הבוחר בשירי זמרה

מחשבות

משתמש ותיק
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???
 

בן של רב

משתמש ותיק
(תשובה לא ישיבתית בעליל...)
אם הקשר שלו עם ה' נבנה בעיקר כשהיה עם הצאן.
ואם בפסוק "מצאתי דוד עבדי" יש המשך על מאחורי מכלאות צאן (לא זוכר בדיוק)
נמצא שכל הבחירה בו היא על דבקותו בצירוף הנגינה.
1+1=2

נ. ב. הגר"א שיבח מאוד את חכמת המוסיקה וגם כל בני הנביאים כך היו מתעלים.
גם היום רבי דב קוק מטבריה משתמש לפעמים במוזיקה מוקלטת כדי לעורר כוונתו.

וכמובן ה'זמרה' אינה אלא נלוית אל העיקר = השירה/התוכן/ההלל/ההשתפכות.
 

הנופל

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???
ברשות @מחשבות אוסיף על השאלה:
מהי משמעות הלשון בחירה כלפי הקב''ה
היינו מתי משתמש הכתוב בלשון זו ומה בא לבטאות בזה?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???

ספר אבודרהם ישתבח

הבוחר בשירי זמרה על שם בחרתי בשבט הלוי לפי שאומרים השיר במקדש.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???
מצאתי ברשת התיחסות לשאלה באשכול - בספר שמונה קבצים. אני מניח שזה הרב קוק. לגיוון הענין... [בלי להתחבר] העליתי את הדברים
הבוחר בשירי זמרה. החוק הנפשי, שהרוממות המוסיקלית והשירית כשהיא מתחברת, היא המעלילה את העוז של כל חפץ נשגב ונעלה, הוא חוק מתגלה בנפש האדם בתור זיק מהאור הגדול של ההויה כולה. קצר הוא ציורנו מלתאר את הערך השירי המוסיקלי של כל היש ביחודו הנשגב. אבל מתוך התעלותנו על ידי החופש של שירי זמרה אלהיים, אל העולם העליון המלא חפצים רוממים, קדושים ונשגבים, אנו רואים את הטוב של אור חי העולמים, את המשטר האלהי בכל המצוי, את היחוד השלם, הממלאנו השתוממות וגדולה בהוד משטריו, ומברכים אנו מתוך שמחת עולמים: ברוך הבוחר בשירי זמרה. מלך יחיד אל חי העולמים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
אז גם להלל זה מתאים?

שאלה טובה. גם בהלל המבוסס על זמירות דוד היה מקום לסיים בברכה הבוחר וגו'
אולי מחמת שסיום הברכה בהלל וכל קטע 'יהללוך' עוסק בכל עם ישראל [יהללוך ה' ... וחסידיך צדיקים עושי רצונך ..ברנה יודו ..כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר] תראה את הנוסח
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
מחשבות אמר:
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???
מצאתי ברשת התיחסות לשאלה באשכול - בספר שמונה קבצים. אני מניח שזה הרב קוק. לגיוון הענין... [בלי להתחבר] העליתי את הדברים
הבוחר בשירי זמרה. החוק הנפשי, שהרוממות המוסיקלית והשירית כשהיא מתחברת, היא המעלילה את העוז של כל חפץ נשגב ונעלה, הוא חוק מתגלה בנפש האדם בתור זיק מהאור הגדול של ההויה כולה. קצר הוא ציורנו מלתאר את הערך השירי המוסיקלי של כל היש ביחודו הנשגב. אבל מתוך התעלותנו על ידי החופש של שירי זמרה אלהיים, אל העולם העליון המלא חפצים רוממים, קדושים ונשגבים, אנו רואים את הטוב של אור חי העולמים, את המשטר האלהי בכל המצוי, את היחוד השלם, הממלאנו השתוממות וגדולה בהוד משטריו, ומברכים אנו מתוך שמחת עולמים: ברוך הבוחר בשירי זמרה. מלך יחיד אל חי העולמים.
מילים מפוצצות אבל מנותקות משהו...
 

מחשבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
מחשבות אמר:
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???

ספר אבודרהם ישתבח
הבוחר בשירי זמרה על שם בחרתי בשבט הלוי לפי שאומרים השיר במקדש.
תירוץ האבודרהם לכאורה דחוק, כי מי יאמר שבחירת שבט הלוי היא בחירה בשירתם אולי בחירה במעלתם (לדוגמא יורו משפטיך ליעקב) ואם כדבריו אפשר להביא פסוקים רבים שהקב"ה בחר בדוד ונאמר שבחר בשיריו.
ולגבי כל התירוצים האחרים, רעיונות במחשבה נחמדים מאוד אך התפילה מבוססת על התנ"ך ואם אין פסוק שה' בחר בשירי זמרה לא מסתבר שחז"ל היו ממציאים זאת בתפילה, שתפילה היא קביעה מוחלטת וחייבת מקור ברור (וכמו שלכל תוארי הקב"ה בתפילה יש מקור בפסוקים).
 
 

נבשר

משתמש ותיק
הנופל אמר:
מה הפירוש יושב תהילות ישראל
והאם גם על זה שייכת שאלת הרב @מחשבות ?


