חתימת שיר השירים

משה בן חנינא

משתמש ותיק
שנו חכמים-
אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן
(https://www.sefaria.org/Mishnah_Megillah.3.6?vhe=Mishnah,_ed._Romm,_Vilna_1913&lang=he&with=all&lang2=he).
יש חילוקי דעות בירושלמי לגבי טעם ההלכה הזאת-
א"ר חייה בר גמדא אל תקוץ בתוכחו אל תעשה קוצים קוצים א"ר לוי אמר הקב"ה אינו בדין שיהו בני מתקללין ואני מתברך א"ר יוסה בי ר' בון לא מטעם הזה אלא זה שהוא עומד לקרות בתורה צריך שיהא פותח בדבר טוב וחותם בהדבר טוב
(https://www.sefaria.org/Jerusalem_Talmud_Megillah.26b.2?vhe=Mechon_Mamre_Talmud_Yerushalmi&lang=he&with=all&lang2=he)
לאחרונה, שמעתי שיוצאי ספרד נוהגים לחתום את מגילת שיר השירים בפסוק 'היושבת בגנים' כדי לחתום את המגילה בדבר טוב. לעומתם, יוצאי אשכנז חותמים ב'ברח דודי' כחתימת המגילה עצמה. אולי האשכנזים והספרדים מבינים את הפסוק 'ברח דודי' בדרכים שונות זו מזו. לדעת הספרדים, 'ברח דודי' הינו 'דבר רע' ולדעת האשכנזים, 'ברח דודי' הינו 'דבר טוב'.
למרבה הצער, לא הצלחתי למצוא התייחסות לנושא במאגרים ההלכיים.
 

משה בן חנינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראיתי רק פוסק אחד שהתייחס לנושא - ר’ יוסף בן נאים, בספרו ''נוהג בחכמה: אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי השו"ע שנהגו בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב" עמ' רמז.
 
חלק עליון תַחתִית