פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

נושאים שונים

פותח הנושא
מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1784
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 591 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 מאי 2019, 00:54

כתב הרמ"א יו"ד שעב,א: "כהן שהוא ישן ומת עמו באוהל צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא".

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה. ויש שרצו לטעון שהאיסור הוא בתוצאה שהוא טמא, וההיתר של פסי"ר דלא ניח"ל הוא דווקא כשהאיסור הוא במעשה דאזי אמרינן שהמעשה אינו מתייחס אליו, אבל כשהאיסור הוא בתוצאה א"א לומר כן. והנה הסברא כשלעצמה מסתברת, אבל מה נאמר לשיטת הרמב"ם ודעימיה שאין היתר לכהן טמא ליטמא, ומוכח שאין האיסור בתוצאת הטומאה אלא במעשה ההיטמאות, וצ"ע.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מאן דהו » 28 מאי 2019, 01:07

מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54
כתב הרמ"א יו"ד שעב,א: "כהן שהוא ישן ומת עמו באוהל צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא".

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה. ויש שרצו לטעון שהאיסור הוא בתוצאה שהוא טמא, וההיתר של פסי"ר דלא ניח"ל הוא דווקא כשהאיסור הוא במעשה דאזי אמרינן שהמעשה אינו מתייחס אליו, אבל כשהאיסור הוא בתוצאה א"א לומר כן. והנה הסברא כשלעצמה מסתברת, אבל מה נאמר לשיטת הרמב"ם ודעימיה שאין היתר לכהן טמא ליטמא, ומוכח שאין האיסור בתוצאת הטומאה אלא במעשה ההיטמאות, וצ"ע.

אולי הרמב"ם סובר גם וגם? אסור להיות טמא בתוצאה גם בלא מעשה ואסור להטמא על ידי מעשה. לא?


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 218 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי האחד בא לגור » 28 מאי 2019, 01:25

מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה.
עד שאתה שואל מישן תשאל למה לכהן אסור להיכנס לביה"ק בשביל להשיב אבידה והרי אינו מתכוין להיטמאות אלא לקחת את האבידה, וברור שאסור לכהן לעבור דרך ביה"ק בשביל להגיע למקום אחר .

אבל הדבר ברור, שאין היתר של דבר שאינו מתכוין רק בדברים שיש להם תוצאות מסוימות, ובאינו מתכוין אנו אומרים שהוא לא התכוין לפעולה שמביאה את התוצאה הזאת אלא לפעולה אחרת בעלת תוצאה אחרת , אבל בטומאה האיסור הוא ביחס בין הכהן למת (או ע"י מגע או ע"י שהם באוהל אחד )אבל לא שקורה כאן תוצאה , ממילא גם לפי הרמב"ם שהאיסור הוא לא במה שחל עליו דין טמא, מ"מ האיסור קיים במה שיש לו יחס לטומאה .


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 341
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מחשבות » 28 מאי 2019, 01:30

אין הכרח שהאיסור לכהן טמא ליטמא הוא משום שעצם השהות במקום טומאה אסור
יתכן שטעמו שטומאה שנטמא עכשיו חמורה מטומאה קודמת כדאשכחן בחיבורים, ואף כשאין שם הטומאה חמור יותר עצם מציאות הטומאה בחיבורין חמור יותר ונחשב שמוסיף טומאה.


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 341
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מחשבות » 28 מאי 2019, 01:44

לכאורה דבר שאינו מתכוון זה כשאני עושה מעשה בכוונה אחת ואין כוונתי למעשה השני שנעשה וכגון שסוחב ספסל וכוונתו למשא הספסל ואין כוונתו לחריץ הנעשה בקרקע, אבל לשהות במקום אין זה מעשה כלל ולא שייך על זה אינו מתכוון.


