריח אותם לא לשחק בזמן שאין לא זה ולא זה.
למה להכריח?
 

ברל

משתמש ותיק
אני הרבה פעמים נותן לילדי הקטנים לערוך את השולחן לקפל אץ המפיות כפי שהם רוצים נכון השולחן לא נראה מסודר פרפקט אבל הם מחכים לסעודה שיכלו לשבת לי עמל כפייהם.
בעבר קידשתי רק על יין והחמרתי כהפוסקים שאין לקדש על מיץ ענבים אולם כאשר הגעתי לבית הורי וראיתי את הציפייה למיץ ענבים להם אני מוזג מיץ ענבים והם מחכים לכך כל השבוע, כמו"כ יש להם כלים מעניינים לשבת בשונה מיום חול
 

עניין

משתמש רגיל
בן של רב אמר:
למה בכלל צריך הפסקה? למה לא לתת להם לחיות משוחרר בסעודה.
אולי זה הכבוד שלנו להיות מנהיגים?
בואו נוותר על השתלטנות ונחכה שיגדלו וזה יסתדר לבד.

וכבר קבע הבריסקער רב כלל ברזל:
לעולם אל תחנך משהו שבהכרח יסתדר מאליו עם הגיל!
זה סתם ההיפך מחינוך עם הרבה תופעות לוואי וגם חשש לא תרדה בו בפרך.

הכלל הזה אינו שחור לבן וצריך לדעת באמת ע"י מחשבה ועיון בכל מקרה, 
דהיינו למשל ילד שקופץ על השולחן וכדו' אפשר לומר שכאשר יגדל וודאי לא ינהג כך,
אבל באמת אם לא מחנכים את הילד לדרך ארץ התוצאות ניכרות גם אחרי שגדל (וכולנו מכירים כאלו אנשים...).
וגם בנידון דידן בית שלא מחייבים אף אחד לבוא לשולחן שבת לפעמים זה נראה אחרת לגמרי וכך זה נשאר אצל הילדים.

נ.ב. לא באתי להתוכח רק להעיר, מקוה שדבריי הובנו כראוי.
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
יש נקודה מרכזית מאוד בשולחן שבת - שהיא הכי הכי לא מדוברת ולא נעים להזכיר אותה.

הענין העיקרי של התועלת משולחן השבת הוא לא מה שאומרים לילדים ולא מה שהם מתנהגים.
אלא העיקר הוא החוייה של בית שלם ומושלם שכאילו הוא עולם הבא...

ולכן כמו שלא יעזור לשיר "מעין עולם הבא" אם אין אוכל שממחיש זאת
כך לא יעזור להגיד לילדים שישירו - אם בפועל הם לא מרגישים באופן בולט בשולחן את ה"מעין עולם הבא".

ואם הגמ' מאירה את המושג של ליל שבת כ"אוכלת עמו מליל שבת לליל שבת"
טמון כאן רמז שקוף שהיום של "סוכת שלום" הוא הזמן להרגיש את ההשלמה והאחדות המשפחתית.

ובעברית:
הכי חשוב שהילדים יראו בשולחן שבת כבוד ואהבה בכל דרך אפשרית!
[כמובן בתוך גדרי הצניעות] .

נ. ב. אני מקפיד בעיקר על כך שהילדים יהיו עירניים לא לתת לאמא להגיש לבד ולפעמים אני אומר שכל ילד יגיש את המנה של השני...

[כמובן שגם זה צריך לבוא מתוך הבנה והזדהות.
לפעמים הדרשה שלי בשולחן שבת היא תיאור ארוך על המסלול שעשה התפוח אדמה מהמכולת עד שהוא מגיע לצלחת - כך שהילדים מעריכים את כל העבודה שאמא עשתה ומבינים שלפחות בסוף הם יושיטו עזרה מינימלית להגיש] .
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
אשתדל להעלות כאן מהנסיון שלי,
א' לפני שבת אני מכין עם כל ילד מגיל 5 ומעלה 3 חידושים או משלים על הפרשה לפי הבנתו, ולפי הרמה שלו, ואני מדפיס לכל ילד את שלו על דף,
ב' אני משתדל מאד שכל החידושים וכד' יהיה על אותו נושא,
ג' ואז בסעודה כל אחד מתחילת הסעודה כבר רוצה להגיד, אך כמובן יש לזה סדר רק אחרי המנה אחרונה דהיינו העוף או הטשולנט,
ד' בין הדגים למרק וטשולנט רק שרים קצת זמירות ללא הפסקה גדולה,
ה' לאחר הזמירות והעוף או הטשולנט, אני מתחיל עם הילדים הקטנים פחות מגיל 5 לשאול מה הם מספרים ממה שלמדו בחיידר ואז עולים בסדר לגדול ממנו עד שמגיעים לגדול,
ואז בס"ד משתדל להרחיב את הנושא שבחרנו לאותו סעודה, בתור השלמה למה שכל אחד אמר, עם הוספת סיפורים בנושא וכד', שיעניין את כל הגילים, כמובן כי בתך הדברים אני מקפיד את כל אחד מהילדים לשאול אותו באמצע את מה שהוא אמר וכך כל אחד מרגיש חלק, ונהנה,
ה' אני מאד משתדל שהילדים יאספו את כל המשחקים לארון לפני הסעודה, שלא יהיה להם דבר שימשוך אותם לכיוון אחר,
ו' כמובן אם אני אחד הילדים רוצה ללכת אף פעם לא אלחיץ אותו שלא יילך רק להשתדל בנחת לרתק אותו ולא להלחיץ אותו, כדי שייהנה,
ז' כמובן כי בכל סעודה אני מפרגן לילדים בקול, לאחר הסעודה מי התנהג יפה מי שר יפה, ומפעם לפעם אני מחלק פרסים, לפעמים אפילו רק ממתק קטן אבל יחס והערכה,