פעם שמעתי אולי מדרש שזה הולך על ספר תהלים "יושב תהילות ישראל" שהקב"ה יושב בעולם ע"י תהילות ישראל, וכתוב "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל" קדוש יעקב שאיקרי קדוש "והקדישו את קדוש יעקב" ויעקב מת בגיל קמז' ובתהלים יש קמז' פרקים (לפנינו מצוי קנ'), שכל חייו היו תהילות ובכך ישב קב"ה משהו כזה, אולי מדרש בסוף תהלים, צריך לבדוק.
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
האחד בא לגור אמר:
מחשבות אמר:
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???

ספר אבודרהם ישתבח
הבוחר בשירי זמרה על שם בחרתי בשבט הלוי לפי שאומרים השיר במקדש.
תירוץ האבודרהם לכאורה דחוק, כי מי יאמר שבחירת שבט הלוי היא בחירה בשירתם אולי בחירה במעלתם (לדוגמא יורו משפטיך ליעקב) ואם כדבריו אפשר להביא פסוקים רבים שהקב"ה בחר בדוד ונאמר שבחר בשיריו.
ולגבי כל התירוצים האחרים, רעיונות במחשבה נחמדים מאוד אך התפילה מבוססת על התנ"ך ואם אין פסוק שה' בחר בשירי זמרה לא מסתבר שחז"ל היו ממציאים זאת בתפילה, שתפילה היא קביעה מוחלטת וחייבת מקור ברור (וכמו שלכל תוארי הקב"ה בתפילה יש מקור בפסוקים).
 
להיפך יורו משפטיך זה לא מעלה אלא מתנות שמסר לידם וזה הבחירה. וכמו שמפורש בתרגום שלאחיהם הכהנים נתן קטורת וקרבנות
 

מחשבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה היה רק דוגמא, ותוסיף את עצם מעשיהם שלכן נבחרו, ואם תרצה תאמר הבוחר בהגפת דלתות המקדש.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
תירוץ האבודרהם לכאורה דחוק, כי מי יאמר שבחירת שבט הלוי היא בחירה בשירתם אולי בחירה במעלתם (לדוגמא יורו משפטיך ליעקב) ואם כדבריו אפשר להביא פסוקים רבים שהקב"ה בחר בדוד ונאמר שבחר בשיריו.
ולגבי כל התירוצים האחרים, רעיונות במחשבה נחמדים מאוד אך התפילה מבוססת על התנ"ך ואם אין פסוק שה' בחר בשירי זמרה לא מסתבר שחז"ל היו ממציאים זאת בתפילה, שתפילה היא קביעה מוחלטת וחייבת מקור ברור (וכמו שלכל תוארי הקב"ה בתפילה יש מקור בפסוקים).
 

דברים י ח
בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל ה'֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְקֹוָ֑ק לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְקֹוָ֤ק לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
שרות כולל שירה ושמירה כמבואר הרבה בעזרא ובדברי הימים.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
ולהו​​​​​סיף שדוד ביקש שיחשב תהילים כנגעים ואהלות ולא נענה
זהו חידוש גדול של הנפה''ח שכיון שלא מצינו שנענה אפשר שלא נענה. 
ברור שזהו חידוש היפך מהפשט הפשוט.
בפשטות אם הגמרא מביאה את בקשתו  המיוחדת והחריגה של דהע''ה ולא מציינת שלא נענה, ודאי שנענה. 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
אתה אוחז שמי שלמד כבר את כל ההלכות המעשיות אין הבדל אם יקרא תהלים או ילמד דיני בן סורר ומורה וכדו׳ למ"ד לא הי׳ ולא יהי׳?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
ולהו​​​​​סיף שדוד ביקש שיחשב תהילים כנגעים ואהלות ולא נענה
זהו חידוש גדול של הנפה''ח שכיון שלא מצינו שנענה אפשר שלא נענה. 
ברור שזהו חידוש היפך מהפשט הפשוט.
בפשטות אם הגמרא מביאה את בקשתו  המיוחדת והחריגה של דהע''ה ולא מציינת שלא נענה, ודאי שנענה. 
מילים מזעזעות
מי מחליט מה הפשט הפשוט אם לא הנפש החיים ושאר גדולי עולם?!
​​​​​​
 

הנופל

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
זהו חידוש גדול של הנפה''ח שכיון שלא מצינו שנענה אפשר שלא נענה. 
ברור שזהו חידוש היפך מהפשט הפשוט.
בפשטות אם הגמרא מביאה את בקשתו  המיוחדת והחריגה של דהע''ה ולא מציינת שלא נענה, ודאי שנענה.
גם אם כנים הדברים.
עצם הדבר שנצרכה בקשה מראה שיש ד''ת שלא צריכים בקשה ויש את התהילים שהם בדרגה שבעי בקשה.
מאידך גם לפי הנפש החיים עצם הדבר שדוד ביקש מראה שיש תוכן לבקשה כזו שיחשבו כנגעים ואהלות.
 
חלק עליון תַחתִית