פותח הנושא
מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1784
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 591 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 מאי 2019, 02:10

האחד בא לגור כתב:
28 מאי 2019, 01:25
מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה.
עד שאתה שואל מישן תשאל למה לכהן אסור להיכנס לביה"ק בשביל להשיב אבידה והרי אינו מתכוין להיטמאות אלא לקחת את האבידה, וברור שאסור לכהן לעבור דרך ביה"ק בשביל להגיע למקום אחר .

אבל הדבר ברור, שאין היתר של דבר שאינו מתכוין רק בדברים שיש להם תוצאות מסוימות, ובאינו מתכוין אנו אומרים שהוא לא התכוין לפעולה שמביאה את התוצאה הזאת אלא לפעולה אחרת בעלת תוצאה אחרת , אבל בטומאה האיסור הוא ביחס בין הכהן למת (או ע"י מגע או ע"י שהם באוהל אחד )אבל לא שקורה כאן תוצאה , ממילא גם לפי הרמב"ם שהאיסור הוא לא במה שחל עליו דין טמא, מ"מ האיסור קיים במה שיש לו יחס לטומאה .
עדיין לא הבנתי - הרי אינו מכוון ליחס הזה בינו למת אלא למשהו אחר!

ואכן הקושיא קשה גם על משיב אבידה בביה"ק, ושכחתי ממראה מקום זה.
 


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 218 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי האחד בא לגור » 28 מאי 2019, 02:14

מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 02:10

עדיין לא הבנתי - הרי אינו מכוון ליחס הזה בינו למת אלא למשהו אחר!


 

אבל זה לא מעשה עם תוצאה אלא מציאות קיימת, כמו שאין דין דבר שאינו מתכוין בבל יראה .


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1338
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 639 פעמים
קיבל תודה: 439 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי אוריאל » 28 מאי 2019, 09:03

מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54
ויש שרצו לטעון שהאיסור הוא בתוצאה שהוא טמא, וההיתר של פסי"ר דלא ניח"ל הוא דווקא כשהאיסור הוא במעשה דאזי אמרינן שהמעשה אינו מתייחס אליו, אבל כשהאיסור הוא בתוצאה א"א לומר כן.
סברא זו נפתחת בשו"ת חלקת יואב או"ח סי' א', שהעיר יותר דלכאו' כהן שישן ויש שם טומאה נחשב הדבר להיותו כמו מתעסק, ולמה צריכין להעירו. וכתב ליישב דכיון דאין האיסור ב"מעשה" אלא בתוצאה, ל"ש בזה פטורה דמתעסק.


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 28 מאי 2019, 09:09

מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54
כתב הרמ"א יו"ד שעב,א: "כהן שהוא ישן ומת עמו באוהל צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא".

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה. ויש שרצו לטעון שהאיסור הוא בתוצאה שהוא טמא, וההיתר של פסי"ר דלא ניח"ל הוא דווקא כשהאיסור הוא במעשה דאזי אמרינן שהמעשה אינו מתייחס אליו, אבל כשהאיסור הוא בתוצאה א"א לומר כן. והנה הסברא כשלעצמה מסתברת, אבל מה נאמר לשיטת הרמב"ם ודעימיה שאין היתר לכהן טמא ליטמא, ומוכח שאין האיסור בתוצאת הטומאה אלא במעשה ההיטמאות, וצ"ע.
האם אתה סבור שיש היתר של דבר שאינו מתכוון בטומאת כהן למת?
 


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1338
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 639 פעמים
קיבל תודה: 439 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי אוריאל » 28 מאי 2019, 09:23

זקן ויושב בישיבה כתב:
28 מאי 2019, 09:09
מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54
כתב הרמ"א יו"ד שעב,א: "כהן שהוא ישן ומת עמו באוהל צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא".

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה. ויש שרצו לטעון שהאיסור הוא בתוצאה שהוא טמא, וההיתר של פסי"ר דלא ניח"ל הוא דווקא כשהאיסור הוא במעשה דאזי אמרינן שהמעשה אינו מתייחס אליו, אבל כשהאיסור הוא בתוצאה א"א לומר כן. והנה הסברא כשלעצמה מסתברת, אבל מה נאמר לשיטת הרמב"ם ודעימיה שאין היתר לכהן טמא ליטמא, ומוכח שאין האיסור בתוצאת הטומאה אלא במעשה ההיטמאות, וצ"ע.
האם אתה סבור שיש היתר של דבר שאינו מתכוון בטומאת כהן למת?