בקיצור עם תיכנון ומחשבה, כמובן בליווי תפילה וס"ד אפשר להפוך את השבת טיש, (שולחן טיש) לחויה משותפת,
אצלי זה כבר נהוג כמה שנים בעזהש"ית, והילדים כ"כ נהנים, הם פשוט לא אוהבים ללכת למקום אחר (דוגמא לסבא דודים וכד') כי שמה לא יהיה להם את החויה שהם מרגישים כל אחד חלק מתוך המשתתפים, יש לפעמים שאני או אשתי רוצים כבר לסיים והילדים מתחננים להמשיך, סעודת שבת יכול להמשך בין שעתיים לשלוש שעות, הילדים פשוט את השעה הזו הם אוהבים,
(לקראת פסח פעם אחד עשינו בסגנון זה בבית לבד לא אצל ההורים סיימנו את חד גדיא כמעט עם ותיקין אך לא עשינו את זה יותר כי הילדים התחילו להפעיל לחץ שכל שנה נעשה בבית לבד, פחדנו ששוב לא נוכל להיות אצל ההורים אז כבר לא עשינו את זה יותר לבד)

כתבת דברים נפלאים יש כאן הרבה חומר למחשבה,  בשורה תחתונה צריך כאן רצון וקביעת להשקיע בדבר וכמובן סייעתא דשמיא. 
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
מצאתי ספר נאה ללמוד בו הלכות שבת עם הילדים בשעת הסעודה,
יש ספר בשם מאורי הלכה על כל מלאכה יש כרך אחר, הספר עם תמונות מושכות ומרהיבות לילדים,
קניתי את זה כמה עותקים שיהיה לכל ילד,
כמובן שיש להכין לבד את ההלכות לפני הסעודה כך שאתה בא ללמוד בסעודה אתה מכיר את התוכן ורק מסביר לילדים,
(נקוט כלל זה בידך, אם אתה קורא מתוך ספר ורק לאחמ"כ אתה מתחיל להסביר אז אותה דקה שאתה קורא והילד הקטן לא מבין הוא מתחיל להשתעמם !!!)

לפעמים אני מכין עם הילדים כבר לפני הסעודה ואז אני נותן לילדים כל סעודה ילד אחר לפי התור שהוא יגיד לכולם את ההלכה שלו ולאחמ"כ אני מסביר יותר,
אצלי הילדים מאד נהנים מזה כבר הספקנו לעבור פעמים על הלכות חורש דש זורה בורר מרקד,
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
רציתי לציין את הספר מתורתו של הרב זילברשטיין "אחת שאלתי" מיוחד לילדים
חבר המליץ לי וזה ממש עשה שינוי מבורך

הספר בנוי משאלות ותשובות מעניינות המתאימות לטווח גדול של גילאים
עם ציורים של יוני
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
כבוד שמים אמר:
א. כל עצה מחזיקה מעמד רק זמן מסוים.
ב. קריאת סיפורי הגמ' מתוך הגמ', גם מרתק וגם מאהיב את הגמ', כדאי לחשוב מראש איזה סיפורים מתאימים, אבל אצלי הי' כמה חודשים שהילדים היו בוחרים איזו גמ' וממנה הייתי קורא את הסיפורים מה שהעצים את תחושת השייכות.
ג. לכבד כל ילד בתורו לקרוא/לשיר את פיוטי הזמירות (ולומר/לפזם/לזמזם) אתו בלחש.
ד. לקצר בסעודה.
ה.לתת לילדים להכין את המאכלים, זה מחבר אותם מאוד לחווי'.
ו. להכין חידות על מילים מתוך הפרשה. (בשבוע זה שאלתי את הילדים איזה שם פרשה הוא על ראי'... ואיזה חי' בפרשה יש לה את שם הפרשה...)
ז. לרקוד עם הילדים על הכתפים/מעגל/סביב השולחן/'שורות'.
ח. לדאוג שהילדים ישנו לפני שבת.
הנכתב באות ה נשמע מענין במיוחד אבל איך עושים את זה. אם תוכל להסביר
תשאל את עקרת הבית.....
 
 

בן זכאי

משתמש ותיק
ישנם 2 ספרים נפלאים מאד שנכתבו על נושא זה הא' נקרא 'שולחן השבת עם הילדים' של הרב פיירמן מבית שמש והשני של הרב אלחנן קרביץ שיצ"ל לאחרונה ממש!!!
 

בן זכאי

משתמש ותיק
אלחנן קרביץ

יו"ר ארגון 'שבילים'
יעוץ, הכוונה, אוזן קשבת לבני ובנות הנעורים
מנחה הורים, יועץ נישואין
טלפון: 052-7685383
ימים א – ג בין השעות: 1:00 - 22:30 בלילה

מחבר הספרים רבי המכר:
ספר חדש: הדרך לעונג שבת אמיתי
כל הכלים המעשיים להפוך את השבת לעונג מושלם
בשבילך בני – הסדנא הראשונה לחינוך ילדים
כל הכלים המעשיים להצלחה בחינוך הילדים
מחפשת ליהנות? לנשים ונערות
העצמה אישית והדרכה מפורטת לרכישת אושר והנאה תמידיים
בקרוב: מחפש ליהנות? כנ"ל - לאברכים ובני ישיבות
מה את מחפשת??? לנשים ונערות (מהדורה שלישית)
העצמה אישית תורנית להבטחת חיי עתיד מאושרים
מה אתה מחפש??? כנ"ל - לאברכים ובני ישיבות
 
חלק עליון תַחתִית