למה לא? הרי מצינו היתר דבר שאינו מתכוון לא רק באיסורי שבת, אלא גם בשארי איסורי התורה, כגון נזיר חופף ומפספס ועוד.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי יהודה1 » 28 מאי 2019, 09:32

אם השאלה משום פסיק רישא דלא ניחא ליה. היה אפשר לשאול גם כשנטמא ממש, הרי אינו מתכוין להיטמא אלא לקבור את המת וכיו"ב. וע"כ שהאיסור גם בזה משום שאותו מעשה שיש בו כדי לטמא, הוא עצמו האיסור.
אבל יש לשאול במי שישן שלא עושה כלום ולמה שיצטרכו להקיצו. ונראה מזה לכאורה שבאמת האיסור הוא המצב שנמצא בו. ולכן גם ישן אסור לו וכמו לבש כלאיים שאפילו אם ישן צריך להקיצו כדי שיפשוט את בגדו.


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1138
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 244 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי שמעיה » 28 מאי 2019, 09:48

מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54
כתב הרמ"א יו"ד שעב,א: "כהן שהוא ישן ומת עמו באוהל צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא".

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה. ויש שרצו לטעון שהאיסור הוא בתוצאה שהוא טמא, וההיתר של פסי"ר דלא ניח"ל הוא דווקא כשהאיסור הוא במעשה דאזי אמרינן שהמעשה אינו מתייחס אליו, אבל כשהאיסור הוא בתוצאה א"א לומר כן. והנה הסברא כשלעצמה מסתברת, אבל מה נאמר לשיטת הרמב"ם ודעימיה שאין היתר לכהן טמא ליטמא, ומוכח שאין האיסור בתוצאת הטומאה אלא במעשה ההיטמאות, וצ"ע.

כוונתו לישון + לשהות באוהל זה. השינה עצמה אינה מעשה איסור, אך היא לא תלויה בהכרח בשהות באוהל הספציפי. השהות באוהל הנידון, היא הפעולה האסורה, ולזה הוא מכוון (למרות שאין הוא מכוון להיטמא).


פותח הנושא
מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1784
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 591 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 מאי 2019, 16:32

יהודה1 כתב:
28 מאי 2019, 09:32
אם השאלה משום פסיק רישא דלא ניחא ליה. היה אפשר לשאול גם כשנטמא ממש, הרי אינו מתכוין להיטמא אלא לקבור את המת וכיו"ב. וע"כ שהאיסור גם בזה משום שאותו מעשה שיש בו כדי לטמא, הוא עצמו האיסור.
אבל יש לשאול במי שישן שלא עושה כלום ולמה שיצטרכו להקיצו. ונראה מזה לכאורה שבאמת האיסור הוא המצב שנמצא בו. ולכן גם ישן אסור לו וכמו לבש כלאיים שאפילו אם ישן צריך להקיצו כדי שיפשוט את בגדו.

לא שאלתי כשנטמא ממש, כיון שבזה ראיתי בשם הגר"ש אויערבאך זצ"ל שכשהמעשה הוא מעשה מובהק של איסור לא שייך דשא"מ, ולכן בדוגמא של פסיק רישא עצמו - שחותך ראש של עוף - אינו מוגדר כפסי"ר מבחינה הלכתית אלא כמתכוין ממש (והגמ' נקטה אותו להמחיש את הרעיון של פסי"ר, אבל אליבא דאמת הוי מתכוין ממש), וגם אם לא ניחא ליה יהיה אסור לעדת הערוך.

 


פותח הנושא
מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1784
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 591 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 מאי 2019, 16:34

שמעיה כתב:
28 מאי 2019, 09:48
מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54
כתב הרמ"א יו"ד שעב,א: "כהן שהוא ישן ומת עמו באוהל צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא".

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה. ויש שרצו לטעון שהאיסור הוא בתוצאה שהוא טמא, וההיתר של פסי"ר דלא ניח"ל הוא דווקא כשהאיסור הוא במעשה דאזי אמרינן שהמעשה אינו מתייחס אליו, אבל כשהאיסור הוא בתוצאה א"א לומר כן. והנה הסברא כשלעצמה מסתברת, אבל מה נאמר לשיטת הרמב"ם ודעימיה שאין היתר לכהן טמא ליטמא, ומוכח שאין האיסור בתוצאת הטומאה אלא במעשה ההיטמאות, וצ"ע.

כוונתו לישון + לשהות באוהל זה. השינה עצמה אינה מעשה איסור, אך היא לא תלויה בהכרח בשהות באוהל הספציפי. השהות באוהל הנידון, היא הפעולה האסורה, ולזה הוא מכוון (למרות שאין הוא מכוון להיטמא).

זה אכן תירוץ טוב, שבאמת מכוין למעשה השהיה, והשהיה עצמה היא האיסור. אלא שזה לא מהני אלא לכהן בבית הקברות, אבל בישן הרי אין מכוין לכלום כיון שהוא ישן. וצ"ל דדנים אילו היה ער מה היתה כוונתו, ומה שאין כעת בראשו שום כוונה אלא חלומות פומא הוא דכאיב ליה.


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1138
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 244 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי שמעיה » 28 מאי 2019, 23:05

מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 16:34
שמעיה כתב:
28 מאי 2019, 09:48
מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 00:54
כתב הרמ"א יו"ד שעב,א: "כהן שהוא ישן ומת עמו באוהל צריכין להקיצו ולהגיד לו כדי שיצא".

וצ"ע האם דין זה נכון גם לשיטת הערוך והרמב"ם דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר אף בשאר איסורים, שהרי לכאורה אין כוונתו אלא לישון ולא להיטמא, ומה שנטמא הוא פסי"ר דלא ניחא ליה. ויש שרצו לטעון שהאיסור הוא בתוצאה שהוא טמא, וההיתר של פסי"ר דלא ניח"ל הוא דווקא כשהאיסור הוא במעשה דאזי אמרינן שהמעשה אינו מתייחס אליו, אבל כשהאיסור הוא בתוצאה א"א לומר כן. והנה הסברא כשלעצמה מסתברת, אבל מה נאמר לשיטת הרמב"ם ודעימיה שאין היתר לכהן טמא ליטמא, ומוכח שאין האיסור בתוצאת הטומאה אלא במעשה ההיטמאות, וצ"ע.

כוונתו לישון + לשהות באוהל זה. השינה עצמה אינה מעשה איסור, אך היא לא תלויה בהכרח בשהות באוהל הספציפי. השהות באוהל הנידון, היא הפעולה האסורה, ולזה הוא מכוון (למרות שאין הוא מכוון להיטמא).

זה אכן תירוץ טוב, שבאמת מכוין למעשה השהיה, והשהיה עצמה היא האיסור. אלא שזה לא מהני אלא לכהן בבית הקברות, אבל בישן הרי אין מכוין לכלום כיון שהוא ישן. וצ"ל דדנים אילו היה ער מה היתה כוונתו, ומה שאין כעת בראשו שום כוונה אלא חלומות פומא הוא דכאיב ליה.

זו שאלה אחרת. למה אין אנו דנים אותו כמתעסק, הואיל ואין הוא מודע כלל עתה לשהייתו באוהל של מת.
ואולי זה דין של 'וקדשתו', ואינו קשור כלל לאיסור של הכהן, אלא למצווה המוטלת על ישראל לדאוג לכך שכהנים לא ייטמאו (גם שלא באיסור). ואני מודע שהוא חידוש קצת.


פותח הנושא
מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1784
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 591 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מבקש אמת » 28 מאי 2019, 23:29

שמעיה כתב:
28 מאי 2019, 23:05
מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 16:34
שמעיה כתב:
28 מאי 2019, 09:48


כוונתו לישון + לשהות באוהל זה. השינה עצמה אינה מעשה איסור, אך היא לא תלויה בהכרח בשהות באוהל הספציפי. השהות באוהל הנידון, היא הפעולה האסורה, ולזה הוא מכוון (למרות שאין הוא מכוון להיטמא).

זה אכן תירוץ טוב, שבאמת מכוין למעשה השהיה, והשהיה עצמה היא האיסור. אלא שזה לא מהני אלא לכהן בבית הקברות, אבל בישן הרי אין מכוין לכלום כיון שהוא ישן. וצ"ל דדנים אילו היה ער מה היתה כוונתו, ומה שאין כעת בראשו שום כוונה אלא חלומות פומא הוא דכאיב ליה.

זו שאלה אחרת. למה אין אנו דנים אותו כמתעסק, הואיל ואין הוא מודע כלל עתה לשהייתו באוהל של מת.
ואולי זה דין של 'וקדשתו', ואינו קשור כלל לאיסור של הכהן, אלא למצווה המוטלת על ישראל לדאוג לכך שכהנים לא ייטמאו (גם שלא באיסור). ואני מודע שהוא חידוש קצת.
צודק, ואכן עירבתי בין דבר שאינו מתכוין למתעסק.
צ"ע לומר שהוא מוקדשתו כיון שכבר נטמא הכהן ומאי נפק"מ אם יצא עכשיו או כשיתעורר?

אבל התירוץ על זה הוא, דהנה לדעת רעק"א שמתעסק בכל התורה כולה היא עבירה לא קשיא מידי, אבל גם להחולקים (וכדמשמע בתוס' בסנהדרין סב,ב ד"ה להגביה) י"ל כמו שכתבת לגבי דשא"מ, שהפטור של חסרון כוונה הוא דווקא במעשה, אבל שהיה באהל המת שהוא איסור להמצא במצב מסויים לא שייך בה כל הענין של כוונה, וממילא מתעסק עובר. וכן כתב המקור חיים בהקדמתו לסי' תלא לענין בל יראה ובל ימצא.
 


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1138
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 244 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי שמעיה » 29 מאי 2019, 10:11

מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 23:29
שמעיה כתב:
28 מאי 2019, 23:05
מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 16:34


זה אכן תירוץ טוב, שבאמת מכוין למעשה השהיה, והשהיה עצמה היא האיסור. אלא שזה לא מהני אלא לכהן בבית הקברות, אבל בישן הרי אין מכוין לכלום כיון שהוא ישן. וצ"ל דדנים אילו היה ער מה היתה כוונתו, ומה שאין כעת בראשו שום כוונה אלא חלומות פומא הוא דכאיב ליה.

זו שאלה אחרת. למה אין אנו דנים אותו כמתעסק, הואיל ואין הוא מודע כלל עתה לשהייתו באוהל של מת.
ואולי זה דין של 'וקדשתו', ואינו קשור כלל לאיסור של הכהן, אלא למצווה המוטלת על ישראל לדאוג לכך שכהנים לא ייטמאו (גם שלא באיסור). ואני מודע שהוא חידוש קצת.
צודק, ואכן עירבתי בין דבר שאינו מתכוין למתעסק.
צ"ע לומר שהוא מוקדשתו כיון שכבר נטמא הכהן ומאי נפק"מ אם יצא עכשיו או כשיתעורר?

אבל התירוץ על זה הוא, דהנה לדעת רעק"א שמתעסק בכל התורה כולה היא עבירה לא קשיא מידי, אבל גם להחולקים (וכדמשמע בתוס' בסנהדרין סב,ב ד"ה להגביה) י"ל כמו שכתבת לגבי דשא"מ, שהפטור של חסרון כוונה הוא דווקא במעשה, אבל שהיה באהל המת שהוא איסור להמצא במצב מסויים לא שייך בה כל הענין של כוונה, וממילא מתעסק עובר. וכן כתב המקור חיים בהקדמתו לסי' תלא לענין בל יראה ובל ימצא.


אך בפשטות איסור השהייה באוהל המת הוא כשהיית טמא בבית המקדש, וכמבואר בסוגיא דשבועות שאנו מתייחסים אליו כעושה מעשה ביאה כל רגע שהוא יכול לצאת, וכלבישת כלאים שעובר כל פעימת זמן שבו הוא יכול לפשוט וללבוש. ואם כן, יש להגדירו לכאורה כמעשה.


פותח הנושא
מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1784
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 591 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי מבקש אמת » 29 מאי 2019, 10:24

שמעיה כתב:
29 מאי 2019, 10:11
מבקש אמת כתב:
28 מאי 2019, 23:29
שמעיה כתב:
28 מאי 2019, 23:05


זו שאלה אחרת. למה אין אנו דנים אותו כמתעסק, הואיל ואין הוא מודע כלל עתה לשהייתו באוהל של מת.
ואולי זה דין של 'וקדשתו', ואינו קשור כלל לאיסור של הכהן, אלא למצווה המוטלת על ישראל לדאוג לכך שכהנים לא ייטמאו (גם שלא באיסור). ואני מודע שהוא חידוש קצת.
צודק, ואכן עירבתי בין דבר שאינו מתכוין למתעסק.
צ"ע לומר שהוא מוקדשתו כיון שכבר נטמא הכהן ומאי נפק"מ אם יצא עכשיו או כשיתעורר?

אבל התירוץ על זה הוא, דהנה לדעת רעק"א שמתעסק בכל התורה כולה היא עבירה לא קשיא מידי, אבל גם להחולקים (וכדמשמע בתוס' בסנהדרין סב,ב ד"ה להגביה) י"ל כמו שכתבת לגבי דשא"מ, שהפטור של חסרון כוונה הוא דווקא במעשה, אבל שהיה באהל המת שהוא איסור להמצא במצב מסויים לא שייך בה כל הענין של כוונה, וממילא מתעסק עובר. וכן כתב המקור חיים בהקדמתו לסי' תלא לענין בל יראה ובל ימצא.

אך בפשטות איסור השהייה באוהל המת הוא כשהיית טמא בבית המקדש, וכמבואר בסוגיא דשבועות שאנו מתייחסים אליו כעושה מעשה ביאה כל רגע שהוא יכול לצאת, וכלבישת כלאים שעובר כל פעימת זמן שבו הוא יכול לפשוט וללבוש. ואם כן, יש להגדירו לכאורה כמעשה.
אכן חשבתי על טענה זו ממש, וברוך שכוונתי לדעתך. אך דחיתי אותה היות וההתייחסות כמעשה אינה נוגעת אלא לגבי הגדרת הדרך בה האדם עובר על האיסור, שנחשב כעושה בקום ועשה, ונפק"מ לכבוד הבריות או למלקות, אבל עצם האיסור הוא ההמצאות במקום הטומאה ולא מעשה מסויים.

ודוגמא לזה מהא דהמתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה, מבואר שעצם האיסור הוא ההנאה וע"כ לא מהני פטור מתעסק, אבל פשיטא שהדרך בה עבר על איסור ההנאה הוא ע"י מעשה, ולכן ילקה או יתחייב מיתה.
 


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1138
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 244 פעמים
קיבל תודה: 262 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פסיק רישא דלא ניחא ליה בטומאת מת

שליחה על ידי שמעיה » 29 מאי 2019, 10:31

יש הבנה נוספת לדין נהנה. שהוא מחמת שכל הפטור במתעסק הוא בכך שאין הוא עסוק במעשה אשר הוא עושה, והנאה מקשרת בין העושה למעשה גם בלא מחשבה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע
    על ידי אוריאל » 21 פברואר 2019, 00:18 » ב פורים
    1 תגובות
    114 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אברך כולל
    21 פברואר 2019, 16:00

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים